Mahgovinda Sutta

מַהָאגוֹבִינְדַה סוּטַּהI.כך שמעתי פעם הבודהה התגורר ברָאגַ'גַהַה, על פסגת הנשרים. וכאשר הלילה עמד להגיע לקיצו, הגַנְדְהַבַּה פַּנְצַ'סִיקְהַה, [1] תוך שהוא מאיר את כל פסגת הנשרים בזוהר מרהיב, [2] ניגש אל הבודהה, ברך אותו, נעמד במקום ראוי ואמר: "אדוני, ברצוני לדווח לך אודות מה שהבחנתי וראיתי במו עיני כאשר הייתי בנוכחותם של ישויות השלושים - ושלוש."

"אם כך, אמור לי פַּנְצַ'סִיקְהַה", אמר הבודהה.

אסיפת הישויות השמיימיות

(devasabh)

I."אדוני, בימים עברו, לפני זמן רב, ביום - הצום של החמישה - עשר בתחילת תקופת הגשמים, בליל ירח מלא כל ישויות השלושים - ושלוש ישבו באולם סוּדְהַמָּא - אסיפה גדולה של ישויות שמיימיות, וארבעת המלכים האדירים מארבעת רובעי עולם היו שם. היה שם המלך האדיר דְהַטַרַטְּהַה מהמזרח בראש נתיניו, כשפניו פונים מערבה, המלך האדיר וִירוּלְהַקַה מהדרום בראש נתיניו, כשפניו פונים צפונה, המלך האדיר וִירוּפַּקְּהַה מהמערב בראש נתיניו, כשפניו פונים מזרחה, והמלך האדיר וֶסַּבַנַה מהצפון בראש נתיניו, כשפניו פונים דרומה.

II.באירועים כאלו זהו הסדר בו הם יושבים, ואחריהם נמצאים מושבינו. והישויות הללו שחיו את החיים הרוחניים תחת הבודהה, הופיעו לא מזמן בעולם השמיימי של השלושים - ושלוש, נעלים על הדֶווֹת האחרות בבהירות זוהרן והדרן. ומסיבה זו ישויות השלושים - ושלוש היו מרוצות, מאושרות, מלאות הנאה ושמחה, באומרן: 'קהל הדֶווֹת גדל, קהל האַסוּרַה מצטמטם! '. אז סַקַּה יצא בקריאה הבאה:

'ישויות השלושים - ושלוש עולזות, כך גם מנהיגן

מהללות את הטַטְהָאגַטַה, ואת אמת הדְהַמַה

בראותן דֶווֹת חדשות מגיעות, חסרות דופי ומרהיבות

אשר הובילו חיים רוחניים, וכעת זוכות ללידה טובה.

עולות על כל האחרות בבהירות זוהרן והדרן

תלמידיו של החכם הגדול יוצאי דופן הם.

בראותן כל זאת, השלושים - ושלוש עולזות, כך גם מנהיגן

מהללות את הטַטְהָאגַטַה, ואת אמת הדהמה. '

לשמע זאת, אדוני, ישויות השלושים - ושלוש עוד המשיכו לשמוח, באומרם: 'קהל הדֶווֹת גדל, קהל האַסוּרַוֹת מצטמטם! '

שמונה אמירות האמת

(aha yathbhuccava)

I.אז סַקַּה, בראותו את סיפוקן, אמר לישויות השלושים - ושלוש: 'רבותיי, האם אתן מעוניינות לשמוע שמונה אמירות אמת בשיבחו של הבודהה? ' ובקבלת הסכמתן, קרא:

II.'מה דעתכם, רבותיי השלושים - ושלוש? בהקשר לדרך בה הבודהה חתר לרווחתם של הרבים, לאושרם של רבים, מתוך חמלה לעולם, לרווחתם ואושרם של ישויות ובני - האדם - איננו יכולים למצוא מורה אחר מהבודהה בעל כאלו תכונות, בין אם נבחן את העבר או ההווה.

III.אכן מנוסחת היטב היא תורת הלימוד של המכובד, נראית כאן ועכשיו, אל - זמנית, מזמינה לבוא ולבדוק, מובילה קדימה, ראויה להחוות על ידי החכם כל אחד בעצמו - ואיננו יכולים למצוא מגלה של לימוד מקדם שכזה, בין אם בעבר או בהווה, אחר מהבודהה.

IV.המכובד הסביר היטב מה נכון ומה מוטעה, מה ראוי לגנאי ומה חסר אשמה, על פי מה יש לנהוג ועל פי מה אין לנהוג, מה שפל ומה אצילי, מה דוחה, חסר - דופי ומעורב באיכויותיו, ואיננו יכולים למצוא מגלה של דברים כאלו, בין אם בעבר או בהווה, אחר מהבודהה.

V.ושוב, המכובד הסביר היטב לתלמידיו את הדרך המובילה לנִיבָּאנַה והם מיזגו, את הניבאנה והדרך, כפי שמי נהר הגַנְגֶס ונהר היַמוּנָא מתמזגים וזורמים יחדיו. ואיננו יכולים למצוא מגלה של הדרך המובילה לניבאנה, בין אם בעבר או בהווה, אחר מהבודהה.

VI.והמכובד זכה לבני - לוויה, גם מלומדים [3] וגם כאלו אשר לאחר שחיו את החיים, ביטלו את הנגעים המנטליים, [4] והמכובד חי איתם, כולם עולזים בדבר האחד. ואיננו יכולים למצוא מורה כזה, בין אם בעבר או בהווה, אחר מהבודהה.

