... פיה כל הידע נלמד מן הניסיון. תוכן עניינים: 1 הגדרה 1.1 התזות הרציונליסטיות 1.2 ביקורת הרציונליזם 1.3 הרציונליזם בדת היהודית 1.4 רציונליזם באסלאם 1.5 בנצרות 1.6 בהומניזם הגדרה: הרציונליזם הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם ... כאשר מתרחשת הראשונה בהן, ברגע סיומה מתרחשת גם השנייה. מהנסיון הזה אנו מסיקים שיש סיבות ויש תוצאות. הרציונליזם בדת היהודית: רציונליזם יהודי בימי הביניים הניסיון לנסח את עיקרי היהדות בהתאמה לפילוסופיה האריסטוטאלית היה מהלך שהחל בקרב פילוסופים יהודים בספרד כמו הפילוסופים חסדאי קרשקש ויוסף אלבו בעל ספר העיקרים והגיע לשיאו הדיסקורסיבי במורה נבוכים. גישתו הרציונלית של הרמבם ... עיוני שתכליתו לחולל רדוקציה של מכלול הידע שהצטבר עד זמנם לקודקס חוקים מקיף ולוגי, שהגיע לשיאו בשולחן ערוך. הוגה יהודי שהושפע במיוחד מגישות רציונליסטיות הוא הרמבם. כמעט כל הגותו של הרמבם שוללת הסברים מיסטיים ומחייבת הסברים לוגיים לעקרונות היהדות ולתופעות הטבע. הרמבם פעל בצדם של מוסלמים חסידי האסכולות מועתזילה וכלאם והושפע מהם במידה רבה. הוא ניסה להשתמש בשיטתם כדי לנסח את עקרונות היהדות, למשל בספרו מורה נבוכים. אף כי שיטתו של הגאון מווילנה הייתה דומה לשיטתו של הרמבם בכך שהשתמש בטיעונים לוגיים וסלד מהסברים מיסטיים לעקרונות היהדות, הוא התנגד לדעותיו של הרמבם בספר מורה נבוכים, ואף כתב כי הפילוסופיה היטתה את לבבו. מגמה דומה רווחה בקרב ...

... השליטה שלי על חיי? האם יש לי איזו שהיא שליטה על חיי? מהוא אחוז הפשרות בחיי, מי אני? מזה יהודי? ולמה אנחנו נקראים העם הנבחר. ספר זה הוא יותר מחשיפה של הירהורים, חשבון נפש, ו: מה היתי משנה. אחד ... אל זיקני העם, שילמדו, לא ישפטו, ושיפתחו לאנשים את העיניים להבין מה הביא לחורבן הבית, לגלות, לשואה. השואה, ומיליוני היהודים שניספו בשואה, זו היתה קרמה, מגילגולים קודמים. אנו אמורים ללמוד מהניסיון, ולא להביא על עצמינו קרמה של השמד שוב. ... ואת כל משפטי ועשיתם אתם, אני יהוה. יש כאן המון חומר למחשבה. מצד אחד אנו ניצבים מול העולם כמדינת היהודים, העם הניבחר, בארצו, אך האם אנחנו חיים על - פי הנוסחה שהעם הניבחר מצווה לחיות על - פיה? אומר ... ששום מחצב אחר לא יעמוד בו, יש לך את האבן היפה ביותר והיקרה ביותר. (11) כשאני חושבת על העם היהודי, ועל בני ישראל, אני חושבת על יהלום, קאפס. יהלום מאוד מיוחד שנמצא עדיין בתהליך של ליטוש. הדבר הבא שרציתי ... מיכלול של אנשים, ומדינת ישראל היא מיכלול מאוד מגוון של אנשים. לפני 62 שנה נולדה המדינה, מאות אלפי פליטים יהודים מכל העולם נהרו והיגיעו הנה, כולם ללא יוצא מהכלל פגועים פצועים ונכים. כשהפגיעה היא בנפש אנו לא תמיד רואים ... התת - מודע, המצפון, הוא זה שיודע, וזה שמשדר מה שנכון, ושצריך להיות אחרת. אתה לא יכול לטעון שאתה יהודי, בן העם הנבחר ולהתכחש למצפון, המצפון הוא הניצוץ האלוהי שבך. למדינת ישראל יש אחריות כלפי כל תושבה, ואנחנו צרכים ... ואם למראית - עין יש רושם מוטעה שאגרסביות, ועושק, הניבו פירות, זה המקום להזכיר, יש דין ויש דיין, להיות יהודי, בן לעם הניבחר זה לא רק זכות, זה כולל גם חובה, חובה להבין ולא להתכחש, ולהגשים. זיכרו, יש לנו ... לא שונה מארצות אחרות, עמים אחרים, אז במה אנו שונים? מה עושה אותנו העם הנבחר? פה במדינת ישראל, מדינת היהודים יש רוב משווע של אוכלוסיה שסובלת. כל אחד מאיתנו ללא יוצא מהכלל סובל ממחלה פסיכוסומטית כזו או אחרת, וזו ...

משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1 מתוך: זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני. עורך ראשי: ירמיהו יובל. ירושלים: כתר, 2007. הקדמה בין הסוציאליזם, תנועה כלל - עולמית שמחוללה היה יהודי שהתכחש לעמו, לבין הציונות, תנועה שקמה כולה למען יהודים, עומדת משנה שהיא ספק תיאוריה מדעית ספק תנועה חברתית ופוליטית, השואפת אף היא לתיקון העולם בדרכה שלה, ומקיימת דיאלוג בלתי - פוסק עם התרבות כולה מזה ועם היהדות מזה. הכל בכל יש בדיאלוג השני: מאפיינים יהודיים, התכחשות ומרד נגד היהדות, ניכוס והזרה הדדיים, ומעל לכל תזכורת כי פעולה לשינוי העולם מחייבת תיקון פנימי תחילה. להלן יידונו כמה היבטים בקשר בין היהדות והפסיכואנליזה: יחסיהם של פרויד וממשיכיו עם היהדות, יחסם של יהודים וישראלים לפסיכואנליזה ודרכי חשיבה יהודיות בפסיכואנליזה. א. פרויד היהודי בבואנו לדון בצד היהודי של הפסיכואנליזה, עלינו לברר תחילה עד כמה קשורה היא באישיותו ובתולדותיו של מייסדה. להמחשת הבעיה הנה שתי דוגמאות הפוכות ... הרצף הזה? האם הפסיכואנליזה גילתה דברים בעלי ממשות אובייקטיבית - ועל כן אוניברסאלית - ולכן אין לה קשר מיוחד ליהדות, או שמא היא השקפת - עולם ייחודית לפרויד, ועל כן נושאת אולי גם את חותם לאומיותו? במחשבה שנייה, אין ... כיצד, אם כן, ניתן לדעת בדיוק היכן מסתיים החותם האישי של מייסד פסיכואנליזה (שבו טבועה, מן הסתם, עובדת היותו יהודי) והיכן מתחיל המדע האובייקטיבי? זאת ועוד: טיעוני ad hominem (טיעונים לגופו של הטוען ולא לגופו של עניין), שבכל דיסציפלינה ... כל פסול בדיון במניעים הלא - מודעים של פרויד ושל ממשיכיו, כאמצעי לשחרור הפסיכואנליזה מנקודות העיוורון של מייסדיה. הבנת יהדותו של פרויד ויחסו אליה היא אם כן חשובה להתפתחות הפסיכואנליזה. פרויד עצמו כתב במאמרו האוטוביוגרפי, בפשטות, כך: נולדתי ב - 6 במאי בפרייברג שבמוראביה, עיירה קטנה בצכוסלובקיה של ימינו. הורי היו יהודים. גם אני נשארתי יהודי. ומאמרו ההתנגדויות לפסיכואנליזה מסתיים כך: ולבסוף, רשאי המחבר, ככל שהוא מבליג על רגשותיו, להעלות את השאלה, אם אישיותו שלו כיהודי, שלא אבה מעולם להסתיר את יהדותו, לא היה לה שום חלק באנטיפתיה של העולם הסובב כלפי הפסיכואנליזה. טענה ממין זו לא נשמעה בקול רם אלא ... כי עובדה זו לא נשארה נטולת - השפעה לגמרי. אולי גם לא מקרה הוא, שנציגה הראשון של הפסיכואנליזה היה יהודי. כדי להכריז על האמונה בה נצרכה מידה רבה של נכונות ליטול על עצמו את גורל הבדידות שבאופוזיציה, גורל שהיהודי מנוסה בו יותר מאדם אחר. במילים כדי להכריז על האמונה בה מהדהד מושג הכרזת האמונה המונותיאיסטי שפרויד, חרף היותו אתאיסט, התייחס אליו בהערצה. כאן נתקלים אנו בניגוד בין ביקורתו של פרויד כלפי היהדות כדת לבין התייחסותו ליהדות כלאום. בספרו השנוי במחלוקת טוטם וטאבו