תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 1 שלשום ראיתי בערוץ הישראלי (בחול) את פרשת השבוע בהגשת דב אלבוים. המדובר בתוכנית שבועית בה מעלעלים בפרשת השבוע ומנתחים אותה מנקודת מבט חילונית. המגיש, דב אלבוים, אינטלקטואל וחילוני מוצהר, אירח אתמול את ישראל סגל, עיתונאי ואיש הטלויזיה לשעבר. אתמול הבנתי ... עד שנפח שוב את נשמתו והפעם לתמיד. התוכנית של אתמול הוקלטה במהלך ששת חודשי הפרידה של סגל מהעולם. אתמול למדתי דבר על שני האנשים האלה, אלבוים וסגל, המראיין והמרואיין: שניהם אינטלקטואלים כבדים בעלי מחשבה חדה וצלולה, ושניהם בחורי ישיבה לשעבר שחזרו בשאלה. למיותר לציין, ש - החזרה בשאלה נתפסת בעולם הדתי כמחלה ממאירה התוקפת חולה מסכן ומבולבל שסובל ממנה עד שמנטרלת אותו, נכחד ומסיים את חייו. החוזר בשאלה, לדידם, הוא ... סובלת את קיום האלוהים, ההיגיון האנושי הטבעי דוחה את רעיון קיום ישות העל הכל יכול, בעוד אחיו לשעבר - הדתיים שהתעקשו להחזיק בדתם, כובשים הם את הגיונם מסרסים אותו ומתעקשים: יש אלוהים בשמים ויש לקיים את רצונו. יש איפוא מחלוקת בין הדתי שמצהיר בחוצות שהוא רואה את האור, לבין החילוני שמצהיר ונשבע שהוא חי ורואה את האור. מי הצודק מבין השניים? ... היהודית פוסקת במקרה הזה לטובת החילוני: המוציא מחברו עליו הראיה: אתה הוא שטוען את טענת הקיום האלוקי, אומר החילוני לדתי, ואם כן הבא ראיה על קיום אלוהים וקח ממני את ההודאה בקיומו! אני יכול לקבל את טענתך רק אם תביא לי ראיה מוחשית לקיומו. ראיה מוחשית יש, עונה לו הדתי, ומתכוון לראיה פילוסופית, לראיות פילוסופיות לאין סוף... ובעצם, ראיה מוחשית אין. אף אחד לא ראה את אלוהים ואף אחד ... כן הדיון הזה אודות קיום אלוהים הוא דיון פילוסופי, שני המתדיינים משני המחנות מסכימים להגדרה הזו - כולל הטוען הדתי שנאלץ בשתיקה להסכים לזאת, כי הרי אין בידו ברירה אחרת, ראיה מוחשית אין. באופן הזה חוזרים שני המתדיינים, הדתי והחילוני לשולחן הדיונים, כאשר יד החילוני בשלב זה על העליונה, עצם הגדרת הדיון כפילוסופי מורידה מהמשקל הסגולי של טענת הדתי: האמונה בקיום אלוהים היא לא הידיעה בקיום אלוהים, בזאת נעוצה הנסיגה שנרשמה בטענת הדתי שמסכים גם לזאת בשתיקה, כי הרי אין בידו ברירה אחרת, יש בידו אמונה לא ידיעה, אין שום דבר מוחשי ... בעיה עם דבר קיומו... כי אם הוא קיים - אין את הצורך להאמין בו... ברמה זו של הדיון, הטוען הדתי מרגיש, ואיך לא, לחוץ לקיר... והוא מגייס לשורותיו את הטקסט התנכי, את התורה, את טעמה העדין, את יופיה, את ... סדר הסטורי עקבי הנמשך ברצף עד עכשיו, היהדות קיימת עד היום מכוח העקביות הזו, וזהו אם תרצה בסיס הטענה הדתית כי הטקסט התנכי הוא אלוקי בעל תבונות - על... אולם ובאותו הרגע קם הטוען החילוני מנגד ומציג לראווה את קיום העם הסיני העתיק ודתותיו העתיקות כהוכחה מקבילה מקטרגת... בשארית כוחו וסבלנותו, פורש הטוען הדתי את טענתו האחרונה והחזקה, את קיומו הוא, את המשך קיום העם היהודי הנצחי שהאמין ודבק לכל דורותיו באלוקו הנצחי, ... עם השאלה האבסורדית של קיום אלוהים? ובעצם היהודי ישאל - מדוע עלי להיות יהודי? והמוסלמי ישאל מדוע עלי להאמין בדת המוסלמית, וגם הנוצרי ישאל את עצמו את אותה השאלה. למה עלי להיות נוצרי, יהודי או מוסלמי? לכל שלושת הדתות מכנה משותף: האמונה בקיום אל עליון בורא שמים וארץ, והשאלה שוב: מה תיתן לי הידיעה הזאת? במה תועיל לי ... עולם האמונה, והחליטו מתוך בחירתם האנושית לחזור בשאלה. בהחלטה זו שיתפו בעיקר את הגיונם המובהק. תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 2.

... הקדמה בין הסוציאליזם, תנועה כלל - עולמית שמחוללה היה יהודי שהתכחש לעמו, לבין הציונות, תנועה שקמה כולה למען יהודים, עומדת משנה שהיא ספק תיאוריה מדעית ספק תנועה חברתית ופוליטית, השואפת אף היא לתיקון העולם בדרכה שלה, ומקיימת דיאלוג בלתי ... נרציזם כפרויד. כיצד, אם כן, ניתן לדעת בדיוק היכן מסתיים החותם האישי של מייסד פסיכואנליזה (שבו טבועה, מן הסתם, עובדת היותו יהודי) והיכן מתחיל המדע האובייקטיבי? זאת ועוד: טיעוני ad hominem (טיעונים לגופו של הטוען ולא לגופו של עניין), ... הבנת יהדותו של פרויד ויחסו אליה היא אם כן חשובה להתפתחות הפסיכואנליזה. פרויד עצמו כתב במאמרו האוטוביוגרפי, בפשטות, כך: נולדתי ב - 6 במאי בפרייברג שבמוראביה, עיירה קטנה בצכוסלובקיה של ימינו. הורי היו יהודים. גם אני נשארתי יהודי. ומאמרו ... האמונה המונותיאיסטי שפרויד, חרף היותו אתאיסט, התייחס אליו בהערצה. כאן נתקלים אנו בניגוד בין ביקורתו של פרויד כלפי היהדות כדת לבין התייחסותו ליהדות כלאום. בספרו השנוי במחלוקת טוטם וטאבו שיער פרויד כי הדת התפתחה כתוצאה מאירוע שחזר ונשנה בתולדות האדם הקדמון: בניו של ראש הלהק הקדמון רצחו את אביהם, אכלו את בשרו ... לא כן הדבר לגבי עתידה של אשליה, המתייחד בין כתבי פרויד בלשונו הבהירה ובפנייתו לשכל הישר. כאן מתייחס פרויד לדת באופן ענייני כאל יריבתה ההכרחית של הפסיכואנליזה, שכן שתיהן פונות אל אותן מצוקות בנפש האדם: הראשונה, לטעמו, מציעה לאדם ... החיים, ואילו השנייה מנסה לעזור לו להכיר ככל האפשר את המציאות כהווייתה. הכינוי הלא מחמיא נוירוזה קולקטיבית שנתן פרויד לדת בחיבור זה הצטרף מאז לאופיום להמונים של מארקס כסיסמה (אם כי פחות מתלהמת) בפי המייחלים לחילונו של העולם. מאומה ... קסם מוזר שהילכה אותה יצירה מפורסמת על הכופר המוצהר. הוא עצמו הסביר את סודו של קסם זה בתנוחת הישיבה המיוחדת של הפסל, תנוחה שביטאה, כך