VII.המתנות שניתנות למכובד מוענקות כראוי, תהילתו מבוססת היטב, ועל אף שכך הדבר, אני חושב, שבני - הלוחמים ממשיכים להיות קשורים אליו, עדיין המכובד מקבל את נדבת המזון שלו ללא יוהרה. ואיננו יכולים למצוא מורה שנוהג כך, בין אם בעבר או בהווה, אחר מהבודהה.

VIII.והמכובד פועל כפי שהוא מדבר, ומדבר כפי שהוא פועל. ואיננו יכולים למצוא מורה שנוהג כך, בכל פרט של הלימוד, בין אם בעבר או בעתיד, אחר מהבודהה.

IX.המכובד חצה את ים הספק, חלף מעבר לכל 'כיצד' ו - 'מדוע', הוא השלים את משימתו ביחס למטרת החיים הרוחניים הנעלים. ואיננו יכולים למצוא מורה שעשה כך, בין אם נבחן את העבר או את ההווה, אחר מהבודהה. '

וכאשר סַקַּה כך סיים להכריז את שמונה אמירות האמת בשבח הבודהה, ישויות השלושים - ושלוש היו אף יותר מרוצות, שמחות ומלאות הנאה ואושר לשמע האמירות בשבחו של המכובד.

I.ואז מספר ישויות קראו: 'הו, אם רק ארבעה בודהות ערים בשלמות היו מופיעים בעולם ומלמדים דהמה כמו הבודהה המכובד! אז היה הדבר לרווחתם ואושרם של הרבים, מתוך חמלה לעולם, לרווחתם ואושרם של ישויות שמיימיות ובני - אדם! ' וכמה אמרו: 'עזבו ארבעה בודהות ערים בשלמות - שלושה יספיקו! ' ואחרים אמרו: 'עזבו שלושה - שניים יספיקו! '

II.לשמע הדבר אמר סַקַּה: 'זה בלתי אפשרי, רבותיי, לא יכול לקרות ששני בודהות ערים בשלמות יופיעו במערכת עולמות אחת. זה לא יתכן. הלוואי שהבודהה המכובד הזה ימשיך להאריך חיים, לשנים רבות, חופשי מחולי ומחלות! זה יהיה לרווחתם ואושרם של הרבים, מתוך חמלה לעולם, זה יהיה לרווחתם ואושרם של ישויות שמיימיות ובני אדם! ' אז ישויות השלושים - ושלוש התייעצו ודנו ביניהם בעניין לשמו התכנסו באולם סוּדְהַמָּא, וארבעת המלכים הגדולים קיבלו עצות ותוכחות בעניין הזה בעוד הם עומדים לצד מושבם ללא זיע:

המלכים המודרכים, האזינו בקשב למילים שנאמרו להם

עומדים שלווים ורגועים, לצד מושבם.

I.אז, אדוני, זוהר מרהיב הבהיק מכיוון צפון, ונראה פאר אדיר יותר מבוהק הישויות השמיימיות. וסַקַּה אמר לישויות השלושים - ושלוש: 'רבותיי, כאשר סימנים אלו נצפים, אור כזה נראה וזוהר כזה מבהיק, אז בְּרַהְמָא יופיע. ההופעה של זוהר שכזה היא הסימן הראשון להתגלמות קרבתו של בְּרַהְמָא.

כאשר הם רואים את הסימנים האלו, בְּרַהְמָא יופיע בקרוב.

זהו האות של בְּרַהְמָא, זוהר עצום ואדיר.

נאומו של סַנַנְקוּמָארַה

(sanakumrakath)

I.אז ישויות השלושים - ושלוש התיישבו כל אחת במקומה המתאים, ואמרו: 'הבה נגלה מה יצא מהזוהר הזה, ולאחר שנגלה מה מהותו, נלך אליו. ' וכך גם אמרו ארבעת המלכים האדירים ביושבם במקומם. כך כולם הסכימו. וכל אחד מהם קיווה שבְּרַהְמָא ישב במושב שהוא עצמו הכין.

II.ובְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה, לאחר שנחת מעולמו השמיימי, ובראותו את הנאתם, קרא את הדברים הבאים:

'ישויות השלושים - ושלוש עולזות, כך גם מנהיגן

מהללות את הטַטְהָאגַטַה, ואת אמת הדְהַמַה

בראותן דֶווֹת חדשות מגיעות, חסרות דופי ומרהיבות

אשר הובילו חיים רוחניים, וכעת זוכות ללידה טובה.

עולות על כל האחרות בבהירות זוהרן והדרן

תלמידיו של החכם הגדול יוצאי דופן הם.

בראותן כל זאת, השלושים - ושלוש עולזות, כך גם מנהיגן

מהללות את הטַטְהָאגַטַה, ואת אמת הדהמה. '

לשמע הדבר, אדוני, ישויות השלושים - ושלוש עוד המשיכו לשמוח, באומרן: 'קהל הדֶווֹת גדל, קהל האַסוּרַוֹת מצטמטם! '

I.כעת, באשר לעניין נאומו של הבְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה, ולאופן דבריו, קולו היה בעל שמונה איכויות: הוא היה מובחן, ברור, נעים, מושך, תמציתי, תכליתי, עמוק ומהדהד. וכאשר דיבר בקול זה אל האסיפה, קולו לא נשמע מעבר לכך. כל מי שיש לו קול שכזה נאמר עליו שיש לו את קולו של בְּרַהְמָא.

