... על מכלול קודם של חוויות המתייחסות לפתרונות סובלניים או לא - סובלניים, והשתלשלות האירועים והתחושות הנלוות בכל מקרה. אמונה דתית אף היא מושפעת מחוויות קודמות (מסורות ומנהגים דתיים בסביבה הקרובה). קיומו של מדע (מערבי מודרני או אחר) הופך את יחס האמונה והאדם למורכב, שכן הוא מרחיב את ... במובן זה קיים הבדל בין גישה ישירה, לבין גישה עקיפה. על - פי הגישה הישירה (אשר לרוב תואמת אמונות דתיות), האמונה קובעת ישירות את האמת. על - פי האמונה העקיפה (אשר מאפיינת, בין היתר, את המדע המודרני), האמונה מגדירה ... ישיר ליצירת אמונה מסוימת באדם, כנגד נטייתו הרציונלית. מקרים אלו מכונים שטיפת מוח. אמצעי זה משויך לדעת רבים לדוקטרינות דתיות מסוימות (כדוגמת המערכת הכנסייתית הקתולית בימי הביניים, שהתבססה על יצירת רגשות עזים כפחד ואשמה) וכן לתנועות פוליטיות מסוימות (כדוגמת ... לקראת סוף ימי הביניים יחד עם עלייתם של ערכים שונים המכתיבים את התנהלות החברה אמונה זו נפגעה והשתנתה. אמונה ודת רבים גורסים שאמונות דתיות באשר הן אינן נגזרות ישירות מההתנסויות החושיות האנושיות, אלא הן מטפיזיות. מאידך, רבים טוענים שאמונתם הדתית ניתנת להוכחה או לביסוס אמפירי או לוגי. שאלה זו (האם האמונה הדתית ניתנת לביסוס אמפירי / לוגי) נידונה בפילוסופיה של הדת וניתנו לה תשובות שונות. יש גישות דתיות הטוענות כי רעיון האמונה הוא המגדיר הישיר של הידע האנושי, או של רובו. על - פי הדתות המונותאיסטיות הגדולות הקלאסיות ( - נצרות, אסלאם ויהדות קלאסיות), הידיעה כיצד נברא העולם, ומהי ההיסטוריה האנושית הבסיסית, נובעת ישירות ...

תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 16 - ב תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 16 - א. אשנן את השאלה באופן נוסף: בדרכינו להבארת המונח אלהים (התודעה), עמדנו בפרק יד ... בו קולטת תודעת האדם המקורית - התקנית את הדברים ומאפיינת אותם. את זאת למדנו מתוך התורה שלוקחת אותנו ביד ומלמדת אותנו איך לבנות את מסגרת החשיבה וליצוק דרכה את הדמיון האנושי, את הרצון העז הזה... היא מלמדת אותנו איך לחזור אל תודעתינו המקורית שאיבדנו עימה קשר מזה דורות... את זאת ועוד קראנו ביחד דרך הפסוקים הראשונים של בראשית והיגענו עד ליום השני בו מתעדת התורה את הדרך בה מגבשת התודעה את מסגרת החשיבה שלה שעימה פורצת את הדרך אל התמונה האחת בשנית... השאלה ... שלא מתקרב אפילו אל המסר שלשמו נועד? מדוע עשית את ההטעיה הזו בעליל ובכוונת מכוון? בנקודה הזאת נזכרתי שכבר עמדתי בעבר הקרוב על השאלה הספציפית הזאת, וביקשתי לעיין שוב בדברים שכתבתי לקראת התייחסותי המחודשת לאותה השאלה כאן. את אותה ... הדברים כאן. קראתי את הדברים שוב בפרק ז אך לא הצלחתי להבינם לאשורם... פשוט עלעלתי בטקסט אך לא הצלחתי לרדת לעומק הדברים... לא יכלתי להבין את התייחסותי, אני, המחבר, לתוכן התשובה והשאלה... ראיתי מולי סלט קצוץ מעורבב והתקשתי במלאכת ... בערך... חשתי דאגה, ממש דאגתי לאינטלגנציה שלי - שאני לא אבין את עטי? ואיך אצפה שיבינו אותי... את סדרת עקדת יצחק אני כותב מזה כחצי שנה בהמשכים, כל פרק קשור בפרק שלפניו ומכין את הרקע לפרק שיבוא אחריו... הלכתי ... אחורה - לפרקים שקדמו לפרק ז והתחלתי לקרוא אותם לפי הסדר ובעיון עד שהיגעתי שוב אל פרק ז ואז עמדתי במדוייק על תוכן הדברים וסרה הדאגה מלבי... כן עמדתי על תוכן השאלה ועל התייחסותי לתשובה שהוסתרה אגב בין השורות, אך אף אחד מהקוראים לא העיר: ואיפוא התשובה?! אני ... כבד בכל המובנים: הוא כבד וארוך ומפותל ומחייב מעקב בשביל לחבר את חוליותיו ולקשור אותן. התחלתי