פחד - מבוא
פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה, הקיימת לעתים אצל בני אדם ובעלי חיים, הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים (פיזית או מנטלית). למשל,
פחד למראה חיה מסוכנת. ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר - תחושת
הפחד חזקה יותר.
לפחד תפקיד מרכזי בשרידותו של האדם או בעל החיים, והוא משמש כאמצעי להרחקתו מהסכנה הנשקפת לחייו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת
פחד גם יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשיה והפעילות שלו. במישור הפיסי
הפחד גורם להעלאת הורמון האדרנלין ומביא לתופעות אופייניות כמו הרחבת האישונים, הגברת קצב פעימות הלב, צמרמורת, העלאת לחץ הדם והרחבת כלי הדם אל השרירים כל זאת כדי להכין את מערכות הגוף להתמודדות פיזית אפשרית עם האיום או הסכנה. תגובה התנהגותית לתחושת
הפחד היא בריחה מאזור הסכנה, החזרת מלחמה, או קיפאון ושיתוק במטרה להסתוות, כאשר שתי האופציות הקודמות אינן אפשריות. תאוריות רבות ניסו להסביר את הגורם
לפחד. הזרם ההתנהגותי - קוגניטיבי סבור שתחושת
הפחד נרכשת כתוצאה מנסיונות שליליים עם הגורם
המפחיד (למשל: נשיכת כלב בילדות), או גורם דומה לו, או שהאדם ראה או שמע שמישהו אחר ניזוק מהגירוי
המפחיד. אפשרות נוספת לרכישת
פחד על פי זרם זה, היא מצב שבו גירוי אחר מופיע עם גירוי
מפחיד מלכתחילה, ואז מתבצעת העתקה של התייחסות אל הגירוי השני שנחשב
למפחיד. התאוריות הפסיכודינאמיות מסבירות
פחד על ידי תסביכים לא פתורים, כאשר מקור
הפחד מזכיר אותם בדרך סמלית. הבסיס הביולוגי
לפחד הבעת פנים של
פחד. -
פחד גירוי אמוציונלי שנקלט מגיע אל התלמוס הסנסורי. בו - זמנית נשלחים מהתלמוס מסרים אל שני אזורים מרכזיים אחרים: הקורטקס והאמיגדלה. אם ... המסייע בפרשנות של הגירוי האמוציונאלי. הוא מתמחה בתפיסה מרחבית, הוא יודע למקם את הגירוי הנקלט בזמן או במרחב, והוא מכניס את האירוע
המפחיד הזה להקשר הנכון ועוזר לפרשנות. דבר זה נעשה בעזרת זיכרונות שונים הקיימים בזיכרון. האמיגדלה יכולה ללמוד דברים. היא מרחיבה את הידע שלה, היא מסוגלת ללמוד (על ידי יצירה של שבילים עצביים מסוימים) ולהגיב בהתאם. לפעילות באמיגדלה מיוחסת כיום חשיבות גדולה בתחושה של
פחד. היא פועלת על פי הוראה מהקורטקס אולם פועלת גם על ידי מסרים עוקפים. כאשר היא תעבוד ללא עזרה של ההיפוקמפוס
הפחד יהיה לא ברור, לא נדע מהו
הפחד הזה. האמיגדלה יוצרת
פחד ברמה הרגשית, אך אנחנו לא יכולים לפרש אותו ללא מרכזים תומכים, ההיפוקמפוס והקורטקס. הקורטקס עוזר להבין ולשלוט על
הפחד, ההיפוקמפוס מכניס את
הפחד לקונטקסט. כאשר מסירים את האמיגדלה החיה אינה
מפחדת. היא תוקפת בלי חשבון. במחקרים שבוצעו בארצות הברית נמצא כי בקרב רוצחים סדרתיים האמיגדלה נוטה להיות קטנה מאוד, ואכן הם אינם מביעים
פחד מענישה ומסנקציות חברתיות שיעשו עליהם. קיימת מחלה נדירה הנקראת אורבך ויאט במחלה זו חסר החלבון המקודד על ידי גן המכונה ECM1, דבר הגורם בין השאר לנזק במערכת העצבים המרכזית ובמיוחד באמיגדלה ולכן פוגעת ביכולת לחוש
פחד, נכון להיום חולים כ - 300 אנשים ברחבי העולם. חרדות ו