II.אז ישויות השלושים - ושלוש אמרו לבְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה: מצויין, בְּרַהְמָא! נהננו ממה ששמענו. גם סַקַּה, אדון הישויות השמיימיות, הכריז בפנינו שמונה אמירות אמת אודות הבודהה, אשר גם מהן נהננו. '

שמונה אמירות האמת

(aha yathbhuccava)

ואז בְּרַהְמָא אמר לסַקַּה: 'כל הכבוד, אדון הישויות השמיימיות. גם אנחנו מעוניינים לשמוע את שמונה אמירות האמת אודות המכובד. '

'טוב, בְּרַהְמָא אדיר' אמר סַקַּה וחזר על אותן שמונה אמירות:

I.- 27 'מה דעתך, אדון בְּרַהְמָא...? ' (כמו פסקאות 5-12) והבְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה היה מרוצה, מלא שמחה ומלא הנאה ואושר לשמע דברי השבח לבודהה.

II.אז הבְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה, לאחר שקיבל דמות גסה יותר, הופיע בפני ישויות השלושים - ושלוש בדמותו של הצעיר פַּנְצַ'סִיקְהַה. ובהתרוממו באוויר, הוא הופיע מרחף בסיקול רגליים, בדיוק כפי שאדם חזק ישב על גבי מושב יציב או על האדמה. [5] וביושבו כך בסיקול רגליים, אמר לישויות השלושים - ושלוש:

סיפורו של הברהמין הכלכל

(govindabrhmaavatthu)

'משך כמה זמן הבודהה המכובד היה בעל חוכמה רבת עוצמה? '

I.'פעם היה מלך בשם דִיסַמְפַּטִי ולו היה שר [6] ברהמין בשם הכלכל. [7] בנו של המלך היה בחור צעיר בשם רֶנוּ, ובנו של הכלכל נקרא ג'וֹטִיפָּאלַה. [8] הנסיך רֶנוּ וג'וֹטִיפָּאלַה, יחד עם עוד שישה בני - לוחמים, הקימו חבורה של שמונה חברים. לאחר זמן מה הכלכל ניפטר, והמלך דִיסַמְפַּטִי התאבל עליו באומרו: 'אבוי, בדיוק ברגע בו הפקדנו את כל תחומי האחריות בידי הכלכל, והפקרנו את עצמנו להנאות חמשת החושים, בדיוק אז נפטר הכלכל! '

בשומעו זאת, הנסיך רֶנוּ אמר: 'אבי, אל נא תתאבל על מותו של הכלכל יתר על המידה! בנו ג'וֹטִיפָּאלַה פיקח יותר ממה שהיה אביו ויש לו עין טובה למה מועיל ומשתלם. עליך לתת לג'וֹטִיפָּאלַה לנהל את כל העסקים שהפקדת בידי אביו. '

'האם זה כך באמת, בני? '

'כן, אבי. '

סיפורו של הכלכל הדגול

(mahgovindavatthu)

I.אז המלך קרא לאדם מסויים ואמר: 'גש הנה אישי הטוב, לך אל הצעיר ג'וֹטִיפָּאלַה ואמור: 'הלוואי ולג'וֹטִיפָּאלַה הנכבד יהיה טוב! המלך דִיסַמְפַּטִי קורא לך, הוא מעוניין לראותך. '

'כן, הוד רוממותך', אמר האיש והעביר את ההודעה. בקבלו את ההודעה ג'וֹטִיפָּאלַה אמר: 'טוב, אדוני', ויצא לראות את המלך. כאשר הגיע לנוכחות המלך, הוא החליף ברכות נימוסין עמו ולאחר מכן התיישב במקום ראוי. והמלך אמר: 'אנו מעוניינים שג'וֹטִיפָּאלַה הנכבד ינהל את ענייננו. אל תסרב. אני ממנה אותך במקומו של אביך ומסמיך [9] אותך ככלכל. '

'טוב, אדוני', השיב ג'וֹטִיפָּאלַה.

I.כך המלך דִיסַמְפַּטִי מינה את ג'וֹטִיפָּאלַה ככלכל במקומו של אביו. וברגע שמונה לתפקיד, ג'וֹטִיפָּאלַה ניהל את העסקים שאביו ניהל, ולא עשה כל מלאכה שאביו לא עשה. הוא ביצע את כל המשימות שאביו מילא, ולא פחות מכך. ואנשים אמרו: 'הברהמין הזה הוא באמת כלכל אמיתי! אכן הוא כלכל מעולה! ' וכך הברהמין הצעיר ג'וֹטִיפָּאלַה קיבל את הכינוי 'הכלכל הדגול. '

חלוקת הממלכה

(rajjasavibhajana)

I.ויום אחד הכלכל הדגול הלך אל הקבוצה של ששת האצילים ואמר: 'המלך דִיסַמְפַּטִי זקן, חלש, בא בימים. חייו מתקרבים לקיצם והוא לא יוכל להחזיק מעמד עוד זמן רב. מי יוכל לומר עד כמה אנשים מאריכים חיים? כאשר המלך דִיסַמְפַּטִי ימות, מכתירי - המלך [10] מחויבים למשוח את הנסיך רֶנוּ כמלך. רבותיי, עליכם ללכת אל הנסיך רֶנוּ ולומר: 'אנו הידידים האהובים, היקרים והמועדפים של הנסיך רנו, חולקים את שמחותיו וצערו. מלכנו דִיסַמְפַּטִי זקן, חלש ובא בימים... כאשר הוא ימות, מכתירי - המלך מחויבים למשוח את אדון רֶנוּ כמלך. אם אדון רֶנוּ מעוניין לזכות במלכות, אנא ממנו שיחלוק זאת עמנו. '