בפרסום הסדרה של עקדת יצחק לפני כחצי שנה, פרסמתי אותה במספר פורומים באינטרנט. בארבעת הפרקים הראשונים נרשמה התעניינות טבעית ומספר קוראים הגיבו - ... כבדות הנושא, גם המעקב אחריו לא פשוט וכמעט בלתי אפשרי... זה נוסח התגובה האחרונה שנכתבה תחת פרק יב של עקדת יצחק לאחר חודשים של שתיקה: אלברט ידידי זה נראה כבד עלינו, בימים טרופים אלה עכשיו: תארו לכם אם התורה ... אם תרצה - העילאית. חמור הוא בהמת משא. הוא מגושם ואיטי - אם כי ביכולתו לשאת משאות כבדים. אני נולדתי בחלב היכן רוב הפירות והירקות היו נמכרים ברחובות... רותמים עגלה לחמור ועוברים עם הסחורה משכונה לשכונה... מוצא החמור ממשפחת ... לשאת משא כזה לדורות... טקסט שכזה ניתן לצריבה בזיכרונו של החמור השני שצויין בפרשת העקדה... אגדה זו בנוסח זה מיועדת לחמור השקדן עם הרגליים היציבות. החמור הזה יביא את משאו אל אחד הדורות - היכן נמצא האיש הממתין למסר ... אותן המילים שנשא אותן החמור על גבו, בשקידה במרץ, בחירוף נפש, בסבלנות, במסירות, בכנות, דורות רבים מנשוא. כך נולדה הדת היהודית, זה החמור שנשא על גבו את התורה הקדושה והמיוחדת, והביאה לנו עד כאן, עם אותותיה ומילותיה ופרקיה המקוריים ללא שום שינוי או פגם. חמור יפה היה העם היהודי ... זקוקים, אגב, לחמור היפה והמסור שבתוכינו, זה שרכבנו עליו בתחילת הדרך ושמנו עליו את המשא הכבד. הוא עשה את עבודתו נאמנה והביאנו בביטחה עד כאן. זה אותו החמור, אגב, ששימש את משה רבינו ואת משפחתו בשובם ממדין למצרים. ויקח ... ד, כ) וגם משה ביקש להוריד את המשא הכבד שעל גבו ולבחון אותו כהווייתו. בחינה זו הניבה את הרעיון לרדת בשביל לעלות: לרדת אל אחיי בשביל לעלות איתם חזרה. לרדת למסגרת החשיבה העלובה של ארץ מצרים ולעלות משם ל - ארץ ישראל. את זאת הוא יכל לעשות כל עוד ... רבותי, מעודם ועד היום הזה. זה גם החמור הזקן של אברהם אבינו, וזה החמור שלנו. תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 17 - א.

לרדת בגדול - ירידה רוחנית, אין שום ירידה נפילה וייאוש בעולם כלל - כל ירידה היא עצמה עליה - למה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: לרדת בגדול - ירידה רוחנית, אין שום ירידה נפילה וייאוש בעולם כלל - כל ירידה היא עצמה עליה - למה?. הפעם אני רוצה לדבר על דבר מסוים בהקשר של התכנית לרדת בגדול. ששם בעצם אנשים מנסים לרדת במשקל וכו. ובתכנית האחרונה היתה שם איזו סצנה, שזה דבר שקורה לכל אחד שמנסה לרדת במשקל בעצם בשבוע האחרון כמה מהמתמודדים במקום לרדת, עלו במשקל, ומה שקרה המאמן שלהם אמר שהוא מרגיש שיורקים לו בפנים, הם יורקים לי בפנים. הם צריכים לרדת והם בכלל עולים, והוא חשב שהם שיקרו אותו וכו. וזה מאפיין דברים אחרים שאדם מנסה להשיג משהו בחיים ובעצם ... של הנפרדות אבל ברמה הרוחנית, אין דבר כזה ירידה ונפילה, בשום מצב בעולם, מה זאת אומרת? שאם אדם מנסה לרדת במשקל, והוא בעצם עולה במשקל, אז הוא כביכול נמצא רחוק מהמטרה המקורית, הוא רצה לרדת ופתאום הוא עולה במשקל, אבל זה דומה ברמה הרוחנית, אדם לדוגמה מחליט אני יותר לא רוצה לכעוס, ואז מה ... למשל עכשיו הוא חושב שהוא צריך לא לכעוס, והוא חושב, רגע, אני עכשיו התרחקתי מהמטרה שלי.. או כמו בתכנית לרדת בגדול, אדם אומר, אני בכלל רוצה לרדת במשקל, והוא בכלל עלה במשקל. והרעיון הוא שהאדם לא צריך להגיע למשהו מוגדר, אתה לא צריך באמת לרדת במשקל. בלרדת בגדול, הם באמת, מחפשים לאהוב את עצמם. מי שבא לשם בא כביכול לרדת במשקל, כי הוא חושב שאם הוא ירד במשקל הוא יאהב את עצמו ואז הוא הולך לתכנית שיהיה לו קל. ... מה הוא רוצה. זאת אומרת שאם מישהו היה