... לכישלון. הנה איור 9א: חזרנו על התהליך הראשון בתוספת זיוף קל - הזזנו מעט את אחד הכדורים במהלך הניסוי. התוצאה: ההבדל אינו מורגש כי האנטרופיה גדלה גם הפעם. לעומת זאת, באיור 9ב הכנסנו את הזיוף לתהליך ההפוך, שהיה אמור להוריד אנטרופיה, והתוצאה היא הרת אסון: מרגע ההתערבות, השתלט מחדש האי - סדר והרס את כל ההיפוך. בניסוח המקובל על הפיזיקאים נאמר ... סותרת את טענתו השנייה, לפיה אין חץ זמן יסודי. יב. הוקינג והתנדפות החורים השחורים תחילה הערה על מעמדה של הסיבתיות בפיזיקה כיום. נהוג לחשוב שתורת הקוונטים כבר ערערה על הסיבתיות, אך אין זה מדויק. הפורמליזם של תורת הקוונטים, לומר, מערכת החוקים שלה, משמר את הסיבתיות. נכון, בהינתן מצב קוונטי מסוים, A, ניתן רק לחזות את ההסתברויות של תוצאותיו האפשריות, B או C, אבל אין בכך כדי לשלול את האפשרות שכבר מלכתחילה הייתה רק אחת מהן התוצאה האפשרית היחידה של A, ורק חוסר ידיעתנו מונע מאתנו מלנבא איזו היא משתיהן. זוהי השערת המשתנים הנסתרים שאיינשטיין השתעשע ... כאלה חייבים לפעול ממרחק, לכאורה בניגוד לתורת היחסות - ר פרק ה לעיל) למרות זאת, מאמינים רוב הפיזיקאים כי הסיבתיות קיימת איפה שהוא ברמה המיקרו - מיקרוסקופית, ורק אנחנו איננו יכולים לראותה. זוהי השערת שימור האוניטאריות, שבשפה היום - ... להתהוות והתנדפות חור שחור. והנה, בפתיחת המערכת בתום הניסוי אנו מוצאים שהיפוך הזמן נכשל: האנטרופיה גדלה גם במקרה הזה. הסיבה ברורה: האפקט משמיד האינפורמציה של החור השחור הרס את ההתאמות המסודרות - מראש בהן הוכן המצב ההתחלתי. תהליך זה מקביל למקרה שראינו בתמונה 9ב, בהבדל החשוב, שכישלון הסיבתיות שנגרם עי החור השחור משפיע לא רק על חלקיק אחד אלא על חלקיקים רבים. וכאן, כפי שאומרים עורכי - ... תחזור התורה האומרת כי הזמן נתון להתהוות ותאלץ את הפיזיקה לחרוג מגבולותיה הנוכחיים. יג. עוד הפתעה קוונטית לסיום נתאר תוצאה קוונטית חדשה שלנו עצמנו. לפני כמה שנים פרסמנו ניסוי שהניב פרדוקס שכמותו, ככל הידוע לנו, טרם נראה בתורת הקוונטים, ... (שקראנו לו RPE) אם נעשה את המדידות בצורה זהירה: נמדוד את הספינים של שני אטומים, אבל לא נסתכל ישירות בתוצאות המדידות אלא נשמור אותן בשני מקומות מבודדים. אחר כך ניצור אינטראקציה בין שני האטומים, ורק אז נלך ונסתכל בתוצאות המדידות ששמרנו. נגלה כי התוצאות הללו, שחיכו לנו מוקפאות כל הזמן הזה, מקיימות את אי - שוויון בל המפורסם: ההסתכלות באחת מהן משנה, באותו ...

... אומר רק את מה שאתה ראית? כשהאדם רואה שהצורות חוזרות על עצמן, הוא מנסה למצוא מכנה משותף, ובפרט בגלל הסיבתיות, שהוא אומר, זה קרה בגלל הקודם. האדם מניח שבגלל שהוא זרק את הנייר לאש, הנייר נשרף. אבל מי אמר ... שהוא החליט עליו, הוא תמיד יהיה כך? לא, ולכן אין חוק, הכל יכול להיות, הכל אפשרי. האדם חושב שיש סיבתיות, שהאדם רואה צורה של משהו ומיד אחריה מגיעה צורה אחרת. אבל אם יצויר שאין סיבתיות, שהנייר נשרף לא בגלל שזרקו אותו לאש, אלא בגלל שיש משהו אחר שגורם לנייר להיות שרוף, אז גם כאן אין חוקיות. שימו לב שהחוקיות של הטבע תלויה בסיבתיות. מה זה נקרא סיבתיות? למשל הספר דחף את היד. היד למשל נמצאת ברגע א וכאשר היד נדחפה היא עברה לרגע ב, אבל למה ...

