התפתחות באמצעות הכנת מאכלים פעילות הבישול והאפייה בבית או בגן עם ילדים צעירים הוא נושא רחב והכרחי לשם לימוד, תרומתו וחשיבותו רבה להתפתחות תקינה של הילד בכל התחומים, זוהי פעילות חשובה שמעשירה את הילדים בכל תחומי ההתפתחות ולכן מומלץ לתכנן יחידת זמן קבועה לפעילות זו בבית או בגן, מומלץ לקיים לפחות יום אחד בשבוע פעילות של הכנת מאכלים כמובן שנתאים את המתכון לגיל וליכולת של הילד.. יתכן שרק כאשר נתעסק בכך נוכל לחוות ולדעת באמת מה השפעתם, למה חשוב לאפשר לילדים לבשל ולאפות, איך ילד חושב ומה התועלת שהילד מפיק מפעילות זו. בעקבות זאת נוכל לעזור לילדם להפיק תועלת מרבית גם מארוחות אישיות כשבבסיס תהיה הידיעה שהפעילות היא חיונית והכרחית להתפתחותו הכוללת: הקוגניטיבית (הכרתית), לשונית, רגשית, חברתית ומוטורית. קימת הסכמה רחבה שההתנסות הוא אמצעי תואם התפתחות חשוב עבור הילדים לגבי שחרור מתחים בחייהם. פעילות זו משפרת את יכולת ההתרכזות של ילדים וכן מפחיתה חוסר מנוחה. חייבת להיות התאמה בין סוג הפעילות לגיל הילד. כאמור כל סוג פעילות מתאים לקבוצת גיל מסוימת ואין לצפות מילד שיתעסק בהכנת מאכלים שהם מתחת או מעל ליכולותיו או שאינם מתאימים לרמה ההתפתחותית שלו משום שדרישות גבוהות מידי עלולות ליצור תחושת כישלון, כמו שאי אפשר לצפות מילד שיתעסק בהכנת מאכלים הנמוכים מיכולותיו משום שהעדר האתגר ישעמם אותו. בשני המקרים הילד יחוש תסכול כיוון שאינו ממצה את הפוטנציאל שלו. לכן נכין עם הילדים רק מאכלים שהילדים יכולים להשתתף באופן פעיל בהכנתם. בשלב הראשון נכין מאכלים שזמן הכנתם קצר יחסית, ובהמשך נכין גם מאכלים שדורשים בישול ... דחיית סיפוק. פעילויות הבישול מהווה מעין מעבדה חווייתית להבנת חוקים ותהליכים. כאשר אנו מערבבים שני חומרים והפיכתם לדבר אחד, הילדים לומדים את החוקיות הקשורה בצירוף. כמו כן הילדים לומדים מושגים הקשורים, לגודל, כמות, צבע, מצבי צבירה, יחסי סיבה ותוצאה, שקילה ועוד. כל זאת מתוך הנאה ומגעים תחושתיים. הילדים מכירים ומעשירים את חוויותיהם החושיות באופן משמעותי. הם נוגעים, מריחים, טועמים, רואים שומעים (שבירת ביצה) התנסויות אילו מעשירים את יכולתם המילולית שפתו של הילד מתפתחת הוא לומד מושגים הקשורים להכנת מאכלים. (לאפות, לבשל, להדיח לערבב, לבחוש, נוזל, מוצק, קר, חם, ללוש, מחוספס).. לפעילות הכנת המאכלים תרומה להתפתחות הגופנית של הילד, לפיתוח מיומנויות מוטוריות עדינות וגסות ולפיתוח קואורדינציה בין אברי הגוף השונים. הילדים משכללים את מיומנויות הידיים שלהם, תוך שהם מבצעים פעילויות כמו: קילוף, מריחה, סחיטה, הקצפה, קליעה, חיתוך, ערבוב, לישה ועוד. ככל שהם מרבים בהתנסויות אילו, כך הם משכללים את יכולתם ואת מיומנותם. הילדים חווים חוויות של הנאה, סיפוק והצלחה ממעשה ידיהם ניתנת להם ההזדמנות לאכול את שהכינו. מאפשר שיפור מיומנויות חברתיות הילדים לומדים לשתף פעולה עם ילדים ומבוגרים. לומדים לחכות, להתחשב ובעיקר לעשות דברים ביחד. הילד נחשף למוצרים שונים ולשמותיהם וכדי להעשיר את מיומנותו בזיהוי הסמלים הגראפיים (אוריינות) ניתן להכין חוברת מתכונים מלווה בציורים. לסיכום חשיפת הילדים לחוויות תחושתיות חזקות, המעוררות סקרנות, יוזמה, פעילות, גירוי חושי ומכאן להתפתחות ולמידה. - פיתוח עצמאות ואחריות אישית. - התנסויות ... למה אתם מחכים להפשיל שרוולים לתכנן ארוחת ערב מקורית כמו פיצה על פיתה לקשט בירקות כמו פרצוף, ומה שבטוח הילדים יהנו לאכול אותה בלי ויכוחים.