II.טוב, אדוני', אמרו ששת האצילים, והלכו אל הנסיך רֶנוּ ודיברו איתו כפי שהכלכל הדגול הציע. 'ובכן, רבותי, מי מלבדי, אמור לשגשג אם לא אתם? רבותי, אם אזכה במלכות, אחלוק אותה עימכם. '

III.בבוא העת המלך דִיסַמְפַּטִי נפטר, ומכתירי - המלך משחו את הנסיך רֶנוּ במקומו. לאחר שהפך למלך, הפקיר את עצמו לתענוגות חמשת החושים. אז הכלכל הדגול הלך אל ששת האצילים ואמר: 'רבותיי, כעת המלך דִיסַמְפַּטִי נפטר, ואדון רֶנוּ אשר נמשח תחתיו, הפקיר עצמו לתענוגות חמשת החושים. מי יודע מה יצא מזה? הנאות החושים הינם משכרים. עליכם ללכת אליו ולומר לו: 'המלך דִיסַמְפַּטִי נפטר ואדון רֶנוּ נמשח כמלך. האם אתה זוכר את הבטחתך, אדוני? '

כך הם עשו והמלך אמר: 'רבותי, אני זוכר את מילתי. מי יוכל לחלק את ממלכת הארץ האדירה הזו, אשר כה רחבה בצפון וכה [צרה] בדרום כקידמת עגלה, [11] לשבעה חלקים שווים? '

'מי באמת אדוני, אם לא הכלכל הדגול? '

I.כך המלך רֶנוּ שלח אדם אל הכלכל הדגול לומר: 'אדוני, המלך קורא לך. ' האדם הלך והכלכל הדגול בא אל המלך, החליף עמו ברכות נימוסין, והתיישב במקום ראוי. ואז המלך אמר: 'כלכלי הנכבד, לך חלק את ממלכת הארץ האדירה הזו, אשר כה רחבה בצפון וכה צרה בדרום כקידמת עגלה, לשבעה חלקים שווים. '

'טוב, אדוני. ' אמר הכלכל הדגול וכך עשה.

I.וארצו של המלך רֶנוּ הייתה במרכז:

דַנַטַפּוּרַה לקָאלִיגוֹת, פּוֹטַקַה לאַסַּקוֹת

מַהִיסַּטִי לאַבַנְטִים, רוֹרוּקַה לסוֹבִירִים.

מִיטְהִילָא לוִידֶהוֹת, קַמְפָּא לידי האַנְגוֹת

בֶּנַרֵס לקָאסִים, כך הסדיר זאת הכלכל הדגול.

ששת האצילים היו שמחים על הישגיהם בהתאמה ובהצלחת המשימה: 'מה שרצינו, חשקנו, שאפנו וחתרנו אליו, אותו קיבלנו! '

סַטַּבְּהוּ, בְּרַהְמַדַטַּה, וֵסַּבְּהוּ ובְּהַרַטַה

רֶנוּ ושני דְהַטַרַטְּהוֹת, אלו הם שבעת מלכי הבְּהַאָרַט. '" [12]

[סוף חלק דיקלום ראשון]

התעצמות המוניטין

(kittisaddbbhuggamana)

I."לאחר מכן ששת האצילים הגיעו אל הכלכל הדגול ואמרו: 'כלכל נכבד, כפי שהיית ידיד אהוב, יקר ונאמן למלך רנו, כך היית גם בשבילנו. אנא ממך טפל בענייננו עבורנו! אנו בוטחים בך שלא תסרב לנו. ' וכך הוא ניהל את ארצותיהם של שבעת המלכים המוכתרים, והוא גם לימד את המנטרות לשבעה ברהמינים מובחנים ושבע מאות תלמידים מוסמכים. [13]

II.במשך הזמן דיווחים טובים הופצו בנוגע לכלכל הדגול: 'הכלכל הדגול מסוגל לראות את בְּרַהְמָא במו עיניו, לשוחח עימו פנים אל פנים ולהיוועץ בו! ' והוא חשב לעצמו: 'כעת, הדיווח הטוב הזה מופץ בנוגע לי, שאני מסוגל לראות את בְּרַהְמָא במו עיני, לשוחח עימו פנים אל פנים ולהיוועץ בו. אך אין זה נכון. אולם, שמעתי שכך נאמר על ידי ברהמינים זקנים ומכובדים, מורים של מורים, שכל מי שיוצא להתבודדות מדיטציה במשך ארבעה חודשים של תקופת הגשמים, ומפתח את הגְ'הָאנַה של החמלה, מסוגל לראות את בְּרַהְמָא במו עיניו, לשוחח עמו פנים אל פנים ולהיוועץ בו. נניח ואעשה זאת! ' [14]

III.וכך הכלכל הדגול הלך אל המלך רֶנוּ וסיפר לו על דיווחים ועל משאלתו ללכת להתבודדות ולפתח את הגְ'הָאנַה של החמלה. 'על אף אחד לא לגשת אלי אלא כדי להביא לי מזון. '

'כלכל נכבד, עשה כפי שאתה מוצא לנכון. '

I.וכך גם ששת האצילים השיבו: 'כלכל נכבד, עשה כפי שאתה מוצא לנכון. '

II.הוא הלך אל שבעת הברהמינים ושבע מאות התלמידים וסיפר להם על כוונותיו, והוסיף: כך, רבותיי, אתם תמשיכו עם שינון המנטרות אשר שמעתם ולמדתם, ותלמדו אותם אחד את השני. '

