... של המחנך ועד כמה לא פשוט ליצור קשר עם הורים ולשמר אותו לאורך שנים. ההורה הוא הדמות שמתוכה שואב הילד את יראת הכבוד הנכונה למורה, את אהבתו למחנך שלו. במידה וההורה אינו רוצה או אינו מאפשר למורה להתקרב אליו ולהראות לו עד כמה הוא אוהב את ילדו אז לא יוכל המורה לקבל את יראת הכבוד שחש אליו ההורה, את היחס החם שיכול לחיות ביניהם - ואז לא יוכל המחנך גם לעבוד עם ילדי הכתה. שכן הילד מגיע לכתה ובליבו מה שחי בלב הוריו ומה שחשים הוריו למחנך. במידה וההורים חשים את יראת הכבוד, את האהבה שמביא המחנך לילדם אז גם הילד חש זאת כלפי המחנך שלו ומשם המחנך יכול לעבוד ולבנות עולם שלם של יחסי אהבה וכבוד בינו לבין הילד. על ההורה להבין כי ליבו, מחשבותיו ומעשיו כלפי המורה, בין אם הילד רואה אותם ישירות או לא, הם אלו המניחים את הבסיס והשורש ליחסי המחנך והילד שלהם. לכן מאמר זה מיועד להורים ומורים כאחד. כמחנך, יש הורים שהיחסים שלהם עם המחנך נשארים יציבים וטובים מכתה ד, וכאשר עולים לכתה ה היחסים ממשיכים להיות חמים ותומכים בילד. אך שמתי לב, שיש הורים שלפתע נעלמים, יש להם פתאום תגובות שאינן מובנות לי, הם פחות משתפים פעולה ולא מגלים את שעל ליבם לגבי יחסי המחנך והילד שלהם. הם עשויים לצבור בתוכם כעסים ותסכולים ולא לשתף את המחנך בהם. הסיבות לאי השיתוף יכולות להיות רבות, אך לעיתים קרובות הן נובעות ממקום של חוסר אמון בדרכו החינוכית של המחנך, ביקורתיות, הגנת יתר על הילד, מעורבות יתר בחיי בית הספר והכתה (כן יש כזה דבר) בהתבוננות זהירה ניתן לשים לב שההורים נוטים לדבר יותר בינם לבין עצמם פתאום, הם מנסים ללבן בעיות שהם חווים בכתה או עם ילדם דרך שיחות עם הורים אחרים ולא ישירות מול המחנך. מדוע? משום שזוהי תכונה אנושית כללית של קושי בפתיחת נושאים ... רכות ויחס אישי נעים ומכבד להורה ומצד שני בשיחה להביא כל עניין שהוא רוצה לדון בו עם ההורה על ילדו באופן אובייקטיבי כמה שיותר. על המורה וההורה לעבוד על אחד על שלא לקחת את הדברים הנאמרים באופן אישי. את ... של המחנך בשיקום ופיתוח יחסים ראויים ונכונים עם ההורה עליו לעשות באופן עקיף, בדומה לדרך שבה הוא עובד עם הילד. כלומר, ליצור קשר חם עם ההורה לא כאשר מתגלים קשיים אצל ילדו אלא להתחיל ברקימת המרקם העדין הזה לפני כן. אני מצאתי כמה דרכים עקיפות כאלה. דרך ראשונה היא להרים טלפון ... או שנתיים מגלים שהקשר האישי הנכון נוצר. ולפתע באחת השיחות אני מגלה או שומעת דבר מה חשוב שעבר על הילד ומשפחתו ומבינה מדוע הוא מתנהג בכתה כפי שמתנהג ואז יודעת גם כיצד לתמוך בו. גישה נוספת ליצירת קשר חם ... הורים שיש להם כוחות עשיה ורצון להעניק. מהורים כאלה שמעתי לא אחת בוועדי הכתה שלי שיש סבתא של אחד הילדים בכתה החולה בסרטן, שאחד מזוגות ההורים נמצאים במשבר זוגי, שילדים בכתה ניראו מעשנים וכו. ההורים שבוועד הכתה הם הקרובים ביותר למחנך ובאופן מסויים הם אף נושאים אותו ואת הכתה. ... מדוע. בדרך כלל עד כתה ו האבות מרוחקים יותר והאמהות מתעניינות. החל מכתה ו האבות מתחילים להתעניין יותר משום שהילדים מתחילים ללמוד יותר עם הראש, בחשיבה. האבות מתעניינים בלמידה כזו, הם שואלים כיצד מכינים את הילד לחטיבה ולתיכון, מה בדיוק עושים וכו. לכן בשלב הזה נכון יהיה שהמחנך יכתוב פעם בחודש מכתב להורים ובו יספר מה הוא עושה עם הילדים באופן כללי ובדגש על עבודת החשיבה המכינה ללימודים בכתות הגבוהות יותר. בכתה ו מתקיימת תקופת הצגה. כאן יש עבודה ... זאת כבר בתחילת השנה כדי שההורים ידעו זמן רב מראש שהם צרכים להגיע בימי שבת לעזור עם התפאורה ועם הילדים. ושיהיו מספר פעמים בשבוע חזרות בערב. ההורים יעזרו גם שם. יש הבדל תהומי במחזה שההורים היו מעורבים בו לבין ... חוויה כתתית של בנית קהילה סוציאלית, חמה ומקרבת. כשההורים אינם שם אין חוויה כזו, שהיא חוויה מכוננת בנפשו של ילד. עוד תפקיד חשוב שיש להורים מכתה ה ומעלה קשור במסיבות. איפה שהוא בגילאים הללו הילדים מתעוררים לחוויה סוציאלית של התקרבות דרך מסיבות כתתיות ומפגשים כתתיים אחר הצהרים. בכתה שאין התעוררות כזו על המחנך לחשוב כיצד לעזור לילדים להגיע אליה. כיצד? דרך שיחות ופעילות על כך כתה, עד שהילדים יעלו בעצמם את האפשרות של מפגש אחר הצהריים, גםאז אם צריך נכון לעזור להם לתכנן מה יהיה במפגש, או ... הם מתכוונים לעשות שם ולכוון אותם בעדינות בדרכים שונות. לעיתים, בכיתות שהמחנך אינו עושה מספיק עבודה חברתית, לא מזמינים הילדים את כל חברי הכתה למסיבה. אני מקשרת בכתה באופן עקיף אפשרות כזו למיתולוגיה של יוון. אני ממציאה סיפור על ... השתתפו בה, האלה הלא מוזמנת נעלבה ובערה בה חמתה וכו. הסיפור, שאני מספרת אותו לפני תחילת עונת המסיבות ממחיש לילדם באופן עקיף מה עלול להתרחש במצב שבו לא מזמינים מישהו למסיבה הכתתית. לאחר מכן אני מוצאת שכולם מוזמנים למסיבות. בשלב מסויים המפגשים החברתיים יכולים להפוך למסיבת ריקודים, לפעמים רק של הכתה ולעיתים מזמינים ילדים מבתי ספר אחרים, מהצופים וכו. יש להתכונן לכך מראש ולהכין רעיונות עם הילדים משום שהילדים יביאו מעצמם רעיונות לא ברורים. לעיתים חלק מהילדים גם לא יודעים לרקוד, אולי רק כמה מהבנות. בכתה ז זו הזדמנות לתת להם שיעורי ריקוד בזוגות. לא חייבים ... הפדגוגי שהריקוד הזה הוא חלק מההצגה הכתתית, או מופע סוף השנה במסיבת סיום. הריקוד עוזר גם בשבירת הקרח בין הילדים ומאפשר גם לאלה שאף פעם לא רוקדים בפומבי להתנסות בכך. בחזרה לתפקיד ההורים: ההורים יהיו חלק מארגון המסיבה. יש ... ההורים מאפשרים זאת. הצעתי להורים באסיפה שהיתה לנו, להפגש ביניהם ובלעדי ולחשוב יחד כיצד הם היו מעדיפים שהמסיבות של הילדים יהיו, לקבוע מסגרת לעניין. ההורים החליטו שתתקיים מסיבה של הילדים, אבל ההורים רצו להיות שם. מצד שני, הילדים רוצים פרטיות מכתה ו ומעלה ולא מעוניינים בנוכחות ההורים. מצד שלישי, בגילאים הללו יש בתי ספר שההילדים מתחילים להתעניין ... לדמות שכדי שהבת תיצור לעצמה את האני שלה עליה להתרחק מהאם. לעיתים פגשתי אמהות שחשות שהמורה לקחה להן את הילדה, ממש כמו האמא באגדה על שלגיה. במידה וההורים מסכימים להפגש ולשוחח אז כמובן הם לא יגיעו בקלות לפתרונות. משום ... תמיכה זה לזה. לקבוצת תמיכה זו יש יתרונות רבים ומגוונים: לעיתים קרובות מגיע הדבר לכך שלאחת הבנות יש בעיה, והילדה לא רוצה לדבר על הבעיה עם אמא שלה. אבל בכתה יש אמא אחרת שהילדה כן תשוחח איתה ולכן האמא של הילדה תבטח באם השניה ותשלח את ילדתה לאם השניה להתייעצות. זאת משום שבחיים של כתה ההולכת שנים רבות יחד יש ...