יכול לגרום לעצמו לאהוב את עצמו, ולאהוב את עצמו גם בלי לרדת במשקל, אז הוא היה עושה זאת גם בלי לרדת במשקל. או לדוגמה, אדם הולך לתכנית בגלל בעיה רפואית, אבל האם הוא הולך באמת בגלל בעיה רפואית? לא! הוא הולך ללרדת בגדול כי הוא לא מרוצה מהחיים שלו, אם היה מרוצה מהחיים שלו למרות שיש לו בעיה רפואית, אז מה ... מאושר מעצמו, ומהחיים שלו. עכשיו, ברגע שמגדירים את ההגדרה של האדם כמטרה חיצונית מוגדרת, מטרה של נפרדות אם נגדיר לרדת במשקל, זו הגדרה של נפרדות, יש שמן, יש רזה, מציאות של זה ווב וזה רע וזה מרחיק אותו מהמקום ... זה שהוא מנסה להאחז הוא אומר אני מנסה להיות משהו מסוים ואז הוא לא מצליח. ניקח לדוגמה את ההיבט הדתי, אדם אומר, מעכשיו... אני לא רוצה להסתכל על נשים, או מעכשיו... אני לא רוצה ליהנות מאוכל, או כל נושא ... זו מחלת נפש שצריך להתרחק ממנה. הפירוש של להתקרב, זה להבין בשכל הפשוט את האחדות של המציאות! וברגע שאדם דתי לדוגמה מאמין בתורה ואומר, זה מצוות וזה עבירות, זה נקרא התרחקות מאלוהים! רבי נחמן אמר שכל הפרדה שאדם עושה ... להתקרב לאלוהים, גם אז הוא מרחיק את עצמו מאלוהים, למה? כי מעצם האמירה יש אני יש אלוהים, מעצם ההגדרה, הפרדת! והתרחקת. ורבי נחמן אומר, ברגע שהחלטת להתקרב לאלוהים, כל המניעות וכל הקשיים, זה בכלל ההתקרבות שלך! למה. מה הכוונה? ... מספיק פנימה, למה אני רוצה ככה. מה אני בכלל רוצה? למה נפלתי? וכו וכו, בסופו של דבר הוא יגיע לנקודת האחדות. ונסכם, כאשר האדם אומר זה טוב וזה רע, אז ממילא שייך אצלו נפילה, כי הוא מגדיר אני רוצה ...

תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 2 תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 1. דנתי בחלק הראשון בשאלת קיום אלוהים מנקודת המבט החילונית והדתית, וגם הוספתי את ההערה הזו: עצם ההצהרה על אמונה במשהו מוכיחה שישנה בעיה עם דבר קיומו... כי אם הוא ... בו... האמת היא שבכל הנוגע לשאלת קיום האלוקים - אין ולמעשה הבדל מהותי בין השקפת היהודי החילוני לבין אחיו הדתי, כי גם היהודי החילוני שכמעט ואינו מקיים שום מצווה מתריג המצוות - מאמין בתוכו בקיום ישות - על הנקראת ... את כולן, מדוע? - כי החלטתי להיות יהודי מסורתי שחשוב לו לשמור על הצביון היהודי ולהורישו לבניו. גם שתי הדתות המוסלמית והנוצרית מצטרפות בגדול לדת היהודית ומאמינות בדרכן בקיום ישות - על, אלוהים, בורא שמים וארץ, ולמעשה ההבדל בין כל האמונות הללו הוא טכני ... התנך הקדום כי - אם וכאמור מעדכן אותו ומוסיף עליו עוד מספר חלקים. יש באמתחתי קביעה, מצהיר הנוצרי, זו הדת הנוצרית הנאורה וזו אבן היסוד שלה: יש אלוהים האב, הבן, ורוח הקודש. את השאלה ומה עם הסתירות המהותיות הנגזרות ... מעדיף להשאירה פתוחה מבלי להתמודד עימה עניינית. לעומתו, המוסלמי מגלה יותר גמישות מאחיו הנוצרי והיהודי כאחד, הוא מאמין בשלושת הדתות ובשלושת התורות ובכל נביאיהם: במשה ובשמואל ויחזקאל ובירמיהו ובישו ובברית הישנה והחדשה ומוסיף משלו עוד נביא ותורה: את מוחמד ואת הקוראן. השאלה - שאלת הסתירות הנגזרות מעצם ההוספות והעידכונים - עומדת גם כאן בעינה ואף גודלת ומתנפחת, כי הרי נוספו כאן שני עידכונים לתורה הקדומה, והסתירות הנגזרות גודלות בהתאם... וכן גם המוסלמי מעדיף בתורו להשאיר את שאלת הסתירות עומדת ותלויה מבלי להתמודד עימה עניינית. מעניינת לא פחות הסתירה היהודית הנגזרת מעצם החלטת החילוני והמסורתי המאמינים שניהם בקיום אלוהים, ... אווט, ללא הכרעה. וויכוח דל, לציין, המתנהל לו לאיטו זה אלפי השנים מעל דפי ההסטוריה. תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 3.