'כלכל נכבד, עשה כפי שאתה מוצא לנכון. '

I.'אז הוא הלך אל ארבעים נשותיו בעלות המעמד השווה, והן אמרו: 'כלכל נכבד, עשה כפי שאתה מוצא לנכון. '

II.כך הכלכל הדגול הקים מגורים חדשים ממזרח לעיר ויצא להתבודדות שם לארבעת חודשי הגשמים, שם פיתח את הגְ'הָאנַה של החמלה, ואף אחד לא התקרב אליו מלבד להביא לו מזון. אך בתום ארבעת החודשים הוא לא חש דבר מלבד חוסר סיפוק ותשישות והוא חשב לעצמו: 'שמעתי שאומרים שכל מי שיוצא למדיטציה בבדידות לארבעת חודשי הגשמים, ומפתח את הגְ'הָאנַה של החמלה, מסוגל לראות את בְּרַהְמָא במו עיניו, לשוחח עמו פנים אל פנים ולהיוועץ בו, אך אני אינני מסוגל לראות את בְּרַהְמָא במו עיני, ואינני מסוגל לדבר איתו, לשוחח עמו או להיוועץ בו! '

השיחה עם בְּרַהְמָא

(brahmun skacch)

I.אז, בְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה קרא את מחשבותיו ובזריזות בה אדם חזק מותח את זרועו המכופפת או מכופף אותה שוב, הוא נעלם מעולם הבְּרַהְמָא והופיע בפני הכלכל הדגול. והכלכל הדגול חש פחד וחרדה, ושערותיו סמרו למראה כזה שמעולם לא ראה קודם לכן. וכך פוחד, חרד ובשערות סומרות, הוא פנה אל הבְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה במלים האלו:

'הו מראה נהדר, מרהיב ושמיימי

מי אתה, אדון? אני נלהב לדעת את שמך. '

'בעולם השמיימי הגבוה מכולם אני ידוע בפי כל:

בְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה - הכר אותי כך. '

'מושב, מים לכפות הרגליים ועוגות

מתאימים לבְּרַהְמָא, אנא שאדוני

יחליט איזה ארוח מתאים לו. ' [15]

'אנו מקבלים את המתנות שמוצעות: כעת אמור

מה אתה רוצה מאיתנו - ברכה

של רווח בחיים האלו, או בחיים הבאים

אמור, אדון כלכל, מה ברצונך. '

I.הכלכל הדגול חשב לעצמו: 'בְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה מציע לי ברכה. מה עלי לבחור - הטבות בחיים האלו, או בחיים הבאים? ' והוא חשב: 'אני מומחה בעניינים של תועלת בחיים האלו, ואחרים נועצים בי בקשר לזה. נניח ואבקש מבְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה הטבה כלשהי לחיים הבאים? ' והוא פנה לבְּרַהְמָא בדברים הבאים:

"זאת אני מבקש מבְּרַהְמָא סַנַנְקוּמָארַה

מתוך חוסר ידיעה, ממנו אשר אין בו ספקות אני שואל:

מה על בני תמותה לעשות

על מנת להגיע אל עולם הבְּרַהְמָא האלמותי?"

"האדם אשר דוחה בשאט נפש כל מחשבות בעלות

לבד, ממוקד, מלא - חמלה

מרוחק מצחנה, חופשי מתאווה -

כך מבוסס וכך מתורגל

יוכל בן - תמותה להגיע אל עולם הבְּרַהְמָא האלמותי." [16]

I."אני מבין 'דוחה בשאט נפש כל מחשבות בעלות'. משמעות הדבר שאדם מוותר על דברי רכושו, אם מעט ואם הרבה, עוזב את קרוביו, אם מעטים ואם רבים, ומגלח את שערו וזקנו, יוצא לפרישות מחיי בית אל חיי חסר - בית. כך אני מבין 'דוחה בשאט נפש כל מחשבות בעלות'. אני מבין 'לבד, ממוקד'. משמעות הדבר שאדם יוצא לדרכו לבדו ומוצא מקום מגורים ביער, למרגלות עץ, בגיא בין הרים, במערת סלע, באדמות קבורה, בג'ונגל או על ערימת עשב במרחבים פתוחים... אני מבין 'מלא - חמלה'. משמעות הדבר היא שהאדם חי מתפרש בכיוון רבע אחד עם תודעה מלאת חמלה, ואז רבע שני, אז שלישי, ואז רביעי. כך אדם שוכן בהתפרשות לכל העולם, מעלה, מטה, ולרוחב, לכל עבר, סביב סביב עם תודעה מלאת חמלה, מורחבת, חסרת גבולות וחופשיה מכעס וזדון. כך אני מבין 'מלא - חמלה'. אך דבריו של האדון בעניין 'מרוחק מצחנה' אינני מבין.

למה אתה מתכוון, בְּרַהְמָא ב'צחנה' בקרב בני אדם?

האר את בורותי בעניין, חכם גדול.

איזה מכשול גורם לאדם להסריח ולהרקיב

לפנות אל הגיהנום, ומנשל אותו ממלכת - הבְּרַהְמָא. '

'כעס, אמירת שקר, הונאה ומרמה

תאוות בצע, גאווה וקינאה

חשק, ספק ופגיעה באחרים

חמדנות ושנאה, טישטוש הדעת ואשלייה:

הצחנה הדוחה אשר אלו מפיצים

מובילה את האדם אל הגיהנום, ומנשלת אותו ממלכת - הבְּרַהְמָא. '

אני מבין מתוך דבריו של האדון אודות הצחנה שאלו דברים אשר לא קל להתגבר עליהם כאשר אדם חי חיי בעל - בית. על כן אצא לפרישות מחיי בעל - בית אל חיי חסר - בית. '

"כלכל נכבד, עשה כפי שאתה מוצא לנכון."