השתמשות של הורים בילדים בתוך מערכות יחסים בין הורים וילדים ניתן לאתר מניעים לא מודעים. נכנה אותם, אינטרסים נפשיים. מאמר זה מציע כי מעבר לקשר הפורמאלי הקיים במישור הגלוי בין הורים לילדים, קיימים גם מניעים נפשיים, מודעים או לא, התומכים ומחזקים את הקשר והופכים אותו למשמעותי ביותר. הבנת מניעים אלו ומקומם ... יש הכרח לפתח מודעות אצל ההורה לעולמו הנפשי. פרק זה מביא מספר רווחים נפשיים המתקבלים בתוך יחסים בין הורים וילדים: הורים נוטים לצפות כי הילד שיוולד להם, ידמה להם, ולא רק מבחינה חיצונית. אינטרס נפשי ראשון שיכול להיות קיים ביחסים בין הורה וילדו, הוא האנטרס להרחיב את עצמי על ידי שכפול העצמי. אישור עצמי עי שכפול עצמי המחשבה יכולה להיות מנוסחת כך: ... לאחרים הכי טוב שאני מכיר, ולכן טוב לי וטוב לעולם שיהיו עוד כמוני. חשיבות עצמית שמבוטאת כך, עשויה לחסום ילד להיות מי שהוא. ילד שרואה בעיני אביו / אמו את החיפוש אחר הדומה שבניהם עשוי להשתדל ולספק להם סיבות לסיפוק עצמי בכך שיוותר על תכונות, נטיות, מחשבות, רצונות וכיוונים ייחודיים, שפחות מקובלים על הוריו. הורים שמצפים שילדם יהיה משהו שהם מכירים מעצמם, מקבלים סיפוק רב מהאפשרות למצוא בתוך ילדם סימנים וביטויים של עצמם. הוא כמוני בזה ובזה.. , אני והבת שלי חושבות אותו דבר.. בכל פעם שמתגלה זהות ... עצמי באחר, שגורם לתחושה של שותפות, הזדהות, אנו דומים. בדומה לצורך הבסיסי ב Miroring. אנטרס נפשי זה דואג לכך שהילד ירחיב את האני של ההורה. שכפולו של ההורה עוזר לו לראות שיקופים של עצמו סביבו הנה עוד כמוני והוא מקבל מכך אישור / חיזוק לקיומו שלו. אחת הסיבות לכך שהורה אוהב יותר ילד מסוים, יכולה להיות קשורה בזה. מול ילד אחד יש להם תחושת תאומות כזו, ומול אחר לא. הורה שמחפש תאומות יכול להיות מאוכזב, מול ילד שכאילו לא שייך אליו.. בשל שונותו. ילד עם אופי אחר, טמפרמנט, תחומי עניין, בחירות שונות, עשוי לזכות בהצבעת אי אמון מצד הורה מאוכזב. אכזבה זו מלווה ... יכול להיות כמו... לוותר על.. לעשות את.. למה שלא.. . אם גם אחרי 20 שנה, עדיין מחזיק ההורה בציפיות שילדו יהיה משהו עבורו שהוא לא, יורגש מרחק רב וניכור ביחסים. הורה בעל חשיבות עצמית במקרים קיצוניים יתנכר ויתנתק מילדו שכל פשעו בכך שבחר להיות מי שהוא באמת. יחסים בין הורים וילדים נמשכים תקופת חיים שלימה, מניעיהם הנפשיים של הורים בתוך הקשר עשויים להשתנות עם הזמן, ולהתאים את עצמם לפחדים לא ... של היחיד שמושגת בהקמת זרע, מופיע עם הזמן הצורך לוודא כי כשנזדקן, יהיה מי שיטפל בי וידאג לי. הציפיה מהילדים, כי יטפלו במסירות ובאהבה בהוריהם קשורה גם בפחד להיות תלוי באחרים. ככל שאדם חש עצמו מתבגר, ככל שסימני הזמן ... שגם דרכו יום אחד תגיע אל קיצה, כנגד הפחד מהזדקנות, פחד מאי המשכיות = מהמוות, יש נחמה: להיות עם ילדים קטנים. ללוות ילד ברכיבה הראשונה על אופניו, להתלוות למסיבת חנוכה בגן, לחגוג יומולדת 3 וכד. פעולות אלו מחברות ישירות לחוויות מתחילת החיים, לתחושה של צמיחה, להבטחה שיש לך עוד הרבה זמן כאן, ל התחלה מחדש שהילד מייצג. הילד יכול לשמש אם כך, מרגיע, וחוליית קישור לדבר בו אדם מבוגר חושק יותר מכל, חיבור לצעירות. כמו קמע הוא ... שונות, או משקיע בתפילות לאלוהים, אך הדבר המוחשי הקיים ביותר עליו ניתן לסמוך כשמדובר בעתיד, הוא דבר חי, כלומר, ילדים. עניין אחר באותו עניין, היא הציפיות שמעוררות את המוטיבציה שלנו להשקיע ולגדל את הילדים לכל אורך הדרך: לכל הורה מן היישוב, הציפייה לקבל בבוא היום מילדיו השקעה בדומה להשקעתו שלו בגידולם. בפועל, התמודדות ילדים בגילאי 50-60 עם סוגיית הוריהם המזדקנים, לא תמיד תואמת ציפיות אלו. הרבה פרמטרים משפיעים על התוצאה, ולא יכולים להילקח מראש בחשבון.. פרמטרים הקשורים באהבה? אולי. בעוד שאהבת אם לילדיה נתפסת כאהבה ללא תנאי אהבת ילדים להוריהם נתפסת כבעלת אנטרס. למה שילדים בגילאי 60 יאהבו מתוך אנטרס את הוריהם מולידיהם ויאהבו אחרת לגמרי את ילדיהם שלהם? עמדתי היא, כי אדם מנהל יחסים מתוך אותה מודעות שיש ברשותו. ואם יחסיו עם העולם מושתתים על אנטרס, יהיו כל יחסיו או רובם נובעים מאותו בסיס נפשי. לפי עמדה זו, הורים שמגדלים ילדים מתוך אנטרס, יהיו באותו זמן בהכרח ילדים שמטפלים בהוריהם שלהם מתוך אנטרס. אשליית אהבת האם במקרים מסוימים של קשישים המאושפזים היום בבתי אבות, מתגלית במלא הדרה. מעניין יהיה לבדוק, כמה מהקשישים מרוצים מאופן טיפול ילדיהם בם בזקנתם? זה זמן טוב לבצע סקר שביעות רצון.. ולשאול הורים אם היו עושים אחרת.. אם בהינתן אחרית שכזו, עדיין היו בוחרים להביא את אותם ילדים לעולם (או לפנות זמן ומשאבים לעצמם ולדאגה אחראית לאחריתם). ניתן גם לשאול, האם באמת אפשר לצפות כי ממרחק כה גדול של זמן, ילדים או אנשים אחרים, ימלאו אחר התחייבות כזו ויטפלו בהוריהם? האם המניע אני נתתי ולכן עלי לקבל בתמורה תקף? יתכן ... להרבה מהיחסים שאנו מתנהלים בתוכם. מול חברים ובמיוחד מול בני זוג: הרגעת הפחד להיות לבד טיעון מקובל של הורים לילדיהם הרווקים: למה שלא תעשי/ה ילד, עדיף לך להזדקן לבד? עדיף להיות ערירי / ת? אנשים רבים נכנסים לתוך מערכות יחסים מחייבות יותר או פחות, ... רק רעיון. טיעון המשכיותו של המין האנושי נראה סביר על פניו, שצריך לעסוק בהולדה מהטעם הזה: כשם שהשקיעו בי וילדו אותי, כשם שנתנו לי חיים, עלי להעביר את זה הלאה, לתת חיים לאחרים. להמשיך את השרשרת האנושית. או בניסוח אחר: אם אף אחד לא ילד ילדים, לא יהיה פה כלום תוך 100 שנה.. טיעון זה מזכיר במהותו את אם אף אחד לא יתגייס לצבא, לא ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 9 פרק 7 מכיוון שראיתי כיצד תכניות ABA ו - VBA מקדמות מאד את הילד ולצערי לא מצאתי, מלבד ספרו הראשון של לובאס, תכנית עבודה מפורטת של גישת ABA החלטתי כי מן הראוי שיהיה ... תכניות טיפוליות. דוגמאות של תכניות טיפוליות לאחר שקבענו מה היא מטרת העל, מהן המטרות המשניות, איזו שיטת טיפול מתאימה לילד (או שיטות טיפול), מצאנו תרפיסטיות להכשיר ומנחה שינחה אותן יש לגשת לבניית התכנית. את התוכנית בונה המנחה. לפני הפעלת התכנית יסביר המנחה להורים ולתרפיסטיות כיצד הוא רואה את מצבו של הילד, מה צריך הילד כרגע וכיצד נעזור לו להגיע לשם. על ההורים לזכור תמיד לשאול את השאלות הנכונות ועל פיהן לדרוש את הדרישות הנכונות - גם לגבי התכנית הטיפולית וגם בסיטואציות אחרות הקשורות בילד: 1.תמיד לשאול את עצמך כהורה ואת המנחה: למה בחרת בתכנית הספציפית הזו כרגע עבור הילד? מה המטרה של התכנית? 2.איך המטפלות יעבירו את המטרות של תכנית ספציפית? (לא מספיק לכתוב את התכנית, צריך להסביר ... שניגש לתכניות עצמן אני רוצה להזכיר ולהדגיש שבכל מקרה אין כאן המלצה ליישם את הדוגמאות לתכניות הללו לבדכם על ילדכם. רק מנחה בעל ניסיון רב המכיר את התכניות הטיפוליות השונות ומכיר את האוטיזם על מגוון הפנים שהוא מציג יכול להתאים תכנית טיפולית מלאה ואחראית לילדכם. העתקת תכנית זו או אחרת ויישומה על ילדכם עשויה לגרום לו נזק במקום תועלת. יש לתפור את התכנית הטיפולית כחליפה או ככפפה ליד ספציפית של כל ילד וילד. מטרתי בהצגת תכניות לדוגמה היא שתוכלו כהורים להבין את רוח הדברים, מניין הם באים ולאן הם לוקחים את הילד בטיפול. התנהגות - תכנית רוגע מטרה: הילד יבין מהו מצב של היות רגוע ויוכל להיות רגוע יותר ככל שהטיפול ימשיך 1.