... אותנו עוד וכאשר הן צפות למעלה ומגלות את עצמן באמצעות אירועים בחיינו או אנשים שאנו פוגשים, הן מעלות בנו פחדים, חרדות, בלבול, מצוקה, דיכאון, מכאובים שונים בגוף, בעיות והפרעות בשינה, כאבי ראש, פרקים, גב תחתון, ברכיים, לחץ בחזה, סחרחורת, ...

... החיים כמו שהם דווקא, לאהוב את מה שקיים בעולם, ומשם לשנות ולשפר עבור אותם דברים טובים שקיימים? למה אני מפחדת להגיד את מה שאני חושבת? ממה אני מפחדת? מה הכי גרוע שיכול לקרות? הכי גרוע כבר קרה וקורה בעולם. אז מה כבר יכול לקרות? יפטרו אותי? אני ...

... וכדי להשיג ריפוי שורשי, זה להגיע לאחדות, להגיע למקום שהזיכרון יהיה, ויחווה כטוב. ומי שיש לו עדיין רצונות עצמיים, יפחד שיקרה לו משהו רע, והטראומה תמיד תוכל לחזור. ומי שיגיע לחוויית האחדות לא יהיה לו רצון שדבר אחד יהיה ... ויבין באמת שכל רגע הוא חדש, ממילא יחווה את כל המציאות בצורה אחרת לחלוטין, ולא יחווה עוד טראומה או פחד כלשהו.

... מהסביבה אנו עסוקים יותר בכישלונות שלנו מאשר בהצלחות שלנו. אנו עסוקים בחולשות במקום בחוזקות. אנו עסוקים בקיפאון במקום ביוזמה מהפחד שמה ניכשל שוב. אז בואו ננפץ קודם מיתוס. כל אחד מאיתנו פועל על פי מפה ייחודית לאותו אדם. על ...

... ואנחנו לגמרי בפנים, אנחנו חווים את החוויה עם כל החושים שלנו. אנחנו רואים, שומעים, מרגישים (תחושות שמחה, עצב, כמיהה, פחד וכו) לפעמים אנחנו אפילו יכולים להריח, לגעת וכך אנחנו חווים בכל חמשת חושנו את עוצמת החוויה. האם לא כך ... להבדיל בין מציאות לדמיון, והרי כאשר חלמנו חלום הוא יכול להשפיע עלינו במשך כל היום, לשמח אותנו, להעציב אותנו, להפחיד אותנו, בדיוק כמו כל חוויה אחרת שחווינו. בהמשך הזיכרון מתעמעם, התחושות מתכהות ונעלמות אל מול דברים חדשים הקורים בחיינו, ...

