... נשמות מאפיינת תרבויות שונות ולא קשורות, ולא אחת נכרכת ביחד עם אמונות דתיות. קיימות גישות שונות בפרשנות האמונה בגלגול נשמות. הבסיס המשותף להן מתאר תהליך בו נשמתו של אדם שנפטר, חוזרת ... של רעיון גלגול הנשמות אל תוך שיטות טיפוליות שונות. גלגול נשמות ביהדות במקורות היהודית האלמנטריים, כמו התנך, התלמודים והמדרשים - למרות האמונה הבלתי מסויגת בהישארות הנפש - אין זכר לתפיסה ... אחר כך אמר על עצמו ר שלום שרעבי שהוא גלגולו של הארי. גלגול נשמות בדתות המזרח בדתות המזרח (בעיקר הודו וסין) רעיון גלגול הנשמות הוא חלק אינטגרטיבי מאמונתן. הסמסרה - גלגל הלידה והמוות היא מעיקרי הבודהיזם ...

... כלל להגיע לוודאות לגבי קיומה של ישות אלוהית כלשהי, ולעומתם יש אגנוסטיקנים הטוענים כי יש אפשרות להגיע לוודאות שכזו, אך הם עדיין לא הגיעו אליה. כמו כן, רוב האגנוסטיקנים מתייחסים בספקנות לטיעונים דתיים למיניהם. מקור המונחים אואגנוסטיציזם, אגנוסטיות, ואגנוסטיקן הוא בשפה ...

... התקיים בהודו כבר במאה החמש עשרה לפני הספירה והתקיים בסין כמה מאות שנים קודם לכן. באירופה הפגנית בוצעו טקסים שניתן להגדיר אותם כטכניקות מדיטציה בדתות שונות כולל הדת ההלניסטית והדת הדרואידית לפני המאה העשירית ... המדיטציה המודרניים גורודייף ואושו. החל מסוף המאה ה - 19 חדרו טכניקות מדיטציה מזרחיות למערב והופיעו אף סינתזות מערביות המבוססות עליהן. מדיטציה ביהדות בספרות ובמסורת היהודית כמעט אין אזכורים למדיטציה או לטקסים המזכירים תרגולי מדיטציה מקובלים. בין המקורות המועטים למדיטציה ביהדות ניתן למצוא תרגול של זרימת אור אצל הרמחל, ... ממאמריו לשבת ולהביט בתוך חושך עד שייראה אור, תרגול הזהה לחלוטין למדיטציית החושך הטיבטית המפורסמת, ואילו האדמור מפיאסצנה, היה למעשה היחיד מתוך היהדות הרבנית המסורתית שגילה את המדיטציה בעצמו ואף ... בשפה יומיומית על הנושאים המטרידים אותו. תרגול זה הינו תרגול מדיטציה מובהק, ואף מוגדרת כמדיטציה בפרסומים המודרניים של חסידות זו. בקבוצות מסוימות ביהדות המודרנית האלטרנטיבית ישנם תרגולים המכונים בשם ... חיים) לתוך מערכת הצאקרות באופן כזה שפעילות הצאקרות תשתנה. תרגול מדיטציה דמות אנימה מתרגלת מדיטציה. - מדיטציה תרגולי מדיטציה שונים קיימים בדתות שונות, בכללן הבודהיזם, האסלאם (אצל הסופים) היהדות (בחסידות), הנצרות, וההינדואיזם. מדיטציות ...