תהליך: ספרו לילד סיפור בטון רגוע, סיפור עם מסר של רוגע ושלווה. בכל פעם שהילד יושב וגופו רגוע ונינוח (שימו לב שהגוף והבעות הפנים רגועים, אל תחזקו בטעות על גוף שנראה רגוע אבל רגליים מקפצות או ראש שזז מצד לצד) חזקו את הילד עי ליטוף של גבו או ידיו בעדינות ואמרו אתה רגוע עכשיו, איזה יופי או אתה רגוע עכשיו, זה נעים ... ככה. 2.תהליך: במידה והכנתם פינה עם כריות ופוף אפשר לשבת שם ולתרגל נשימות (עמוקות ורגועות). לבצע תרגיל נשימות רק כשהילד נראה לכם רקוע למדי יחסית ליכולתו להירגע. התרגיל אינו פשוט וצריך לוודא שמבצעים אותו נכון. במידה ואתם רואים שהילד אינו מצליח לבצעו נכון הפסיקו ונסו תכנית זו בעוד חודש. יש לשבת מול הילד כששניכם ישובים על כסא. אומרים לילד: a.תעשה כמוני. b.במידה האפשר יוצרים קשר עין עם הילד. c.מדגימים נשימה עמוקה. שואפים באופן מופגן עמוק וארוך אוויר לריאות ואחכ נושפים באופן מופגן באותה דרך. d.תעשה כמוני. e.אם הילד מצליח רק לשאוף ולא לנשוף רגוע מנסים שוב להראות לו מה הדרך הנכונה, תראה, תעשה כמוני, ככה (נסו לא לומר לא, זה לא נכון ככה). f.אם הילד מתחיל להתנשף מהר (היפר - וונטילציה) עצרו את התרגיל ועברו למשהו אחר. g.במידה והילד ישב בכל אחד מהשלבים (אפילו אם לא הצליח לעשות את התרגיל עצמו של הנשיפה ושאיפה ברוגע) שבחו אותו מאד ... או נהדר, איך אתה רגוע, תענוג או נעים לי שאתה רגוע. בכל מחמאה יש להכניס את המילה רגוע, כך הילד יבין לאט מהי הכוונה במצב רוגע וידע להתכוונן לשם במהלך הזמן כשנבקש ממנו להירגע. תכנית חיקוי מוטורי מטרה: הילד יחקה את תנועותיו של המטפל. תהליך: 1.אמרי לילד עשה כמוני. 2.אמרי לילד ידיים למעלה והרימי את ידייך למעלה. אם הילד אינו מבצע אמרי שוב עשה כמוני חמוד. 3.אם הילד עדיין אינו מבצע בצעי שוב את המטלה בעצמך. 4.אמרי לילד ידיים למעלה והרימי את ידייך למעלה. 5.אם הילד אינו מבצע סייעי לו פיזית. קחי את ידיו של הילד והרימי אותן למעלה, הכל בעדינות. ואז אמרי הידיים למעלה, איזה יופי, כל הכבוד, עשית כמוני!. דברי באינטונציה שמחה, בקול גבוה יחסית ובהתלהבות. הביטי לעיניו של הילד. 6.את החיזוק המילולי החיובי אמרי מהר ועוד לפני שידיו של הילד ממש למעלה, כך תמנעי לעיתים קרובות מזעמו של הילד על כך שהפעלת אותו פיזית ללא רשותו ורצונו. החיזוק החיובי המיידי (שניתן עוד באמצע הדרך להשלמת משימת הרמת הידיים) עשוי לשמח את הילד ולנטרל את תגובת הנגד שלו. תכנית חיקוי אורלי מטרה: הילד יחקה הברות או מילים. תהליך: 1.בתחילת העבודה בחרי הברה או מילה שהילד יודע לומר אותה. 2.למדי את הילד לומר את ההברה על פי בקשתך (ולא רק כשהיא יוצאת מפיו באופן ספונטאני ולא מתוכנן דווקא). 3.מצאת שהילד יודע ...

... ובית הספר פועל 5 ימים בשבוע). ארבעה שיעורים הם שיעורי חזרה ותרגול שבהם אינני מלמדת דבר חדש. זאת כדי שהילדים יפנימו את החומר הנלמד. בארבעת שיעורי החזרה אני לא מייבשת את הילדים בדפי עבודה בלבד או פתרון תרגילים במחברת תקופה. מידי פעם אנו פותרים תרגילים, אך שיעור שלם כפול כזה הוא לא נעים לילדים וגם אינו אפקטיבי בעיני. ארבעת השיעורים הללו צרכים להביא יותר מכל השיעורים האחרים חדוות למידה ויצירה. ארבעת השיעורים הנוספים ... - מציירים את ארבעת האחים למשפחת המספרים, כל אח בצבע אחר המאפיין אותו. שיעור עם קוביות - לכל זוג ילדים קוביה והם מטילים אותה מספר פעמים כדי לקבל את המספר איתו יעשו תרגיל כפל או חילוק. שיעור שבו אופים עוגיות - קודם לכן יש לעבוד בקבוצות ולחשב כמה כיתות יש בבית הספר, כמה ילדים בכתה, כמה עוגיות נרצה לתת לכל ילד, כמה עוגיות עלינו להכין וכיצד נחלק אותן. וכו, כיד הדמיון הטובה עליכם. אני ממליצה לחוש את מצב האווירה אצל הילדים במהלך התקופה. ילדים רבים מתקשים בחשבון ושיעור שהוא יותר נושם ומאוורר מעניק להם את היכולת להמשיך אחר כך, בשיעורים הבאים, להתאמץ ולהמשיך ללמוד את החומר. בכל השיעורים אני ממליצה להשתמש בשתי מחברות - מחברת תרגול ובה הילדים מתרגלים באופן חופשי כתיבה וחשבון. בנוסף יש מחברת תקופה שהיא גדולה יותר, יפה ועשויה מחומרים טובים יותר מבחינת עובי הדף והיכולת של הצבעים להקלט בנייר באסטטיות ובקלות. במחברת זו כותבים הילדים את הספר שלהם, משום שבחינוך ולדורף אין ספרים. המחנך והילדים כותבים את הספר בעצמם במהלך השיעורים וכורכים אותו בסוף השנה. שיעור סיפור - האם אי פעם חשבתם מה אומרים ... חיסור ארוך). בסיום הסיפור אני מציירת ארבעה אחים על הלוח. לכל אח חולצה בצבע שונה ועליה הסימן המתמטי שלו. הילדים מעתיקים את הציור למחברתם, זהו עמוד השער של התקופה. שיעור x כאשר אנו מחברים או מכפילים מספר אנו צרכים ... למאות, מהמאות לאלפים. דוגמה לאח מחבר - לכתוב תרגיל חיבור על הלוח, להראות כיצד מחברים למשל 2456 ועוד 3467. הילדים מעתיקים את הדוגמה בגדול למחברת, עם כל הדרך של העבודה. חלוקת דפי עבודה עם תרגילים בחיבור. חמש תרגילים ראשונים הילדים מנסים לעשות כל אחד לבד, בעזרתי כשאני עוברת ביניהם. כאשר מסיימים זאת אני מחלקת את הילדים לקבוצות והם פותרים יחד את חמשת התרגילים הבאים - זאת בתנאי שמי שלא מבין כיצד עושים תרגיל שאר הילדים מסבירים לו בקבוצה עד שהוא מבין ואם יש בעיות אני באה לעזור. שיעור t בדיוק כמו שיעור x, רק ... חשבון (צרכים להיות לפחות 2 כאלה במהלך השבוע) וכן בשיעור הראשי. חילוק ארוך יש למצוא את השיטה הכי בהירה לילדים, עליך כמורה ללמוד היטב את השיטה שבה אתה רוצה ללמד חילוק ארוך ואז לפשט זאת עי כמה פעולות לילדים. דוגמה כללית לפישוט כזה: מחלקים, מורידים, מכפילים ומחסירים. כך בארבעה פעילות מוכרות הילדים יזכרו מה צריך לעשות, יש לכתוב זאת בדוגמה לחילוק במחברת. בהמשך התקופה יש ללמד בכתה ולהביא בכל אחד מארבעת פעולות החשבון שאלות מילוליות. אני עושה זאת דרך חידות. שאלה מילות נקראת אצלי חידה, ילדים מתחברים יותר לחידות, זה נתפס אצליהם ככיף. לדוגמה: ילד אחד עצד והתווכח עם נער הגדול ממנו. אמר הגדול - למה אתה מתווכח איתי, אני הלא גדול ממך כפליים. רמאי שכמותך, קרא הילד הקטן. אני זוכר שפעם אחרת לי שאתה גדול ממני פי 3. נכון, אמר הנער וצחק, זה היה לפני 4 ... זה באמת היה נכון. בני כמה הם היום? (תשובה - 8, 16) שיעור חזרה על לוח הכפל. בכתה ד הילדים כבר אמורים לדעת את לוח הכפל בעלפה, משום שהתחלנו לעבוד עליו בכתה א דרך משחקים רבים ותרגול ועבדנו עליו בכל יום בכתה. כעת נתחיל בדקלום של משפחות לוח הכפל ככתה ביחד, זה מעניק הזדמנות לילדים שפחות יודעים לחזור על הדברים. לאחר החלק הריתמי אני אומרת: משפחת 2 וכל הילדים יחד מתחילים לדקלם את המשפחה: 2, 4, 6, 8, 10 וכו עד ל 2 כפול 12. בכל יום נתרגל כך כמה משפחות. כדי לדעת האם כל ילד באופן אישי יודע את המשפחות אני מסבירה בכיתה כי משבוע הבא אבקש באופן אישי מילדים לומר לבד משפחה כלשהי ולכן עליהם להיות מוכנים. אפשר גם לומר שבשבוע הבא אבקש לומר באופן אישי את משפחת 6 וגם 8. כך ממקדים את החומר שמבקשים