... בעקבות סטטיסטיקה פרטית שערכתי לעצמי, הגעתי למסקנה שמסתובב בינינו רוצח שקט וסמוי, שהוא הרבה יותר מסוכן. רוצח זה הוא הפחד. לדעתי, הפחד הוא השורש של 99% (ואולי אפילו יותר!) מהבעיות של כל אחד ואחת מאיתנו. כוחו של הפחד הוא אדיר ואחיזתו בנו איתנה ביותר. גם כשאנחנו לא שמים לב ובטוחים שאנחנו בסדר גמור, הוא מסוגל להתגנב ולהתקיף ... מה שמעניין אותנו זה רק לברוח מהתחושה הנוראית הזו, להימלט כל עוד נפשנו בנו ולהציל את חיינו. יש הטוענים שפחד הוא מנגנון הגנה הישרדותי מימי קדם, מהימים בהם היו אבותינו הקדמונים ציידים. החוקרים מדברים על מנגנון Fight or Flight. ... במובן הפיסי, אך הן ממשיות ביותר בהיבט הרגשי. סכנות אלה באות לידי ביטוי בדרכים שונות: המחשבה מה יחשבו עליי? פחד מביקורת. פחד מכישלון. פחד מתלות. פחד מתחושת חוסר אונים. פחד מאי ודאות. פחד להישאר לבד. חרדת נטישה. פרפקציוניזם. דחיינות. אובססיביות וכפייתיות (OCD). ועוד ועוד בוודאי שכל אחד מאיתנו חווה פחד כזה או אחר בשלבים שונים בחייו, אז למה אני טוענת שהפחד הוא רוצח? כי הוא הורג - כי אנו הופכים להיות עבדים שלו והוא הופך להיות הבוס. למשל, אם אני פוחדת שלא ארגיש טוב במקומות הומי אדם אני מתחילה להימנע ממקומות כאלה ובלי לשים לב, אט אט, חיי מתחילים להצטמצם. הפחד הורג את תחושת החופש שלי, את היצירתיות, שמחת החיים, ההנאה וכנראה שאפילו את הבריאות. אם זה לא נקרא לרצוח, אז מה כן? לעתים הפחד שולט בכיפה ביד כה רמה, שאנו מתחילים לפקפק בעצמנו וביכולת שלנו להתמודד עם החיים בכלל. במצב כזה, אנחנו מטילים ... בעצמנו על כל צעד ושעל וגם כשאנחנו מרגישים טוב, אנחנו מטילים ספק באמיתות הדבר. כל כך התרגלנו לכך שרע ומפחיד, עד שאם טוב לנו, זה כל כך מוזר ושונה, שאנחנו מתחילים לחשוד בזה, מחפשים את המלכודת או פשוט מפחדים שאחר כך נתחרט על זה ובגדול. אז עדיף שיהיה רע תיכף ומיד, כי זה לפחות בטוח ומוכר למה זה כך? הפחד הוא באמת מנגנון הגנה חזק ביותר. בילדותנו, בהיותנו יצורים קטנים, תמימים וחסרי אונים, אנו נתונים לחסדיהם של הגדולים, בדרך ... תמיד יודעים לעשות זאת או בכלל מצליחים לזהות ולהבין למה אנחנו זקוקים. הם בעצמם נפגעו קשות על - ידי הפחד והם ממשיכים להעביר את זה הלאה. הכל נעשה במסווה של רצון טוב וצורך להגן עלינו מפני סכנות החיים, שלא נעשה את אותן טעויות שהם עשו אבל האמת היא, שרוב הפעמים הם פשוט מלמדים אותנו לפחד מהעולם ולפחד מעצמנו. זה לא נשמע לי כמו אסטרטגיה מוצלחת ביותר אבל כך אנחנו גדלים ולומדים להאמין שזה העולם ושככה אנחנו. ואז ... אותנו. כדורים, סמים, אלכוהול, מין, התמכרויות מסוגים שונים ועוד. לכל אדם יש את הדרך היצירתית שלו לנסות להרגיע את הפחד. הבעיה היא שכל הדרכים האלה לא באמת עובדות. הן מספקות פתרון זמני בלבד ובדרך כלל יוצרות בעיה נוספת. אז ...

... לא יראה, אז זה בסדר. חברהלך את מי לעזאזל אתם מרמים פה? הא? חלאס כבר, די עם זה. הסקסיזם וההומופוביה: שהדברים ידועים... למשל, רק לאחרונה ראיתי, ציטוט שאלה של בחורה דתיה, המודאגת כי קיימה יחסי - מין כרווקה - ... עשאה כלי. את כלי?!? את אדם! אדם, יצור ריבוני ושווה - ערך לגבר, לא כלי - קיבול! ובדומה לכך ההומופוביה - והקווירופוביה, והלסבופוביה, והטראנסופוביה, והביפוביה... הקנאות הדתית, במשולב עם החטטנות והליכת - הרכיל: האם באמת יש צורך, לפרט למה כוונתי בכך? הרי הדברים ידועים. ... הדתות, שבמקורן בהודו) היא דת נקרופילית. עורכת אין - ספור טקסים, לכבד ולהלל ולקלס את המוות (!) - אולם מפחדת, פחד חולני של - ממש, מן החיים וממייצגיהם: המין והרומנטיקה. וכתוצאה מכך, בעוד שכלי - נשק (מביאי - מוות), נחשבים ...

... גבוהה יותר מבחינת הנשמה. על מנת להתחבר לנשמה חייב האדם להתנתק מגירויי השכל הפנימיים והחיצונים (למחשבות שלא משרתות אותנו פחדים, אגו, וכו). ולהתחבר לרוגע לשלום הפנימי. הנשמה לפני שמגיע אל לחיים בוחרת מתוך, מודעות מלאה את מראה, את שיעוריה ...

... בין הורים לילדיהם, בין בני זוג או חברים טובים הדואגים זה לזה. בסוג זה של אהבה יש היקשרות, דאגה ופחד מאובדן. סוג שני של אהבה הוא אהבה התלויה בחושים, כמו אהבה רומנטית בין בני זוג, או אהבה למשהו שרואים, שומעים, ...

... גופנו וחוויותנו ינהגו כמונו. רובנו גדלנו, התחנכנו והושפענו מאנשים שהאמנו כי לדבריהם יש תוקף וכך קיבלנו מהם לעתים, רעיונות מפחידים ושליליים, הנובעים מחוויות החיים שלהם ומהדפוסים שלהם והפכנו אותם לנורמות ולדפוסים שלנו. ככל שהאנרגיה הקוסמית מגיעה אל מישור האדמה ...