הפנייה אל המלך רֶנוּ

(reurjamantan)

I.כך הכלכל הדגול הלך אל המלך רֶנוּ ואמר: "אדוני, אנא מנה שר אחר לנהל את ענייניך. ברצוני לצאת לפרישות מחיי - בית אל חיי חסר - בית. אחרי מה שהבְּרַהְמָא אמר לי אודות צחנת העולם, אשר לא ניתן להתגבר עליה בקלות כאשר חיים חיי - בית, אני יוצא לפרישות אל חיי חסר - בית:

המלך רנו, אדון הארץ הזו, אני מכריז

עתה עליך לשלוט, לא אייעץ לך עוד!"

"אם חסר לך דבר מה, אדאג למחסורך

אם מישהו יפגע בך, זרועות מלכותי יגנו עליך.

אתה אבי, אני בנך, כלכל הישאר!"

"לא חסר לי דבר, אף אחד לא פוגע בי

לא היה זה קול אנושי ששמעתי -

בבית לא אוכל להשאר."

"'לא אנושי' - מה פשרו של אותו דובר, אשר בשלו

בבת אחת אתה עוזב כך את הבית ואת כולנו?"

"לפני שיצאתי להתבודדות הזו חשבתי על קורבן

הדלקת האש הקדושה, זריית עשב - קוּסַה.

אך כעת - הבְּרַהְמָא הנצחי מעולם הבְּרַהְמָא הופיע.

אני שאלתי, והוא השיב: כעת לא אוכל עוד להישאר עוד."

"כלכל נכבד, אני בוטח בדבריך. מילים כאלו

ברגע ששמעת, אין לך מסלול אחר.

אנחנו נלך בעקבותיך: כלכל, היה מורינו.

כמו אבן חן תרשיש, מהמים המובחרים ביותר

כך בטוהר, נלך בעקבותיך בערותך.

אם הכלכל הנכבד יצא לפרישות מחיי בית אל חיי חסר - בית, אני אעשה כמוהו. להיכן שתלך נלך בעקבותיך. '

הפנייה אל ששת האצילים

(cha khattiyamantan)

I.לאחר מכן הכלכל הדגול הלך אל ששת האצילים ואמר להם: "אדוניי, אנא מנו שר אחר לטפל בעניינכם. ברצוני לצאת לפרישות מחיי בית אל חיי חסר - בית..." וששת האצילים הלכו הצידה ודנו ביניהם: "הברהמינים האלו חמדנים לכסף. ייתכן ונוכל לזכות בכלכל הדגול בעזרת כסף." אז הם חזרו אליו ואמרו: "אדוני, יש הון רב בשבע הממלכות האלו. קח כמה שחפץ ליבך."

"די, רבותיי, כבר קיבלתי הון רב מאדוניי. זהו בדיוק הדבר ממנו אני פורש על מנת לצאת לפרישות מחיי בעל - בית אל חיי חסר - בית, כפי שהסברתי."

I.ששת האצילים שוב הלכו הצידה ודנו יחד: "הברהמינים האלו חמדנים לנשים. אולי נוכל לזכות בכלכל הדגול בעזרת נשים." אז הם חזרו אליו ואמרו: "אדוני, יש המון נשים בשבע הממלכות האלו. בחר לך!"

"די, רבותיי, כבר יש לי ארבעים נשים שוות מעמד, ואני עוזב אותן על מנת לצאת לפרישות מחיי בעל - בית אל חיי חסר - בית, כפי שהסברתי."

I."אם הכלכל הנכבד יוצא לפרישות מחיי בעל - בית אל חיי חסר - בית, נעשה כמותו. לאן שתלך, נלך בעקבותיך:

אם אתה מוותר על התאוות הכובלות את רוב בני האדם, [17]

התאמץ, היה חזק ועמוד בכך בסבלנות!

זוהי הדרך הישרה, הדרך שאין כמותה

דרך האמת, מוגנת על ידי הטוב, אל משכנו של בְּרַהְמָא.

I.אם כך, אדוני הכלכל, המתן נא רק שבע שנים, ואז גם אנחנו נצא לפרישות אל חיי חסרי - בית. לאן שתלך, נלך בעקבותיך."

"רבותיי, שבע שנים הן הרבה יותר מידי, אינני יכול להמתין שבע שנים! מי יודע כמה שנים אדם יחיה? עלינו ללכת לעולם הבא, עלינו ללמוד באמצעות חוכמה, [18] עלינו לעשות מה שנכון ולחיות את החיים הרוחניים, כיוון שבן תמותה אינו בן אלמוות. כעת אני יוצא לפרישות כפי שהסברתי."

I."ובכן, כלכל נכבד, המתן נא רק שש שנים... חמש שנים... ארבע שנים... שלוש שנים... שנתיים... שנה אחת... ואז גם אנחנו נצא לפרישות לחיים חסרי בית. לאן שתלך, נלך בעקבותיך."

II."רבותיי, שנה אחת זה הרבה יותר מידי..."

"אם כך, המתן נא שבעה חודשים..."

I."רבותיי, שבעה חודשים זה הרבה יותר מידי..."

"אם כך המתן נא שישה חודשים... חמישה חודשים... ארבעה חודשים... שלושה חודשים... שני חודשים... חודש אחד... חצי חודש..."