סליחה ילד בן 3 ילד בן 3 זקוק להורים נאורים, חמים, פתוחים, מחבקים, בוטחים, תומכים, אמיצים, בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה, אבל בפועל אנחנו מקבלים הורים דפוקים, מקובעים, אטומים, מנותקים רגשית, בעלי דעות קדומות, פחדנים, חסרי ביטחון ואלימים. היום אני יודע שילד בן 3 לא יודע לקום ולעזוב את הבית כשמתעללים בו. ילד בן 3 לא יודע להציב גבולות. ילד בן 3 הוא תלותי, פוחד מנטישה וזקוק נואשות לאהבה, להגנה ולתשומת לב של אמא ואבא. ילד בן 3 הוא נרקומן. נרקומן של אהבה ותשומת לב. כמו כל נרקומן, הוא יעשה הכל כדי לקבל את המנה שלו. הכל! יש ילדים שמסכימים לשתוק כי רק ככה הם יקבלו את המנה. יש ילדים שמסכימים לציית, כי אם הן יעמדו על שלהם הלכה המנה יש ילדים שמסכימים להיות תמיד האשמים. הכל בעבור המנה ילדים בני 3 מסכימים להרגיש שהם רעים, לא שווים, לחטוף צעקות, העלבות. הם מסכימים לקבל מכות ויש כאלו שמסכימים לענג ... המשפחה מסכימים לשתוק ולא לספר לאף אחד, חלילה לא להכעיס אף אחד בבית, חלילה לא לאבד את המנה. עכשיו הילד מכור. עכשיו אנחנו מכורים. מכרנו את נשמתנו בעבור המנה. וילדים הם חכמים, מבינים ולומדים מהר מאוד. עכשיו הילד יודע, שכדי לקבל את המנה עליו לשתוק ולרצות תמיד את אמא ואבא. שכדי לקבל תשומת לב אז עליו להיות ילד רע, אלים, חולה, בעייתי. הילדים יודעים שאם הם ירצו את אבא או את אמא מינית אז יש מנה. ככה מתפתח לו המנגנון המשוכלל בעולם להשגת אהבה. כל ילד למד את הדרך שלו להשיג אהבה, כל אחד מאיתנו הפך להיות מיומן. עולם של נרקומנים מיומנים היטב. עם השנים למדנו להפעיל את המנגנון על כל הסובבים אותנו. על החברים, המשפחה, הילדים שלנו, על הבוס בעבודה, על העובדים שלנו, בני הזוג ובנות הזוג שלנו. כן, וגם על אלוהים. היום אנחנו בני ... אותי, את רצונותיי האמיתיים, את כמיהתי, את מה שגורם לי שמחה ועונג. הדרך במסע הזה עוברת דרך סליחה ומחילה לילד בן ה - 3 שהיינו. לילד שהסכים לכל החרא הזה ולא ידע להציב גבולות או לקום וללכת. אז, בילדות, הוא עשה את הטוב ביותר שהוא יכול היה. הוא פעל בחוכמה רבה והגן על עצמו מכאב, מפחד עצום. עלינו לומר לו: סליחה ילד שכעסנו עליך כל השנים האלו. ששנאנו אותך, שתיעבנו. לא עוד. אנו יודעים היום שתמיד עשית את הטוב ביותר שידעת ... נתון. תמיד ללא יוצא מן הכלל. אלא שהיום אנחנו יודעים שמה שהיה נכון פעם, כבר לא עובד יותר היום. והילד הזה יתחיל לאט לאט להירגע, להיגמל מההתמכרות למנה. זהו תהליך ובתהליך הזה יש קריזים. יד ביד נהיה איתו. נוכחים, ... אנחנו יכולים להופיע במלאות, בנוכחות, בשמחה ובכיף. שובה של הנשמה. זוהי מהות הנשמה לחיות בשמחה, סיפוק והגשמה. אז סליחה ילד בן 3, אנחנו מוחלים לך, מקבלים אותך ואוהבים אותך תמיד. וכשהסליחה הזו מתרחשת אז אנחנו מסוגלים לסלוח גם לאחרים באמת. עד הסוף. כי גם הם היו ילדים בני 3 שהיו זקוקים להורים נאורים, חמים, פתוחים, מחבקים, בוטחים, תומכים, אמיצים, בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה אבל בפועל קיבלו ...

ילדים היפראקטיביים ילדים רבים מוגדרים היום כבעלי בעיות קשב וריכוז בצורה זו או אחרת. ניתן לומר כי אורח החיים שאנו מקיימים היום משפיע רבות על הילדים אשר סופגים מן הסביבה את התחרותיות, הריצה האינסופית אחר החומר, הסטאטוס החברתי, שפע המוצרים המשווקים לנו דרך מסרים של אלימות ומיניות בוטה. כל אלו ועוד גורמים לנו להיות חברה אלימה, תוקפנית וקשה יותר ויותר. הילדים הם למעשה תשקיף של ההורים והסביבה הקרובה ומאחר ויכולת הבקרה והביקורת שלהם טרם התפתחה דיה עמ לסנן את המסרים ... בחובו. התעמלות נעימה שאינה תחרותית כגון: הליכה, שחייה, תרגילי גמישות, יוגה ועוד... יכולה בהחלט לתרום לריכוז ולשלווה הפנימית של הילד. יש לציין שילדים רבים מטופלים היום בתרופות המשקיטות אולי את ההורים והמורים אך לא פותרות את שורש הבעיה וכתוצאה מכך ייתכנו תופעות לוואי כמו: השמנת יתר, עייפות, נמנום וחוסר עניין ואתגר סביבתי. ילד אשר נוטל תרופות כגון אלו ירגיש דחוי בצורה זו או אחרת, בעיקר כאשר הוא משמין ונעשה מסורבל הקושי החברתי נכנס לתמונה ביתר שאת. או אז ילד כזה יעדיף שלא לעסוק בספורט קבוצתי שמהווה תחרות עבורו. חברת ילדים אחרים תאיים עליו והוא יעדיף את הניחום במקרר ובמשחקי המחשב או הטלביזיה שהם גורמי פסיביות ידועים. אט אט, המעגל החברתי ילך ויצטמצם וככל שהזמן יחלוף כך קשה יהיה יותר לשבור את מעגל הקסמים הזה. לכן חשוב מאד להשיב לילד את הביטחון העצמי שלו עי כך שנחזק את הצדדים החזקים שבו. ילדים מגיבים יפה ומהר לטיפולים של הילינג פרחי באך רפלקסולוגיה שיאצו וכל מגע אחר אשר אינו מאיים. ניתן לטפח גם חיית מחמד שהילד ירגיש אחראי כלפיה ועל ידי כך המעגל החברתי שלו יגדל ומן הסתם גם יתרום לחיזוק הביטחון העצמי שלו. את ... וראשונה חשוב מאד לדעת ולזהות את הגורם להפרעת הקשב והריכוז ובמידת האפשר לעבור טיפול מערכתי, שזה אומר לחשוף את הילד לכמה שפחות שעות מרקע או לצנזר חלק מערוצי הצפייה שלו, להשקיע בו יותר תשומת לב כהורים ומחנכים. לשאול אותו ... באיזו צורה הוא היה רוצה לממש את רצונותיו. כלומר הרבה הקשבה שלנו כלפיו, ודרך ההקשבה אליו נוכל גם להקשיב לילד הפנימי שבנו, לתת לו יד ולצעוד יחדיו, הילד הנוכחי עם הילד הפנימי אשר אבד ברבות השנים שלנו.