מהילדים לחזור עליו. ובכל שבוע אתן משפחות שונות לחזרה. חשוב להודיע להורים על אילו משפחות על הילדים לחזור, כדי שהם יסייעו להם בכך בבית. ישנן משפחות שהילדים מתקשים יותר לזכור וישנן כאלה שפחות. בחלק הריתמי אני ממליצה לקפוץ בחבל ולומר ביחד לפי הקצב של הקפיצה את אחת המשפחות, בכל יום משפחה אחרת. כך הילדים זוכים לעוד חזרה. לאחר החזרה על המשפחות אני מציירת על הלוח את לוח המשפחות (אפשר שאצייר זאת גם לפני ... שווה 2 כפול 2 ? כמה שווה 9 כפול 7? כמה שווה 3 כפול 5? וכו באמצעות התרגילים על הילדים לגלות מהי החוקיות בלוח המשפחות המצוייר על הלוח, הם מגלים בקלות. ואני מסבירה את החוקיות כדי שמי שעדיין לא גילה אותה יוכל לראותה. לאחר ההסבר הילדים יעתיקו את לוח המשפחות למחברת. הטבלה כאן אינה מייצגת את האסטיות הנדרשת בשרטוט וציור שלה על לוח הכתה. להבנה ... לדוגמה: (15:5) - 25 שיעור חזרה על המשפחות (לוח הכפל). להביא לכתה כדור מספוג רך. אני זורקת את הכדור לילד ותוך כדי אומר תרגיל: 6 כפול 7, על הילד לענות ותוך כדי תשובה לזרוק לי את הכדור בחזרה. כך אני מתמסרת במתמטיקה עם רוב ילדי הכתה. אני רושמת על הלוח את התרגיל שניתן לשיעורי בית בסיום השיעור הקודם. מבקשת מכמה ילדים שיבואו ללוח לפתור את התרגיל. כל ילד פותר את התרגיל באופן אחר, משום שהם עדיין לא יודעים את סדר פעולות החשבון. איזה מוזר אני אומרת. איך נדע מה לפתור קודם - את תרגיל החיסור או את תרגיל החילוק ושומעת את ההצעות של הילדים בעניין. מה קודם? ואז אני מסבירה. והנה דוגמה להסבר באופן תמונתי ולא באופן חשיבתי בלבד: תראו ילדים בעולם של המספרים יש סוגריים, יש כפל, חילוק, חיסור וחיבור. וכל אחד מהם היה רוצה להיות ראשון בתור כמו שאתם הולכים לפעמים לשתות מהברזיה כשאתם מאד צמאים והייתם רוצים להיות תמיד ראשונים בתור. בתור לברזיה כל פעם ילד אחר ראשון. כך זה בעולם שלנו. אבל בעולם של המספרים זה אחרת. לפני שהמספרים נולדו הם היו בבטן של ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 4 יעדי התכנית הטיפולית התכנית היא אישית ונבנית לילד ספציפי. על ההורה לשאול את המנחה בכל שלב ושלב מדוע תכנית זו מתאימה כרגע לדעתו לילד. יש לשנות את התכניות לעיתים כל שבוע, אך לעיתים ישנן תכניות שהולכות עם הילד זמן ממושך ומשתנות מעט מאד מבחינת התוצאות שהן מבקשות להשיג, הן כן משתנות מבחינת הדרך שבה אנו מנסים להגיע לתוצאות, משום שלא יתכן שהילד יעשה בדיוק את אותה הדרך במשך חודשים רבים (וגם לא שבועות). לכן על המטפלים והמנחה להיות יצירתיים ומעניינים ולהבין שככל שהילד עולה ברמת התפתחותו כך גם נדרשת מהם יצירתיות וגמישות בדרך בה הם מטפלים בו, במשחקים, סיפורים ושירים שהם מביאים. יש להתחשב ביכולתו של הילד לשבת באופן רציף ליד שולחן. ילדים רבים על הקשת אינם מסוגלים לשבת ולהקשיב בתחילת דרכם הטיפולית. לא יהיה זה הגיוני או מוסרי להושיב ילד כזה על כסא ליד שולחן זמן רב ולנסות להחזיק אותו שם בשעה שברור שהוא אינו מסוגל לכך. ישנן דרכים שונות להביא את הילד לשולחן. צריך להכיר את הילד היטב לשם כך ולפני שקופצים לתוך התכנית הטיפולית להקדיש זמן לא מבוטל לחשיבה כיצד לעשות זאת. לדוגמה, כמה וכמה ילדים שהכרתי לא התחילו בישיבה ליד שולחן אלא במשחק פיזי עמוק, כמו קפיצה על פוף, התגלגלות בשמיכה, עבודת גיזום ושתילה ... התרחצות בבריכה קטנה או גיגית ומריחה של בוץ, צבעי ידיים או קצף גילוח על הגוף. לאחר שהצורך הסנסורי של הילד בא על סיפוקו יש לו יותר יכולת לשבת ליד שולחן או בשקט על הרצפה ולשחק. ילדים שמתחילים תכנית טיפולית במצב אוטיסטי עמוק יותר על ההורים להחליט עד כמה נכון, מועיל ובאיזו עוצמה להכניס את הילד שלא ברצונו לתוך הטיפול. ילדים רבים שנכנסים לתוך טיפול ABA מראים התנגדות עזה, משתוללים, בוכים ומכים את סביבתם ועצמם. הם אינם מסוגלים לקבל הוראות ... המדריך שלהם ויש להם הרבה מה ללמוד ממנו וליהנות מלימוד זה. כאמור, חשוב מאד שהמנחה יסביר להורים שתגובתו של הילד עשויה להיות בעלת עוצמה לא מבוטלת בתקופה הראשונה של הטיפול (כדאי להגדיר כמה זמן זו תקופה ראשונית, בעיני מדובר ... מספר שבועות). על המנחה וההורים להחליט ביחד עד כמה רחוק הם מוכנים ללכת ועדיין להרגיש שכל העניין מתרחש לטובת הילד. יש הורים שיסכימו להחזקת ילדם בכוח על הכסא מול השולחן. לדוגמה, ילד שבמפגשים הראשונים בכה, צעק ובעט, המנחה (שהיו לה הרבה שנות ניסיון (ABA הצליחה אחרי 3 מפגשים לתת לו מספיק ... (ישיבה רגוע על הכסא לכמה שניות, שיתוף פעולה וכו) כך שהוא הבין את הדרך הנכונה להתנהגות בזמן טיפול. לאחר שהילד הבין זאת הוא המשיך להגיע לטיפולים ברצון רב והתקדם יפה. הכוונה בטיפול אינה בשום אופן לשבור את רוחו של הילד ולשנות את מי שהוא במהותו, אלא לתת לו להבין שיש כאן עוד אדם ושהמילה האחרונה, כמבוגר, היא שלו. כך מבין הילד שהוא מתלמד ואילו המבוגר הוא המורה. בתוך הגבולות הללו ניתן חופש די רחב לילד והוא לומד למצות אותו עד תום, ליהנות וללמוד לשחק ולתקשר בטיפול. תפקיד המטפל הוא להציג ולהציב לילד גבולות של ריסון עצמי ודחית סיפוקים ובה בעת להעניק לילד חופש בכל מקום שהדבר אפשרי מתוך אהבה וכבוד לילד. מתן כוח גדול מידי לילד לשלוט בסיטואציה ולדרוש כל מה שעולה בדעתו מהמבוגר גורם לילד לפחד, משום שכל הכוח אצלו והוא נבהל מכך שהוא המוביל ושאין לו גבולות. לכן על המבוגר המטפל לעצב את עצמו כמוביל דרך עבור הילד, כזה שאינו נותן פקודות אלא שהילד מעריך ומוכן ללכת אחריו ולרצות אותו משום שהוא יודע שהמפתח לבלבול וחוסר האונים שהוא חש מצוי אצל המבוגר והוא מוכן לתת לו לעזור ולהוביל. למשל, כאשר ילד נמצא בטיפול והמטפל נותן לו אפשרות לבחור בין שני משחקים שאפשר לשחק כרגע והילד מתעקש לעשות דבר מה שונה לחלוטין שפורץ את המסגרת שהמטפל מנסה להבנות, על המטפל להגיב בריסון עצמי ולא להגיב בכעס על הילד (הילד לומד מכך גם לרסן את עצמו! מניסיוני ילדים לומדים רק מדוגמה אישית של מבוגר ולא משיחות מוטיבציה). אם הילד מביא התנהגויות לא מקובלות אפשר לומר זה לא נעים לי שאתה צועק כל כך או אתה באמת כועס, אני ... לחזור ולומר עכשיו אתה יכול לבחור בין הפאזל לקוביות, מה אתה בוחר? אפשר לחזור על כך בוואריאציות שונות עד שהילד מבין ומתרצה. אפשר להוסיף בהפסקה נוכל לשחק במה שאתה תבחר או אחרי שנסיים את הפזל נשחק במה שאתה רוצה. כדי לחזק את הילד במהלך המשחק אפשר לאמר מאד נעים לי לשחק איתך כשאתה יושב יפה, כל הכבוד! באופן זה נותנים לילד חיזוק מילולי חיובי (כל הכבוד) ובה בעת מכניסים את האלמנט התקשורתי, האישי והרגשי (נעים לי איתך). אם נשמע לכם ... הילד למסגרת שנראית לכם נוקשה כדאי לכם לקרוא ספרים ומאמרים שכתבו מבוגרים הנמצאים על הקשת האוטיסטית על מה שהרגישו בילדותם. הם מדווחים, בין היתר, על מקום שבו הם שיוועו לעזרה ולהושטת היד של המבוגר שיכנס לעולמם ויעזור להם לפסוע ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 5 יעדים אפשריים בתכניות ילדים אוטיסטים יכולים להיות כל כך שונים בסימפוטים שהם מראים עד שלעיתים נדמה לאדם בעל העין הלא מיומנת שמדובר בסינדרומים שונים. לכן הדימוי של קשת אוטיסטית או טווח אוטיסטי