... מבוא קארמה (karma, מסנסקריט - פעולה או מעשה) הוא מושג פילוסופי שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה - תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. השפעתם המצטברת של המעשים משפיעה באופן ישיר על המציאות - ומכך משתמעת אחריותו האישית של כל אחד על חייו. בדתות שבהן קיימת אמונה בגלגול נשמות - חלים יחסי הסיבתיות לאורך כל הגלגולים (בעבר, בהווה ובעתיד). הקארמה היא כלי העזר המשלים לדהרמה - החוק האחד, התכלית, הכיוון, המטרה, הראשית ... פעולה טקסית שהיוותה חלק משמעותי מטקס הקורבן (כגון הדלקת האש, שפיכת הנסך, או הגשת הבשר למזבח). השימוש במונח לתיאור סיבתיות החל, ככל הנראה, עם פיתוח תורות הסמסרה - שרשרת הלידה - מחדש אשר כובלת את האדם - והמוקשה - ...

... גם קובע שאם רישום כלשהו (מראה, צליל) הוטבע במוחנו, הוא ישאיר אנטרופיה גבוהה במוחנו, בצורת זיכרונות, בעתיד ולא בעבר. מסיבה זאת, אם נזכור כי על פי תורת היחסות כל אחד מאתנו הוא רצף של אניים רגעיים דוממים, ברור למה ... מענקי הפיזיקה המודרנית המתכתשים בנושא זה מזה למעלה מעשרים שנה מבלי שאיש מהם יבחין בפגם הזה. יא. המפנה: שאלת הסיבתיות כדי להבין כיצד ייתכן מהפך כזה, הבה נכניס לדיון שאלה נוספת הנוגעת לאושיות הפיזיקה המודרנית: האם עולמנו נשלט לחלוטין עי הסיבתיות? במילים אחרות, האם כל אירוע המתרחש ביקום, ותהא זו אפילו תנועת חלקיק זעיר שבזעירים, נקבע באופן מוחלט עי מה ... איננו יכולים שלא להעיר בתמיהה על העובדה שבכל הספרות העצומה הדנה בחץ הזמן ובמעבר הזמן, אין כמעט התייחסות לשאלת הסיבתיות, למרות שגם אדם שאינו מדען ירגיש מייד באופן אינטואיטיבי ששתי השאלות קשורות קשר הדוק זו אל זו. פיזיקה / ...

... מהעתיד. זאת ועוד, החוק השני קובע שאם רישום כלשהו (מראה, צליל) הוטבע במוחנו, הוא ישאיר עקבות בעתיד ולא בעבר. מסיבה זאת טבועים בכל אני זיכרונות האניים הקודמים, ומכאן האשליה שהזמן עובר. ובכן, לוותר? להודות שתפיסתנו את הזמן היא אשליה? ... בין שניים מענקי הפיזיקה המודרנית המתכתשים בנושא זה מזה למעלה מעשרים שנה מבלי שאיש מהם יבחין בפגם הזה. שאלת הסיבתיות כדי להבין את כיצד ייתכן מהפך כזה הבה נכניס לדיון שאלה נוספת הנוגעת לאושיות הפיזיקה המודרנית: האם עולמנו נשלט לחלוטין עי הסיבתיות? במילים אחרות, האם כל אירוע המתרחש ביקום, ותהא זו אפילו תנועת חלקיק זעיר שבזעירים, נקבע באופן מוחלט עי מה ... איננו יכולים שלא להעיר בתמיהה על העובדה שבכל הספרות העצומה הדנה בחץ הזמן ובמעבר הזמן, אין כמעט התייחסות לשאלת הסיבתיות, למרות שגם אדם שאינו מדען ירגיש מייד באופן אינטואיטיבי ששתי השאלות קשורות קשר הדוק זו אל זו. תמונה 7א ... לכישלון. הנה תמונה 8א: חזרנו על התהליך הראשון בתוספת זיוף קל - הזזנו מעט את אחד הכדורים במהלך הניסוי. התוצאה: האנטרופיה גדלה גם הפעם. בתמונה 8ב הכנסנו את הזיוף לתהליך ההפוך, שהיה אמור להוריד אנטרופיה, והתוצאה הייתה הרת אסון: מרגע ההתערבות, השתלט מחדש האי - סדר והרס את כל ההיפוך. בניסוח המקובל על הפיסיקאים נאמר ...