שיער, את מצב - רוחו של אב זועם שביקש תחילה לעשות שפטים בבניו החוטאים ... המשוכנעים בקיומו של עצם עליון! . ומצד שני, ספר זה, לצד הפגיעה הברורה שהוא פוגע ביודעין ברגשות כל יהודי דתי, גם רווי שוביניזם לאומי: נאמן לגישתו הלמארקיסטית (משנה ביולוגית מיושנת לפיה תכונות נרכשות, כגון זיכרון, עוברות בתורשה), סבר פרויד ... ממעצבי היהדות החדשה, לצד משה מנדלסון והרמאן כהן. בספרות, גיבוריו היהודים של חיים פוטוק בההבטחה, שהם שומרי מצוות ואפילו חרדים, מתייחסים אל פרויד בטבעיות כאל חכם יהודי, כמו לא היו ספריו ערעור על לב האמונה הדתית. מה מעיק על פורטנוי, פחד גבהים והתלבטויותיו הנוירוטיות האינסופיות של וודי אלן מלמדים כי הפסיכואנליזה, גם בצורתה הפארודית, נותרה ... מבוקש שיהודים אמורים להיטיב לסחור בו. לא פחות טבעי, מאידך גיסא, הוא יחס התיעוב בו התקבלה הפסיכואנליזה בחוגי יהודים חרדים. לא במקרה מתבלבל הילד המתפקר, ברומאן של ישראל סגל וכי נחש ממית, כשהוא מבקש בספרייה את ספרו של פרויד ... היא ההיפוך הגמור לכלל היסוד בתראפיה הפסיכואנליטית, הדורש העלאת כל מחשבה העולה בתודעה. עם זאת, המטפלים במצוקות נפשיות בציבור החרדי, בין בעלי הכשרה מקצועית ובין שהתקבלו ככאלה עי הקהילה, משתמשים אף הם בכלים פסיכודינמיים, המתורגמים לא - אחת בטבעיות ... שניאורסון, התגלה כי האדמור החמישי, שלום דב - בער שניאורסון, נועץ בפרויד ב - 1903 כשלקה בדיכאון. גם למגזר הדתי לאומי סיבות להתרחק מהפסיכואנליזה: שבירת מחסומי הטאבו סביב המיניות, הרדוקציה של מוסדות חברתיים ודתיים אל עולם היצר, וכמובן יחסו הבעייתי של פרויד ליהדות (לכותב דברים אלה הייתה תכתובת משעשעת עם ראש עיריית רחובות לפני שנים אחדות, כשהציע לקרוא רחוב בעיר על שם פרויד, הצעה שנפלה בלחץ חברי המועצה הדתיים). עוינות דומה בוטאה בישראל בימין הקיצוני עי אידיאולוגים כמו אצג וישראל אלדד. פרויד, כמארקס, נתפס כאחד המשומדים הנגועים בשנאה ... שבאחרית - דבר מאלפת שיבץ את פרויד כחוליה חיונית בתולדות המחשבה היהודית. לא חסרו גם ניסיונות הפוכים של יהודים דתיים לתבוע בעלות על פרויד כתרומה מודרנית להתפתחות הדת היהודית עצמה. אליענה אמאדו לוי - ולנסי נהגה לכרוך בכתביה פסיכואנליזה לקאניאנית עם פמיניזם ויהדות. עקיבא ארנסט סימון השווה ... הלוחות. המדרש מפרש את המילים מספר דברים י ב, אשר שיברת, כיישר כוחך ששיברת, שבח שסימון ראה כיאה לפרויד. מרידתו של פרויד, על פי השקפה מקורית זו, אף היא המשכה הישיר של המסורת היהודית ובעיקר הנבואית, שההתרסה נגד בעלי ...

חירות ועבדות מזווית אחרת האם להיות דתי פירושו להיות אסור וכבול לחוקים שהורסים את ההתפתחות האישית והחירות האנושית? מי יותר חופשי האדם הדתי או האדם החילוני? מה תכליתם של התורה והמצוות? מאבק תרבותי במאבק התרבותי המתנהל בין היהדות הדתית - הלכתית לתרבות החילונית - ישראלית ישנה הטענה הידועה בקרב אנשי החופש (קרי: היהודים שאינם מקיימים תורה ומצוות) אודות הבחירה החופשית של האדם. הם אומרים שהדת מקשה על האדם ללכת אחר לבו, להיות מודע לעצמו, לנטיותיו, שאיפותיו וחלומותיו. אפשר לומר שהשאיפה של האדם המודרני החילוני ... הזמן בתחושה שהוא עושה את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו. בעוד שהשאיפה של היהודי הדתי הינה לשמור תורה ומצוות שלא הוא קבע אותם אלא נקבעו על ידי מישהו אחר. אם נודה על האמת ניווכח ... עצמי בעצמי ומודע לכל מחשבה, רגש ותחושה שלי ופועל לפי ראות עיני בכאן ועכשיו הינה טענה חזקה וקשה לאדם הדתי - הלכתי. הקושי בשמירת ההלכה במבט ראשון נראה שאין תשובה מספקת לטענה זו. בין אם נרצה בכך ובין אם ... ברצונותיו ושאיפותיו. מעשיי המצוות אינם משרתים איזה צורך של האדם או פורקן לרגשות שלו. גם אם נניח שהאורח חיים הדתי מסתדר למישהו מסוים זה לא משנה למישהו אחר שלו זה לא מסתדר. צריך לזכור שעל היהודי הדתי לנהל אורח חיים דתי - הלכתי נוקשה לאורך כל היום כולו. בין אם זה נוח לו או לא, בין אם זה מתאים ללוז ... מעגל השנה כולה. זוהי מטרת ההלכה שהיהודי ינוע סביב קיום המצוות לאורך כל היום כולו ולאורך השנה כולה. האלמנטים הדתיים במהותם לא באו לענות על צורך נפשי או רגשי כלשהו (כמובן אם נתעלם רגע מכל המוטיבים המערביים שנכנסו לעולמה ... של דבר נושא החירות מצומצם למדי. הבחירה החופשית של האדם היא סך הכל בחירה מבין מספר אפשרויות שנכפו עליו. מנקודת מבט מסוימת האדם נולד עבד וימות עבד. עליו רק לבחור את מי הוא מעוניין לעבוד? האם להיות עבד לטבעו, ... דופן כיון שהאדם אינו ממלא שום צורך של העצמי, אין מדובר במילוי צרכים אנושיים כלל אלא בקיום מצוות לשם עבודת השם. היהודי בוחר להקדיש את חייו - לא למען עצמו - אלא למען השם. מותר האדם מהבהמה לפי מה ... עבור אינטרס עצמי, פיתוח עצמי או תועלת עצמית (שוב זה לא רע. אולי להפך). יוצא אם כן שדווקא האדם הדתי (במובן הזה של הדתיות כמו שמוסבר כאן. לא כמו רוב הדתיים, שאינם דתיים לפי הגדרה זו) הוא החופשי הגדול יותר מבין השלושה. הוא האדם שמצליח לצאת מגבולות האנושיות הסטנדרטית. למעשה הוא מקריב את עצמו וחייו למען עבודת השם. לא שיהיה לו עולם הבא או גן עדן. אלא מפני שהוא מרגיש את עצמו עומד לפני האלוקים וחש ... לה אלא צדיקים אמתיים מועטים. אדם זה מוותר על עצמו, על התפתחותו, על נוחיותו ואפילו על משפחתו וחבריו למען עבודת השם. הערך היחיד שהוא רואה לנגד עיניו זהו עבודת השם. הוא לא מרגיש כבול או כפות. להפך אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה דווקא כאשר הוא ...