כל כך מתאים בנוגע לתחום זה. הקשת נפרשת מילדים בתפקוד נמוך שיכולים להראות סימפטומים כמו חוסר דיבור, המהום מתמיד, תנועות חוזרות על עצמן (סטימולציות כמו נפנוף ידיים ונדנוד הגוף או הנעת הראש וכו) התנתקות חזקה מאד מהסביבה. בקצה השני של הקשת מצויים ילדים בתפקוד גבוה (חלק מהם נקראים בשם מיוחד - אספרגר שגם שייך לקשת האוטיסטית) שיכולים להראות סימפטומים שנראים לצופה מבחוץ ... אחרים), אי יכולת אכילת מזון מוצק, רגישות סנסורית, בעיות בקשר עין (לא מביטים לעיני אחרים) וחוסר יחס, קשר ותקשורת לילדים או מבוגרים, התעניינות מקובעת ואובססיבית בתחומי עניין מצומצמים (רכבות, תמרורים, קלפים, חרקים, דגלים, ארצות וכו). אפשר להסיק מכך שכל ילד זקוק לטיפול מדויק ונכון כדי לקרבו לאפשרות של תפקוד כמה שיותר טוב בעולם. כדי לתת להורים ומטפלים שונים מידע ... להתייחס אליה כרשימה בלבד ולא לנסות להרכיב ממנה לבדכם כהורים (שאין להם מספיק ניסיון וידע מקצועי רב שנים עם ילדים אוטיסטים) תכנית טיפולית. גם אם בחרתם, מסיבות שונות, להיות המטפלים של ילדכם ולבנות תכנית טיפולית (למשל דרך אתר האינטרנט הנל) כדאי להעזר, לפחות לתקופת מה, במנחה. אינני ממליצה על עריכת תכנית לבד, לכל הפחות יש לשכור את שירותיו של מנחה. אפשר לחסוך בעלויות המטפלים במידה ואתם מוכנים להיות המטפלים של ילדכם - אך קחו בחשבון שיש במצב זה בעיות לא פשוטות, מצד שני הוא חוסך בעלויות כספיות. מצאתי שילדים לומדים טוב ובקלות יחסית כאשר מתחילים בתכניות הקלות להם יותר ובתחומים בהם הם חזקים. כך מחזקים לילד את הביטחון העצמי וכן את הקשר עם המטפל ואחכ הילד מסוגל, לאט, לעמוד גם במטלות בתחומים שבהם הוא חזק פחות. יעדים ותחומים שיש להתייחס אליהם כשבונים תכנית טיפולית: 1.ויסות תחושתי - תת רגישות או רגישות יתר בתחושות של הילד (שמיעה, מגע, ראיה ועוד). דוגמאות: הילד ילמד כיצד להכיל רעש רקע כשהוא צריך להתרכז. הילד ילמד כיצד להגיב למגע שאינו נעים לו (במקום לצרוח אפשר ללמד את הילד לדבר או להראות תמונה של תפסיק). הילד ילמד להתמרח בבוץ, בקצף גילוח וכו כדי להרגיע את הצורך הסנסורי שלו. 2.חיקוי - חיקוי של הילד את הסובבים אותו. דוגמאות: הילד ילמד לחקות פיזית את המבוגר שמולו (הרמת ידיים, מחיאת כפיים, טפיחות ידיים על הברכיים, ידיים על הכתפיים וכו) הילד ילמד לחכות פעילויות קלות הנדרשות בבית (שימוש במטאטא, ניגוב במטלית, סידור צעצועים וכו). הילד ילמד לחקות הבעות פנים (עצוב, שמח, כועס וכו). הילד ילמד לחקות מילים ושירים. 3.בעיות תקשורת - הבנת גסטות, שפת גוף והבעות, הבנת שפה. דוגמאות: הילד ילמד לזהות הבעות פנים כמו שמחה, כעס, עצב. הילד ילמד להצביע. הילד ילמד להביע במספר מילים את כוונתו (את זה, רוצה, לא, כן וכו) הילד ילמד לשאול שאלות הילד, במידה ואינו מדבר, ילמד להשתמש בתמונות וסמלים כדי להביע את עצמו. 4.מוטוריקה עדינה - גזירה, אחיזת פינצטה, אחיזת עפרון נכונה ועוד. דוגמאות: הילד ילמד להחזיק עפרון הילד ילמד לגזור בקו ישר עם מספריים הילד ילמד לאחוז עם פינצטה גרגר שעועית. הילד ילמד לצייר קו ישר הילד ילמד לצייר עיגול. הילד ילמד לצייר אדם (באופן הגס ביותר). 5.מוטוריקה גסה - קפיצה, ריצה, התגלגלות, טיפוס על מיתקנים, שיווי משקל, קואורדינציה. דוגמאות: הילד ילמד לעלות במדרגות הילד ילמד לטפס על סולם חבלים הילד ילמד לשחק בארגז החול הילד ילמד להתנדנד הילד ילמד לעמוד על רגל אחת הילד ילמד לתפוש כדור ולזרוק אותו הילד ילמד לקפוץ בחבל 6.תכנון מוטורי - ביצוע רצף פעולות נכון במציאות. דוגמאות: הילד ילמד דרך פעולה אחת להשיג צעצוע ... שאלות - מה, איך, כמה, מתי, למה וכו. עבודה על טענות, פקודות, ברכות, בקשות והצהרות. לימוד רצפים בזמן (קודם הילדה טיפסה על המגלשה, אחכ ישבה בראש המגלשה למעלה ואחכ התגלשה והגיעה לארגז החול). 13.כישורי למידה - כדי שהילד יוכל ...

כשהילדים עוזבים את הבית - שלב הקן המתרוקן שלב הקן המתרוקן הינו השלב המשפחתי בו הילדים הבוגרים עוזבים את הבית, ופונים לחייהם הנפרדים. בבית נשארים בני הזוג, שסיימו את תפקידם ההורי הפעיל, ומאותגרים בשינויים האישיים, ... אחד מהם. בדרך כלל זוהי התקופה הארוכה ביותר במחזור חיי המשפחה, והמשימה ההתפתחותית של ההורים בה הינה לשחרר את הילדים לדרכם החדשה. עד לפני כשני עשורים, שלב זה תואר בתיאוריות הפסיכולוגיות והמשפחתיות כשלב המאופיין בקושי של ההורים לשחרר את הילדים לדרכם, בעיקר של האמהות. ההסבר הפסיכולוגי והסוציולוגי שניתן לקושי זה, התבסס על העובדה שנשים רבות עסקו בעיקר בגידול וחינוך הילדים, ופחות בעבודה מחוץ לבית. ברור מכאן שאשה שעיקר תפקידה ודימוייה האישי והמשפחתי מתבססים על תפקידה האמהי, עלולה לחוות את שלב היציאה של הילדים מהבית כשלב קשה ומדכא, המותיר בה חלל ריק. לקראת סוף המאה הקודמת, כאשר יותר ויותר עדויות מחקריות הצביעו על ... נשים. אפילו המונח הקן המתרוקן - מונח שטומן בתוכו אווירת דכדוך כלשהי, הומר במונח אופטימי יותר - שלב יציאת הילדים מהבית... השינוי בתפיסת שלב זה קשור בשינויים שהתרחשו בעשורים האחרונים: יותר ויותר נשים עובדות מחוץ לבית, ותפקידן המקצועי חשוב להן ומשמעותי עבורן, לא פחות מאשר תפקידן האמהי. לכן, יציאת הילדים מהבית, תופעה המציינת גם את הצמצום בתפקיד האמהי, אינה מותירה אותן נטולות תפקיד ואינה פוגעת בתחושת הערך העצמי. בשל תמורות חברתיות וכלכליות, יותר ילדים בוגרים נשארים בבית ההורים גם כאשר הם כבר היו אמורים לעזוב אותו לדרכם העצמאית. מכיוון שכך, הורים רבים מוצאים עצמם משתוקקים כבר ליציאת הילד מהבית, וכאשר הדבר סוף - סוף קורה, ההורים בשלים יותר לתהליך זה. תוחלת החיים המתארכת יצרה מצב בו הגיל הממוצע של הורים שילדיהם עזבו את הבית, אינו נחשב כגיל מבוגר באותה מידה שהיה לפני עשורים אחדים. גיל חמישים, שהוא הגיל הממוצע של הורים לידים עצמאים, נחשב מבחינות רבות לגיל בו עדיין אפשר להגשים חלומות... הזוגיות עזיבת הילדים את הבית מותירה לבני הזוג פרק זמן של כשלושים שנה להיות עם עצמם, במעין חזרה לתחילת הנישואין, ללא ילדים בבית. זה פרק זמן ארוך למדי, ובו יש צורך לבחון מחדש את היחסים הזוגיים לכשעצמם, ללא המיסוך של התפקיד ההורי, ללא הילדים כמבודדים בין ההורים במצבי קונפליקט. אם היחסים בין בני הזוג לא היו טובים, או שהנישואין החזיקו מעמד רק בגלל הילדים, זהו הזמן בו מתערערים יסודותיהם. זוגות שלא פיתחו במשך השנים מערכת יחסים שאינה תלויה בהורותם, עלולים למצוא עצמם עם ... פעילה, עלולים בני זוג לחוש ניכור זה לזה? נראה כי התהליך עלול להתחיל את דרכו עם כבר עם לידת הילד הראשון. כבר שם, עלולה הזוגיות לקבל תפקיד מישני בחיי בני הזוג, ואילו התינוק הנולד הופך למרכז המשפחה. צרכיו מקבלים ... מרגע שהזוגיות הפכה לפחות חשובה מההורות - הקשר הזוגי מתחיל להינזק. שיחות בין בני הזוג נסובות ברובן על עינייני הילדים, חופשות הופכות להיות למשפחתיות, הקשר המיני נפגע אף הוא בשל תקופות של לידות, עייפות, חוסר פרטיות ועוד. במידה ובשלב ... שהוזנחה במשך שנות ההורות הפעילה - ויפנו לטיפול זוגי. יתכן כי הרוב ימשיכו בחיים הקיימים - ויתנו מקום מרכזי לילדים הנשואים ולנכדים - ממש כמו