... - תקשורת של
העברה אוראלית של הכתבים הבודהיסטים - 1 רה לשונית, בדומה למושג טקסט. המונח סוטה מעוגן בתרבות ההודית לטקסט אוראלי, ומיוחס בהקבלה לטקסטים שהיו אוראליים במקור והועלו על כתב. במונחים של ... בתוך סל כמטאפורה לפועלים בהודו העתיקה אשר נהגו להעביר אדמה בתוך סלים מיד ליד לאורך דרכים ארוכות, כך גם המסורת הבודהיסטית
עברה מפה לאוזן, ממורה לתלמיד ומורה למורה על פני הזמן. הסבר נוסף הוא שהמונח טיפיטקה נוצר כאשר הועלו הטקסטים על כתב בסרי - לנקה 400 שנה אחרי יצירתם, שם נהגו לשאת אותם ב - 3 סלים ... למרות שאין הסכמה בין החוקרים מתי בדיוק החל הכתב בהודו, רובם יסכימו כי בראשית הבודהיזם גם אם כתב היה זמין הלימוד נעשה
בהעברה בעל - פה והטקסטים הבודהיסטים הועברו בצורה אוראלית, בדומה לטקסטים הברהמינים. אם היו טקסטים כתובים בזמן תחילת הבודהיזם לבטח היו אמורים להיות כללים לשמירה שלהם בוינאיה (vinaya), ... לדיוק ובקרה בהעברת הטקסטים אשר יבחנו בהמשך. מסורת השימור והלימוד הבודהיסטית השיחות של הבודהה עם תלמידיו נשמרו באמצעות
העברה אוראלית במשך תקופה של למעלה מ - 2500 שנה. הבודהיסטים המוקדמים היו מעוניינים לשמור על דברי המורה הגדול שלהם, הבודהה. אותן שיחות של הבודהה עם תלמידיו הנם טקסטים שונים בתכלית ... מספר מתלמידיו מבוססים בלימוד הבודהה שילח 60 נזירים לכל עברי הארץ היו במטרה ללמד את הדרך לכל מי שמעוניין להקשיב. כדי ליצור
העברה נאותה של הלימוד היה על הנזירים לדעת בעל פה טקסטים רבים וכמו כן ללמד את תלמידיהם החדשים שמעולם לא פגשו את הבודהה את הדברים כהלכתם. לשם כך כפי שמדגיש גומבריץ (Gombrich, 1988) היה על קהילת הסנגהה להיות מאוד מאורגנים כדי לאפשר את
ההעברה של הטקסטים לדורות הבאים. הוינאיה, כללי ההתנהגות של הנזירים, כוללים היבטים רבים של חיי הנזיר וכוללים הנחיות כיצד לשנן טקסטים וכללים אחרים לטיפול בחומרים אוראליים, אך אין אזכורים ... לשלטונו של ווטגאמני (Vaagmani) הטקסטים הועברו במסורת אוראלית (Mukhapthavasena) ממורה למורה (cariya-parampara), תהליך
ההעברה היה מדומה לסחיבת אדמה בסלים מראש לראש. בודהגושה (Buddhaghosa) מספר שמייד לאחר מותו של הבודהה ולאחר שהסתיימה האסיפה הראשונה, המשימה של שימור טקסטים המאוגדים, הניקאיות (Nikya) ... לחלוטין הנזיר הבכיר מהארקהיטה תהרה (Maharakhita Thera) למד את הטקסט מאותו נזיר זקן ונזירים אחרים למדו אותו מפיו, כך
שההעברה של הטקסט הלאה הובטחה. מקרים מעין אלו גרמו לבהילות בקרב קהילת הנזירים למצוא שיטות לשמירה על הטקסטים כדי שלא יעלמו עם דעיכת המסורת האוראלית, ולכן הם פנו גם למדיום הכתב. על פי ... ששמעו אותה מפיו ומפי מתלמידיו המרכזיים כפי שזכרו אותה, על פי מידת הבנתם ולפי ניסיונם האישי. לא ידוע כמה שוני חילחל בעת
ההעברה ועד כמה המסרים נשמרו. נורמן (Norman, 1997) טוען כי יהיה זה מפתיע אם לא נוצרו עיוותים ושינויים במסר, בצורה או בתוכן הודות לזיכרון חלש או השפעות אקראיות אחרות. עדיין אין זה משנה ממש אם המשנן מותיר חלק או מוסיף דבר מה כל עוד הנארטיב המרכזי והמטרה של
העברה המסר מושגת. כך במקרה של הסוטות, השיחות של הבודהה עם תלמידיו, שם המקום היכן שניתנה הדרשה, זהות המאזינים, ופרטים כדוגמת אלו לעיתים יכולים להיות שונים בגרסאות שונות. גם כאשר ... בכתיבה היא שלא הייתה ביקורת בהפצת הלימוד, והדבר גרם לשיבושים ועיוותים תוך התרחקות מהמשמעות המקורית. קולינס טוען
שהעברה אוראלית שיטתית במסדר הנזירים היא בעלת סיכוי טוב יותר
להעברה ראויה של הטקסטים כיוון שהיא דורשת הסכמה של אנשים רבים, וכך פוחת הסיכוי לשיבושים ושינויים לא מבוקרים. לעומת זאת טקסטים כתובים כל אחד יכול לשנות ולשבש (25). בכל צורת תקשורת המוען ...