... ועצם קיומו שנויים במחלוקת. בימי קדם האמינו תרבויות רבות שמספר הכוחות העליונים שווה למספר תופעות הטבע. בתקופות אלו נפוצה עבודת האלילים. על פי רוב היו מקריבים לאלילים קורבנות (לעתים אף קורבנות אדם) על מנת לרצותם ולשכך את כעסם. לאחר הופעת היהדות החלו נפוצות בעולם דתות המאמינות באל אחד בלבד, אמונה המכונה מונותאיזם. כיום הנצרות והאסלאם הן הדתות המונותאיסטיות הנפוצות בעולם. האמונה המונותאיסטית גורסת שישנו אל עליון - מעל לכל הכוחות הקיימים, שהוא היחיד הראוי לאמונה, והיחיד ... השערה זו, צורת היחיד אלוה היא גזירה לאחור מצורת הריבוי. השימוש בלשון רבים לתיאור האל, בא לידי ביטוי בשתי דתות מונותאיסטיות: ביהדות מקובל לראות בכינוי בלשון רבים את המונח בעל כל הכוחות כולם. באסלאם, כל דבר הנאמר על ידי ... המסורת הוא נולד ב - 1812 לפנהס). כחמש מאות שנה לאחר תקופתו לפי המסורת, של אברהם, הוצג הרעיון של עבודת אל אחד בקרב ממלכה גדולה, במצרים, על ידי המלך אמנחותפ ה - 4 (מלך בשנים 1380 לפנהס - 1362 לפנהס), הידוע בשם שאימץ לעצמו - אחנאתון (עבד אתון). המלך הנהיג רפורמה דתית בממלכה כך שהפולחן הדתי הופנה לאל השמש אתון בלבד. ככל הנראה, היו כרוכים ברפורמה זו מניעים פוליטיים להורדת כוחה של הכהונה ולהעצמת מעמדו של המלך. השלכות פוליטיות ברורות היו לרעיון האלוהות בעם שהתעצב סמוך מאוד לממלכה המצרית: בממלכת ישראל המאוחדת, איחד הרעיון המונותאיסטי שבטים שונים לכדי אומה אחת, בעלת חוק אחד, תחת אל אחד, אבל בניגוד לתפיסה המטריאליסטית של ... זה שיחק תפקיד מרכזי בהתהוות של האומה היהודית עד ימינו. בשנת 324 הכריז קיסר רומא קונסטנטינוס הגדול (280-337) על הדת הנוצרית כדת האימפריה, ככל הנראה, בנסיון לאחד את האימפריה הרומית המתפוררת תחת פולחן אחיד המכוון לאלוהות אחת (אך במקרה זה, משולשת - האב, הבן ורוח הקודש). דת האסלאם עשתה שימוש דומה ברעיון האל על מנת לאחד את השבטים של חצי האי ערב. במהפכה הצרפתית היה נסיון נפל להנהיג דת דאיסטית שסגדה לתבונה, שוב בנסיון ליצירת זהות מאוחדת לרפובליקה החדשה. בדתות המונותיאסטיות אלוהי הדתות המונותיאסטיות מאופיין בדרך כלל כמשולל גשמיות. עם זאת, ניתן למצוא בתנך תיאורים של האל כדמות גשמית המתהלכת בגן העדן, ... המונותאיסטיות ישנן תפישות דואליסטיות, המציבות כנגד האל הטוב יריב שווה כוח, הנלחם על גורל העולם. רעיון זה הוצג לראשונה בדת הזורואסטרית, ששלטה בפרס מהמאה ה - 6 לפנהס עד המאה ה - 7, עם כיבושי האסלאם. במקביל לעליית הנצרות ... הרע, יוצר הגשמיות, ושאפו לאיחוד עם האל הטוב, הרוחני, אותו ייצג דווקא הנחש. לתפישות הדואליסטיות הייתה השפעה מסוימת על הדתות המונותאיסטיות, שבאה לידי ביטוי בדמויותיהם של שטן, סטרא אחרא, אשמדאי, לויתן, ועושי דבריהם - המכשפות. עם זאת, ברוב הזרמים ... אפילו מעבר לעולם האידאות האפלטוני. רעיונות אלו העסיקו רבות את הוגי ימי הביניים, ולא רק בשל השפעותם על ההגות הדתית. בעת החדשה האל בתור שם מופשט לחוקי הטבע, ללא מודעות, יכולות או פעולות של השגחה וללא שכר ועונש בעולם, ... לאנשי מדע בתקופות מאוחרות יותר, בהיותו אל לא אישי, ממנו נובע העולם נביעה לוגית. היינריך היינה, בספרו על המחשבה והדת בגרמניה, זיהה את עמנואל קאנט כמי שהרג את אלוהים במחשבה המערבית. קאנט טען כי האל אינו אלא ספקולציה שאין ... בתרבות המערבית (וייתכן שלעולם לא יימצא). במקביל לתנועות חברתיות, השואפות להשיב את הסדר הישן על כנו, ומתבטאות בחזרה למוסדות דתיים שמרניים וחזרה בתשובה, ניתן למצוא כמה נסיונות מעניינים לחיות את הרעיון בתחומי המוסר והמטאפיזיקה, עליהם נימנים, בין השאר, הפילוסוף היהודי עמנואל לווינס ופילוסוף המדע אלפרד נורת וויטהד. על אף השגשוג לו זוכות תפישות דתיות בחברה (וקשה לומר שאלו איבדו אי פעם את הפופולריות שלהן בקרב ההמונים), אין שימוש ברעיון האלוהים בתאוריות מדעיות. הדיון ... עניין מיוחד בחיים. היום אנו מבינים את רוב הדברים הללו במונחים של כוחות פיזיקליים הפועלים מתוקף חוקים בלתי אישיים בדתות השונות שלט בתחנת רכבת בהימאצאל פראדש. בתרגום חופשי: אללה של האסלאם הוא אותו אלוהים של הנוצרים ואישוור של ההינדוהיסטים. ... 3 והמאה ה - 4 בתגובה לרעיונות כפירה. אלוהים באסלאם P אללה אללה (בערבית: ) הוא שמו של אלוהים בדת האסלאם. בקוראן ובמסורת המוסלמית הוא מזוהה עם אלוהי ישראל ועם האל בנצרות (אם כי תפיסת השילוש הקדוש אינה מקובלת ... מן - הכלל, המהווה מקור לכל הסיבות כולן - שהיו, ושיהיו. הסיבה הזאת מכונה אלוהים לרוב. לעתים, ללא קשר לדת כל שהיא. טענות אפוסטריוריות המבוססות על חוויית החושים וניסיון: ישנם מספר טיעונים אמפיריים אפוסטריוריים, המבקשים להוכיח כי קיומו של האל הכרחי או מסתבר בגלל טענות עובדתיות שונות: הטיעון האנתרופי: לפי טיעון זה, המורכבות של היקום והחיים מצריכה מעצב - טיעון זה גורס כי לא ניתן ... נטען שהוא אחרון הנביאים אחרי משה וישו מנצרת. טיעון הרוב: לפי טיעון זה, עצם האמונה באל, לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת ובמקומות שונים, מהווה הוכחה לקיומו. טענות המבוססות על התנסות סובייקטיבית. במאה השלוש עשרה, התאולוג הנוצרי תומאס אקווינס ניסח חמישה ... מבוססת על חזיונות / פרשנות מוטעית לאירועים שקרו / שקורים מאשר שהתרחשה באמת. 6.טיעון ההתגלויות הלא עקביות: בעולם ישנן דתות רבות הטוענות טענות סותרות לגבי אלוהים. מי מהן צודקת? 7.נטל ההוכחה: הטענה שאלוהים קיים היא טענה יוצאת דופן ויוצאת ...

זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 3 זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 2. תודעת אשמה הלכה והתפשטה בעם היהודי, עד שאחד מבני העם, פאולוס, שהיה שליחו של ישוע, למרות שלא הכיר אותו כלל, מצא בגזר דין מוות של תועמלן דתי קודם, ישוע, דרך לנתק את הדת החדשה, הנצרות, מהדת היהודית. החטא הקדמון, פשע נגד האל, כופר. פנטזיה חדשה של גאולה, שבן אלוהים חף מפשע קיבל על עצמו את ... הרי זו חזרה של מציאות שנשתכחה. הגיבור המתמרד נגד האב. לכאורה היה רצון לפייס את האל האב, הנצרות הייתה לדת הבן. היהדות הייתה דת האב. ברמה מסוימת הדת החדשה הייתה נסיגה תרבותית. שוב לא הייתה מונותאיסטית מוחלטת. היא קלטה סמלים מעמי הסביבה, כוננה מחדש את אלוהות האם ... לכך. מתחת לטיח הם עדין עובדי אלים רבים. למעשה הם שונאים את הנוצרים אלה שעשו הסטה לכיוון היהודים, מכיוון שהדת החדשה שלהם מוצאה ביהדות. האיסלם, אומר פרויד, נוסד כחיקוי לדת היהודית, ונראה כחזרה מקוצרת שלה. דומה שמטרתו של הנביא הייתה לאמץ את הדת היהודית בשלמותה. הערבים שבו וזכו באב קדמון. עד מהרה נעצרה התפתחותה של הדת החדשה. כדי להבהיר את האפשרות של התיאוריה על משה המצרי, עובר פרויד להסביר את התפתחות הפסיכולוגיה של הפרט ולהרחיב ... מה שנשכח איננו נכחד. עקבות הזיכרון שלו נוכחות. המודחק מנסה לעלות לתודעה. כאן מביא פרויד בקיצור את העובדות על הולדת הזיכרון, ההדחקה, האוניברסאליות של הסמלים בשפה. כיצד יודע ילד את מה שלא לימדו אותו. המדובר בידיעה מקורית שהמבוגר שכח ... קו האופי הזה. הוא נתן להם את חוש הכבוד המיוחד. את ההתקדשות. הוא נטע את הכבוד העצמי הלאומי בתוך הדת. איזה כוח צריך האיש הגדול? ברור שלא כוח פיזי. גם כישרון מובחן אחד איננו עושה אדם לגדול. דה ווינצי ... פלא שדמותו של איש גדול צמחה לממדי אלוהות. גם לאב היה אב קדמון משלו, למשה היה איחנאתון. אדם שייסד דת חדשה מוכרת. זרע המונותיאיזם נזרע. אך היהודים נטו להתנער מהדת המכבידה. הנביאים שקמו חזרו ורעננו את המסורת. חידשו את תביעותיו של משה. שתי רפורמות התרחשו בעם. האחת לפני גלות ... קיבל דימוי של אל חזק. האיסור לעשות תמונה של האל הכריחה את העם לעבוד אל בלתי נראה. עובדה שמנעה הולדת טקסים אליליים. מהפכת המעבר מהסדר המטריארכאלי לסדר הפטריארכאלי סימן מעבר לא רק מהאם לאב אלא גם עליית הרוחניות על ... לא מוזכרים רגשות שליליים אל האל. מונצחים רק הרגשות החיוביים מן הרגע הראשון. את שנאת האב והרצון להרגו הדחיקו. הדת, שראשיתה איסור על עשיית תמונת האל, מתפתחת עם השנים לדת של ויתור על הדחף. אין היא תובעת התנזרות מינית, אלא מסתפקת בהצרה ניכרת של החירות המינית, אך את אלוהים ... רע. פרויד מסביר כמובן את התפתחות הדחף בתינוק בבהירות רבה. הרוח האלוהית, היא אידיאל ובו בזמן לחץ להידמות אליה. הדתיים חשים מה נעלה ונאצל. חיי הרגש שלהם מכוונים בהתאם למרחק שלהם מהאידיאל. כשהם קרובים הם חשים סיפוק. כשמתרחקים הם ... מכל אשמה אחרי שאחד מאתנו הקריב את עצמו כדי לכפר על עווננו. תהליך שאפשר לעקוב אחריו ולהבין ממנו את הולדת הדתות. פרויד ראה לראשונה את פסל משה של מיכלאנגלו בספטמבר 1901. כבר אז הפסל משך את התעניינותו והוא חזר אליו ...

שיווק ופרסום לחרדים - טיפים מנצחים וטעויות נפוצות שחבל ליפול בהם בהמשך לסדרת הכתבות על פרסום לחרדים, בכתבה שלפניכם נפרוס מספר טיפים וטעויות נפוצות שקוראות אצל אנשי מקצוע שבאים לפרסם לציבור החרדי. אז תקראו ותיקחו לתשומת לבכם לפני שאתם מקימים אתר אינטרנט או מעלים קמפיין לאוויר. 1.הציבור החרדי אינו ציבור רוחני. הציבור החרדי הוא ציבור חכם ונבון. מי שחושב שהפרסומות לישועה והסיפורים על כל מיני ניסים שמתגלגלים אצל מקובלים ורבנים מגיע מהציבור החרדי, טועה ובגדול. זה ממש לא קשור לציבור החרדי. הציבור החרדי מאוד מעשי, ארצי, על הקרקע, מחובר למציאות ולא קונה לוקשים. 2.הציבור החרדי הוא לא הציבור הדתי והמסורתי. לפעמים אנשים מתבלבלים בין הציבור הדתי לציבור החרדי. זה בעיה קשה. הציבור הדתי שונה בתכלית מהציבור החרדי. הציבור הדתי לא מעוניין בניתוק ובבידול כמו הציבור החרדי. הציבור הדתי פתוח ומכיל הרבה יותר מאשר הציבור החרדי. יש עוד מלא הבדלים ולא כאן המקום לפרטם. אך חובה לברר לפני שמתחילים לפרסם האם הקהל הוא קהל דתי או קהל חרדי. זה שמים וארץ מבחינה שיווקית. 3.אל תבלבל לו את המוח בטכנולוגיה מתקדמת. הציבור החרדי מעוניין בשימוש בטכנולוגיה עבור צרכיו וענייניו. הוא איננו זקוק ולא מעוניין בטכנולוגית יתר. באופן כללי המילה טכנולוגיה לא מצטלצלת ... צריך לברר עם חברות ההגנה כמו רימון וכדומה שיפתחו את החסימה לאתר של העסק. 5.עדיין רוב השיווק והפרסום לציבור החרדי מתבצע באמצעות התקשורת המסורתית, קרי: עיתונות, עלוני שבת, פליירים בתיבות דואר, מודעות רחוב וכדומה. הציבור החרדי הולך גם לכיוון השיווק הדיגיטלי אך עדיין חייבים לומר שרוב ההשקעה היא התקשורת המסורתית. לכן שיווק אפקטיבי יהיה חייב לכלול הן שיווק מסורתי והן שיווק דיגיטלי. בשוליים של הציבור החרדי הולך וגודל החשיפה לאינטרנט ויש ציבור גדול מאוד שכן ניזון מגוגל והרשתות החברתיות. אנחנו תמיד עם יד על הדופק. 6.הציבור החרדי ממוקם בקהילות מוגדרות ואזורים טריטוריאליים ייעודיים עבור הציבור החרדי. זה מקל על השיווק והפרסום כאשר למשל רוצים להעלות קמפיינים ברשתות החברתיות וכדומה אך בהתחשב בכך שהציבור החרדי כמעט ולא נמצא ברשתות החברתיות אין בנתון זה משמעות כל כך. מאידך הציבור של בעלי תשובה וחסידי חבד כן נמצאים בהמוניהם ברשתות החברתיות. בנוסף, לשיווק לוקאלי כן יש לזה משמעות. בקיצור לאלמנט הזה שהציבור החרדי מכונס באזורים טריטוריאליים יש מעולות וחסרונות וצריך לקחת זאת בחשבון. 7.יש דבר שיכול להרים לך את הקמפיין ובכלל יכול לעזור לציבור החרדי להגיע דווקא אליך, וזה המשפט באישור הוועד הרוחני. חרדי ממוצע מקפיד מאוד על התכנים והמוצרים שהוא מכניס לביתו או לראשו. וועדה רוחנית או אישור מרב יכולה להסיר ספקות, לתת לצרכן החרדי ראש שקט ביחס לעסק שלך ולגרום לו לבחור דווקא בך. אם לשמפו צריך הכשר עאכוכ לנושא הדיגיטל והאינטרנט שהחשש ... כאשר יש ספקות ולבטים ותבקש ממנו להיות הרב של העסק. זה משתלם. 8.עסקים עם פוטנציאל גבוה יותר להצלחה במגזר החרדי הם עסקים שמספקים מוצרים בסיסיים לבית ולחיים. עסקים שמוכרים מוצרי פנאי ופאן פחות ילך. בל נשכח שהציבור החרדי הוא ציבור עני יחסית ועיקר ההוצאות הם על הדברים האלמנטרים והבסיסיים ביותר. יוצאי דופן הם חינוך הילדים וקניית מוצרי קודש בהם אפשר לראות השקעה גדולה יותר מבחינה כספית. 9.יש מספר אתרי אינטרנט עם מגוון רחב של עסקים חרדיים. קיבצנו לכם אותם באינדקס מיוחד. זה יקל עליכם למצוא מתחרים, שטחי פרסום וכדומה. באינדקס יש את כל האתרים החרדיים שיש. תעברו עליו זה יתן לכם קצת כיון לקראת מה אתם הולכים.

תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 10 ראה גם: תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 9. בראשית, פרק כב א ויהי אחר הדברים האלה, והאלהים נסה את - אברהם, ויאמר אליו ... זמנית בכוס וירדו במהירות האור מהבמה. עם זאת הידהדה ברקע שאלה נוספת ומתריסה: האם בנוסף ליידע הבסיסי צריך להיות דתי ושומר מצוות בשביל לתפוס עט ונייר ולפרש את התורה, או שמספיק היידע הבסיסי והמתאים כדוגמת יתר הנושאים המקצועיים... הדילמה השכלתנית הזאת נפתרה עי שני מגזרים ניכרים, מגזר אחד קבע בהחלטיות: יש להיות דתי ושומר מצוות לפני שתוחבים את האף לנושא הזה הערכי במהותו, בדומה לכל נושא מוסרי או ערכי אחר. והרי לא ... המגזר הזה ערך נוסף בנידון: ואף אם נגדיר את הנושא כערכי וכמוסרי, והרי מי נתן את הבלעדיות על המוסר לדתי ולשומרי המצוות? והרי גם החילוני המוצהר יכול להיות בעל מוסר וערכים שעולים באיכותם על הרבה דתיים ושומרי מצוות שמחזיקים ביידע הבסיסי של התורה. טענה אחרונה זו אין עוררין עליה ונכונה היא ביסודה, ומכאן נגזרה כבדות משקלה כי עמדה היא במבחן המציאות בכל מקום ומצב: מאז ומתמיד נתקלנו בדתיים הנלהבים שהמצפון והערכים לא היו בראש מעיינם, ובהרבה פינות היסטוריות נתקלנו בחילוני הזך והישר בעל הערכים והמוסר. אפשר לקבוע ... ובינוניים וזולים ומשני המגזרים כאחד. מעניין מאוד לקרוא את פרושו של פרופ חילוני זה או אחר, שהשכלתו התורנית לא יורדת ברמתה ובאיכותה מהשכלת רב מוסמך ו/או עולה עליה, ומעניינת לא פחות דעתו של פרופ מהמניין דתי ושומר מצוות, שפורש את משנתו התורנית מזווית מדעית גרידא. באוקיאנוס האדיר של הדעות והפרושים על שבע מאות הפנים שלהם, ... את שמו עי חזון איש הרמבם ורשי - לא כי ביקשתי לטפטפף קצת ציניות למאמרי ולמסגרו במסגרת אירונית כובשת המכבדת מאמר בן ימינו... אלא ביקשתי בזאת להבליט את הפער שנפער ברשימת המפרשים ההסטורית: מרשי עד אשד... ובדרך נכנסו עוד שמות לרשימה: הרמבם, הרמבן, הפרופ החילוני והפרופ הדתי, חוקרים בעלי שם לתנך שבתוכם היו כמה גויים, יש הטוענים שדווקא החוקרים הגויים הם הם שחילקו את חמשת חומשי ... אחרת, ובכל מצב חלופי, אתרחק ממהות הדברים האלה ולא אבינם לעולם, כי לא סימנתי אותם מעודי. דברים כאלה לדוגמה: עבודת השם יתברך. האם אלהים הכל יכול ידרוש מהאדם לעבוד אותו? להשתחוות לו? להקריב לו קורבנות? ועד כמה שנתפלפל ונבנה ... השאלה הזאת... וזאת: מי שלא נח (מחלל השבת) מות יומת! מדוע? זאת השאלה, אינני רוצה לנוח, רוצה לעבוד. בחזרה לעבודת השם: ואם חיסר אחת מכל סממני הקטורת - חייב מיתה! מיתה? הכחדה? האלוהים הכל יכול - יורד לרמת מלך ... הגויים ואף מגזר הולך וגדל מהיהודים, ואת התשובה מקבלים ממקורות יודעי דבר: כי ביום השמיני התינוק כמעט ולא כואב. עקדת יצחק. האם אלהים הכל יכול יבקש מאברהם לשחוט את בנו? ועד כמה שנתפלפל ונבנה חומות של פילפולים, לא נוכל ... אלוקית, אין בי בדל של ספק. ביקשתי לחדד מונחים, ולפתע הנחתתי עליה את השאלה: ומה את אומרת על פרשת עקדת יצחק ועל נכונותו של אב לשחוט את בנו בסכין... תעזוב אותי מהפרשה העגומה הזאת, בזאת הסתכמה תשובתה. ולאחר שלחצתי אותה לקיר והתגריתי בה ממש, הסכימה להוסיף מילים מעורפלות: אתה אדם דתי ויכול שאתה מסכים עם הפרשה הזאת, אבל אני לא! זה הקו האדום שלי, אב לא יסכים לשחוט את בנו ... היטחתי בה, רק לפני רגע הצהרת במילים ברורות על זאת. אכן, אני יהודיה מאמינה ומסורתית אך לא אמרתי שאני דתייה. מה הקשר! ... על השאלה האחרונה לא היה לי סיכוי לקבל תשובה, כי השיחה התפוצצה בנקודה זו והסתיימה בטעם ... השיחה. אני מבקש בשלב זה לחזור אל רשימת המפרשים ההסטורית, אם זכורה לכם - מרשי ועד אשד... בעקבות הרשימה המכובדת הזו שמנויים עליה חוקרים וגויים וחסידים וראשונים ואחרונים ופרופסורים ודתיים וחילונים ואתאיסטים ומסורתיים... בעקבות רשימה מכובדת זו זרקתי לחלל את השאלה הזאת: מה הביא לקידום רשימה מכובדת זו? מהיכן מקור הסוללה שהטעינה את דעותיהם התורניות? מדוע נפער הפער המחשבתי הזה סביב התורה? פער כה תהומי... לפעמים ... את עירפול מודעותינו ומעלימים את הפער המחשבתי שנפער סביב התורה... כן הם היו חוסכים את העירפול המחשבתי המביך של ידידתי היהודיה והאינטלקטואלית. אני מאמין שהיו גורמים להתייחס לתורה בכבוד וברצינות הראויה. מאמין אני שהאחריות לביזיון התורה מוטלת על מי ... ולטעון אחת משתיים: 1 - אני מבין את מהות הדברים אך מנוע מלשתפכם בם כי אינכם בשלב זה בשלים לרדת אל עומקם. עם זאת אבקש להאיר את עינכם ולהבהיר: אל נא תפנימו את הדברים כפשוטם, כי אין הבורא יתברך ... ולא להקריב לו ואברהם אבינו לא התבקש לשחוט כהוא זה את בנו... מדוע אם כן ננכתבו ונמסרו הדברים כפשוטם? עקדת יצחק עונה בין היתר על השאלה הזאת ועל כן אנו נגיע ונעמיק בזאת במקום המתאים. על כל פנים, ובחזרה ... הקשת הסבוכה שנפערה לרווחה סביב התורה. או אז הספק גדל, הפיקפוק חגג, הסדר המחשבתי השתבש, והעירפול המחשבתי הגיע עד לידידתי האקדמאית. האחריות לביזיון זה, לביזיון התורה, מוטלת על הפרדסנים באופן ישיר, ועל כל המפרשים ויודעי דבר שטמנו או לא ... ולמעשה היתה הקדמה כללית לתורה. בפרק הבא נעמוד על ההקדמה הספציפית של העקדה. ראה גם: תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 11.