פעם... מעבר לכך, שלב הקן המתרוקן מתרחש לרוב כשבני הזוג נמצאים סביב העשור החמישי ... השינויים האישיותיים, הפיזיים והמיניים שהוא מביא עימו. האתגרים מולם עומדת הזוגיות - אינם פשוטים בתקופה זו. יחסי הורים - ילדים יחסים תקינים ונכונים בין הורים וילדים הינם יחסים המותאמים בגמישות לשלבי ההתפתחות המשתנים של הילדים. יכולתם של ילדים לדאוג לעצמם - משתנה עם גדילתם, וההורים אמורים לספק להם תנאים נאותים לעבור בגמישות ובביטחון משלב לשלב. בשלב הראשון של היחסים, הילדים הקטנים תלויים לחלוטין בהורים. התינוק והילד הצעיר לא יוכלו להתקיים ללא אהבה, מזון, חימום, ביטחון וכו. בשלב השני, טרום גיל ההתבגרות, הילדים מכינים עצמם לעצמאות, ועל ההורים לספק להם את התנאים לכך. השלב השלישי הינו שלב הביצוע של היציאה לעצמאות - המתחיל בגיל ההתבגרות ונמשך עד שלב התרוקנות הקן. בשלב זה חיוני שההורים יתמכו ויעודדו את היציאה של הילד/ה הבוגר/ת לדרכו העצמאית. בשלב זה על ההורים להתמודד עם האתגר הקשה של מעבר מתפיסת הבן או הבת כילד לתפיסתם כאנשים בוגרים, חכמים ואחראיים לעצמם. שלב התרוקנות הקן, לכשעצמו, אינו מבטיח יציאה לעצמאות מלאה, ואינו מסמן את הנפרדות הרגשית והחומרית של ילדים מהוריהם. יתכנו, כמובן, מקרים בהם הילדים עזבו את הבית, אך עדיין מסתמכים על הוריהם רגשית או כלכלית. ישנם מקרים בהם הילדים הצליחו לעשות כראוי את הנפרדות מההורים, אלא שההורים מקשים עליהם להיפרד כראוי, ומציפים אותם בטלפונים ו/או ברגשות אשמה. על ילדים כאלו אנו אומרים - הילדים עזבו את הבית, אך הבית לא עזב אותם... כאן יש להבהיר באופן הנחרץ ביותר: ילדים אינם אמורים למלא תפקיד וחלל בחיי הוריהם! ההורים חייבים לקבל את השינוי ביחסים כשינוי טבעי וכהוכחה לכך שהם עשו את תפקידם ההורי בהצלחה, ולכן ילדיהם יכולים לעבור ועצמאות ונפרדות. הבדלים בין גברים ונשים שלב גיל המעבר של נשים וגם של גברים - מקביל בדרך ... האימהי הפעיל, מוצאות שלב זה כשלב בו יש העצמה ופריחה תעסוקתית. לעומת זאת, נשים שכל חייהן סבבו סביב גידול הילדים ועבודות הבית, עלולות לחוש בשלב זה חסרות ערך ומיותרות. נשים אחרות יהיו מוטרדות בשלב התפתחותי זה מהשינויים הגופניים והנפשיים ... זו, ניתן להבין כי התרוקנות הקן נתפסת באופן שונה על ידי האמהות והאבות שחווים אותה. בנוסף, מי שבתקופת עזיבת הילדים את הבית נמצא בשלב משברי בעבודה או בתחום הרגשי, עלול לחוות את התרוקנות הקן אחרת ממי שנמצא בתקופת פריחה תעסוקתית. היבטים חיוביים ושליליים של שלב התרוקנות הקן: ההיבטים השליליים: כאשר יציאת הילדים לעצמאות מתפרשת כאובדן ממשי, ההורים - שניהם או אחד מהם, עלולים להיכנס לתחושת אבל, דיכאון, וקושי רגשי לשחרר את הילדים. עזיבת הילדים את הבית עלולה לעורר תחושות של חרדת נטישה ובדידות. כאשר שלב זה נתפס בהיבט השלילי שלו, הוא עלול ליצור ... וחברתיות, ועוד. ההיבטים החיוביים: שלב זה יוצר בית שקט יותר, המחייב פחות מטלות של כביסה, בישול, קניות וניקיון. הורים שילדיהם יצאו מהבית מגלים שההוצאות הכלכליות הנוגעות לבית הצטמצמו. שילוח הילדים מהבית משנה את התיפקוד ההורי, אך גם את התיפקוד ... בשינוי, קבלוהו בברכה! היו מודעים ומחוברים לרגשות המתחוללים בכם. מותר גם לבכות... היו גאים שתפקידכם נעשה בהצלחה, ובכך אפשרתם לילדיכם להיות עצמאים ונפרדים מכם. חזקו את הילדים באמונה שלכם שהם יסתדרו בכוחות עצמם מחוץ לבית. שחררו... והשתחררו מצאו תפקידים ...

סמים - לגדול במשפחה מכורה - עולמם של ילדי מכורים הביטוי נפגעי סמים אינו מכוון רק לאותו אדם שמשתמש והתמכר לסמים, אלא לכל מי שנפגע כתוצאה מהשימוש שלו ... אבל במאמרי זה לא אתמקד בכל מי שנפגע מהסמים בחברה הרחבה, אלא בנפגעים העיקריים - בני המשפחה המכורה ובעיקר הילדים שגדלים בה. אתייחס כאן להורה המתמכר בלשון זכר, אולם חשוב לי להדגיש כי ישנן משפחות רבות שבהן המכורה היא האישה - האימא. כאשר זהו המצב, ובמיוחד כשהאם מגדלת את ילדיה לבד, הנזקים והקשיים איתם מתמודדים הילדים, הם רבים יותר. המשפחה המכורה ביטוי זה משקף את מציאות החיים של המשפחה, אשר מאבדת את יכולתה לשלוט במהלך ... הזמן תהליך של התגברות הסובלנות להתנהגותו של המכור ולהשפעות הסם ושבירה של המע הערכית - שקרים רבים, התעללות, הזנחת הילדים, אלימות, חשיפת הילדים לעולם הסמים והעבריינות ועוד. בכל פעם חוצים עוד קו אדום שבעבר חשבו שלעולם לא יגיעו אליו - ממש בדומה לתהליך ההידרדרות שעובר המכור בעצמו. בת הזוג והילדים אשר מרגישים שהם מאבדים שליטה ויציבות בחייהם, מפתחים לעיתים קרובות מחלות פסיכוסומאטיות או נפשיות שונות וגם התמכרויות מקבילות (התמכרות ... הכמעט בלעדית על המשך תפקודה של המשפחה ולכן מתמלאת תחושה של ייעוד ומרכזיות שיוצרת אשליה של כוח. ומה קורה לילדים במשפחה המכורה? בואו נתחיל עם נתוני הפתיחה שאיתם הם באים אל העולם: כ - 150 תינוקות מכורים לסמים נולדים ... הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות, הפרעות במוטוריקה וקואורדינציה, אינטליגנציה נמוכה והפרעות בזיכרון. מחקרים שנעשו בארץ ובחול מצביעים על כך שאצל ילדים שגדלו בהמשך חייהם בסביבה מטפחת ומפתחת - בעיקר ילדים שניתנו לאימוץ, פחתו עם השנים, סוג וחומרת הבעיות הללו, ואילו אצל ילדים שהמשיכו את חייהם בסביבה שהזניחה אותם ולא הייתה מסוגלת להתמודד עם קשייהם המיוחדים, הבעיות החמירו ונוספו עליהן בעיות וקשיים נוספים. ADHD - הפרעת קשב וריכוז מחקרים מצאו שאצל ילדים להורים מכורים לסמים ולאלכוהול יש אחוזים גבוהים יחסית הסובלים מ - ADHD. ידוע שהפרעה זו נגרמת גם כתוצאה מגורמים גנטים / תורשתיים וגם מגורמים סביבתיים (כמו מצוקה נפשית מתמשכת). חלק ניכר מההורים המכורים מדווחים על קשיים שהיו להם בילדותם בלימודים ובהסתגלות בביהס, אשר גם אם לא אובחנו אז, מעידים על מה שאנחנו מכירים כיום כקשיי קשב וריכוז. יש ... התמכרות לאלכוהול ולסמים. הטענה היא שהסיכוי שלהם להתמכרות גבוה פי 3-5 מזה של אוכלוסיה אחרת. על אחת כמה וכמה כשהילד חי בסביבה שאינה מאבחנת את בעיותיו ואינה משקיעה בו ומספקת לו טיפול מתאים. התמכרות ילדים להורים מכורים נמצאים בסיכון גבוה פי 5 מהאוכלוסייה הרגילה לפיתוח התמכרות בעצמם. גם בשל קיומם של גורמים גנטים ותורשתיים, ... ההורה המכור וסביבה שמציעה הרבה יותר נגישות ולגיטימציה לחומרים ממכרים. הזנחה והשפעותיה משפחות נורמטיביות מתארגנות בדכ עפי הצרכים של הילדים, וגם עוברות את שלבי ההתפתחות שלהן בהתאם לשלבי ההתפתחות של הילדים. אין הדבר דומה במשפחה מכורה, אשר מתארגנת בעיקר עפי המכור וצרכיו. פעם הוא נקי ואחכ מועד, פעם לוקח סם ... מרץ ופעיל, סף התסכול שלו נמוך מאוד ולכן הסיכוי להתפרצות אלימה עומד באוויר כל הזמן ויוצר אוירה של פחד. הילדים במשפחה כזו נשכחים! צרכיהם מוזנחים, הם אינם מקבלים התייחסות חינוכית עקבית וגבולות ברורים. יש מעברים חדים בין אדישות וחוסר ... מינית ונפשית מהוריהם או מאחרים הנמצאים בקרבת המשפחה או בתוכה, ומנצלים לרעה את חוסר היכולת של ההורים להגן על ילדיהם ואת הצימאון של הילדים לדאגה ותשומת לב. הילדים במשפחות מכורות נחשפים לפחדים רבים כגון: פחד מאלימות, פחד ממוות של אחד ההורים