I."רבותיי, חצי חודש זה הרבה יותר מידי..."

"אם כך, כלכל נכבד, המתן נא רק שבעה ימים בזמן שנעביר את ממלכותינו לבנינו ואחינו. בתום שבעת הימים נצא לפרישות אל חיי חסרי - בית. לאן שתלך, נלך בעקבותיך."

"שבעה ימים זה לא יותר מידי, רבותיי. אני מסכים, אדוניי, לשבעה ימים."

הפנייה אל הברהמינים ותלמידיהם

(brhmaamahsldna mantan)

I.לאחר מכן הכלכל הדגול הלך אל שבעת הברהמינים ושבע מאות תלמידיהם המתקדמים, ואמר להם: "כעת, מכובדיי, עליכם לחפש מורה אחר ללמד אתכם את המנטרות. בכוונתי לצאת לפרישות מחיי בעל - בית אל חיי חסר - בית. אחרי מה שהבְּרַהְמָא סיפר לי על צחנת העולם, אשר לא ניתן להתגבר עליה בקלות כאשר חיים חיי - בית, אני יוצא לפרישות אל חיי חסר - בית."

"כלכל נכבד, אל נא תעשה זאת! יש מעט כוח ורווח בחיים חסרי - בית, והרבה כוח ורווח בחיי ברהמין!" [19]

"אל נא תאמרו דברים כאלו, רבותיי! חוץ מזה, למי יש יותר כוח ורווח ממני? אני הייתי כמו מלך למלכים, כמו בְּרַהְמָא לברהמינים, כמו יישות שמיימית לבני - אנוש בעלי - בית, ואני מוותר על כל זה על מנת לצאת לפרישות מחיי בית אל חיי חסר - בית, כפי שהסברתי."

"אם הכלכל הנכבד יוצא לפרישות מחיי בית אל חיי חסר - בית, אנו נעשה כמותו. לאן שתלך, נלך בעקבותיך."

הפנייה אל הרעיות

(bhariyna mantan)

I.לאחר מכן הכלכל הדגול הלך אל ארבעים נשותיו שוות המעמד ואמר להן: "מי מכן המעוניינת יכולה לשוב אל משפחתה ולחפש בעל אחר. בכוונתי לצאת לפרישות אל חיי חסר - בית..."

"אתה הוא ראש המשפחה היחיד אותו אנו מבקשות, הבעל היחיד אותו אנו רוצות. אם הכלכל הנכבד יוצא לפרישות אל חיי חסר - בית, נעשה כמותו. לאן שתלך, נלך בעקבותיך."

היציאה לפרישות של הכלכל הדגול

(mahgovindapabbajj)

I.וכך הכלכל הדגול, בתום שבעת הימים, גילח את ראשו וזקנו, לבש גלימות צהובות ויצא לפרישות מחיי בעל - בית אל חיי חסר - בית. ועמו הלכו שבעת מלכי בני - הלוחמים המוכתרים, שבעת הברהמינים העשירים ויוצאי הדופן עם שבע מאות תלמידיהם המתקדמים, ארבעים נשותיו שוות המעמד, אלפים אחדים של בני - לוחמים, אלפים אחדים של ברהמינים, אלפים אחדים של בעלי - בית, ואף מספר נשות - הרמון.

וכך בחברת מלוויו האלו, הכלכל הדגול נדד דרך כפרים, עיירות וערים מלכותיות. ובכל פעם שהגיע אל כפר או עיירה, הוא היה כמו מלך למלכים, כמו בְּרַהְמָא לברהמינים, כמו יישות שמיימית לבעלי - בית. ובימים ההם בכל פעם שמישהו התעטש או מעד, נהגו לומר: 'הלל לכלכל הדגול! הלל לכלכל שר השבעה! '

I.והכלכל הדגול שהה מתפרש בכיוון רבע אחד עם תודעה מלאת אהבה חסרת גבולות, ואז רבע שני, אז שלישי, ואז רביעי. כך הוא שהה בהתפרשות לכל העולם, מעלה, מטה, ולרוחב, לכל עבר, עם תודעה מלאת חמלה... עם תודעה מלאת שמחה לזולת... עם תודעה מלאה באיזון נפשי, חופשי מכעס וזדון. וכך הוא לימד את חסידיו את הדרך לאיחוד עם עולם הבְּרַהְמָא.

II.וכל אלו שהיו באותה עת תלמידיו של הכלכל הדגול והתמחו בתורתו בשלמות, נולדו לאחר מותם בהתפרקות הגוף בעולם של אושר, בעולם הבְּרַהְמָא. ואלו אשר לא התמחו בתורתו בשלמות נולדו מחדש בקרב הישויות הפַּרַנִימִּיטַה - וַסַבַטִּי, או בקרב ישויות הנִימָּאנַרַטִי, או בקרב ישויות הטוּסִיטַה, או בקרב ישויות היָאמַה, או בקרב ישויות - השלושים - ושלוש, או בקרב ישויות ארבעת המלכים. והעולם הנמוך ביותר אליו מישהו מהם הגיע אליו היה זה של הגַנְדְהַבּוֹת. כך היציאה לפרישות של כל האנשים האלו לא היתה נטולת פירות או עקרה, אלא מניבת פירות ורווח."

III."האם אתה זוכר כל זאת, אדוני?"

"אכן כן, פַּנְצַ'סִיקְהַה. באותה עת אני הייתי הברהמין, הכלכל הדגול, ולימדתי את אותם תלמידים את הדרך לאיחוד עם עולם הבְּרַהְמָא.