... המוטיבציות הלא - מודעות של אדם אחר טוב יותר ממנו. פייר דוהם הראה שפילוסוף של המדע יכול להבין את מתודת הגילוי של מישהו טוב יותר ממנו, וברוניסלב מלינובסקי הראה דבר דומה לגבי אנתרופולוגיה. מלינובסקי טען שהעובדה שניסויים מודרניים בפסיכולוגיה ... אין זה כך תמיד. לכן יהיה זה אבסורד להניח שאנשים טועים תמיד ביחס למצביהם הנפשיים ולשיפוטיהם על הנפש עצמה. בדתות דתות המבוססות על דואליזם נחלקות לשניים: 1.דתות שמאמינות שהטוב בעולם הוא פרי בריאתה של ישות עליונה טובה, בעוד הרע נברא על ידי ישות עליונה רעה. דת המציגה תפיסה ממין זו היא הדת הפרסית הזורואסטרית מיסודו של זרתוסתרא. בדת הזורואסטרית האל הטוב נקרא אהורה - מזדה, והוא נמצא במלחמה מתמדת עם האל הרע הנקרא אהרימן. 2.דתות שבהן יש הבחנה חדה בין רוח או נשמה לבין חומר או גוף. בדתות אלה העולם נתפס כמורכב מרוח ומחומר, כשהאל נתפס כרוחני בלבד, בעוד העולם נתפס כחומרי. בדרך - כלל האדם נתפס כישות המכילה רוח וחומר יחדיו, כשהוא מצווה לחזק את ההיבט הרוחני שבו על חשבון ההיבט הגופני. בתחום הדת קימים עוד מושגים דואליסטיים: האור והחושך, האל והשטן, האל והעולם, האמונה והדעת. בנצרות בולט מאוד הניגוד הדואליסטי אלוהים - ... שבה הוא מפסיד מקבלת רשות לעשות זאת מידי האל. בתלמוד הבבלי מצוינים ויכוחים רבים של רבנים יהודים עם אנשי דת פרסיים בנושא זה. אחד הפירושים המקובלים לסיפור התפקרותו של אלישע בן אבויה (שנקרא אחר לאחר שכפר בתורה) בסיפור ארבעה שנכנסו לפרדס הוא שבן - אבויה התחיל להאמין בשתי רשויות כלומר בדואליזם הדתי. תפיסות דואליסטיות המפרידות רוח לחומר חדרו ליהדות החל מתקופת חזל, ככל הנראה עקב השפעות אפלטוניות. התפיסה הדואליסטית העיקרית המצויה ... מן ההבחנה בין גוף לנפש או בין חומר לרוח. לשיטה זו האדם מורכב מנפש ומגוף: הגוף מתכלה בעוד הנפש נפרדת מן הגוף בעת המוות וממשיכה להתקיים לנצח. יש פרשנות הגורסת שקיימת תקווה להיגאל מהדואליזם הקיומי. המצוות, שנעשות על ידי הגוף בהנחיית הנפש, אמורות להתגבר על הדואליזם וליצור אחדות המכונה קידוש החומר, וכך מתפרש הציווי לעבודת האל בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע. התנך כמעט שאינו עוסק בהבחנה בין גוף לנפש או ... בהיסטוריה היהודית), אולם אמונה בהישארות הנפש הייתה קיימת גם במצרים העתיקה ובבבל. לפיכך ההתעלמות מההשקפה הזאת בתנך נראית כאנטיתזה לדתות ואמונות אחרות שרווחו במזרח הקדום. תחום דואליסטי אחר ביהדות הוא המאבק בין היצר הרע והיצר הטוב (הקיימים שניהם בכל ... בין הגוף המייצג את הרע לבין הרוח, המייצגת את הטוב. דבר זה נקשר בין היתר לחטא הקדמון. אחד מעיקרי הדת הנוצרית הוא האמונה בהישארות הנפש.