... מולדת ? האם יש לך את ה DNA של האושר ? חלק 1. כל אדם נולד מלא ביטחון עצמי! ילד קטן לא מפחד משום דבר. ילד קטן אינו ירא משום דבר. ילד קטן בברירת המחדל שלו, הוא מלא בביטחון עצמי. הוא לא חושש לומר את דעתו. הוא לא מפחד מבני אדם. הוא ... בעולם שטוב יותר או פחות ממנו. הוא פשוט חי את החיים שלו כפי מה שנראה לו שהכי טוב עבורו. ילד קטן נולד מאושר. הוא מקבל את המציאות כפי שהיא, ללא שום דיונים או ויכוחים. הוא סקרן, בודק מה טוב לו, ... אבל הוא לא מתלונן על שום דבר. בקיצור כל אדם נולד מאושר. וזה מסביר מדוע בדכ אנשים נהנים לראות ילדים קטנים? בגלל שזה מזכיר לאדם את המצב הרגוע שבו הוא עצמו היה בעבר, ואת המצב הרגוע שאליו האדם שואף להגיע. מצב ללא דאגות כמו של ילד קטן. כאשר תינוק רגוע, הוא הרבה יותר רגוע מאשר רוב ככל האנשים העשירים בעולם. אין לו כלום מעצמו והוא רגוע ... באיזה שלב מאבד האדם את הביטחון העצמי שלו ואת שמחת החיים שלו? תשובה: כאשר הוא מתחיל לגדול. כל יום שהילד גדל ובא במגע עם בני אדם אחרים (לא מאושרים), כך הוא לאט לאט מאבד את שמחת חייו. גם ההורים שמאוד אוהבים את הילד שלהם, מחוסר ידיעה הורסים לו את התמימות שלו ואת שמחת החיים שלו. איך? על ידי זה שהם משרישים בו ... העולם הזה. עד שהוא מתחיל לחפש את עצמו ולנסות לפענח כיצד ניתן לחזור לאושר שהיה לו כאשר הוא היה ילד קטן, חסר דאגות לחלוטין. על נגעי החברה אין צורך להרחיב. לא ממש צריך להסביר מדוע החברה הנאורה / מתורבתת / ... לכל מי שעושה השוואה בין צורת החיים החיצונית והפנימית שיש היום ביחס ללפני כמה דורות בלבד. אז מה יעשה ילד קטן שנופל לתוך הגונגל הגדול הזה? הוא הופך להיות אחד מהחברה, עד אשר הוא מחפש ומוצא את עצמו ומתחיל לבנות את העולם האישי שלו, מחוץ לגונגל ומחוץ לכל הבלגאן. אבל גם ההורים של הילד לא ממש מסייעים לשימור שמחת החיים של הילד שלהם. וכנל, אף אחד אינו אשם בשום דבר, כי גם ההורים עצמם הם רק בני אדם, וגם אותם לא חינכו כראוי. אבל זו המציאות. ואיך ההורים עצמם משבשים את השכל של הילד שלהם? אז יש כאן 2 דברים. מודע ובלתי מודע. החלק המודע היא בעצם הדוגמה האישית של ההורה, שהוא חלק מהחברה והוא מלמד את הילד שלו בצורת ההתנהגות שלו, בדיוק את הדברים שאותו לא צריך לעשות. ההורה מלמד את הילד שלו לכעוס / לסבול / להתלונן / לקטר / להלחם / להשפיל אחרים / לא לכבד אחרים / להתנשא ... בסדר גמור, גם אז הוא לפעמים יוצר נזקים בצורה סמויה. וזה קורה בעיקר כאשר ההורים מתוך תום לב רוצים שלילד שלהם יהיה טוב, ואז הם מתחילים ליצור אצל הילד את האגו / תלות רגשית בכל מיני דברים / חיפוש כבוד / חוסר ביטחון עצמי / חוסר הערכה עצמית וכולי. הדוגמאות הן רבות מספור, אך ניתן מספר דוגמאות. לדוגמה: לפרגן לילד על התוצאה של מה שהוא עשה ולא על המאמץ, זה לדוגמה משבש בצורה סמויה את צורת החשיבה של הילד. כי הוא בטעות חושב שהתוצאה חשובה יותר מאשר הדרך. למרות שהאושר הוא הדרך ולא התוצאה. לוותר לילד על התנהגות לא ראויה ולא להעמידו על מקומו (בצורה מכובדת כמו אדם בוגר), זה גם כן הורס את הילד, כי זה מרגיל אותו לחוסר התנהגות ראויה. לתת לילד כל הזמן תשומת לב, גם זה הורס את הנפש של הילד. לתת לילד המון מתנות, להעמיד את הילד במרכז העניינים כל הזמן, לשאול את הילד כל הזמן מה הוא רוצה, לתת לילד תשומת לב רגשית נוספת שלא היו נותנים לו אילו הוא היה מבוגר, גם זה הורס את הילד. (אין הכוונה להזניח את הילד במה שאינו יכול לעשות בכוחות עצמו, הכוונה היא לעודף תשומת הלב שהילד מקבל). כל המשחקים המטופשים שמשחקים עם הילדים, גם הם משבשים את המוח של הילד. לא שההורים יודעים לעשות משהו אחר, אבל כל הדברים האלו משבשים את המחשבה של הילד ופשוט הורסים לו את החיים! ולמה? כי הם משרישים בו בקטנותו את ההפך של כיצד הוא באמת צריך לחשוב ...