אולם, פַּנְצַ'סִיקְהַה, החיים הרוחניים ההם אינם מובילים להתפקחות, לחוסר - תשוקה, לחידלון, לשלווה, לתובנת - על, להתעוררות, לניבאנה, אלא רק ללידה בעולם הבְּרַהְמָא, בעוד שהחיים הרוחניים אותם אני מציג מובילים באופן וודאי להתפקחות, לחוסר - תשוקה, לחידלון, לשלווה, לתבונת - על, להתעוררות, לניבאנה. וזוהי הדרך האצילית בעלת שמונה האיברים, כלומר הבנה נכונה, חשיבה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון, קשב נכון, ריכוז נכון.

I.ופַּנְצַ'סִיקְהַה, אלו מתלמידיי אשר התמחו בתורתי בשלמות, באמצעות תבונת - העל האישי שלהם יגשימו, באמצעות הכחדת הנגעים המנטליים בחיים אלו ממש, את החופש חסר השחיתויות של התודעה והלב. ואלו אשר לא התמחו בה בשלמות, חלקם באמצעות הכחדת חמשת הכבלים הנמוכים יוולדו ספונטנית, ויגשימו שם ניבאנה מבלי לשוב אל העולם הזה. חלקם באמצעות הכחדת שלושה כבלים והפחתת החמדנות, שנאה ואשלייה יהיו חוזרים - פעם - אחת, אשר יוולדו פעם אחת נוספת בעולם הזה לפני שישימו קץ לסבל, וחלקם באמצעות הכחדה של שלושה כבלים יהיו נכנסים - לזרם, שאינם יכולים ליפול למישורי היגון, מובטחים להתעוררות. כך היציאה לפרישות של כל האנשים האלו לא הייתה נטולת פירות או עקרה, אלא מניבת פירות ורווח."

כך אמר הבודהה, ופַּנְצַ'סִיקְהַה מהגַנְדְהַבּוֹת היה מרוצה ושמח מדברי המכובד. ולאחר שקד בפניו לברכה, התרחק תוך שהוא שומר את ימינו כלפיו ונעלם מהמקום.

---

[1] בסוטה 18 בְּרַהְמָא לובש את דמותו של פַּנְצַסִיקְהַה, אשר כעת מופיע בעצמו.

[2] זוהרן של הישויות הוא מאפיין שכיח. בקובץ על הישויות (deva samyutta) מוזכרות קבוצת דֶווֹת המאירות את כל חורשת גֶ'טַה בזוהרן. זוהרו של בְּרַהְמָא גדול הרבה יותר וזוהר גדול אף מזה מופיע בעת ההתעברות והלידה של בוֹדְהִיסַטַּה.

[3] מלומד: סֵקְהָא, sekh. מלומדים אשר השיגו את אחד משלושת שלבי הדרך הראשונים ועדיין עליהם להשלים את הדרך ולהגשים התעוררות.

[4] מי שביטל את הנגעים המנטליים הוא משוחרר לגמרי - אַרַהַנְט.

[5] הפסקה הזו גם מופיעה בסוטה הקודמת בה בְּרַהְמָא לובש את דמותו של פַּנְצַ'סִיקְהַה וזאת למרות שזהו פַּנְצַ'סִיקְהַה בעצמו שמספר את הסיפור!

[6] שר: פּוּרוֹהִיטַה, purohita. יכול להיות גם כהן דת.

[7] כלכל: גוֹבִינְדַה, govinda. מילולית 'אדון העדרים', אך זהו כינוי בלבד. תפקידו היה רם מעלה ככל הנראה כשל אוֹצֵר או מנהל משק הבית של ארמון.

[8] ג'וֹטִיפָּאלַה, jotipla. משמעות שמו היא 'שומר האור. '

[9] הצורך להסמיך אדם לתפקיד מצביעה על כך שהיה בעל חשיבות במסגרת הארמון.

[10] הפרשנות לא מסבירה מי היו מכתירי - המלך. וולש מציע שהיו אלו ראשי קהילת בני - הלוחמים.

[11] קדמת העגלה: סַקַטַמוּקְהַה, sakatamukha. החלק הדרומי של הודו מחודד כמשולש ומזכיר את צורתה של קדמת עגלה.

[12] רייס דיוויס ניסה למפות את הארצות על פי החלוקה הזו אך גילה חוסר התאמה לא ברורה לסיפור.

[13] מוסמכים: נַהָאטַקַה, nahtaka. מילולית: 'שנרחצו', סיימו את לימודיהם והוסמכו.

[14] זוהי גם הדרך המומלצת על ידי הבודהה בסוטה 13.

[15] הכלכל חש שהוא חייב להציע דבר מה לבְּרַהְמָא, אך לא ידע מה נכון לתת.

[16] כמובן שעולם הבְּרַהְמָא אינו באמת אלמותי, אך בתקופה הטרום - בודהיסטית (או יותר נכון בתקופה בה אין דהמה ביקום), עולם הבְּרַהְמָא היה היעד הגבוה ביותר אליו היה ניתן לשאוף.

[17] בני אדם: פּוּטְהוּגַּ'נַה, puthujjana. בני אנוש, או אנשים ארציים.

[18] מַנְטָאיַה: mantya. לכאורה מילולית 'באמצעות מנטרות', אך הפרשנות מסבירה זאת כ'חוכמה'.

[19] אמירה זו מצביעה על עמדתם של ברהמינים ביחס למעמדם החברתי. וולש רואה בכך אירוניה וביקורת כלפי ברהמינים מצויים אשר ראו במעמדם עמדת כוח ואפשרות לגרוף רווחים.