שיער פרויד כי הדת התפתחה כתוצאה מאירוע שחזר ונשנה בתולדות האדם הקדמון: בניו ... כסיסמה (אם כי פחות מתלהמת) בפי המייחלים לחילונו של העולם. מאומה מכל אלה לא הפריע לפרויד לקבל את לאומיותו היהודית באותה טבעיות בה מקבל אדם את הוריו ושפתו. כבר בכתביו המוקדמים, שעסקו בנושאים קליניים, יהדותו היא מוצהרת. חוץ מהיינה, דומה שאין עוד הוגה יהודי שעשה שימוש כה פשוט וכה נטול תסביכים ביידיש בכתביו. שפה זו, שהורחקה ואפילו נרדפה בידי אחותה העברית בשנות תחייתה של זו האחרונה בארץ - ישראל, הייתה מאוסה לא - פחות על היהודים המתבוללים שהתאמצו לדבר גרמנית יפה בדיאלקט הבווארי או השוואבי של מחוז מגוריהם, ושהיידיש הייתה בעיניהם קריקטורה נלעגת של הלשון ... החלומות וכן בפסיכופתולוגיה של חיי יום - יום, שם משיחים אנשים על מצוקותיהם האישיות, מופיעות לא אחת התלבטויות הכרוכות ביהדות ובאנטישמיות. ספרו שובה - הלב הבדיחה ויחסה ללא - מודע גדוש בדיחות עממיות יהודיות לצד החידודים הווינאיים המתוחכמים, וכן דיון בייחודו של ההומור היהודי. דו - פנות זו ביחס אל היהדות נעשתה מורכבת יותר במקרים הבודדים שבהם עסק פרויד בנושאים יהודיים מובהקים. הררי פרשנות נכתבו על שתי עבודותיו המפורסמות על משה. האחת מאמר בעילום שם (!) על משה של מיכלאנגלו, ... בעל - הדבר עצמו כי התיאוריה הציקה לי כרוח רפאים התובעת את שחרורה, הודאה שבוודאי העידה על יחסו המורכב ליהדותו. כדאי לתת את הדעת, לדוגמה, על הקריאה הפתאומית שבה פותח אחד הפרקים: כמה רבה הקנאה שאנו, מעטי האמונה, מתקנאים ... פרויד בעיני יהודים ואנטישמים טבעי אם כן כי גם היחס אל הפסיכואנליזה מושפע עד היום מיחסם של האנשים אל היהדות. מבחינה זאת ארצות הברית היא מקרה אופייני. בשום תרבות לא נחלה הפסיכואנליזה הצלחה כה גדולה כמו בתרבות האמריקנית, שפרויד ... מעומק לבו. קל וחומר שהפסיכואנליזה נקלטה בהתלהבות בתרבות היהודית בארהב. דומה שסופרים יהודים הוקסמו מראיית פרויד כעוד אחד ממעצבי היהדות החדשה, לצד משה מנדלסון והרמאן כהן. בספרות, גיבוריו היהודים של חיים פוטוק בההבטחה, שהם שומרי מצוות ואפילו חרדים, מתייחסים ... מהפסיכואנליזה: שבירת מחסומי הטאבו סביב המיניות, הרדוקציה של מוסדות חברתיים ודתיים אל עולם היצר, וכמובן יחסו הבעייתי של פרויד ליהדות (לכותב דברים אלה הייתה תכתובת משעשעת עם ראש עיריית רחובות לפני שנים אחדות, כשהציע לקרוא רחוב בעיר על שם ... פרויד כתרומה מודרנית להתפתחות הדת היהודית עצמה. אליענה אמאדו לוי - ולנסי נהגה לכרוך בכתביה פסיכואנליזה לקאניאנית עם פמיניזם ויהדות. עקיבא ארנסט סימון השווה את דברי הכפירה של פרויד למעשהו של משה ששיבר את הלוחות. המדרש מפרש את המילים ... פיו נאבק אבי האומה באלוהים (בראשית לב כט), נראה שיש לטענה מקורית זו על מה לסמוך. משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2.