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11. עשר הערות למאמרו של אבשלום אליצור על הדת פרופ בנימין בית - הלחמי אוניברסיטת חיפה (שיחות טו: 168 - 171) החשיבה המאגית ומערכת האמונות הדתית שעליה היא מבוססת הן, עדיין, חלק מרכזי בעולם התרבותי והאישי של רוב בני - המין האנושי. גישות אקדמיות להבנת התופעה הדתית מנסות להסביר את הצלחת מערכות האמונה הדתיות (ויש כ - 10, 000 כאלו) בהקלת חרדות ומצוקות אנושיות. שני המאמרים מאת אבשלום אליצור הם חלק מהמסורת של גישות אלו. בראשית ... רבים, וקודם כל - בספרות הפסיכואנליזה. שני המאמרים שלפנינו מהווים ראשי פרקים לספר רציני על הפסיכולוגיה של הדת, ונקווה שספר זה אומנם יופיע. אליצור מציע לנו מספר השערות מבריקות. הראשונה עוסקת בקשר בין דתיות ואובדן (וראו 1 ו - 2), השנייה בדמיון בין דת לפרנויה, והשלישית בדת כביטוי לנרקיסיזם. התבקשתי לכתוב תגובה קצרה וזאת אעשה. אפשר כמובן להגיב גם בכתיבת ספר שלם של פרושים ... וחדש, ומשהו מרגיז ממש. מטבע הדברים אתמקד באי - ההסכמות יותר מאשר בהסכמות. 1. הגישה הפסיכולוגית לתופעות דתיות מדגישה את המכנה המשותף ואת המנגנונים המשותפים לכל הדתות ולכל צורות החשיבה המאגית. אפשר לדבר על התנהגות דתית בהכללה כי אנו מגלים מכנה משותף התנהגותי ברור לרבבת הדתות הקיימות כרגע בעולם ומתחרות על תשומת הלב שלנו. יש מספר דברים שאותם אפשר לומר במידה רבה של ביטחון לגבי כל המאמינים בכל הדתות (ראו 3). התבוננות פסיכודינמית בדת מתחילה מן המצב האנושי, החרדות והמצוקות האוניברסאליות המובילות לפתרונות אוניברסאליים. מטרת הניתוח הפסיכודינמי היא תיאור מנגנוני ההתמודדות היוצרים אמונות דתיות. הנתונים העומדים לרשותנו כוללים טקסטים עתיקים יותר ועתיקים פחות, התגובות לטקסטים, ותצפיות בהתנהגות ממשית. הייחוד בגישה הפסיכודינמית הוא שהיא עוסקת בתהליך שבו נוצר הפנתיאון של כל דת עי השלכות (ראו 3). אליצור מדגים זאת בצורה מבריקה בהתייחסות לדמויות האל והשטן. 2. הדת היא התשובה המפתה ביותר והמספקת ביותר לשאלת משמעות הקיום האנושי משום שהיא הנרקיסיסטית ביותר, ואבשלום אליצור בכתביו השונים ... לגורלנו. החולשה והבורות השולטים בחיינו נעלמים בעזרת הפתרון המושלם של מהות מושלמת שאליה אנו קשורים. כל דת היא קודם כל הכחשת המוות והבטחה לחיי נצח, ולאחר שנפתרה בעיית המוות בקלות רבה כל כך על ידי הכחשתה, פתרון הבעיות הנוספות, אם ... ומהו הצדק? הצדק זה אנחנו, כי בקרוב יגיע המשיח שלנו, והוא ישים את כל האחרים במקומם הראוי. הכל באמונה הדתית מסתדר לפי רצוננו. החיים מנצחים את המוות, והצדק מנצח את העול, ובעיקר, אנחנו מנצחים אותם, את כל מי שאינו בשבט שלנו. הפתרון ... כהתנהגות. מה משמעות הטקסט ומה הוא משקף? קודם כל את כותביו. כאשר אנו עוסקים בטקסט היסטורי, אמנותי, או דתי, ברור שהוא משקף קודם כל את הכותבים ואת עולמם הממשי והדמיוני. באם לטקסט יש מעמד בתרבות הוא משקף בעצם קיומו גם את קוראיו ... שאחד מהם הוא אבדן הורים. דפוס זה מוכר לנו לגבי גיבורים חילונים ואין פלא שהוא נפוץ כל כך גם אצל גיבורים דתיים. כפי שמראה אליצור, יש לכך גם אישוש מחקרי והיסטורי, ולא רק מיתולוגי (גם סדאם חוסיין וגם ביל קלינטון איבדו את ... שפרשנותם למיתולוגיה קשורה בעבותות של כבוד למסורת ולטקסטים עתיקים. גם פרשנים שאינם חשודים בנאמנות למוסכמות הדת לוקים בסמכותנות, דהיינו יחס של כבוד לסמכות ולמסורת מכוח היותן סמכות ומסורת. . 5 במספר מקומות מתייחס אליצור בכבוד וברצינות ... אצל מקבלי האמונה. עד עכשיו אין ממצאים התומכים בהשערה זו, ורצונם של מקבלי האמונה בשינוי מתבטא במסגרת הדתית בלבד. רעיון בחירת הדת הוא מעניין אך לא שכיח מדי. מקבלי האמונה, כמו אנשים דתיים בכלל, אינם נהנים מחופש בחירה רב מדי. נדיר מאד מצב שבו אנו מציגים לפני אדם רשימה של אלף דתות ומציעים לו לבחור אחת מהן. מה שקובע את הבחירה הוא נסיבות חברתיות. בישראל רוב מקבלי האמונה מגיעים ליהדות ובמצרים לאיסלאם, ואין בכך כל פלא. יש גם לזכור כי מפעל עשיית הנפשות ליהדות ממומן על ידי הממשלה. 7. אליצור מתלונן על מיעוט המחקרים על חיי הדת של הנשים אך זה נכון רק לגבי המחקר העוסק בצד ההיצע, הצד של יצרני הדת. אם נעבור לצד הביקוש, הצד של הצרכנים, נגלה מצב הפוך. בעצם רוב המחקר על התופעה