... אבי טיפוס של דתות ופילוסופיות אשר נפוצות ברחבי כל העולם כיום. מקהלי היה תאיסט או issara-karana-vadin כלומר, בעל אמונה שהסיבה לכל היא אלוהים. האחרים אחזו בגישות שונות: מטריאלית, אגנוסטית, קטגוריליטית, דטרמיניסטית, אקלקטית. על פי Jain bohagavati sutra וההערות המלוות ... או רצון ועתידם נקבע ומתוכנן על פי רצון הבורא. כל היצורים החיים מתפתחים במצבי קיום שונים תחת השפעת הגורל, הנסיבות או הטבע. בסופו של דבר הטיפש והחכם שווים - שניהם ישלימו את האבולוציה הסמסרית ויזכו לשחרור ולקץ הסבל. תיאוריה ... אלו אשר מגונים כשגויים מיוחסים לצורות תאיזם. אחד מהם הוא דוקטרינה הטוענת שהשחרור אינו תלוי במאמץ אנושי כלשהו או סיבתיות מוסרית המושפעת מפעולות ומעשים טובים או רעים, אלא שבני אדם זוכים לשחרור או לאבדון באורח נס, שהסיבה המתיימרת להסביר זאת היא רצונו של אלוהים. האב - טיפוס הרביעי הוא הדוקטרינה של האבולוציה התאיסטית בה הגורל הנו ... מסורות שונות בצורה זהירה יראה שבדרך כלל טענה זו מאושרת באופן ישיר, למרות הסתירות במקומות אחרים. על פי תיאורית הסיבתיות הבודהיסטית פעולות האדם אינן דטרמניסטיות באופן המקובל. התיאוריה הבודהיסטית סולדת ומתרחקת הן מהדטרמיניזם הטבעי והן מהדטרמיניזם התאיסטי מצד אחד ... ישנם מקרים רבים של רוע אשר לא יוכל להיות מוסבר בדרך זו. לא יהיה נכון לומר שהרוע בעולם הוא כתוצאה של הענקת חופש רצון לבני - אנוש (וזאת עוד מבלי להתחשב בבעיתיות של הדבר עם קיום אל ריבוני, כפי ... היה הגדרה בלבד אשר בטעות מחשיב קיום כתכונה. הטיעון הקוסמולוגי סותר את ההנחה של עצמו כאשר הוא מדבר על סיבה לא - סיבתית או משתמש במילה סיבה במובן חסר משמעות. עם כל זאת, טיעון הבריאה נראה כה שטחי וחסר משמעות לנוכח הבזבוז, האכזריות, והרצחניות הבלתי פוסקת ... והתפיסה הופכים חסרי משמעות. מבחן הפרי מבחן נוסף שהבודהיזם משתמש בו כאומדן לביסוס אמונה כלשהי הוא מבחן הפרי (מבחן התוצאה) - הניסיון לבדוק לאן מובילה אמונה או מערכת אמונות כאשר פועלים על פיהן, או במילים אחרות, מהן ההשלכות בעולם ... בהכרח מוטעות, היו אלו שהתבססו על מסורת התגלות (anussava). כל דת אשר מקבלת את האמיתיות שבאלמנט של רצון חופשי, סיבתיות מוסרית, הישרדות ואחריות וכן את אי - ההכרח בהיות השחרור בלתי נמנעת, יש בה ערך. למרות שאין אלוהים ישותי ...

... של הפיזיקה עוסקת בשאלות הפילוסופיות היסודיות העולות מהפיזיקה המודרנית, מחקר החומר והאנרגיה ומההשפעה ההדדית שבין החומר והאנרגיה. בעבר, חקר הסיבתיות ומהות המרחב, הזמן, החומר והיקום - היו חלק מן המטאפיזיקה. היום, הפילוסופיה של הפיזיקה היא למעשה חלק מן הפילוסופיה של המדע. הפילוסופיה של הפיזיקה פותחת בעיסוק בשאלות היסוד המטאפיזיות והאפיסטמולוגיות שמציבה הפיזיקה: סיבתיות, דטרמיניזם, ואופיו של החוק הפיזיקלי. לאחר מכן היא פונה לשאלות העולות מנושאים חשובים בתחומי הפיזיקה המודרנית: קוסמולוגיה פיזיקלית: חלל, ...

