... התנאים בלי סוף. איך תדע אם הוא שווה את זה? תסתכל על עוד פקטורים אחרים שגם יכולים להשתמע לשני פנים כמו הקורות חיים המרשימים שלו. דוגמה אחרונה: בחורה יוצאת למסיבה והיא רוצה שיתחילו איתה כמה שיותר בנים. איך עליה ... כשעושים משחק תפקידים מבקשים הגברים שהבחורה תתחפש לנזירה או תלבש מדים שלובשים בנות בבית ספר קתולי. לסיכום: אסטרטגיות שונות ואולי הפוכות עלולות להביא לאותה תוצאה ומצד שני אסטרטגיה אחת עלולה להביא לשני תוצאות שונות ואולי הפוכות לגמרי. כשיעורי בית לא ... האלו? ברור שאפשר לקחת כל דבר לכאן ולכאן אם להשתמש רק בשכל ובלוגיקה. בשביל זה יש לנו מדע מומחים וניסיון חיים. זה מה שיגיד לנו לאן ללכת ומה לעשות בשביל תוצאות טובות. עובדה שאנשים עם קורות חיים טובים מקבלים עבודות יותר טובות. יש אפילו סטטיסטיקה שתומכת בזה. כמספר האנשים כך גם מספר הדעות אז שופטים לפי תוצאות. לגישה הזאת אני קורא גישת החכמולוג. אני מאוד ... מראש תכננה בפעם ה101 להגיד כן. או יכול להיות שיש לה שגעון כזה להגיד לא 100 ברצף לפני שהיא אומרת עכשיו נסתכל איך המדען יפרש זאת. המדען ייראה ב100 דחיות ברצף תוצאה של ניסוי. המסקנה: הבחורה תמשיך להגיד לא לנצח. ... כל הזמן לעניין או פה ושם להוסיף בדיחות ותמונות לא קשורות? אתה מוזמן לחשוב על זה אבל אני במקומך הייתי נהנה מהתמונה. קשר בין דברים תמיד גדלנו להאמין בקשר של סיבה תוצאה בעולם שלנו. אבל האם ההסתכלות ... קשר בין כל דבר לכל דבר אבל אז אין משמעות למושג קשר. פרפר שכונף כנפיו בסין יכול לגרום להוריקן באמריקה לא אומרים את זה סתם. מצאו הוכחות (ראה תורת הכאוס). אם סיבה יכולה להביא לשתי תוצאות הפוכות לגמרי האם באמת יש קשר בין הסיבה לתוצאה או שזה סתם קשר מדומה? בטלנובלה ... ביחד בגלל הדוד או בגלל התסריטאי של הטלנובלה? אולי יש גם תסריטאי לעולם שלנו? אנשי דת מאמינים שיש אלוהים שברא את העולם אבל הוא יכל גם שלא. אז האם הוא באמת הסיבה לבריאת העולם? מה גרם לו לרצות לברוא עולם? יכול להיות שהעולם לא צריך סיבה להיווצר. סיפור קטן מרבי נחמן מברסלב: הייתה ...

... כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים. ... במאפיינים מבניים של מושגי יסוד כמו זמן, מרחב, וסיבתיות - כולם מושגים שקשה לבודד במרחב המושגים הסיני. סיבה בסיסית אחת להבחנה היא שלשתי המסורות המזרחיות (הסיניות וההודיות) מתייחסים הרבה פחות בלימודים המערביים של ...

... קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות עליונים. לפי תפיסה זו לאדם יש כושר החלטה וחופש בחירה לגבי מעשיו והאפשרות ... ההשקפה הדטרמיניסטית, הרואה סיבה טבעית לכל מאורע והעדפה. תפיסות אלו רואות את האדם כמי שנשלט על ידי כוח חיצוני, עליון, אלוהי או טבעי, אשר קובע באופן מוחלט ... הבחירה החופשית, כמו עקרון הסיבתיות ועוד, הובילו הוגים רבים למסקנות המניחות בחירה חופשית יחסית ולא מוחלטת. בעיית הבחירה החופשית כוללת צרור בעיות העולות מתוך ... האינטואיטיבית - חופשיות וסיבתיות לעתים באופן אינטואיטיבי אנו סבורים כי לפחות לעתים אנחנו יכולים לבחור אם לפעול בדרך מסוימת או לא. מצד שני, חלקנו סבורים ... מניחה חופש רצון והשנייה מניחה סיבתיות. מערכות אמוניות - אחריות וגורל מערכת האמונות שלנו מקבלת שאדם אחראי על מעשיו, והוא נושא באחריות לפעולות שעשה או נמנע ... שקיימת שרשרת מוחלטת של סיבתיות אוניברסלית המכונה הימרמני, וגם תהליך החשיבה של האדם קשור לתהליך הסיבתי, אך במקביל קיימת הבחנה בין ההימרמני לבין הנפש ... כיוון שההימרמני קובע רק סיבה משוערת לכל מעשה, והנפש הפנימית קובעת את הסיבה העיקרית למעשה. את העמדות השונות ניתן לסווג כך: דטרמיניסטים פילוסופים רבים נקטו דטרמניזם קשה שלפיו לכל מאורע יש סיבה קבועה מראש. בין פילוסופים אלו נמנה דמוקריטוס, שהשתייך לאסכולה האטומיסטית בפילוסופיה הקדם - סוקרטית. דמוקריטוס טען שתנועת ... הנחה זו, הרצון מתחיל שרשרות סיבתיות בלי שהוא עצמו יהיה חוליה בשרשרת כזאת. לתפיסתו הדבר מהוה אבסורד. על פי תפיסתו כל רצון הוא אירוע נפשי, ובתור שכזה הוא נקבע ... ולדבריהם ידיעת הסיבתיות מוגבלת. אריסטו ואפיקורוס טענו שחופש הרצון נמצא במרווח הקטן שמותירה אי הידיעה על הסיבתיות: אמנם אפשר לנבא הרבה, אך לא הכל. כיום יש המוצאים את המרווח הזה בעקרון האי - ודאות הקוואנטי. המפורסם בין הטוענים כך הוא ... גם מעשי האדם מתוארים על ידי הסיבתיות, אך היא אינה כופה על האדם את דרכי הפעולה. כוחו של טיעון זה יפה רק כנגד הרכיב הראשון של בעיית חופש הרצון, כלומר התחושה ... של האדם לפני ההחלטה עצמה. תוצאות הניסויים של ליבט עוררו דיון נרחב בין מדעני מוח, פסיכולוגים ופילוסופים, וניתנו להם גם הסברים אלטרנטיביים, המאפשרים להניח ... הייתה חייבת להתרחש עקב מכלול הנסיבות, והניבוי הוא סטטיסטי רק כיוון שאיננו יודעים עדיין כיצד לחשב את הסיבתיות בעולם הקוונטים. זה לא אומר שתורה זו חסרת סיבתיות. בחירה חופשית ביהדות תפיסת הבחירה החופשית נחשבת למושג יסוד ביהדות, מכיוון שחלקים גדולים בתורה וכל נושא קיום המצוות ... מכל מקום לכל בחירה קיימת סיבה פנימית, ולסיבה זו קיימת סיבה משלה, כך שעקרון הסיבתיות שולל את הבחירה החופשית. הוא האריך בהצגת עמדתו בספר מנחת קנאות שנועד לצורך שכנוע היהודים בעמדותיו, ולדבריו גם הרמבם אינו ...

... ב,, כלומר ארוך יותר. התוצאה: מתיחת הכבל עד קריעה. י. ושוב ... קיבל השערה זו - סיבה נוספת לבכלר להגלותו אל מחנה ... את עצמנו שבכלר יתרשם מתוצאה מופלאה זו. מכאן המשיך ... - תאוצה. גל זה נגרם כתוצאה מתזוזתם הפתאומית של כל העצמים ... שלנו ופתאום החליטו ללא סיבה לעבור למצב תנועה והשאירו את ... עליו באותו רגע בדיוק. התוצאה המתקבלת היא מעין גל כדורי ... ניתן לראות בתאוצה עצמה תוצאה של גל כבידה מהופך. תרחיש כזה ... יתרה מזאת: גם בהשפעות הסיבתיות המגיעות מהעבר - אלקטרומגנטיות ...