ופחד מנטישה. בנוסף, הם מתמודדים עם ... וכן בושה ובדידות רגשית כתוצאה מהקוד המשפחתי של ההכחשה וההסתרה. בתוך הבלבול, חוסר האונים וחוסר השליטה שקיימים במשפחה המכורה, הילד לומד לחיות עפי שלושת הלאווים: לא לבטוח, לא להרגיש, לא לספר לא לבטוח - בהוריו ובמבוגרים בכלל. ההורה המכור, ... להוציא החוצה ואם יעשה זאת הוא עלול להיחשב כבוגד בעיני הוריו ולעתים קרובות גם בעיני המשפחה המורחבת. תפקידים במשפחה הילד ההורי / הגיבור - למרות שהם רק ילדים, איבוד השליטה של ההורים מגייס אצלם צורך פנימי להציל את המשפחה ואז לעתים קרובות הם נכנסים לתפקיד זה. הילד ההורי מתנהג כפי שמצפים ממנו ואינו מוסיף טרדות להוריו, לוקח על עצמו תחומי אחריות בבית כמו: טיפול באחים קטנים, ... רפואי, מפשר בין ההורים כשהם רבים ואפילו מגן בגופו על אמא או אח קטן מפני התפרצות אלימה של האב. הילדים האלו הם בעלי פוטנציאל הישרדות גבוה בדכ, אבל לעתים הם נשברים אחרי תקופה מסוימת ועוברים לתפקיד האחר שאופייני לילדי מכורים - השעיר לעזאזל - מטרתו של תפקיד זה היא לנקז את הבעיות המשפחתיות לכיוון אחר. זה מתבטא בהתנהגות ... חדשה. כך יוצאת המשפחה ממצב של ייאוש, תקיעות וחוסר אונים למצב של התגייסות והתמודדות חדשה. בשני המקרים אנחנו רואים שהילדים (באופן בלתי מודע כמובן) מוכנים למעשה להקריב את ילדותם, צרכיהם והתפתחותם התקינה לצורך הצלת המשפחה. דינאמיקה משפחתית כזו, שסוחפת את הילדים להקריב את עצמם כדי למצוא פתרונות לאי היציבות המשפחתית, גורמת נזקים חמורים להתפתחותם הנפשית של הילדים ולצמיחתם האישית. סבים וסבתות וקרובי משפחה אחרים, נכנסים לעתים קרובות לנעלי ההורים שמתקשים לגדל את ילדיהם בעצמם. התמיכה הזו, שמוענקת עי המשפחה המורחבת, היא בעלת תפקיד משמעותי ביותר בשמירה על בריאותם וביטחונם של הילדים בזמנים קשים. לעתים קרובות הסבים או הדודים הם העוגן היחידי בחייהם של אותם ילדים אשר נותן להם יציבות וביטחון. אבל לצערנו, במקרים רבים המשפחה המורחבת אינה מסוגלת להתמיד בגידול הילדים לאורך זמן ואז הילדים נחשפים שוב לחוויית הנטישה וחוסר היציבות שמאפיינים את חייהם ממילא. בנוסף, נוצרים מתח ותחרות בין ההורים שכשלו בתפקידם ובין ... ועימותים רבים עם משפחת המוצא כגורם להתמכרות וכתוצאה ממנה. במחקר של הרשות למלחמה בסמים שפורסם לאחרונה, מצוטטים מתבגרים שהם ילדים להורים מכורים לסמים ואלכוהול שמתארים את החווייה הסובייקטיבית שלהם כילדים שגדלים בסביבה משפחתית מכורה החשיפה לשימוש בסמים - (דורון) תביני מה זה בתור ילד קטן לחזור הביתה ולא לראות את אמא וגם אם כבר רואים אותה אז היא מסטולית. יושבת על הספה לא רואה ... את אמא שלי מזריקה. פעם ראשונה בחיים. כי כל הזמן היא אמרה לי - אני לא מזריקה! ואני בתור ילד אמרתי לה: אל תזריקי, זה מסוכן בגלל מנת יתר.. וראיתי אותה, זרוקה עם מזרק צמוד ליד, שכובה לא זזה. ... אז הייתי נבוך ולא הייתי מביא חברים הביתה. היום כשאבא נקי, כל הזמן הבית מלא חברים איך בגיל ההתבגרות הילדים האלו תופסים את עצמם - (דימה) אני כועס על עצמי שהגעתי למצב כזה של מוסדות. מבפנים אני ילד טוב. ...

מהו חינוך טוב? איך לחנך ילד בצורה מבוגרת? חלק 1 מהו חינוך טוב? איך לחנך ילד בצורה מבוגרת? חינוך ילדים. מאמר זה עוסק ב: האם הילד שלך מחונך או מאולף? למה ילדים לא מקשיבים למה שאומרים להם לעשות? מה לעשות כדי שהילד יעשה את הדברים הנכונים עבורו? ועוד. לעיתים די קרובות אנו נתקלים בילדים שמקבלים חינוך טוב, ובכל זאת הילד עושה מעשים שלא יעשו. ונשאלת השאלה כיצד דבר כזה יכול לקרות, שילד יבוא ממשפחה טובה ויקבל חינוך טוב ובכל זאת יתנהג בצורה כזאת? התשובה הנפוצה היא, שדבר זה קורה בגלל השפעת הסביבה. דהיינו שאכן הילד קיבל חינוך טוב, אך הסביבה דהיינו חבריו וכולי השפיעו עליו לרעה. אך התשובה הזו לא ממש טובה. כי זה אומנם נכון שהסביבה היא זו שהיוותה את הטריגר להתנהגות הילד. אך עדיין, אם החינוך עצמו שהילד קיבל היה טוב, אז החינוך והלימוד עצמם שהילד קיבל היו אמורים להשפיע על הילד בצורה חזקה, כך שהוא לא יושפע גם מהסביבה. כי הרי כאשר מחנכים מישהו צריך בעצם לחנך אותו בין השאר לאיך לא להיות מושפע מהסביבה. וכל הורה ומחנך, הרי מחנך את ילדו שלא יהיה מושפע מהסביבה. אז כיצד זה שבעצם הילד קיבל חינוך טוב, שבין השאר כולל את החלק של איך לא להיות מושפע מהסביבה ובכל זאת הוא כן מושפע מהסביבה? והתשובה על כך היא, כי אומנם הילד קיבל חינוך טוב, אך רמת ואיכות החינוך שהוא קיבל לא היתה מספיק טובה (לפי מבחן התוצאה). הילד אומנם קיבל חינוך, אך החינוך הזה היה כגוף ללא נשמה. ולכן בעת מבחן, החינוך הטוב שהילד קיבל לא עזר לו לעמוד במבחן של החיים. זא הילד אכן קיבל חינוך, אך החינוך לא היה מספיק טוב. ולמה הכוונה חינוך ללא נשמה? הכוונה היא כי הילד אכן חונך ולמד מה לעשות ומה לא לעשות, אך הילד לא למד ולא הסבירו לו מספיק טוב למה להתנהג בצורה הספציפית הזאת, כפי שמסבירים לאדם בוגר. לילד בדכ מסבירים מה, אבל לא מסבירים למה. וגם אם מסבירים למה, אז מראש יוצאים מנקודת הנחה שהוא לא יבין ... מספיק שיגידו לו מה לעשות, ואז גם ההסבר של הלמה לעשות כך או אחרת, גם ההסבר הזה לוקה בחסר. הילד אומנם למד מה נכון לעשות, אך הוא לא למד ולא הסבירו לו מספיק טוב מה הם הדברים שעומדים מאחורי תפיסת החיים הנכונה. מעולם לא הסבירו לילד את ההיגיון הפנימי שעומד מאחורי הכללים שנאמר לו לנהוג לפיהם. חינוך ילדים טוב ואיכותי אמור לכלול בתהליך הלמידה של הילד גם חינוך לדפוסי חשיבה נכונים ובריאים. הילד אמור ללמוד על החיים מפרספקטיבה של מבוגר. ילד אמור ללמוד לא רק מה נכון לעשות אלא גם למה זה אכן נכון לעשות, מפרספקטיבה של מבוגר עד כמה שאפשר. כאשר ילד מקבל חינוך עמוק יותר, משהו שנהפך למהות שלו כאדם, הסיכוי שהוא יתדרדר נהיה קטן מאוד. ברגע שילד מקבל חינוך פנימי יותר, חינוך שמלמד אותו כיצד להכיר את עצמו טוב יותר, כיצד לחשוב בצורה נכונה ולא רק ... לעצמו ולא רק מה להרגיש, כיצד להתמודד ברמה הפנימית ולא רק מה לעשות בפועל, חינוך כזה, הופך למהות של הילד כאדם. וחינוך כזה כמובן יכול באמת לשמור עליו מפגעי החברה, הרבה יותר מאשר אם רק אומרים לו מה לעשות. כאשר הילד לומד רק מה לעשות ולא מלמדים אותו את הפנימיות של מה שהוא עושה, במקרה כזה כאשר הוא עושה מעשה ... הדבר היחיד שהוא פועל הפוך ממנו, הוא הדברים של הוריו / מוריו בלבד. וכפי שניתן לראות, שהורה יכול לומר לילד שלו מה שהוא רוצה, אבל הילד יעשה אחרת. אך כאשר הילד לומד את הפנימיות של העשייה שלו, ממילא הדבר ששומר עליו מלעשות רע, זאת הפנימיות הנפשית שלו עצמו כאדם. במקום ... על עצמו לבד. וזה אפשרי רק אם תסביר לו את הפנימיות של מה שהוא עושה. כאשר חבריו וסביבתו של הילד מנסים להשפיע עליו להתנהג בצורה כלשהי, אם הילד קיבל חינוך שמלמד אותו רק מה לעשות ומה לא לעשות, הרי שתוך כמה שניות הילד כבר עושה את מה שהוא רוצה. כי ילד הוא אדם לכל דבר. הוא אומנם ילד, אך הוא חושב כמו אדם גדול, יש לו בדיוק את אותה מערכת ... דברים שאינך מבין, אבל הילד שלך לא רוצה לעשות דברים שהוא לא מבין? המשך מהו חינוך טוב ? איך לחנך ילד בצורה מבוגרת ? חלק 2.