... השפיעה על עורכי דין, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים המטפלים בהאשמות בהתעללות מינית בילדים. תחילה, ההאשמות שנאספו היו מקבוצות שונות, בהן דתיים פונדמנטליסטים, חוקרי משטרה, ארגונים למען ילדים, פסיכולוגים ומטופליהם. בהמשך, התנועה התחלנה ויתרה על ההיבט השטני בהאשמות, או מזערה אותו, לטובת כינויים שנתפסו כפחות דתיים כדוגמת סדיזם או פשוט התעללות פולחנית, ויוחסו להפרעת זהות דיסוציאטיבית ותאוריות קשר אנטי ממשלתיות. הפאניקה הושפעה רבות מדבריהם של ... גן מקמרטין. עדויות, רשימת תסמינים, שמועות ושיטות חקירה שנועדו לחשוף זיכרונות של התעללות פולחנית שטנית הופצו בכנסים מקצועיים, פופולריים ודתיים. תוכניות אירוח, שהקדישו תשומת לב רבה לנושא, השאירו אותו על סדר היום והפיצו את הפאניקה ברחבי ארצות הברית ומעבר ... נמצא דמיון לסיפורים על התעללות פולחנית שטנית. במחצית השנייה של שנות ה - 90 פחת העניין בתופעה, וספקנות הפכה לעמדת המוצא בנושא, כשחוקרים מעטים נותנים משקל לקיומה של התופעה. תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 תקדימים היסטוריים 1.2 מישל זוכרת ומשפט גן מקמרטין 1.3 האשמות בתאורית קשר 2 המעבר מראייה דתית לחילונית 3 התפשטות התופעה מחוץ לגבולות ארצות הברית 4 ירידת קרנה של התאוריה 5 הגדרות 5.1 התעללות במסגרת כת 5.2 פסבדו - שטניזם 5.3 שטניזם פלילי והזייתי 5.4 התנהגות ... - לכאורה אחרים נפגשו עם הורים המעורבים במשפט, ונטען שהם השפיעו על העדויות נגד הנאשמים. קי מקפרלן (Kee MacFarlane), עובדת סוציאלית אשר הועסקה על ידי Childrens Institute Inc, פיתחה שיטה חדשה לחקירות ילדים בעזרת בובה מדויקת אנטומית, אשר שימשה ... תחילת משפטי מקמרטין, בהם הציג את התופעה כקונספירציה שמעורבים בה כל מי שמטיל ספק בקיומה. ב - 1986 טענה העובדת הסוציאלית קרול דרלינג בפני חבר מושבעים שהקונספירציה מגיעה עד לממשל. בעלה בראד דרלינג הציג בכנסים מצגת על קשר שטני ... לחלוק מידע ושיטות להבטחת הרשעות - ביניהן טקטיקות של העלמת מזכרים, סירוב לתיעוד של ראיונות עם ילדים נפגעים לכאורה, והשמדת ראיות או סירוב לחלוק אותן עם ההגנה. אילו התגלו הוכחות, הפרשייה הייתה הופכת למקרה הראשון שבו פעילות פלילית סודית ... סודיות, וציטט הערכה לפיה הן מונות כמליון עובדי שטן בארצות הברית, המקושרים ומאורגנים ביעילות וסודיות רבה תוכניות אירוח שימשו דתיים פונדמנטליסטים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים וכוחות משטרה כדי לקדם את הרעיון שקיים בפועל קשר של כתות שטניות ושהן מבצעות פשעים ... של הכת בקידום תוכניותיה. טענותיו של המונד זכו לתשומת לב רבה בשל מעמדו הבולט בתחום ההיפנוזה והפסיכולוגיה. המעבר מראייה דתית לחילונית הטענות על התעללות פולחנית שטנית קירבו זו לזו כמה קבוצות שעל פי רוב אינן נוטות לחבור זו לזו, כולל פסיכותרפיסטים, קבוצות עזרה עצמית, פונדמנטליסטים דתיים ורשויות האכיפה. ההאשמות הראשוניות הועלו בהקשר של עליית כוחה של הנצרות השמרנית בארצות הברית, ופונדמנטליסטים דתיים קידמו בהתלהבות שמועות על התעללות פולחנית. פסיכולוגים שהיו נוצרים פעילים תמכו באבחנה של הפרעת זהות דיסוציאטיבית, עד מהרה החלו ... של שמועות באמצעות דרשות על סכנותיה של ההתעללות הפולחנית, הרצאות מפי מומחים - לכאורה, כנסי תפילה והקרנות של התוכנית המיוחדת של הרלדו ריברה מ - 1987. בהמשך הופיעו גם תומכים חילונים, והחלה מעורבות משמעותית של ארגונים להגנה על ילדים. אנשים ששימשו כמדריכים לשוטרים מתלמדים - רבים מהם דתיים מאוד בעצמם - הפכו למקדמי הטענות האלה ולמומחים בנושא. מעורבותם בתיקי התעללות מינית בילדים גררה האשמות נוספות בהתעללות פולחנית, ... התרחקו מהנצרות האוונגלית והתקרבו לקבוצות ניצולים, המניעים שיוחסו לאנשי כת השטן התחלפו: כעת הם כבר לא נחשבו כמי שלוחמים בדת ובאלוהים, אלא כמבקשים להשתלט על מוחותיהם של אנשים ולבצע התעללות כמטרה בפני עצמה. פסיכולוגים, מטפלים ועובדים סוציאליים תיעדו לקוחות ... על כך שהאשמות בהתעללות שטנית בבריטניה נבעו מחקירות שפיקחו עליהן עובדים סוציאליים שהשתתפו בסמינרים על התעללות שטנית בארצות הברית. ירידת קרנה של התאוריה הכיסוי התקשורתי של מקרי ההתעללות הפולחנית החל להיעשות שלילי בסביבות 1987, והפאניקה באה אל סופה בין ... התמעטה חשיבותו החברתית של הנושא הנפוץ והמוכח יותר של גילוי עריות. המרכז הלאומי להתעללות והזנחה קבע את המונח התעללות דתית כדי לתאר מקרים של גירוש שדים, הרעלה והטבעה של ילדים בהקשרים דתיים לא - שטניים, כדי למנוע בלבול עם התעללות פולחנית שטנית. מספר קטן של אנשים עדיין סבורים גם כיום שיש ... אשר חלקם הצביעו על הכרה במורכבותם של מקרי התעללות שבהם יש מתעללים רבים וקורבנות רבים, בלי לייחס לפושעים הקשר דתי. המונח התעללות פולחנית, אף על פי שהוסרה ממנו ההתייחסות לכת השטן, המשיך לשמש רק בטענות על התעללות פולחנית שטנית. לעומת זאת, התעללות במסגרת דתית נוצרית, מוסלמית או של כל דת אחרת לא נכנסה אל שיח ההתעללות הפולחנית כלל. התעללות במסגרת כת טענות על התעללות פולחנית במסגרת של כת הן ... הקהילה הטיפולית, למרות שמעולם לא נמצאה כל ראיה התומכת בכך שמספר גדול של ילדים נרצחו או עברו התעללות כזו. מנקודת ראות משטרתית, קונספירציה חוצת - דורות המוקדשת להקרבת קורבנות, אשר חבריה שומרים על שתיקה גמורה, אינם טועים לעולם ואינם ... של התעללות על ידי פסבדו - שטניסטים. שטניזם פלילי והזייתי גרסה שלישית של ההתעללות הפולחנית היא גרסה לא - דתית, שבה הפולחנים היו קשורים להזיות או להפרעה טורדנית - כפייתית. ישנם מקרים של פשעים סדיסטיים קיצוניים שנעשו על ידי ... שרר קונצנזוס בשאלה מהי בדיוק התעללות שטנית. היעדר הגדרה מדויקת, כמו גם הבלבול בין שני המובנים של התואר פולחני (דתית לעומת פסיכולוגי), אפשרו לראות רמזים לפולחן השטן במקרים רבים של התעללות רגילה. הדבר הוביל לפולמוס מתמשך שבו שני הצדדים ... שהם מבוססים על זיכרונות כזובים שנגרמו משימוש מופרז בהיפנוזה ובטכניקות סוגסטיביות אחרות על ידי מטפלים, שלא העריכו נכונה את מידת ההשפעה שיש לסוגסטיה על לקוחותיהם. מצבי ההכרה שיוצרת ההיפנוזה עשויים כמסתבר לעורר בפציינטים יכולת לא רגילה להעלות זיכרונות כוזבים ...