... יכול לתפוס את התורה ולפרש אותה, צריך להיות בן התורה בשביל שיעשה את זאת, שיהיה לו את הידע המתאים ביהדות בתורה בהלכות, בתורה שבעל פה ובכתב, בפרושים הבסיסיים שניתנו לתורה עי אנשי מפתח כמו רשי, הרמבם, הרמבן, חזון איש... בעליל, ומעוד מספר דברים: ברית מילה לרך בן שמונה ימים, מה האכזריות הזאת! שואלים הגויים ואף מגזר הולך וגדל מהיהודים, ואת התשובה מקבלים ממקורות יודעי דבר: כי ביום השמיני התינוק כמעט ולא כואב. עקדת יצחק. האם אלהים הכל יכול ... בתיעוד תודעת הנחש הממזר הזה, ואף אם פעם דיבר והתרברב. לפני מספר ימים יצא לי לקיים שיחת חולין עם יהודיה בוגרת בעלת שני תארים אקדמיים ועריכת דין... היא תיארה את עצמה כיהודיה גאה ומסורתית שמאמינה בבורא עולם. השיחה גלשה למחבר התורה, והיא לא הותירה מקום לספק: התורה הקדושה נכתבה עי משה ... לא מוסרית. אבל את מאמינה באלהים ובתורתו... היטחתי בה, רק לפני רגע הצהרת במילים ברורות על זאת. אכן, אני יהודיה מאמינה ומסורתית אך לא אמרתי שאני דתייה. מה הקשר! ... על השאלה האחרונה לא היה לי סיכוי לקבל תשובה, ... עירפול מודעותינו ומעלימים את הפער המחשבתי שנפער סביב התורה... כן הם היו חוסכים את העירפול המחשבתי המביך של ידידתי היהודיה והאינטלקטואלית. אני מאמין שהיו גורמים להתייחס לתורה בכבוד וברצינות הראויה. מאמין אני שהאחריות לביזיון התורה מוטלת על מי שנכנס ...

... עמל. אלא שהוא יודע שאין להכיל זאת על כל בני האדם. הפרושים השלמים צריכים לשמש דוגמה. אם היה נולד ביהדות מסדר נזירים שם היה מקום הולדתו. מטרת אלוהים בבריאת האדם הייתה להכשיר את הנפש כדי שתזדכך ותגיע למעלת קדושים ומלאכים. אסא קידר, עורך הספר מוסיף מאמר משלו בו הוא מרחיב את ההסתכלות אל מעבר ליהדות. גם הוא בודק את משמעות הייצריות החל מסיפור גן עדן, אך הוא הולך ומרחיב אותו למקום חדש. משל המערה ... רע. פיצול דמות האישה לזו הלבנה הקדושה היושבת בבית פנימה ובין זו השחורה היצרית והמפתה לא נולד בתנך או ביהדות. גם מיתוסים אחרים מוקדמים, שומריים בבליים ויווניים. איך נוספה לקדושה הקדישה. איזו מלחמה עתיקה בין פולחנים שונים נרמזים בתוך ... לרוע. כל פרשן מגיע למקום בו הוא בודק את מקור הקשר בין האישה לרוע. גם אנקורי. הוא אומר התפתחו ביהדות מגמות השוללות את הגוף ואת פיתוייו.. ואלו שנוסחו בידי גברים ראו באישה בעיקר את מקור הפיתוי ואת נקודת של ... והוא המפותה התמידי. אחד המפגשים המרתקים בין שתי תפיסות עולם הייתה זו של הרב קוק. הוא הגיע מעולם סגור ביהדות מסוג אחד לארץ חדשה שם גילה להפתעתו יהודים חדשים, שאינם מקיימים מצוות ואף על פי כן מקיימים חיים מוסריים מאוד. הוא הבין שהוא מוכרח לשנות את השקפת ...

משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2 משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1. למתנגדיה האנטישמיים של הפסיכואנליזה לא היה, כמובן, ספק כי היא מדע יהודי. עד היום מופיע פרויד באתרים אנטישמיים רבים באינטרנט (כדוגמת JewWatch) כחלק ממזימה יהודית להשחתת תרבות המערב, לצד הסוציאליזם. פרויד, כפי שכבר נאמר לעיל, היה ער לעובדה זו ואף ידע להפיק ממנה רווח פוליטי. במכתביו לתלמידיו הוא נקט לא - אחת בנימה האינטימית - חתרנית של אנחנו היהודים מבינים טוב יותר זה את זה. אין ספק שתלמידו לשעבר והיריב הססגוני ביותר שקם לו בימיו, קארל גוסטב יונג ... ולהתבטאות זו נוספו עם השנים עדויות מסייעות רבות. המשטר הנאצי הכריז כי הפסיכואנליזה, כמו הקומוניזם, היא עוד חלק ממזימה יהודית להרס התרבות. פרויד ניצל אחרי האנשלוס הנאצי של אוסטריה רק תודות להשתדלות בינלאומית (הוא עצמו הפגין קוצר - ראות ... גורלה של הפסיכואנליזה תחת המשטר הסטאליניסטי ואחריו. אלכסנדר לוריא, הנוירופסיכולוג הרוסי המפורסם, הבין שסכנת - מוות כפולה מרחפת עליו כיהודי העוסק בפסיכואנליזה ועבר לחקר המוח. עם זאת, האוריינטציה הפסיכואנליטית המובלעת שהמשיכה להדריכו במחקריו הקליניים גרמה לכך שכיום הוא נחשב לאחד מאבות המדע הבין - תחומי החדש הקרוי נוירופסיכואנליזה. וריאנט מעניין בתחום זה מייצג יהודי בן - זמננו הידוע כאויבה הקשה של הפסיכיאטריה בכלל והפסיכואנליזה בפרט. תומאס סאס, פסיכיאטר יהודי - אמריקני יליד הונגריה, הוא אחד מראשוני תנועת האנטי - פסיכיאטריה, הרואה בפראקטיקה הפסיכיאטרית פעילות משפטית (דכאנית) ולא רפואית. ... רואה כשנאתו המוסתרת של פרויד לגויים, שמעט ממנה מבצבץ במשפט ממשה האיש ואמונת הייחוד שצוטט לעיל. סאס משתמש בשוביניזם היהודי של פרויד כעילה לפסילת הפסיכואנליזה כולה כמדע יהודי, ממש כמתנגדיה האנטישמיים! עם זאת, יש לא מעט צדק בטענה שפרויד שיחק משחק כפול ביהדותו, דהיינו, החשיד באנטישמיות את מתנגדיו ונזף במתנגדים יהודיים לפסיכואנליזה (קארל קראוס, תיאודור לסינג) כבוגדים בבן - עמם הנרדף, ובה - בעת התרברב לפני תלמידו הכומר אוסקר פפיסטר כי רק יהודי אתאיסט יכול היה לגלות את הפסיכואנליזה. הפסיכואנליזה, מצדה, לא היססה מלהפוך את האנטישמיות למושא חשוב למחקר. כבר פרויד מנה כמה מניעים לא - מודעים ביסוד שנאת היהודים (כמו פחד הסירוס ושנאת הנוצרי לדתו שלו). הערות אלה היוו לימים בסיס למחקר הפסיכואנליטי המודרני המנסה להבין את כל ... רדוקציה גלויה זו של טענות פוליטיות אל הפתולוגיה האישית, המוצנעת, מהווה כלי יעיל בפירוקן של אידיאולוגיות אלימות