... - מבוא קארמה (karma, מסנסקריט - פעולה או מעשה) הוא מושג פילוסופי שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה - תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. השפעתם המצטברת של המעשים משפיעה באופן ישיר על המציאות - ומכך משתמעת אחריותו האישית של כל אחד על חייו. בדתות שבהן קיימת אמונה בגלגול נשמות - חלים יחסי הסיבתיות לאורך כל הגלגולים (בעבר, בהווה ובעתיד). הקארמה היא כלי העזר המשלים לדהרמה - החוק האחד, ... הקארמה עוזרת ומחזירה את האדם אל חיק הדארמה, בפעולה מקבילה לפעולתו הוא. חוק הקארמה הוא עיקרון תאולוגי מרכזי בדתות ההינדואיזם, בודהיזם, סיקהיזם וגייניזם (כולן נוסדו בהודו). מקור המונח בפולחן ודי עתיק ימים - שבו שימש לציון פעולה טקסית שהיוותה חלק משמעותי ...

... בתרבות בדת ובתרבות נחשבת השנאה לרגש שלילי, שממיט אסון על בעליו. בדתות מסוימות השנאה אף נחשבת לחטא. לעומת זאת, במדעי החברה ומדע המדינה נתפשת השנאה כרגש ציבורי ... עיקרה נעוצה באופיו של האדם, ולמושא השנאה יש רק חשיבות משנית. ביהדות בספר בראשית נכתב ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם ...

... מדובר לעתים גם קיום גופני לאחר המוות. העיסוק בנושא הוא בעיקר בתחום הדת, הרוחניות והמיסטיקה. חיים לאחר המוות לא נצפו במחקרים מדעיים, אולם קיימות עדויות רבות של חוויות סף מוות (שנחקרו על ידי על ידי ריימונד מודי, פים ואן לומל, פני סרטורי ... החיים הנצחיים על פני השמש. חיים לאחר המוות והדת תגמול נצחי מספר דתות ובהן היהדות, האסלאם, והנצרות, ואף הדת המצרית העתיקה, מחזיקות באמונה כי רוח האדם נצחית ואחרי המוות כל אדם מתוגמל לפי מעשיו. לפי האמונה רוח האדם, או הנפש, ממשיכה אחרי המוות. על פי תורות איזוטריות רבות, בינייהן הקבלה, הנפש מתפרקת אך הרוח נשארת בתוקף ניצחיותה קימות דתות המניחות, באופן ראייה דיכוטומי, המשך המסע למקום שכולו טוב - גן העדן, או למקום שכולו עונש מתמשך - הגיהנום. תפיסה זו מעודדת את המאמינים בה לדבוק במעשים הראויים ... טארטרוס - תרגום יוסף ליבס גלגול נשמות אמונה אחרת, המוחזקת על ידי דתות כגון בודהיזם, הינדואיזם, הדרוזים וכן ביהדות - בעיקר בקבלה, היא גלגול נשמות. בבודהיזם, למשל, מהווים החיים שלאחר המוות חלק אינטגרלי של מצבי הקיום של האדם. האמונה הבודהיסטית מניחה כי לא הכל מוגבל לחיינו ... והבודהיזם גם החיים הנוכחים שלנו הם תוצאה של חיים קודמים. ביהדות עולם הבא תקופת התנך רעיון החיים שלאחר המוות מופיע בתנך בעצם פגישתו של שאול המלך עם שמואל הנביא שכבר מת בתיווכה של המעלה באוב. שאול שומע ולא רואה את שמואל ועל כן ...