... ביהדות, ובהם ההלכה והמנהגים, פרשנות המקרא, ספרות התפילה והפיוט, ספרות המוסר ועוד. מחשבות היסוד בקבלה במרכזה של מחשבת הקבלה עומדת שאיפתו של המקובל כמיסטיקן להתאחד איחוד מיסטי, חווייתי ותודעתי עם האלוהות, ולצמצם את הפער בינו והעולם הגשמי שבו הוא ... מבקשת לפעול בעליונים ולהיטיב עם האדם. תחום זה של פעילות מאגית מתוחם בענף הקבלה המעשית. העוסקים בקבלה המעשית יוצאים מנקודת הנחה שלפיה העולם נברא ומונהג על ידי שמותיו של האל, והם מבקשים לשנות את סדרי הבריאה לטובתם באמצעות שימוש ... לה בעקבות ענקי הרוח בתחום הקבלה, הרמק והארי, שפיתחו את תורתם בעיר, שהתפשטה משם לשאר תפוצות ישראל. באווירה המיסטית המיוחדת שפשטה בעיר נדבקו גם רבנים מתחומים שונים שמיזגו בתורתם את הנסתר והנגלה. דוגמאות לכך הם: שלמה אלקבץ בפיוטיו, הרבנים ... רחבה ונחלתם של רבים. אחד הזרזים לכך הייתה היווצרותה של ספרות המוסר הקבלי. ספרים רבים כדוגמת ראשית חכמה, ספר חרדים, תומר דבורה ושערי קדושה נפוצו והפכו לנכסי צאן ברזל. בצפת התאגדו חבורות וחוגים רבים, שכללו בתוכם אף את פשוטי ... את תורת הקבלה. חוקר הקבלה גרשם שלום תיאר את הרמק כהוגה הדעות והנציג החשוב ביותר של קבלת צפת. מחשבה דתית אינטנסיווית מאוד וכוח הסברה הצטרפו אצל רמק, והוא התאולוג הסיסטמאטי העיקרי של הקבלה. הרמק נולד בשנת הרפב (1522). מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה שבספרד. הוא גדל וגר בצפת, למד תלמוד ... של פעילות ערה נפטר והוא בן 38 בלבד. מכתבי הארי עצמו נשארו בידינו מספר פיוטים לשבת (אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא) וכן מספר מאמרים שנקבצו בתוך ספר שער מאמרי רשבי. שאר תורתו נכתבה על ידי תלמידיו. יש מהחוקרים ... זה על זה. כיוון שקודם הבריאה מילא אור אין סוף את כל החלל, הרי שלכאורה לכל מציאות אחרת שהיא נפרדת מהאלוהות לא היה מקום להתקיים ולהתגלות. קבלת הארי פתרה בעיה זו בהציגה את תהליך הבריאה כתהליך של הסתלקות שקודמת ... נטול ממדים של מעלה, מטה, ימינה ושמאלה. ממדים אלו נקבעו עם השפעתו של אור אלוהי אל תוך החלל הזה ונקודת הבקיעה הראשונה של האור נקבעה כנקודת המעלה. האור השופע ממלא את כל החלל והדמות המצטיירת שם היא דמות האדם הקדמון המתוארת בקבלה כדמיון אדם. מדמות ... את בשורתו. בקהילות ישראל באירופה התקבל שבתי צבי כמשיח, הרבה בהשפעת פרעות תח תט (1648-1649). היהודים, שהיו במצב כלכלי, דתי, חברתי וביטחוני קשה מאוד לאחר הפרעות, פירשו את מצבם כחבלי משיח והאמינו שהגאולה קרובה. על כן, כששבתי צבי הכריז ... לעצור את שבתי צבי, ניתנה לשבתי צבי האפשרות לבחור בין מוות לבין התאסלמות, ובספטמבר 1666 הוא בחר להמיר את דתו. התאסלמותו של שבתי הכתה בתדהמה את העולם היהודי, וגרמה לרובו לזנוח את התקווה המשיחית. אף על פי כן, מעטים ... נותר באדריאנופול (בבלקן), ראש ל - 200 משפחות של נאמניו, שהתאסלמו אתו. התגלויותיו לא פסקו, והוא ניהל אורח חיים דתי ספק יהודי ספק מוסלמי, דבר זה היה לצנינים בעיני השלטון. ב - 1673 הוגלה שבתי צבי לדולצינו, העיר העתיקה ... את האלוהות והבריאה בראשיתה, והקבלה הלוריאנית נשאה את עיניה אל עבר הגאולה העתידית שזמנה אינו ידוע, השבתאות ראתה עצמה כעומדת על ספה של הגאולה. אי לכך ביקשה השבתאות לעקור את תורת הכוונות של הארי, ואף את ההלכה, משום שזו נתפסה כתורה השייכת לזמן הגלות ולא לעת הגאולה. את מקומה של ההלכה כערך דתי עליון תפשה האמונה בשבתי צבי כמשיח ישראל. את מעשיו הזרים ומצבי הרוח הקיצוניים שהיה נתון בהם תירצה השבתאות בעזרת ... אנשי התנועה הקיצונית בשבתאות ראו עצמם מחויבים ללכת בדרכו של המשיח ולסייע לו במלחמתו כנגד הקליפות ואף להמיר את דתם בעקבותיו. מהפלג הקיצוני הזה התפתחו כתות כפרנקיזם והדונמה שהגיעו אף לניהיליזם. קבלה ליטאית והרמחל בשל השימוש הנרחב בספר הזוהר ... כנלווית וכמבטאת את ההתעלות והדבקות הרוחנית. התקדמות שתבוא לידי ביטוי במבנה חברתי מקיף עולם של שיתוף ואחווה במטרה משותפת ומאחדת. כמו כן באופן חד משמעי וברור מופנים מאמריו וספריו של בעל הסולם אל היהודי, בראש ובראשונה והוא זה שנדרש ... - גם בחוגים הנוצרים - העמדה המקובלת הייתה שהספר אכן קדמון ויצא מחוגו של רשבי, שלפי דעה קיצונית השתייך לדת הנוצרית. גם במקרה של ספר הזוהר ההשקפה הייתה כי הוא משקף יסודות נוצריים. תנועה זו אף ניסתה לפעול במקרים מסוימים באופן מיסיונרי, על מנת לשכנע יהודים להמיר את דתם בעודם מוכיחים לכאורה את אמיתות הנצרות על יסוד תורת הקבלה וספר הזוהר. שתי דמויות בולטות בקבלה הנוצרית הם יוהנס ... ספר הזוהר. פולמוס של ממש כנגד הקבלה הוא המחלוקת סביב ספר הזוהר. ר אליהו דלמדיגו כתב את הספר בחינת הדת, המתנגד לקבלה ומערער על קדמות הזוהר. חיבור נוסף בשם ארי נוהם של ר יהודה אריה ממודנה הינו חיבור שהוקדש ... הקבלה הייתה מושא ללעגם של