מנשקן. ג. יהודים בתנועה הפסיכואנליטית גאוותו היהודית של פרויד השפיעה על מרבית תלמידיו הישירים וכמה מהם (קארל אברהם, הנס זאקס, ובעיקר תיאודור רייק) תרמו בכתביהם תרומה גדולה לקירוב מושגים יהודיים (ברכת כוהנים, כל נדרי, התפילין וכיוב) לקהל הקוראים הבינלאומי. מבני הדור השני של הפסיכואנליטיקאים, התבלט אריך פרום בגישתו החיובית ליהדות. פרום, קומוניסט בצעירותו, התקרב מחדש ליהדות בהיותו בארהב ואימץ אף הוא גרסה חילונית עקבית למסורת היהודית (בעיקר זו של הנביאים ושל חזל), שבה ראה את מבשרת הפלורליזם וההומניזם. בכתבי - העת הפסיכואנליטיים בולט עד היום מספרם של המאמרים שבהם נוטל על עצמו מחבר (בדרך - כלל יהודי) להעביר תחת שבט הפסיכואנליזה מושג, טקס או אגדה יהודיים שריתקו את תשומת לבו. כך, גויס סלוקוור, בתו של האנליטיקאי הנודע הארי סלוקוור, פרסמה מאמר על חוויותיה במהלך השבעה ... פרויד בולטת התופעה שהרדיקאליים שביניהם, בין אלה שלבסוף פרשו מהפסיכואנליזה ובין אלה שתיקנו אותה מבפנים, היו אף הם ברובם יהודים. למעשה, ראוי גם אלפרד אדלר (1870 - 1937), יריבו האישי המר של פרויד, להימנות בין אבות הפסיכואנליזה, ולראייה החדירה של רעיונות אדלריאניים לזרם הפסיכולוגיה של האני ולזרם הניאו - פרוידיאני בארהב. אדלר כמעט ולא התעניין ביהדות, אבל גם באסכולה שלו בולטים היהודים (כמו רודולף דרייקורס). גם האסכולה של יונג ראויה להיקרא פסיכואנליטית מכמה בחינות, ולו רק משום שכמה מרעיונותיה חלחלו לאסכולת יחסי האובייקט בפסיכואנליזה. וגם כאן, לצד האנטישמיות הידועה של המייסד, בולט מקומם של היהודים בין ראשוני תלמידיו, כגון אניאלה יפה ואריך נוימן (שעלה לישראל). קרבה חלקית לפסיכואנליזה יש באסכולת הלוגותיראפיה של ויקטור פראנקל, פסיכיאטר יהודי מווינה שחי ופעל בארהב, שהיה כאמור ניצול שואה. מבין ממשיכיו - מתקניו היהודיים של פרויד, בתו אנה פרויד (1895 - 1982) ויריבתה מלאני קליין (1882 - 1960) היו נאמנות לזהותן היהודית - חילונית. לקבוצה זו שייכים גם שאנדור פרנצי, שניסה לחולל בטיפול הפסיכואנליטי שינויים שהתקבלו רק אחרי מותו, ואוטו ראנק, ... הסתמכות על ספקולציות ביולוגיות וקוסמולוגיות פרועות, והשפיע רבות על עיצוב הדור הצעיר בשנות השישים הסוערות בארהב. הוא היה עוין ליהדות ולמיסטיקה, אבל תורתו לבשה ברבות הימים אופי מיסטי מובהק. הפסיכואנליזה האמריקנית, שפרויד בז לה בשל נוקשותה המקצועית (האמריקנים היו ... לתיאוריה תוססת שהפרתה את החינוך, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, ההיסטוריה וחקר הספרות. כיום, אוטו קרנברג, הפסיכואנליטיקאי הבולט