... זה. אין ספק שתלמידו לשעבר והיריב הססגוני ביותר שקם לו בימיו, קארל גוסטב יונג (1875 - 1961), נפל עמוק למלכודת זו. התקפתו המפורסמת של יונג נגד הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה של אדלר, שפורסמה בכתב - עת נאצי לפסיכותרפיה, גילתה בבירור את ... התחדשה מעולם פסיכואנליזה גרמנית מסדר - הגודל של זו הבריטית, האמריקנית והצרפתית. יחד עם זאת, התחדשות הפסיכואנליזה בגרמניה ובאוסטריה מולדתה מהווה עד היום גורם חשוב בדיאלוג של הגרמנים עם עברם. לא טוב מזה היה גורלה של הפסיכואנליזה תחת המשטר ... למושא חשוב למחקר. כבר פרויד מנה כמה מניעים לא - מודעים ביסוד שנאת היהודים (כמו פחד הסירוס ושנאת הנוצרי לדתו שלו). הערות אלה היוו לימים בסיס למחקר הפסיכואנליטי המודרני המנסה להבין את כל צורות שנאת - הזר והפנאטיות כמנגנוני ... הארי סלוקוור, פרסמה מאמר על חוויותיה במהלך השבעה על מות אביה, וסילבאנו אריאטי, מגדולי חוקרי הסכיזופרניה, פרסם ספר על עקידת יצחק, כמו גם ספר על קהילתו שנספתה בשואה. ניצולי שואה כברונו בטלהיים וויקטור פראנקל פרסמו את זיכרונותיהם ובכך סייעו ... העזה של ישעיהו ליבוביץ (1903 - 1994) לכל הקשור בפסיכואנליזה. העובדה שבימינו קיימת ספרות ישראלית עשירה של מחקרים ביהדות מנקודת ראות פסיכואנליטית מעידה על הזמן הרב שנדרש, הן למדעי הרוח השונים להתגבר על התנגדותם לפסיכואנליזה והן לפסיכואנליזה עצמה להתפתח ... האגדות והאמרות הרבות מהתלמוד והזוהר הרואות ביצר הרע שותף הכרחי וקונסטרוקטיבי בחיי היום - יום ואפילו לאורח - החיים הדתי עצמו. קו משותף משעשע לשתי המסורות ניתן למצוא בדרך בה מטפלת הפסיכואנליזה במייסדיה, כי ההשוואה בין הממסד הפסיכואנליטי לכנסייה, ... בפסיכואנליזה כעוד מאפיין יהודי שלה. חרף העוקצנות שבהבחנה זו, ראוי אולי לאמצה. לא זו בלבד שתרבות השיח הפסיכואנליטית כיום מעודדת פלורליזם רעיוני, אלא שעדים אנו לחזרה של זרמים פורשים אל הזרם המרכזי ואינטגרציה רעיונית ביניהם. לא קשה למצוא בניתוב ... בחברה, לבין לוחמנותה, עריצותה ושנאת - הזר שבה. ניתן לפיכך לראות בדמוקרטיזציה של חברה כמעין אנליזה ציבורית, והיא ערובה לירידת לוחמנותה של אותה חברה ממש כשם שתובנה היא תנאי לנורמאליות של היחיד. בכך ראויה הפסיכואנליזה לתפוס את מקומה בין ...