המשכילים, שראו בה את אחת הרעות החולות של היהדות. הם יצאו כנגדה מפני הזיית דת קבליסטית. מלחמתם של אנשי ההשכלה הגבילה מעט את השפעתה של הקבלה במזרח אירופה, אך בקרב יהדות המזרח המשיכה הקבלה ... שהיא משקפת את האינסטינקטים האליליים אשר היהדות הקלאסית נלחמה נגדם ולא הצליחה לעקרם וכי העיסוק בה מרחיק את היהודי מעבודת האל לשמה. חקר הקבלה ראשיתם של מחקר הקבלה והעיסוק הביקורתי בה הייתה בהופעות הראשונות של חיבורים קבליים בפרובאנס. על ... שלמה מונק, שדל, משה שטיינשניידר וצבי גרץ. אצל חלקם לא היה המחקר האקדמי בתחום חף ממניעים זרים, בהם מניעים דתיים ותרבותיים. מגמה זו בולטת במיוחד אצל שני האחרונים, שאותם מכנה יהודה ליבס הקברנים: שביקשו לייבש ולחסל במחקרם את המורשת ... לישראל ניצניה של תנועת הניו - אייג. הראשונה שהביאה תורות משולבות עם הקבלה היהודית הייתה אביבה אור - שלום, תלמידתו של הקבליסט הבולגרי שלימד בצרפת, אומרם מיכאל איבנהוב, אשר שבעה מספריו פורסמו בעברית, וספרו פירות עץ הספירות, מתוך המסורת הקבליסטית יצא לאור בתרגום לשפות רבות. כחלק מהתגברות העניין העממי הגלובלי במיסטיקה ובדת, זוכה גם הקבלה לפריחה מחודשת בישראל ובעולם, ואף בקרב מי שאינם יהודים. מאמיניה ואלה שרוצים ללמוד אותה, משתייכים לכל ...

זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 2 זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 1. פרויד מניח שאדם מכובד כמו משה לא יצא לבדו. הייתה אתו פמליה. משפחתו, מקורביו, סופריו ... ויתור לאנשי משה, שלא רצו לוותר על סמל היותם מקודשים. הם רצו להשאיר את המנהג כסמל לעברם, לפני שהצטרפו לדת המדיינים. האיסור על הגיית שם האל היא טאבו ישן. חכמי התורה וספר יהושע משתמשים בשני שמות. אלוהים - יהוה. ... הרחבת שמו של יהוה עד מצרים ואת פועלו של משה לעבר הירדן המזרחי. כך התמזג עם אישיותו של מייסד הדת החדשה, חתנו של יתרו המדייני, שלו הושאל השם משה. משה המתואר כמהיר חמה ואלים לא שמע את השם יהוה. ... לו חקר הפיל את האימפריות הזרות. בסופו הוכר האל המאוחד כאל יחיד שאין אלים אחרים לצדו. הכוהנים טיפחו טקסים לעבודת האל, ושיבחו את הפשטות והקדושה של חיים במדבר. מאות שנים אחר כך עיבדו הכוהנים בסיפורם וחיברו את משה לאיש ... רצף היסטורי. הפכו את יהוה לאל האבות. אלא שבבדיקת העובדות וירידה לעומקי הכתוב אפשר לראות את שרידי המאבק בין דת משה ודת מאוחרת יותר, כשפולחן יהוה נגמר. עיבוד המסורות נעשו כולן להסתיר את הדת שנולדה במצרים. האמונה באל אחד. פרויד מסביר שתורתו של משה לא התקבלה מיד, אלא הלכה והתחזקה לאורך שנים. כדי ... שבין התאונה להופעת התסמינים קוראים תקופת דגירה יש התאמה בין התאוריה ושאלת המונותיאיזם היא תקופת החביון. התקופה שאחרי המעילה בדת משה הסגפנית לא הורגשה. האיחוד שהתרחש בקדש לקבלת דת חדשה בין יוצאי מצרים ובין השבטים המקומיים. אלו היו כבר נכדיהם של היוצאים המקוריים, אך עדיין לא ויתרו על ... לטשטש את מה שקרה למשה. יוצאי מצרים הביאו אתם כתב. עם הזמן שונה הכתב המצרי שהיה מבוסס על ציורים, הדת החדשה אסרה ציורים והומצא כתב חדש. יוצאי מצרים רצו לכתוב היסטוריה. הם הכירו בחשיבותה עוד משם. הם כתבו היסטוריה ... והתכנים שהוסתרו והוכחשו על ידי הכתיבה הרשמית היא תקופת החביון. המידע האמיתי לא נעלם באמת. עם היהודים נטש את דת אתון שהובאה על ידי משה ועבר לעבוד אל אחר. העובדה הזו עד כמה שניסו לטשטשה חוזרת ומוכיחה את עצמה. דת משה לא נעלמה לגמרי, היא רחשה מתחת לפני השטח. צברה מספיק כוח כדי לאחד את האל יהוה לאלוהי משה. להעיר את דת משה שניתנה מאות שנים קודם לכן ונזנחה. את התהליך צריכה להסביר פסיכולוגית ההמון. אנלוגיה לאפשרות הזו אפשר לראות אצל היוונים. באותו זמן בו נולדה מסורת הדת היהודית, ביוון מצא את עצמו העם כבעל אין סוף סיפורים מעברו. מיתוסים הומריים. כל החומר הזה נולד בזמן קודם. ... אצל היהודים הייתה זו מסורת משה שגלגלה מיתוס לאורך הדורות. אם אצל האחרים המיתוס הוליד שירה, אצל היהודים הוליד דת. כדי להרחיב הלאה עושה פרויד אנלוגיה מעולם הפסיכולוגיה. הוא כבר השתמש במושג חביון קודם לכן. כאן הוא מרחיב. תקופת החכיון, כאן של סיפור הדת, ההיא התקופה של הופעת גילויים בלתי מובנים. הגילוי יוביל לחוויות קדומות ונשכחות. כמו כן מזהים את מאפיין הכפייה, אשר ... האל מיוצג בדמות חיה או חיה המלווה את האל. כסמל לשלב הקודם של האל. באגדה הורג האל את החיה. הדת המונותאיסטית שנולדה במצרים הועברה לעם אחר ואחרי תקופת חביון ממושכת היא שובה את לב העם, מקיימת בו גאוות נבחרות, דת שבה נכרכה תקווה לשכר ובסופו של דבר פנטזיה לשלטון עולמי. עם שיכור מן ההכרה שהוא העם הנבחר. מאושר ביודעו ... הללו. השבת האב הקדמון למעמדו הייתה התקדמות, אך גם חלקים שהפכו טרגדיה דרשו התייחסות. זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 3.