... שהצלחת המדע אינה כה מפתיעה, משום שאמצעי המדידה שבהם משתמשים המדענים כבר כוללים את הנחות היסוד התאורטיות שלה, לכן התוצאות שתתקבלנה בוודאי יהיו בהתאם למה שציפו משום שאין באפשרות המכשירים לספק תוצאות אחרות, כל תוצאה שתתקבל תהיה בגדר המצופה ובהתאם להנחות היסוד. טיעון אנטי - ריאליסטי נוסף הוא טיעון האינדוקציה הפסימית, אשר לפיו מכיוון ... טענה זו פותחת שדה שלם למחקר היסטורי וסוציולוגי, אך היא כשלעצמה אינה שנויה במחלוקת בקרב פילוסופים. עובדות מדעיות הן תוצאה של משא ומתן (אנגלית: negotiation) בין מדענים: לרוב, נתונים ומידע המופקים מניסויים אינם חד משמעיים, וניתנים לפרשנויות שונות. הקונסטרוקטיביסט ... מאמרו של ההיסטוריון פול פורמן שפורסם בתחילת שנות השבעים, שבו טען כי תורת הקוונטים ויתרה על רעיונות מסורתיים כגון סיבתיות, כמענה לעוינות לרציונליות המדעית והאהדה לרעיונות מיסטיים ורוחניים ששררו ברפובליקת ויימאר בשנות העשרים. ראו גם: פוסטמודרניזם. אנליזה וסינתזה: אנליזה ... נלסון גודמן פול פייראבנד בס ואן - פרסן אימרה לקטוש הילרי פטנם אלפרד נורת וייטהד נושאים בפילוסופיה של המדע: סיבתיות בעיית התחימה דואליזם אמונה ורציונליות בחירה חופשית ודטרמיניזם התקדמות במדע פילוסופיה של המתמטיקה פילוסופיה של הפיזיקה פילוסופיה של הזמן ...

... - מבוא פילוסופיה (מיוונית:, אהבת חכמה) היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים. הפילוסופיה ושבעת מקצועות ... וביוון (בניגוד לסין הקדם - בודהיסטית). קווי דמיון נוספים אפשר למצוא במאפיינים מבניים של מושגי יסוד כמו זמן, מרחב, וסיבתיות - כולם מושגים שקשה לבודד במרחב המושגים הסיני. סיבה בסיסית אחת להבחנה היא שלשתי המסורות המזרחיות (הסיניות וההודיות) מתייחסים הרבה פחות בלימודים המערביים של ההיסטוריה של הפילוסופיה. לרוב, ...

מודעות רוחנית - תובנות על החיים וחומר למחשבה - 8 אקראיות לעומת סיבתיות. אקראי=ללא סיבה, וסיבתי אפשר לשאול עליו מה היא הסיבה וכאשר ניתנת תשובה אפשר לשאול עליה ומה הסיבה לסיבה. פה יכולות להיות שתי תשובות 1. יש אין סוף סיבות... ולכן כל אחת מהסיבות אפשרית וזה כמו לומר אקראי 2.אפשר ולמר שיש סיבה ראשונה אחת וכאשר שואלים עליה התשובה אין כי היא הסיבה הראשונה ולכן גם היא = אקראיות כי אינך יודע למה הסיבה הראשונה עלתה. בכל מקרה הבדיקה הזו מראה כי המנגנון של הסיבה תוצאה הוא סוג של שקר וכל פעם ששואלים אותך למה תהיה מודע לכך שהתשובה שתעלה תהיה אקראית בעודך חושב שאתה ... עשוי המשהו הזה? ככה אפשר להתחיל סבב של דברים ולשאול ממה בם עשויים ולגלות תגליות מעניינות, לדוגמה ממה עשויה סיבה? האם אני מסען שזיבה חייבת להיות עשויה מאין סיבה??? זה דיווח מההבנות בכינרת נסה להבין שהסיבה שאתה פה, זה לא בגלל שילדו אותך, כי לא מחויב שהיית מגיע לרגע הזה. וגם לא מחויב שההורים שלך היו מקיימים והיית. נסה לראות האם ישנה סיבה אחרת להיותך כאן עכשיו, ואם תמצא אותה תשאל גם עליה האם היא מחויבת או לא... כלומר מה באמת מחייב ... היותך כאן עכשיו נסה לבחון את האפשרויות שמחוץ לעולם הלוגיקה הרגיל. כלומר גם אם הייתה מת עכשיו אפשר לומר שהסיבה לכך היא שילדו אותך. אז היותך כאן תלוי (או לא תלוי) בדבר מה אחר. מה הוא הדבר הזה? ואיך ...