ילדים עם הפרעות התנהגות - מתי זה צומח וכיצד? לא מעט הורים נאלצים להתמודד עם ילדים שיש להם הפרעות התנהגות, הפרעות אלה יכולות להתפתח עם הזמן ולהחמיר במידה ואינן מאובחנות בזמן ואינן מטופלות בצורה נכונה. לצערנו לא פעם, הטיפול שההורים מקבלים איננו מקצועי ולעיתים קרובות יש נטייה לחפש אפיקים לא נכונים של טיפול. ילדים עם הפרעות התנהגות, הם אינם ילדים שובבים במובן החמוד של המילה, ולא מדובר במעשה קונדס חסר אחריות שנובע מכך שמדובר בחוסר ידיעה או חוסר מחשבה. דברים שאפשר להכיל ולטפל בהם באופן עצמאי. הרבה פעמים מדובר בילדים שסובלים מבעיות שיוצאות מהתחום הזה ונוגעות לעניינים רגשיים ואחרים. ולכן הם מתנהגים בצורה אחרת, התנהגות שאיננה חברתית, התנהגות שחורגת ... החברתיות המוכרות. למשל באופן אלים, תוקפני, אימפולסיבי, צעקני, הפרעת חוקים וסמכות באופן שיטתי, ווכחנות, אמירת שקר, חוסר אמפתיה ועוד. ילדים עם הפרעות התנהגות - מתי זה צומח וכיצד מחקרים רבים מראים שמדובר באקט מאוד נפוץ ולא מדובר בעניין מיוחד. ילדים רבים מתחילים לפתח בעיות התנהגות כבר מגיל צעיר, עוד לפני גיל חמש, ועל פי הנתונים מדובר באחוזים של קרוב לעשרים אחוז בקרב הילדים עד גיל 18 מתמודדים עם בעיות התנהגות. הפרעות התנהגות מתחילות לצוץ בדרך בגלל נסיבות שונות, למשל, בעיות רגשיות שונות, שנובעות בין היתר מלחצים וקונפליקטים בהם נמצא הילד, משברים משפחתיים שונים (בדרך כלל ילדים שמתמודדים עם גירושים קשים של הוריהם מגלים בעיות התנהגות שונות, בין היתר בשביל למשוך תשומת לב), בעיות פיזיולוגיות, תסכול, קשים חברתיים ועוד. כל הבעיות הנל יוצרות מצב בו הילד מרגיש מאוים או שאיש לא שם לב לצרכיו, ולכן הוא מפתח התנהגות בעייתית לאורך זמן. חשוב להבין, בעיות התנהגות אינן קשורות באופן ישיר לטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, עם זאת, הפרעות אלו אכן עלולות ליצור לאורך זמן בעיות התנהגות שונות, כתוצאה ממאפיינים שונים של ההפרעות וכן כתוצאה ...

הורים וילדים - לי זה קשה יותר לשלוח לגן, להפסיק להניק או כל השלטת משמעת אחרת לפני כמה ימים קראתי פוסט ... בשם אום נטע כתבה בפורום, כאשר הפסיקה להיניק את ביתה, ולדעתי אפשר לקרוא את זה באותה מידה כאילו ששלחה ילד לגן. היא כתבה כך: אני לא מקילה ראש באובדן שלך. צפיתי את הרגע הזה וחששתי ממנו מאוד, היום בו ... של ביתה. משפט שאני רואה אותו כמנוגד לחלוטין למה שאם זו כתבה, הוא משפט מקובל ביותר בתקופה של שליחת ילדים לפעוטונים ולגני ילדים - לאמא זה קשה יותר. או האם סובלת יותר. שולחים ילד לגן, הוא בוכה, האם בוכה לפעמים מחוץ לגן, ומישהו אומר לה, את סובלת יותר. הוא כבר הפסיק לבכות ולך קשה, ובעצם קשה לך סתם. קשה לך כי את לא יודעת לשחרר. קשה לך כי אין לך אמון, בילד שלך ובגן. ואז אמהות משתכנעות ואומרות גם הן, לי זה קשה יותר. אבל למה קשה לשלוח ילד לגן? האם אנחנו חסרות בינה כל כך, עד שאנחנו עושות דבר מדהים לכל הצדדים, וסתם קשה לנו איתו? למה לא קשה לשלוח ילד לבריכה עם סבתא? ואם כל כך קשה לנו לשחרר, למה זה מתבטא רק עכשיו? קשה לנו כי יש פה ... בו. אנחנו לוקחים ממנו משהו משמעותי, בין אם זה נעשה למענו ובין אם למעננו. קשה לנו כי אנחנו דואגות לילד. אנחנו המגינות הראשיות שלו (בדכ), ואנחנו משאירות אותו חסר מגן לזמן מסוים. במקום לא בטוח, לא מוכר, עם אדם שלא מכיר אותו, ולא מבין את הסימנים שלו. קשה לנו כי אנחנו גורמות לילד למשבר. משבר שהחלטנו עליו ואולי רציונלית הוא מוצדק בעינינו, ובכז, למה להתעלם? יש פה משבר. אפילו אם הילד בשל לגמרי ללכת לגן, אפילו אם הגן מצוין, אפילו אם הגננת מוכשרת והכל אידיאלי רציונלית - יש פה משבר. איך לא? ילד נכנס לקבוצה חדשה, מבנה חדש וצוות