... בין חוקר חינוך לפילוסוף העוסק בחינוך אינה תמיד קבועה וברורה, ויש הסוברים שכל איש חינוך נאלץ לעסוק בפילוסופיה במסגרת עבודתו. באוניברסיטאות, הפילוסופיה של החינוך לרוב אינה נלמדת בחוגים לפילוסופיה, אלא בחוגים ובמכללות לחינוך. בשנות ה - 40 של המאה ה - 20 הוקמה לראשונה אגודת הפילוסופים החינוכיים של ארצות הברית. כיום ישנן עשרות אגודות ברחבי העולם העוסקות בפילוסופיה של החינוך. תוכן עניינים: 1 הגדרת ... ורעיונות כלליים יותר. אקווינס הציג את גישתו בחיבורו המורה (De Magistro), שדיבר על הקשר בין הוראה לבין אלוהים וחוקי הדת הנוצרית. הפרניאליזם שהציג אקווינס היה קשור קשר הדוק לדת ולאלוהים. במאה ה - 20 חוקרי חינוך ופילוסופים (ביניהם ניתן למנות את רוברט האצינס ומורטימר ג. אדלר) העלו מחדש את רעיונותיו של אקווינס, ללא הפן הדתי. לפרניאליזם החילוני הייתה השפעה רבה על הגישה החינוכית במערב. בפרט יש לציין את אוניברסיטת שיקגו, שבה תוכנית הליבה תואמת ... החינוך פורסם במקביל למאמרים אלו, והציע שינוי מהותי בשיטת החינוך והלימוד המקובלת אז. מילטון הציע להחליף את תוכנית הלימודים הדתית והשיטה הסכולסטית המקובלת, בתוכנית לימודים מודרנית יותר, ומותאמת לעידן המודרני. רעיונותיו של מילטון, הושפעו רבות מתנועת הרנסאנס, והם שונים ... תפיסה חינוכית שתאמה את משנתו הפילוסופית. את עיקר משנתו החינוכית פרש לוק בספרו מחשבות אחדות אודות החינוך. הדגש העיקרי בעבודתו של לוק היה על השפעתו הכמעט - מוחלטת של החינוך על התפתחות האדם. על פיו, תשע עשיריות מאופיו של ... לא הציגו משנה חינוכית סידרה. אקזיסטנציאליסטים מעטים בלבד (ביניהם ניתן למנות את מרטין בובר וקארל יספרס) עסקו בחינוך במסגרת עבודתם הפילוסופית. יחד עם זאת, תפיסת העולם האקזיסטנציאליסטים הובילה אנשי חינוך ופילוסופיה מודרניים להציג משנה פילוסופית המבוססת על האקזיסטנציאליזם. תפקידו ... לכל ילד. יחד עם זאת, הושם דגש על כמה תחומים חשובים, בייחוד תחומים הומאניים כמו ספרות, תיאטרון, מוזיקה, היסטוריה ודת. מדעי החברה חשובים גם הם, אבל חשוב שלימודם לא יוביל להתייחסות מנוכרת בין בני האדם (או התייחסות אני - ... פילוסוף אמריקאי שהשפיע רבות על החינוך באמריקה ובכלל. הפרגמטיזם הוא זרם פילוסופי שקם בסוף המאה ה - 19. בבסיסו עומדת ההנחה שהאמת נקבעת על פי תכליות מעשיות, ולא על פי קריטריונים חיצוניים או פנימיים. מייסד הזרם, צארלס פרס, העלה ... החדשה, בהם למשל אד גורדון, מרטין בובר ומחנכים במוסדות הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. המשותף להצעותיהם הייתה תשומת הלב לעצמיות המולדת של החניכים והעמדת אפשרויות מלאות להגשמתה, והקניית ערכי המוסר והערכים הנשגבים מתוך הגיונם הפנימי של מושגי היופי, האמת והצדק, אשר יוקנו לחניכים ... ומשמעת בכיתה, מכיוון שהלמידה בסביבה לא מאורגנת קשה יותר. זרם משיק לחינוך המהותני הוא החינוך הפרניאליסטי, שמבוסס על הפרניאליזם הדתי של תומאס אקווינס (ראו למעלה). הפרניאליזם שם דגש על לימוד דברים נצחיים ואוניברסליים, שחשיבותם תקפה בכל מקום ובכל זמן. ... דמוקרטיים רבים התלמידים מחליטים בשיתוף עם המורים על תוכנית הלימודים, מבנה השיעורים, מערכת הענישה וכדומה. בבסיס הגישה הדמוקרטית לחינוך עומדת תפיסת הילד כאדם שלם, הזכאי לזכויות מלאות ושוות לאדם מבוגר. החינוך הדמוקרטי, ובית הספר הדמוקרטי הראשון, נוסדו על ידי ... על רבים מההורים הבוחרים בחינוך ביתי. המחנך האמריקאי גון הולט היה הראשון שגיבש את תפיסת החינוך הביתי כתפיסה כוללת, העומדת בניגוד לאסכולות החינוכיות הקיימות. הולט טען ששיטת הלימוד בבתי הספר שגויה מיסודה, והיא מבוססת על פחדם של התלמידים. הולט ... אמריקאי שהשפיע רבות על הפילוסופיה של החינוך פסיכולוגיה חינוכית הפסיכולוגיה החינוכית היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית, יעילות הפעילות החינוכית, הפסיכולוגיה של ההוראה והפסיכולוגיה החברתית של בתי ...