ביותר כיום בארהב, הוא יהודי וכמוהו היה החדשן המבריק סטיבן מיטשל, ממייסדי הגישה האינטרסובייקטיבית, שנפטר בטרם - עת. כן מוביל תומס אוגדן בחדשנותו בטיפול ... מוזר קשור בהיינץ קוהוט (1913 - 1981), יליד וינה שעבר לארהב, מייסד הזרם המהפכני של העצמי בפסיכואנליזה. הוא התכחש ליהדותו ולעתים אף ניסה ליצור את הרושם כי הוא ממוצא נוצרי. יש המקשרים זאת לעובדה שגם את זהותו המינית עטף ... בסיס אורגאני כמו האוטיזם. העוינות כלפי ההורים בכתביו של בטלהיים הופיעה לא - אחד במקביל לאמירותיו הארסיות כלפי המורשת היהודית כולה, אמירות שניתן להגדירן ממש כאנטישמיות. אחרי מותו התברר כי לא זו בלבד שנהג להתעלל במטופליו, ושמחקריו התבססו על ... אלא שגם תעודותיו כפסיכואנליטיקאי היו מזויפות. בלי להיכנס לחקירה פסיכואנליטית בנבכי נפשו של בטלהיים, קריאתו הגורפת ליהודים להסתלק לחלוטין מיהדותם, כמוה כמיתולוגיה בדבר האם המקפיאה של האוטיסט, מלמדות עד כמה ניתן לעוות מסרים פסיכואנליטיים על ידי הצגתם הפשטנית. בפסיכואנליזה ... המתחדשת חזקה עליו. אימוצו של פרויד בידי תנועת הפועלים עומד בניגוד בולט להתעלמות ואף לסלידה שחשו כלפיו גדולי מחקר היהדות של אותו דור כדוגמת מרטין בובר (1878 - 1965) וגרשום שלום (1897 - 1982), שלא להזכיר את שנאתו העזה של ישעיהו ליבוביץ (1903 - 1994) לכל הקשור בפסיכואנליזה. העובדה שבימינו קיימת ספרות ישראלית עשירה של מחקרים ביהדות מנקודת ראות פסיכואנליטית מעידה על הזמן הרב שנדרש, הן למדעי הרוח השונים להתגבר על התנגדותם לפסיכואנליזה והן לפסיכואנליזה עצמה ... אלו ואלו דברי אלוהים חיים. גם מתנגדיה של הפסיכואנליזה יכולים להתגדר בבקעה זו של המשותף לה ולמסורת היהודית. כשם שהיהדות והציונות מצאו עצמן לא - אחת, כשניתן בידן כוח ללא ביקורת, נעשות לאידיאולוגיות דכאניות, רובצת חטאת זו גם לפתחה ... א. והייתם כאלוהים: פירוש רדיקאלי למקרא ולמסורת הבתר - מקראית. ירושלים: א. רובינשטיין, 1975. גלוזמן, מ. (עורך אורח) פסיכואנליזה, יהדות, ציונות. קובץ מיוחד. זמנים, 88, 2004. הטב, י. (עורך) פסיכואנליזה: הלכה ומעשה. תל - אביב: דיונון, 2003.

... הציג מולו את אדוארד השני. מרלו כתב את דר פאוסטוס שמולו לא התחרה שקספיר אך שניהם כתבו מחזות על יהודים. מרלו את היהודי ממלטה ושקספיר את שיילוק. לא זה ולא זה פגשו יהודים. היהודים גורשו מאנגליה כשלוש מאות שנה קודם לכן, אך הדעות הקדומות נשארו אחריהם. במחזות רבים שקספיר משתמש שקספיר במלה יהודי כסמל הרע וקללה. ב1598 הסתיים חוזה חכירת הקרקע עליו עמד התיאטרון של שקספיר. בלילה מושלג ב1958 עשו שקספיר ושחקניו ...