חדש, וצריך ליצור מחדש את העולם שלו, את הביטחון שלו. זה משבר בכל מקרה. קטן או גדול. יש גילאים וילדים שעבורם זה משבר גדול. אפשר לומר שזה אתגר, וזה נכון. והאתגר הזה אולי יחזק את הילד. אבל לומר רק את המילה אתגר מסתיר את הקושי. יש פה אתגר ומשבר. במשפט לי זה קשה יותר יש התנתקות. הפניית עורף לרגש האימהי שלנו, להיגיון האימהי. המשפט הזה אומר בעצם, שלא קשה לילד. ואם לא קשה לילד, למה אני סובלת? כי ההיגיון שלי לא תקין. כי הרגש האימהי שלי מוגזם. זהו למעשה משפט של דיכוי גברי, ... בו כלפי עצמנו. מדכאות את עצמנו. מדכאות את הרגשות האימהיים שלנו, את המצפן האימהי שלנו שאומר - להגן על הילד. תמיד. להציב אותו בראש. לעשות הכל למענו. המצפן הזה מושתק כעת, כי הוא צועק הצילו. המחט שלו מתנדנדת בפראות. ... יש ביטול של כל הקושי, התעלמות. בראשון יש מה לעשות. אם יש פה אובדן אמיתי, משבר, אז אפשר לתמוך בילד. אפשר לדובב אותו (בגיל המתאים), לשוחח איתו על הקשיים שלו, אפשר להציף אותו באהבה, בחיבוקים, אפשר להשתדל להשלים את ...

פרחי באך ו - ילדים עם בעיות בריכוז, הקשבה והיפר אקטיביות שני ילדים הגיעו אלי לטיפול. אחד בן 10 והשני בן 7, שניהם לכאורה, עם אותה בעיה שאותה האם מציגה: לא מרוכזים בשיעור, חסרי מנוחה ועודף מתח. בשיחה עימם כל ילד הוא עולם אחר וכל אחד מקבל תמצית עם הרכב שונה. קשיי ריכוז יכולים לנבוע מכמה סיבות ולעיתים הם נובעים ... שבגללם לא בא להם בכלל להתרכז. במקרים אלו בטיפול, נטפל פנימה יותר, מה הביא אותו עד הלום. יש אפשרות שהילד מתוח כי עוברת עליו כעת תקופה מאוד מסוימת שעלייה צריך לדבר, ייתכן, שמשעמם לו והחומר מאוד קל לו, ייתכן ... בכיתה וגם בבית. יכול להיות שהוא הטיפוס המתבודד והמתבדל ולא מעוניין להתחבר למה שקורה בכיתה. ויכול להיות מאוד שמאחורי הילד עומד הורה או שניים שמצפים להישגים ועל זה ארחיב בהמשך. חשוב לבדוק, קודם, אם הילד מקבל ארוחה מזינה ושהוא לא רעב וצמא. נבדוק אם הוא מקבל את שעות השינה שלו ושאינו קם עייף כי ... נרדם מאוחר בלילה. (תתפלאו כמה כאלה יש). לאחרונה, יצאו לשוק שני בקבוקים מוכנים של באך, הנמכרים בבתי המרקחת להרגעת הילד. אם אחת התקשרה אלי להתייעץ לגביהן. הלכתי לבדוק על המדף וקראתי אילו תמציות הם מכילים, ובכן, תמציות של באך ... המתאימה הן פשוט לא יעזרו. באותו בקבוק הרכיבו כל מיני תכונות של הרגעה ויצרו מעין הכללה כזו שאמורה לעזור לילד לא רגוע. כמובן, שלא המלצתי, מפני שהילד שלה יכול להיות לא מרוכז מסיבה מסוימת וצריך לקבל את ההרכב מתמצית המתאימה לו שאינה נמצאת כלל באותו בקבוק מסחרי. עדיף, לדעתי, להגיע לאבחון, במהלך הטיפול הילד יוצא למסע קצר בו הוא מצייר, צובע, עונה על שאלון - השיחה והאבחון מובילים לתמצית שמתאימה לו. כעת, לגבי ההורים, כפי שכתבתי בכתבה מסרים מילדים הגישה שלי היא להקשיב ולכבד את ילדינו, הורים שמצפים לילד מושלם מפעילים עליו לחצים באופן עקיף כך ש - או שהוא מתוח או שהוא עייף כי נמאס לו לרצות. כמו שאנו כבני אדם צריכים לקבל את עצמנו כלא מושלמים, אנא, קבלו את הילד שלכם כלא מושלם. שלחו אותו לבית הספר ולחיים עם המסר שהוא לא צריך להיות מושלם. אם קיימת בעיה מסוימת חריגה ניתן לפנות לריפוי בעיסוק או גורם מטפל אחר אך לא תמיד היא קיימת אצל הילד כמו שהיא קיימת אצל ההורה ההישגי. שחררו אותם מ - מה שצריך, היו על הדופק, כמובן, אבל סמכו עליהם. הטיפול בבאך עוזר לפקס את הילד ולמקד אותו, עוזר לו בביטחון עצמי, משחרר אותו ממחשבות יתר אם יש כאלה, מקרקע אותו אם הוא מרחף, מוריד ממנו מתחים ופחדים ומאזן אותו כך שיש מקום לכל התכונות החיוביות שלו לעלות. לא תמיד, אבל מומלץ, בטיפול עם ילדים לטפל ביחד עם ההורים. מה יש? גם לנו מגיע לא?!