... כביכול מחויבים, ואם לא היה, אז לא מחויבים. ואנחנו נראה שהוויכוח אם היה או לא היה הוא ויכוח סרק. הדתיים מנסים להוכיח כל הזמן שיש אלוהים, ואחת ההוכחות שלהם זה על ידי הניסים. כי אם לא יודעים להסביר את ... שזה אולי קרה באופן אקראי, חושבים שזה נס. אבל אם נחקור, ונניח שאלוהים רצה לעשות את זה, נשאל את הדתי למה אלוהים רצה לעשות את זה, וכל שאלה שנשאל למה אלוהים רצה, כל חקירה פנימה, זה בכלל אקראי בסוף. ... אם נגיד שאלוהים רצה לעשות את זה, זה כוח אקראי. כי הכוח של אלוהים הוא אקראי, ואלוהים הוא אחד. והדתיים שהם כופרים באלוהים שהוא כל יכול, והם אומרים שאלוהים, למה עשה ניסים? כי הוא רוצה שתכיר אותו, שתדע שהוא ... הרצון שלו, כי עוד לא היה לו רצון. זא שבכל מקרה בסופו של תהליך מגיעים לתוצאה של אקראיות. ואותו דתי חכמולוג שיגיד לך זה לא אקראי, זה אלוהים עשה את זה, נכון! אבל אלוהים עשה את זה עדיין נשאר אקראי, לכן אין משמעות מי עשה את זה אם זה נשאר אקראי. ועכשיו ניתן נקודת מבט נוספת, על מתן תורה, האם התרחש, האם הניסים קרו או לא. והאנשים שנותנים לזה משמעות, זה בגלל תפישה ... שלא להיות קיים. עכשיו, כאשר האדם חושב שאלוהים הוא ישות כלשהי, שהיא לא המציאות, שהיא רק חלק מהמציאות. כי הדתיים הכופרים, אומרים יש אלוהים ויש עולם, יש לפעמים התערבות ולפעמים אין, ולכן הכל מידי שמים חוץ מיראת שמים. אבל ... לא. וגם אם אלוהים ידבר עכשיו מהשמים, מה זה משנה? הרי הכל אחד! כל מה שקורה זה מאלוהים. אם הדתיים היו חווים את ההתגלות של אלוהים כל רגע מחדש, אז אין משמעות לשאול מי עשה את מתן תורה, כי ... שיש לך בחירה חופשית, ואז מה שייך להגיד שצריך לקיים מצוות וכו. ונכון שגם את זה אלוהים עשה שיהיו דתיים מטומטמים שיחשבו שהוא רוצה שהם יחשבו שהם צריכים לעשות משהו. וגם חילונים שירוצו וירוצו ולא יבינו למה? וגם אם ...

... ידוע, אז למה אתה צריך להאמין. כי אם אתה משוגע, אז לך לבית משוגעים. אנשים מאמינים בדברים שונים, כמו הדתיים בלי סיבה. אני נגד אמונה בלי שכל, אדם צריך לברר את השכל באופן מוחלט. אני נגד האמונה בלי שכל. ... רצה לברא את העולם? הרי הוא כל יכול, ואם הוא כל כך טוב, למה הוא מעביר אותך מסלול מכשולים? והדתיים לא חוקרים את הדברים האלו, מי ברא את אלוהים? מי ברא את הרצון של אלוהים? מי שחוקר דברים אלו, ... הרבה דברים, אבל מבינם שאלוהים האמיתי הוא לא אלוהים של היהודים. ואני נקרא יהודי אמיתי, ולמה? כי מי שכופר בעבודת אלילים, הוא נקרא יהודי אמיתי. ומשה, מי שנקרא הרב של היהודים, הוא כופר אמיתי, הוא לא היה יהודי, רבי ... אבל אלוהים האמיתי הוא כן כל יכול, והוא יכול לעשות שתראה אותו ושכן תישאר בחיים. עכשיו מה שקורה, היהודים, הדת זה האתאיזם הכי גדול בעולם, הם לקחו את השטן ועשו ממנו אלוהים משתחווים אליו ומתפללים אליו, ואיך הם משמרים ... כמו מישהו שראה את אלוהים ישירות. תנסה לחקור מה זה אלוהים, מי זה, האם הוא תמיד קיים, מה האמת? והדתיים יש להם מחלה שהם שקרנים וזה בא מתוך טמטום, וזה זורם בדם שלהם. ולמה אני אומר שהטמטום זורם בדם שלהם, כי אם אתה אומר לדתי, תקשיב! מה הערך העליון בחיים שלך, האמת? או האלוהים והתורה? הוא אומר התורה ואלוהים! ואם תגיד לו למה? הוא ... האמת! האם תעזוב? הוא יגיד לא... אני בדקתי. אבל מי שרוצה את האמת, אין לו אינטרס והוא יבדוק באמת. ולדת יש אינטרס להמשיך לקבע אתת השקר, ולכן הדתיים הם האתאיסטים האמיתיים. שלא יתברר אחרי 3000 שנה שהם טעו. החילונים, המדע לפחות מנסים כל הזמן לבדוק אם הם צודקים או לא. ומתי מוחאים כפיים במדע, שמוכיחים שכולם טעו, זא מעודדים אותו את המדען לחקור ולגלות שכולם טעו. בדת לעומת זאת, מוחאים כפיים שאומרים שהספר צודק, ולעומת זאת ירגמו אותך באבנים אם תפקפק בצדקת הספר. שם יש טאבו ... ברא את אלוהים. הם רק מאמינים, הם לא יודעים, הם לא חוקרים ואסור להם לחקור מה היה לפני, והם חרדים, ולמה חרדים? כי הם חרדים לאבד את השלטון. ורבי נחמן אמר, שצריך להחזיר בתשובה את כל הגויים וכל הרבנים, אין הבדל בין גוי, לבין ...