... לא מקבלים את הנסיבות הרצויות. אמונה מעצבת את הגישה שלנו, הגישה שלנו מעצבת את המציאות שלנו והיא מרכיב קריטי של הצלחה. בהקשר של דת, זה כלל לא משנה מי האלוהים שלך ובמה אתה מאמין, העיקר שתאמין במשהו. כל המלחמות שאי פעם היו ויהיו בעולם מבוססות על עצם ...

... בראייה סינית מבוא: פעילות מינית נחשבת בתפיסה הסינית לפעולה חיונית, טבעית וללא כל הילה דתית או מוסרית. גם הדעות הקדומות וגם האמונות התפלות שליוו את המיתוסים הסינים הקשורים למיניות האדם לא לוו בצביעות שאפיינה את הדתות המונותיאיסטיות במערב. על פי התפיסה הסינית יחסי המין בן בני הזוג מאפשרים העברת אנרגיה תוך רווח הדדי. הגבר גומע מן היין של האישה ...

... בעולם: בודהיזם, מדיטציה פסיכותרפיה מאוד שימח את לבי. מזה שנים שאני מועיד את עצמי ללמוד מעט בודהיזם והתעצלתי לחפש איפה. על היהדות אני יודע קמצוץ של משהו. על הנצרות גם, אם לא מתוך לימוד הרי שקריאה וקולנוע הביאו אתם מעט ידע. על האסלאם אינני יודע דבר מלבד מצוות חמשת התפילות ביום וכמה ... להתעניין ולא הגעתי. כעת יש לי הזדמנות לגעת בסקרנות בקצה אצבעותיי. להבנתי, בתורה הבודהיסטית אין אל כמו זה שקיים בנצרות, ביהדות ובאסלאם. לא אל שמתנהג כמנהל חשבונות וסופר למאמיניו מה עשו ומה לא עשו. בודהה איננו אלוהים: נוכחותו בחיים היא רוחנית. הבודהיזם הוא רעיון פילוסופי בעיקרו, כזה ... בבודהיזם: האדם המערבי, שנראה שעייף מהמרד באל, מחפש לו תשובות אחרות לנפשו. הטיפול וההתייחסות לרוח האנושית היו תמיד בידי הדתות ונציגיהן. להן יש לכאורה את מצבור הידע הרוחני. לחלקן יש גם פרקטיקת הקלה: הווידוי הקתולי, המצוות ביהדות, התפילה המרובה באסלאם. וברוח הציטוט של פלד את הרב קוק, לעולם אין המוסר ולא הדת מכוונים כי אם לעצור את הפראות שבאישיות... אגב, גם כותרת הספר, להרבות טוב בעולם, היא ציטוט מדברי הרב קוק. האם אפשר להפריד את הדת והמוסר? הרי הדת היא שקבעה ומכוונת את המוסרי, את המותר והאסור. אחד הנושאים המרכזיים בבודהיזם הוא עשיית טוב. בשיעור אמרה אחת התלמידות: את הטוב אני מוכנה לעשות אולם לעשות את ... שהפך להיות חסר בתרבות המערבית, הפנה חלק ממחפשי התשובות לכיוון הניו אייג שהתפשט בשנים האחרונות, כלומר לחיי נפש בלי מחויבות דתית מסוימת. הפסיכותרפיה והבודהיזם, כל אחד בדרכו, מנסים לשקם את רוח האדם במצבים קשים. דומני שהמושג המוכר ביותר המתקשר לרבים עם בודהיזם הוא קארמה. חוק ...