שיטת VBA לטיפול בילדים אוטיסטים VBA היא שיטה אפקטיבית ונעימה לטיפול בילדים אוטיסטים, ילדים עם קשיים שפתיים או איחור התפתחותי. שיטה זו פותחה עי דר מארק סונדבארג מארהב והיא נשענת על תוצאות מחקריו ... ב. פ. סקינר לגבי שפה והתנהגות. מטפל VBA מיומן מתכנן ומבצע התערבות מוקדמת (ניתן ורצוי להתחיל טיפול בגיל מוקדם) בילד עם אוטיזם בכדי ללמד ולהשיג יכולות תקשורת. תכנית טיפול VBA מתרכזת ברכישת שפה ואבני דרך התפתחותיות של הילדות. אנו שואפים לרכישת שפה תקשורתית ולא דיבור פונקציונאלי בלבד. דוגמה לדיבור פונקציונאלי - תן לי, זוז, רוצה את זה וכו. דוגמה לשפה עמוקה ורחבה אליה אנו שואפים - שיח רגיל בין ילדים או אנשים. הטיפול מתבצע באמצעות משחקים שונים המקדמים את הילד מהנקודה ההתפתחותית בה הוא נמצא כעת ותוך כדי שימת דגש על החוזקים של הילד ועידודו הבלתי פוסק, בניית מוטיבציה פנימית, לימוד שפה תקשורתית, מחוות תקשורתיות, הבנת רגשות וסיטואציות חברתיות, לימוד קטגוריות יצירת קשר עין, חיקוי, עבודה על רצפים, מיומנויות חיים, משחק דמיוני ועוד תכניות מקדמות רבות אחרות, על פי צרכיו של הילד. שיטת VBA תופשת את השפה כסוג של התנהגות שניתן לעצב ולחזק אותה. תשומת הלב של המטפל היא לא רק למה הילד אומר אלא לאיך הילד משתמש בשפה. גישה זו מקדמת את הילד והיא חדשה יחסית ונולדה בארהב לפני כעשר שנים. אני מטפלת בילדים אוטיסטים בשיטת VBA. כל מפגש עם הילד מתוכנן היטב ואני מביאה עימי לטיפול משחקים וצעצועים רבים המסייעים במימוש התכנית הטיפולית וקידום הילד בדרך של קשר, תקשורת, הנאה ושמחה.

מערכות תגמול כמעוררי מוטיבציה - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd אחת השיטות הנפוצות בחינוך ילדים היא שיטת התגמולים שנקראת גם שיטת האסימונים. הילד מקבל תגמול על התנהגות חיובית שלו. רוב הילדים נהנים משיטת זו, היא מספקת להם פרסים על ביצוע מטלות שאותן היו מסוגלים ומוכנים לעשות בחינם! ילדים בעלי קושי ממשי בביצוע המטלה, יהיו מתוסכלים משיטה זו. הורים רבים מאמצים את השיטה משום שהיא קלה לביצוע ורואים תוצאות בטווח הקצר. עם זאת לשיטה זו יש מתנגדים הטוענים ששיטת זאת היא זמנית, קצרת מועד ולטווח הארוך מונעת מהילד להתמודד ולטפח מוטיבציה פנימית. שיטת התגמול מבוססת על תורת הביהביוריסטים שאומרת, שניתן לעורר מוטיבציה באמצעות שיטות תגמול או ענישה. כל סוג של שיטת תגמול יוצאת מנקודת מוצא בסיסית שהילד מסוגל מבחינה קוגניטיבית, תפיסתית והתפתחותית לבצע את המשימה המוטלת עליו, אבל פשוט אינו רוצה או שאין לו מוטיבציה לעשות זאת. לכן, אם יינתן לו תמריץ הוא יעשה זאת. בעבור ילדים בעלי הפרעת קשב ו/או לקויות למידה, דבר זה אינו מבוסס. אי יכולתו של הילד לבצע את המטלה יכולה להיות תוצאה של הליקויים הנוירולוגים שלו ושום שכנוע, שידול, שוחד או תגמול לו יאפשרו לו ... מהמשימה האמיתית, הפרס הופך למטרה ולא התמודדות עם המשימה. פרסים עלולים לגרום להימנעות מנטילת סיכונים. כאשר מונעים קבלת פרס, ילדים רואים בכך סוג של ענישה. כדי להבטיח את קבלת הפרס, ילדים בוחרים תכופות משימות הכרוכות בקושי מינימלי מתוך מבחר פעילויות. התקדמותם של ילדים בתכנית תגמול היא לעתים קרובות זמנית וקצרת מועד. כאשר מערכת התגמול מופסקת, המוטיבציה של הילד מתפוגגת במידה ניכרת. מערכות תגמול יכולות להיות יעילות, כאשר משתמשים בהם בצורה חכמה ויעילה. מערכות תגמול הן בדכ יותר יעילות כאשר הן מופעלות על כישורים ומשימות שהם: 1. חדשים 2. משעממים או לא מעוררים עניין 3. מעוררים בילד פחד 4. נוגעים להתנהגות או למנהגים קבועים ראשית רצוי לבחור את ההתנהגות שרוצים לשפר, לבדוק את יכולתו של הילד ולקבוע תכנית פשוטה וקלה להשמה, שהילד יוכל לעמוד בה, על התכנית להיות מוגבלת בזמן. העניקו פרסים קטנים לסירוגין בלי להכריז עליהם מראש והסבירו שהפרס ניתן בשל התנהגות מסוימת. חלקו