יהדות - התיחסות
היהדות לסיגופים ונזירות כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ח) אדם מחליט ביום בהיר להתנזר מן החיים. האם נוהג הוא כראוי, לדעת התורה? האם נכונה היא תווית הקדוש, שהצמידו הבריות למסתגף המקצועי? האם גם בעיני הדת
היהודית האדם הנבחר הוא זה המואס בהנאות העולם, המתרחק מחברת בני אדם, ומסתגר מפניהם במנזר שתקנים כלשהו? לכאורה, התשובה היא - כן. ... קודם לו. כי החיים עצמם, על הנאותיהם המותרות, הם זירת הפעולה של הקדושה
היהודית . אך אם כך הוא, אנו טועמים את טעמה של המבוכה. האם לא ראינו בתחילת דברינו, שהתורה העניקה לנזיר את התואר קדוש? האם לא נשק שמעון ... האדם הרצוי, בעיני התורה, הוא האדם החי והנהנה מחייו, בגבולות שההלכה
היהודית תחמה לו. גבולות אלו, הם המאפשרים לו לחיות חיים מלאים, בלא להיגרר אחר תאוות הלב סתם, בלא להתמכר ליצר כלשהו. כלומר, האדם השלם ... לפרוץ כל מחסום. בהסתגפות שגזר על עצמו, עשה את הצעד הנכון בכיוון האיזון
היהודי, הוא הקדושה. על כן קדוש הוא מעשהו. אבל, גם ברגע התרוממות רוחו על הצלחתו לכבוש את יצרו, עליו לזכור את הסיבה, שכפתה עליו את ...