קארמה (karma, מסנסקריט - "פעולה" או "מעשה") הוא מושג פילוסופי שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה - תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. השפעתם המצטברת של המעשים משפיעה באופן ישיר על המציאות - ומכך משתמעת אחריותו האישית של כל אחד על חייו. בדתות שבהן קיימת אמונה בגלגול נשמות - חלים יחסי הסיבתיות לאורך כל הגלגולים (בעבר, בהווה ובעתיד).

הקארמה היא 'כלי העזר' המשלים לדהרמה - החוק האחד, התכלית, הכיוון, המטרה, הראשית והסיום לקיום. הקארמה עוזרת ומחזירה את האדם אל חיק הדארמה, בפעולה מקבילה לפעולתו הוא.

"חוק הקארמה" הוא עיקרון תאולוגי מרכזי בדתות ההינדואיזם, בודהיזם, סיקהיזם וג'ייניזם (כולן נוסדו בהודו). מקור המונח בפולחן ודי עתיק ימים - שבו שימש לציון פעולה טקסית שהיוותה חלק משמעותי מטקס הקורבן (כגון הדלקת האש, שפיכת הנסך, או הגשת הבשר למזבח). השימוש במונח לתיאור סיבתיות החל, ככל הנראה, עם פיתוח תורות הסמסרה - שרשרת הלידה - מחדש אשר כובלת את האדם - והמוקשה - ה"שחרור" ממעגל הסמסרה (שהשגתו נקבעת על פי קארמה). שינוי זה ברעיון הקארמה הוצג לראשונה באופנישדות.