... רוחנית - תובנות על החיים וחומר למחשבה - 8 אקראיות לעומת סיבתיות. אקראי=ללא סיבה, וסיבתי אפשר לשאול עליו מה היא הסיבה וכאשר ניתנת תשובה אפשר לשאול עליה ומה הסיבה לסיבה. פה יכולות להיות שתי תשובות 1. יש אין סוף סיבות... ולכן כל אחת מהסיבות אפשרית וזה כמו לומר אקראי 2.אפשר ולמר שיש סיבה ראשונה אחת וכאשר שואלים עליה התשובה אין כי היא הסיבה הראשונה ולכן גם היא = אקראיות כי אינך יודע למה הסיבה הראשונה עלתה. בכל מקרה הבדיקה הזו מראה כי המנגנון של הסיבה תוצאה הוא סוג של שקר וכל פעם ששואלים אותך למה תהיה מודע לכך שהתשובה שתעלה תהיה אקראית בעודך חושב שאתה ייצרת אותה בגלל משהו אחר ופה אתה נכנס ... לא ההפך של החוויה כל משהו עשוי מכלום כי אם היה עשוי ממשהו, אז ממה היה עשוי המשהו הזה? ככה אפשר להתחיל סבב של דברים ולשאול ממה בם עשויים ולגלות תגליות מעניינות, לדוגמה ממה עשויה סיבה? האם אני מסען שזיבה חייבת להיות עשויה מאין סיבה??? זה דיווח מההבנות בכינרת נסה להבין שהסיבה שאתה פה, זה לא בגלל שילדו אותך, כי לא מחויב שהיית מגיע לרגע הזה. וגם לא מחויב שההורים שלך היו מקיימים והיית. נסה לראות האם ישנה סיבה אחרת להיותך כאן עכשיו, ואם תמצא אותה תשאל גם עליה האם היא מחויבת או לא... כלומר מה באמת מחייב את היותך כאן עכשיו נסה לבחון את האפשרויות שמחוץ לעולם הלוגיקה הרגיל. כלומר גם אם הייתה מת עכשיו אפשר לומר שהסיבה לכך היא שילדו אותך. אז היותך כאן תלוי (או לא תלוי) בדבר מה אחר. מה הוא הדבר הזה? ואיך מגיעים אליו בדרך הלוגית הפשוטה כדי להוכיח שהלוגיקה אינה נכונה... לדעתי ...

... עי הניסוי והתצפית. שיטות אלה מושתתות על עיקרון הסיבתיות : אם סיבה א גרמה לתוצאה ב, בתנאים דומים היא תגרום לה תמיד. בפילוסופיה מכונה מסקנה כזאת אינדוקציה, הסקה מהידוע על הלא - ידוע. והנה העיקרון הכל - כך יסודי הזה נפל קרבן להפרכה פשוטה וקטלנית של ... מיליון פעמים, כי כל טיעון סיבתי מסתמך בעצמו על סיבתיות. הנה, נסה לומר אני מאמין בסיבתיות כי היא תמיד הוכחה כנכונה ותחשוב על מה שאמרת: לא הכי אינטליגנטי, נכון? זכרו שהאידיאל של הפילוסופים הוא אדם שחי - ואם צריך אפילו מת - על - פי הפילוסופיה שלו, כפי שעשה ... שום מחשבה בלי להסתמך מראש על מושגים כמו חלל, זמן וסיבתיות. מכאן הסיק קנט שמושגים אלה אינם נובעים מהניסיון אלא הם א - פריוריים, כלומר טבועים בנו מלידתנו. זה ללא ספק תרגיל פילוסופי מבריק (ולא קשה לשמוע גם בו הד לאפלטון), אבל ... שהוא תובע מאתנו הוא להאמין שדבר כל כך מהותי כמו הסיבתיות קיים רק בראש שלנו ואנחנו מלבישים אותו על מציאות שאיננו יודעים מה היא. המתמטיקאים אהבו לנפנף בנקודת העיוורון הזאת של המדע הניסיוני עד שאחד משלהם עשה להם תעלול וערער את ... הן נכונות כיום כפי שהיו לפני אלפי שנים, אבל בדיוק מסיבה זו הן חסרות ערך: הן אינן מסתכנות בשום ניבוי של ממש. האמת המדעית בנויה מאינדוקציות שעל - פי יום אין ביטחון שלא יופרכו יום אחד, אבל מהפרכה להפרכה המדע מתקדם. אגב, כדאי ... פילוסופיה אמיתית מלהטוטי מילים: הערעור של יום על הסיבתיות הניב הבחנה שתרמה הרבה להתפתחות המדע. פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 3. ...

... שלנו. אנחנו רואים נכוחה שאין דבר בעולם כולו שמתקיים ללא סיבה ושאין דבר בעולם שהוא סיבת עצמו. שהכל קשור זה ... אנחנו קיימים בשל אין - ספור סיבות, ושאין - ספור דברים קיימים כתוצאה מקיומנו שלנו. אנחנו מתבוננים בגוף שלנו ורואים ... הזה גם לא שונה. גם האני הזה על כל מחשבותיו אינו אלא רשת של סיבות ותוצאות עד אין - קץ. הגוף והתודעה שלנו אינם ...