משימות גדולות לכמה צעדים קטנים, העריכו את תפקודו של הילד בכל צעד בתהליך. חיזוק הביניים הזה יתרום רבות לשיפור המוטיבציה של הילד לאורך התהליך. בחרו פרסים שהם בעלי משמעות לילד והעניקו את הפרסים הללו לסירוגין. תנו לילד הזדמנות לנצל הזדמנות ולזכות בתגמול - עי שתתגמלו את תפקודו החיובי של הילד באמצעות הזדמנות לזכות בפרס. אתם קובעים אפשרות, מציבים מטלה הכוללת מרכיבים של הזדמנות ומציעים פרס. לדוגמה: אם תעשה באופן ... לעשות על התגמול הנבחר לעמוד ב3 קריטריונים: 1. אישור: האם החיזוק הולם? 2. נגישות: האם החיזוק זמין לכם למקרה שהילד יהיה זכאי לפרס? 3. אטרקטיביות: האם קבלתו של הפרס תעורר בילד מוטיבציה? על מנת לייעל את מערכת התגמול, הקפידו על פשטותה של התכנית, אפשרו לילד להביע את דעתו על הפרסים, והפחיתו עם הזמן את ערכם של הפרסים או הגדילו את הדרישות שיש לעמוד בהן לקבלת הפרסים. פעלו לסילוק המוטיבציה החיצונית של הפרס והחליפו במוטיבציה פנימית של שביעות רצון עצמית של הילד. ישנם שלושה סוגי תגמול שההורים יכולים להשתמש: 1. תגמול חברתי שאינו חומרי כגון: שבח, תשומת לב או חיזוקים מילוליים ... טלוויזיה. תגמולים אלו עשויים להינתן בהפתעה או שניתן להסכים עליהם מראש. שמו לב, לא לייחס חשיבות רבה לפרסים חומריים. ילדים עשויים לקשור אהבה לפרסים. כאשר פרסים חומריים אינם ניתנים, הילד עלול לחוש בלתי אהוב. רק לעתים רחוקות מצליחות מערכות תגמול לגרום לשינויים ארוכי טווח בהתנהגותם של ילדים, ולעתים רחוקות בלבד הן מניעות ילדים באופן ממושך ומשמעותי, לכן כדאי להימנע מתלות רבה בשיטה זו כאמצעי להגברת המוטיבציה. החינוך הוא מה שנשאר אחרי ששכחנו ...

... בסדר. לדעתי מערכת היחסים בין מאמן למתאמן צריכה להיות של בוגר - בוגר, מתוך הבנת הטיפוסים האחרים קרי: הורה, ילד. וכדי להבין את מהות היחסים המבוססת על בוגר - בוגר יש צורך להסביר את שלושת המצבים: הורה, ילד, בוגר. חשוב לציין ששלושת המרכיבים הללו קיימים בכל בני האדם. שלושת צורות האישיות אינן תפקידים שהאדם לוקח על עצמו ... שנובעת ממצב תודעה של בוגר - בוגר. מערכת יחסים זו היא הנכונה, הטובה והמתאימה ביותר לתהליך האימון. שלושת המצבים: ילד, הורה בוגר מצב תודעה של הילד בשנים הראשונות הילד הוא קטן ותלוי. אין לו מילים שיכולות להביע מובנים. הילד אינו יודע להעריך מבט קשה, ולכן מבט קשה לעברו יוצר בהכרח הרגשה קשה המתווספת למאגר הנתונים שבאמתחתו על עצמו שוב פעם אני אשם. במהלך השנים האלה של חוסר ישע הילד ניצב בפני אינספור דרישות טוטליות ובלתי מתפשרות כגון: לרוקן את שלפוחיתו ומעיו. יש תביעה מתמדת מהסביבה - ובייחוד ההורים ... מסיק האדם הקטן מוקדם בחייו - אני לא בסדר. מסקנה זאת נקלטת לצמיתות במוח ואי אפשר למחוק אותה לעולם. בילד יש גם מאגר של נתונים חיוביים - יצירתיות, סקרנות, רצון לחקור ולדעת, דחף לגעת ולהרגיש ולחוות, ראשוניות של גילוי, ... קיים הבסדר. עם זאת הרגשת הלא בסדר היא חזקה יותר מהרגשת הבסדר. כך נוכל לומר בביטחון שבכל אחד קיים ילד לא בסדר. מצב תודעה של הורה ההורה הוא מאגר הקלטות ענק של אירועים חיצוניים שנכפו או נתקבלו ללא ערעור, בלי ביקורת ובלי עריכה, ונקלטו במוחו של הילד קודם היציאה מהבית למסגרות חברתיות - גן ילדים, ביס וכד. כיוון שההקלטות המשמעותיות ביותר הן אלה של שסיפקו ההורים או ממלאי מקומם. כל הדברים שהילד ראה את הוריו עושים, כל דבר ששמע אותם אומרים מוקלט. כמו כן, בנוסף להורים הפיסיים קיימים עוד מקורות לנתוני ... החיים. ההשמעה היא לעיתים מלטפת, לעיתים מפנקת, לעיתים מתירנית, אך תכופות מכל מאיימת ומטילה איסורים. מצב תודעה של בוגר הילד מגיל 10 חודשים מתבונן ובודק דברים. הוא מגלה שהוא יכול לעשות לבד דברים הקשורים להכרותו שלו עם העולם, ומתוך ... מידע ואז ניתוח מידע זה ועיבודו על בסיס נסיון קודם. הבוגר שונה מההורה הפועל בנוקשות ומבקש