מהו האיזון הרצוי כדי לגרום לילד להצליח בלימודים? כידוע, בחיים הדבר האידיאלי ביותר הוא להגיע לאיזון הראוי בין התכונות השונות שלך כאדם. הצלחה של תלמיד בלימודים וגם חינוך ילדים מוצלח גם הוא נובע מנקודת איזון כפי שיתבאר להלן. אף אחד מאיתנו לא היה מסרב שהילד שלו יהיה הטוב ביותר והמוצלח ביותר בבית הספר בלימודים ובחיים בכלל. אם ברצוננו שהילד שלנו ישתייך לילדים המצליחים יותר עלינו לנסות למצוא את המכנה המשותף שבין כל הילדים שמצליחים בלימודים ולאחר מכן לראות כיצד ניתן להעלות את הילד שלנו על אותו גל של הצלחה. כשמחפשים את המכנה המשותף הזה שבין הילדים המוצלחים יותר שבמערכת החינוך, מגלים דברים מאוד מעניינים. כולנו מסכימים שעל פי ההיגיון ככל שסביבת הלימוד של הילד תהיה טובה יותר ואידיאלית יותר להצלחה כך הוא יצליח יותר. אך מהי אותה סביבה אידיאלית? התפיסה הרווחת היא כי סביבה אידיאלית להצלחה בלימודים יכולה לבוא לידי ביטוי בשילוב של דברים שונים כגון האפשרות ההורים והסביבה של הילד להקצות לו משאבים כדי ללמוד וגם הכישורים האישיים והשכליים של הילד. אם יש להורים של הילד די כסף כדי להשקיע בלימודים ובילד שלהם, הם יכולים לשלם עבורו למורים פרטיים כדי לקבל שיעורי עזר והעשרה, הם יכולים לשלוח את הילד לחוגים וסדנאות שונות, הם יכולים להקצות בבית שלהם לילד חדר משלו שבו תהיה לו את הפרטיות שלו והשקט שלו, הם יכולים לתגמל את הילד בהמון צורות על הצלחות שלו בלימודים, בקיצור הם יכולים להעניק לו את הסביבה האידיאלית להצליח בלימודים. גם מנת המשכל ורמת הIQ של הילד כמובן אמורה ליצור עבור הילד את האפשרות להצליח בלימודים בלי להתאמץ, הכל יכול לבוא לו בקלות ואז כמובן שהוא אמור יהיה להצליח בכל המקצועות ... יש לו ככ הרבה שכל למה שהוא לא יצליח. זו בעיקר הדעה הרווחת שעל פיה מנת המשכל והכישורים של הילד + הסביבה המשקיעה בהצלחה ובהישגיות שלו היא זו שגורמת לילד להצליח משום היותה סביבה אידיאלית להצלחה. אך המציאות היא די שונה, מתברר שישנם יותר מידי ילדים במערכת החינוך שבוחרים שלא ללמוד ושלא להצליח, למרות שהם מגיעים ממשפחות עם המון משאבים פיננסיים להשקיע בלימודים של הילדים ולמרות שיש לאותם ילדים תפיסה מאוד מהירה ולמרות שרמת המשכל שלהם גבוה יותר מן הממוצע. במערכת החינוך יש המון ילדים מוכשרים שלא עושים עם הכישרון של עצמם כלום כדי להצליח, אדרבה הם לוקחים את המשאבים של ההורים ואת השכל שלהם ומתעלים אותם דווקא לדברים שליליים, כגון גרימת נזק לאנשים אחרים ומשיכת תשומת לב שלילית מהסביבה. יותר מידי ילדים לוקחים סמים וכיוב למרות שיש להם המון שכל ולמרות שהמשפחות שלהם די טובות ולמרות שעל פניו יש להם את כל התנאים כדי להצליח. אם כן כי התפיסה הרווחת לגבי מהי הסביבה האידיאלית עבור ילד כדי להצליח בלימודים נמצא אם כן שהיא מוטעית. אז מהי הסביבה האידיאלית להצלחה עבור ילד בלימודים? מהו המכנה המשותף של ילדים שמצליחים בלימודים? ראשית יש להבהיר נקודה מאוד חשובה. כפי שאצלנו המבוגרים ההצלחה שלנו נמדדת ביחס לפוטנציאל שלנו בלבד ולא ביחס לדשא של השכן שלנו, כך גם הצלחה ראויה של הילד שלנו משמעותה שהוא ישיג את המירב והמיטב שהוא יכול להשיג ביחס לעצמו. אם הוא יכול להשיג בכל המבחנים 100 ... הוא יכול להשיג רק 75 אז ציון 75 עבורו הוא טוב מאוד. זא שכאשר אנחנו באים לבחון הצלחה של ילד בלימודים עלינו לבחון את מידת ההצלחה שלו ביחס לפוטנציאל שלו ולא ביחס לאחרים. וכעת נחזור וננסה להבין מה גורם ... הפוטנציאל של עצמו ולהביא אותו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. התשובה על כך היא כי המכנה המשותף בין כל הילדים שמצליחים בלימודים הוא האיזון שיש להם בתפיסה שלהם את עצמם מול הלימודים וההישגים שנדרשים מהם. כפי שכבר התבאר מספר ... עצמך כפי שאתה ומצד שני תמיד לצד החשיבה החיובית תמיד להיות עם ביקורת עצמית כדי להתקדם. אותו הדבר בדיוק בחינוך, ילד צריך שהתפיסה שלו את הלימודים שלו תהיה מאוזנת. מצד אחד הילד חייב להאמין ביכולת שלו לבצע את המשימה שלפניו וביכולת שלו להצליח אבל מצד שני הוא חייב שיהיו לו אתגרים ... שהלימודים לא יהיו לו קשים מידי ברמה כזאת שבה הוא יתייאש מהיכולת שלו להצליח. בכל אחד משני המקרים הנל הילד לא ילמד ולא יעשה גם את מה שהוא כן יכול לעשות, כי תמיד בכל מקרה שילד נושר מהלימודים תמיד מתקיים אחד מהשניים, או שהילד חושב שהלימודים קלים לו מידי ולכן הוא משתעמם ולא משקיע בלימודים כי אין בהם אתגר עבורו, אין בהם יכולת ... בשבילו, או שהוא חושב שהלימודים קשים מידי ושבכל מקרה הוא יכשל ולכן הוא מרים ידיים לגמרי. בשני המקרים האלו הילד לא ילמד ולא ישקיע בלימודים, ככה שהוא בכל מקרה לא יגיע לפוטנציאל של עצמו. אם הוא יכול היה להיות הילד החכם ביותר בפוטנציאל שלו הוא לא יגיע לזה כי הכל קל לו מידי וגם אם הוא יכול היה להיות ... הוא יודע מראש שהוא לא יכול להיות בין הטובים ביותר וכידוע האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, ככה שאותו ילד לא יעשה גם לא את מה שהוא כן יכול לעשות כי הוא שואף למשהו שמעל לכוחותיו שגורם לו להתייאש גם ממה שהוא כן יכול לעשות. כדי שהילד שלך יצליח בלימודים שלו בפרט ובחיים שלו בכלל, עליו ללמוד להיות טוב ביחס למה שהוא יכול להיות מול הפוטנציאל של עצמו. עליך כהורה להיות המאמן האישי של הילד שלך (למי שזה לא ברור מאליו). עליך להשריש בילד שלך את דפוס החשיבה שבודק כל הזמן האם הדשא שלי ...