... העת לזרוע ארוכה בהרבה מהעת לקצור. ושנית, מרביתנו מקשרים
הנאה וסיפוק רק לעת הקצירה ואינם מודעים לעובדה שאפשר ואף רצוי בהחלט
ליהנות גם מעת הזריעה. לכן, אנחנו למעשה מצווים על עצמנו רגעים קטנים בלבד של
הנאה וסיפוק (רגע הקצירה) בעוד שאנחנו יכולים
ליהנות כל הזמן, הן מעבודת הזריעה והן מעבודת הקצירה. מי שאינו מסוגל להיות מודע לאפשרות של
הנאה מעבודת הזריעה ואינו מסוגל בפועל
ליהנות יומיום מעבודת הזריעה, חי רק בשביל אותם רגעים קטנים של קצירה. זה אומר שהוא חי באמת, מעט מאוד פעמים בחייו. לאדם כזה קשה מאוד להיות סבלן, וזאת מאחר והוא סובל הרבה יותר זמן בהשוואה לזמן שבו הוא מרשה לעצמו
ליהנות... אני אתן לכם דוגמה פשוטה שתמחיש בצורה הברורה ביותר את דבריי. נניח שאתם מגיעים למסעדה שאתם מאוד אוהבים, אך לפתע מגלים שהיא עמוסה ושעליכם לחכות בתור לא פחות מאשר 15 דקות. ... אך לאחר שנכנסתם למסעדה, ישבתם והאוכל התחיל להגיע, אתם עכשיו
נהנים ממוסיקה טובה, אווירה נעימה, שיחה נחמדה ואוכל טעים. כעבור שעתיים אתם מחליטים ללכת. מה קרה? איך עברו להן שעתיים כל כך מהר לעומת 15 הדקות שבהן חיכיתם בחוץ? אתם מזמינים חשבון ... יותר לדבר על סבלנות מאשר ליישם אותה, היא שרובנו לא יודעים
ליהנות מעתות הזריעה.
ליהנות מהזריעה זה אומר לכבד את העת לזרוע, זה אומר לכבד את הרגע הזה ולהבין שעכשיו הוא הזמן היחידי שבאמת קיים.
ליהנות מהזריעה זה אומר להקדיש את כל כולך למשהו שאתה אוהב, להתמסר למה שאתה עושה, להבין שהצלחה היא במסע ולא בתוצאה הסופית.
ליהנות מהזריעה זה אומר
ליהנות מהמסע, להסתכל ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה, להריח את הפרחים שבדרך, להכיר תודה על כל רגע,
ליהנות מהנופים עוצרי הנשימה, לגעת בליבם של כל האנשים שתפגוש בדרך.
ליהנות מהזריעה זה להאמין שהעת לקצור תגיע כשהיא תגיע והיא לבטח תגיע. בסבלנות יש המון אמונה!
ליהנות מהזריעה זה אומר להיות סבלן ולהבין שהאוצר נמצא במסע אל האוצר. ...