... הרציונלי והצד המיסטי, כאשר אנו רוצים לחקור את היהדות מתוך רציונל הדבר הוא יחסית פשוט ואפשר להראות את טעויות עובדתיות של הדת היהודית הבעיה היא מעט יותרמסובכת כאשר מדובר במיסטיקה מה היא למעשה מיסטיקה ומה הסכנות שלה בזה מאמר זה ידון. ... קשקושים, למעשה מדובר בשפה שנוצרה באופן מאד חכם שמי שלא מבין איך שפה נוצרת עלול לחשוב בטעות שמדובר בשפה מיוחדת ולמי שלא מבין הוא עלול לחשוב שבטעות על מי שמתעסק במילים שהוא סתם מתעסק בעוד הבל... טוב למרות שמדובר ... שלנו שמתקבלות מסיבות שנמצאות בתת מודע הקבלה מנסה לקחת את אותם סמלים שנוצרו באופן תת מודע ולתת להם משמעות מיוחדת מה שלא יודע התלמיד המקובל הוא שהוא לא באמת לומד על דברים מאלוהים הוא למעשה לומד על דברים שנוצרו ... הווה ויהיה ומשם נגזר גם השם הוויה בכל אופן הנקודה החשובה שיש להבין שאות ו כביכול מרמזות בקבלה על מידת התפארת שהיא מקושרת הרבה פעמים אם אמת המילה מציאות היא נותרה אם האותיות ו אמת מי שהמציא את המילה ... המשל הוא העיקר העיקר הוא איך אתה מבין את המשל, בספר 1984 דובר הרבה דרך רמז על ביקורת על הדת וראוי להזכיר מספר נקודות שיש להם משמעות לכל אדם, אפשר לחשוב על הרעיון של 3=1+1 כרעיון חסר היגיון שאדם ... מסוכן זה איך שהציבור תופס את המיסטיקה, לצערי אני צריך לכתוב מעט ביקורת על התקשורת המדעית ולהשוות אותה לתקשורת דתית במובן שגם התקשורת המדעית וגם התקשורת הדתית מספקים מעט מאד אינפורמציה בעלת ערך שאפשר לבחון את מה שנאמר באותה תקשורת אפילו אם המפץ הגדול אמת לא מספיק להציג את המפץ הגדול בצורה שמציגים פרסומת לנעלים, למרות שאמת צריכה להיות נמדדת בכלים אובייקטיביים אחת הבעיות היא שלרוב האנשים אין את אותם כלים ברמה מספקת כאשר מדובר בתאוריה מדעית כמו תורת הקוונטים לדוגמה אני שומע לא אחת אי הבנות גם אצל אנשים שלכאורה מדברים כנגד הדת וגם שימוש אצל מחזירים בתשובה למעשה תורת הקוונטים זה דוגמה מצוינת כי יש בה דברים שמנוגדים לשכל הישר שיכולה ... תכנות מחדש של המחשבה אפשר לומר שאדם שלומד קבלה משבש במודע את תפיסת המציאות שלו ואם קרל מרקס אמר שהדת היא סם אז הקבלה היא סם ההזיות המרכזי של הדת... לא רק שהקבלה היא סם הקבלה גורמת לאדם להרגיש הרגשות ברמות כאלו ואחרות החל מהזיות קלות ועד להזיות ברמות קשות ביותר וכל זה תוך החדרה של מסרים לתודעה. אחת הדרכים שהקבלה עובדת היא כוונות וזה כולל הרבה מחשבות של התייחדות אם השם יהוה מה שחשוב להבין הוא שהקבלה והשפה העברית זה ... באופן של מיסוך למי שמכיר מעט אלקטרוניקה. למעשה האדם לא חושב באופן מנותק מהסביבה שלו וכאשר אדם חי בעולם דתי מסטי הוא למעשה בהרבה מובנים מחליף מחליף את התדר קליטה שלו מהתדר הראלי של המציאות לתדר של עולם מיסטי ...