לכפות כללים, וגם מהילד הנוטה לתגובות פזיזות. באמצעות הבוגר יכול האדם לעמוד על ההבדלים בין החיים כפי שחיי אותם, רצה אותם או יצר אותם בדמיונו (ילד), החיים כפי שהוצגו בפניו (הורה), לבין החיים כשם שהוא בוחן אותם ולומד אותם בכוחות עצמו (בוגר). הבוגר הוא כלי לעיבוד נתונים המפיק החלטות לאחר בדיקת המידע הבא משלושת המקורות - ילד, הורה ונתונים שהבוגר עצמו אסף ואוסף. על הבוגר לבחון את אמיתות נתוני ההורה ואת התאמתם לצורכי ההווה, ואז לקבלם או לדחותם. כמו כן עליו לברר את נתוני הילד, לברר אם הרגשות שבו מתאימים, ואם אינם רגשות הבאים בתגובה לנתונים אחראיים של ההורה. מטרת הבדיקה אינה לחסל את ההורה או את הילד, אלא לגשת בצורה חופשית לגופי הידע האלה ולבחון אותם. אימות נתוני הורה אינו מוחק את הקלטת הלא בסדר בילד. תפקיד נוסף של הבוגר הוא הערכת הסתברויות. תפקיד זה התפתחותו איטית. היכולת להעריך הסתברויות עשויה להשתפר באמצעות מאמצים מודעים. ... עם זאת, בנקודות מסוימות של לחץ מתחיל כל בוגר לזייף, הרגשות משתלטים עליו, והתגובות הופכות בלתי נאותות. הגבולות בין ילד הורה ובוגר לא תמיד ברורים. 4 מצבי חיים כתוצאה משלושת מצב התודעה הללו נוצרים 4 מצבי חיים. מצבי חיים ... נחמה מסוימת עתה הוא נותר בלא דבר. אם מצב של נטישה וקשיים נמשך בלי הפוגה במהלך השנה השניה מחליט הילד - אני לא בסדר - אתה לא בסדר. אדם זה יחיל את הלא בסדר על כל בני האדם, וכל ליטוף שלהם נדחה. אין בכוח נסיונות חדשים למוטט עמדה זו. 3. אני בסדר - אתה לא בסדר ילד שהוריו מתאכזרים אליו במשך תקופה ארוכה דיה, לאחר שבחר בעמדה הראשונה, מחליף עמדה ופונה להחלטה אני בסדר - אתה לא בסדר. עמדה זאת מצילה את חייו של הילד החבול. הילד התנסה בטיפול קשוח, אך הוא יודע שהוא נשאר בחיים, הוא אינו מוכן להכנע וכשהוא גדל הוא מתחיל להכות בחזרה. ... בתקופה מוקדמת מאוד, עד סוף שנת החיים השלישית. 3 העמדות הראשונות מבוססות על רגשות ורשמים על סמך נתונים של ילד והורה. העמדה הרביעית מבוססת על מחשבה, אמונה וניתוח. מן הילדות אנו גדלים עם חוויות ונסיון של ילד והורה שאי אפשר למחוק אותן. מה אם כן תקוותנו לשינוי? איך נוכל לשחרר את עצמנו מקרסי העבר? היחסים הנוצרים ... = תוצאות. הצלחה תהיה כאשר נעשית בחירה של פעולות הגיוניות המתוכננות על - ידי הבוגר ולא על - ידי הילד או ההורה. איננו יכולים למחוק את ההקלטה של הלא בסדר, אך אנו יכולים להחליש את עוצמתה או להפסיק את ... המבוססים על העמדה אני בסדר - אתה בסדר. יצירת יחסים זו מתאפשרת כאשר המאמן מודע ומזהה את ה - ילד, הורה ובוגר אצל המתאמן שלו. בתהליך האימון המאמן מזהה יחד עם המתאמן את פגיעותו ופחדיו של המתאמן - הילד שבו. הוא מזהה עם המתאמן את ההורה שבו, את השתלטנות, ציוויו, עמדותיו הנוקשות, ודרכיו העיקריות להבעת ביקורתו. להלן מספר מאפיינים גופניים ומילוליים שבאמצעותם יוכל המאמן לזהות את החלקים של ילד, הורה ובוגר במתאמן. מצב ילד: המאפיין ילד הוא התפרצויות רגשיות, כתפיים נפולות, עיניים מושפלות והתגרות. ביטויים כגון: אני יודע יותר טוב, שלי יותר טוב. אלה משפטים ... מילים המייצגות מצב הורה. מצב בוגר: הבוגר נמתח קדימה כאשר הוא מקשיב, תנועות פניו קבועות והוא יודע מתי לאפשר לילד שלו הנרגש והסקרן להראות את אותותיו. אוצר המילים הבסיסי של הבוגר מורכב מהשאלות: מה? מדוע? איפה? מתי? מי? איך? ... אלה מצביעות על עיבוד נתונים בוגר. המאמן הפועל מתוך הבוגר בודק עם המתאמן נתונים שהמתאמן אסף מ - נתוני הילד, ההורה וגם מהבוגר ומנתח אותם. הוא עושה זאת בעזרת השאלות. שאלות כאלה הן: האם זה נכון? מאיפה הרעיון הזה? ... הבוגר שבו מתאפשר השינוי. חשוב לציין כי, לא פחות חשוב (ואולי אפילו יותר), שגם המאמן יהיה מודע לחלקים של ילד, הורה ובוגר שלו עצמו. כי רק כך יוכל המאמן להביא את המתאמן שלו ליצירת יחסים אני בסדר - אתה ...