... המערב, משום שבהן הספק רב. במדינות אסיה והמזרח, נהוג לכנותו גורו, אך המונח הזה עלול להשמע במשמעות שלילית. במסורת היהודית כינו אותו חכם. אך גם תואר זה איננו מדויק לעניין החידוש בתנועות הרוחניות שקמו במאה ה - 19 וה ... חוקית, ממסדית, אך נטול כל השפעה רוחנית. לכן, ככל הנראה יש הבדל מהותי בין אלה השייכים לדת מסורתית כמו יהדות, נצרות, אסלאם, בודהיזם, הינדואיזם וכדומה, ובין אותם מורים רוחניים המביאים עימם רוח חדשה, או תרבות חדשה, או כיווני מחשבה ... האחרונות, שבו בצד כל דת קמה תנועה חסידית, או תנועה איזוטרית, המאפשרת לאותם מחפשי דרך, למצוא תשובה קולקטיבית למחקרם: ביהדות - קבלה, באסלאם - סופיות, בנצרות - תנועות איזוטריות שונות המחוברות לקבלה הנוצרית ולמיסטיקה נוצרית, וכדומה. אך בהחלט ייתכן, ...

... לא יתכן קיום לאל, כי ההיגיון המנחה שלנו מנחה אותנו לסברה הזאת. בסוף הפרק הקודם שאלתי איך מתמודדת הדת היהודית עם הסברה האחרת - והבטחתי לעמוד בפרק הזה על זאת. הסיפור להלן יסכם את התמודדות הדת היהודית עם הסברה האחרת לכאורה, היינו וכאילו קיימת סברה נוספת... אני חי בפנמה. לפני כחמש שנים הגיע לפנמה רב צעיר ... פנמה... העריצו אותו ואת הראש הפתוח שלו... הוא גילה בקיאות בתורה, הבנה, חוש הומור, ומעל לכל הוא גילה לקהל היהודי הפנמני את הפן ההגיוני של התורה... את זאת עשה בעברית יפה ומשובחת בשיעור השבועי שלו בשבת, ובכל שבת קיבץ ... שלחתי לו איפוא את המייל הבא, אני מביאו כלשונו כי אני רואה בו מוצג המייצג נאמנה את סיפורה של היהדות עם אלוהים, לא פחות ולא יותר. זהו נוסח מכתבי אל הרב ינון: כבוד הרב ינון שלום וברכה ומועדים לשמחה ... להביא את תגובתך לעיונם של כל מי אתה חסר להם בפנמה סוף המכתב שום התייחסות, שום תשובה. זו הדת היהודית לדורי דורותיה, וכך היא התייחסה לסוגיה, ברמה הזו: בת יענה שטומנת את ראשה בחול, בתואנה שלא משרבבים דברי כפירה ...

... 4 סוגים נוספים של התאבדות 4.1 התאבדות אידאולוגית 4.2 התאבדות בטרור ובמלחמה 4.3 התאבדות כעונש 5 היחס להתאבדות 5.1 ביהדות 5.1.1 במקרא 6 התאבדויות בישראל 6.1 התאבדויות בצהל 6.2 אתוס ההתאבדות בהיסטוריה של ישראל 7 טענות על התאבדות בקרב ... עצמי - לדעת. לשפוט האם החיים ראויים או אינם ראויים שנחיה אותם פירושו לענות על השאלה הבסיסית של הפילוסופיה. ביהדות: מאבד עצמו לדעת (הלכה) יש פוסקי הלכה הלמדים שההתאבדות נאסרה בתורה בפסוק ואך את - דמכם לנפשתיכם אדרש (בראשית, ... נפשם כדי לא לעבוד עבודה זרה לפני אנטיוכוס מלך יוון ואמם התאבדה מרוב צער. (ספר המכבים ב פרק ז). ביהדות אשכנז בימי מסעי הצלב אירעו התאבדויות על קידוש השם. לדבר זה ניתנה ההצדקה שמכיוון שממילא היו המתאבדים נהרגים על ידי רודפיהם בגלל סירובם להמיר את דתם, שכן על עבודה זרה מצווים היהודים להיהרג ולא לעבור (הנצרות נחשבת עבודה זרה בגלל האלהת ישו), אין לגנות אותם על כך שהרגו את עצמם. בביצוע ... כלפי מתאבדים, גם משום שהשלטונות הגרמנים תייגו מקרי רצח כהתאבדויות, וגם מתוך התחשבות בתנאי החיים הקשים והבלתי נסבלים של היהודים. הרב מרדכי אליהו כתב בספר דרכי הלכה בשם הבן איש חי שיש חמישה תנאים שבהתקיימם ניתן לקבוע שאדם התאבד: ...