... עשייה כי היא קובעת את הרגשת האדם כלפי המציאות יותר ממעשיו. והרגש הוא תוצאה של צורת ההסתכלות של האדם על המציאות וכדי להרגיש טוב יש לחיות בשלום עם המציאות ולשם כך יש להבין אותה, מה טוב בה ולמה היא ככה ולא אחרת ... הדברים היא הסיבות שגרמו לדברים להיות כפי שהם. וככל שאדם מבין את מנגנון הסיבה - תוצאה טוב יותר כך הוא מבין את המציאות טוב יותר וחייו טובים יותר. שמח בחלקו הסתפקות במועט היא טובה כי היא גורמת לאדם להיות ... דוחפים אותו לנסות למצוא פתרון. רגשות השנאה העצמית מכריחים את האדם לחפש סיבה למצבו וכך הוא רואה שהסיבה למצבו היא הוא עצמו ודרך ההסתכלות שלו על המציאות. והדבר נותן לו תקווה שהמצב ישתנה כי זה בשליטתו ואחריותו. והאדם צריך לחפש את האמת. האם ... קושי ואתגר. שעמום הינו מצב שבו האדם לא מתחבר לסיטואציה ולא מוצא שום סיבה טובה לקיומה של המציאות שבה הוא נמצא, וכדי להעלים את השעמום יש למצוא את הטוב ברגע הזה כפי שהוא. תלות רגשית כאשר הרגשות של האדם תלויים ...

... יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל 1 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל 1. שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי מקומות, כאילו ...

... קריאת תיגר על החוקים המדעיים הצגת הבעיה שבאינדוקציה קוראת תיגר על החוקים המדעיים ועל מושג הסיבתיות: אפשר להדגים זאת על ידי ניתוח התרחיש של פגיעת כדור ביליארד אחד בשני, ותזוזתו של הכדור השני. התפיסה המקובלת של סיבתיות גורסת כי עקיבה בזמן (רצף הפעולות מתרחש בזמן באופן שנדמה לנו מיידי, או כתוצאה משרשרת אירועים), סמיכות במרחב (קירבה, פגיעה או נגיעה של האובייקטים זה בזה), והישנות המקרה שוב ושוב הם שלושת התנאים ההכרחיים לכך שהכדור הראשון הוא הסיבה לתזוזתו של הכדור השני. ניוטון ביסס על הנחות אלו את החוק המדעי על פיו במקרה זה הכדור האחד הוא הסיבה לתזוזת הכדור השני. חוקים מדעיים כגון זה נובעים ממספר ... במקרה הזה שוב ושוב בגופים שונים, וטוענים להימצאותם של חוקים פיזיקאליים אוניברסליים ולכך שבנסיבות זהות רצף ההתרחשויות שראינו יחזור על עצמו תמיד ובהכרח. מה ... הרגיל. משמע: 5. המעבר המורגל במחשבה הוא מושג ההכרח, ומקורו ברוח ולא במושאים (ברושם הנוצר במחשבה כתוצאה מתחושה) ובמילים פשוטות: מכיוון שמדוגמה אחת של שני מושאים אין להסיק סיבתיות (לא נוצר הכרח), ומריבוי דוגמאות כן ניתן לעשות זאת, הסיבתיות קשורה בעיקר בחזרה. אבל, החיבור התמידי לא משנה את ... את מחשבותינו ממושא אחד לאחר על סמך הניסיון שנשנה בעבר. הטיעון הפסיכולוגיסטי של יום מנתק את הסיבתיות מן המושאים, ומראה שההכרחיות נוצרת בסובייקט המתבונן ולא במושאים החיצוניים. משמע, אין כל צידוק לטעון לסיבתיות. בעקבות בעיית האינדוקציה העמיד קאנט את המדע על מספר ... שתאוריה מדעית ניתן רק להפריך, אך לא לאמת (לדוגמה: ניתן לדעת כי התאוריה שקריאת התרנגול אינה הסיבה לזריחת השמש על פי ההפרכה היסודית הקיימת לטענה זו). ברם, ... למעשה מסתיר את בעיית האינדוקציה על ידי מנגנון ההפרכה, ולא בהכרח פותרה: הם טענו, כי פופר מניח שאם תוצאותיו של ניסוי מצביעות על הפרכתה של תורה כלשהי, תוצאות אלה בהכרח תחזורנה על עצמן גם בעתיד ובכך תפרכנה את התורה ... ההדירות נתבעת רק מהתאוריה - לא מהפרכת התאוריה, פופר אינו מתימר אפוא להניח את חזרתן העתידית של תוצאות ההפרכה, אלא מתימר רק לטעון כי די במאורע חד - פעמי שאינו ...