... = מהמוות, יש נחמה: להיות עם ילדים קטנים. ללוות ילד ברכיבה הראשונה על אופניו, להתלוות למסיבת חנוכה בגן, לחגוג יומולדת 3 וכד. פעולות אלו מחברות ישירות לחוויות מתחילת החיים, לתחושה של צמיחה, להבטחה שיש לך עוד הרבה זמן כאן, ... נתפסת כבעלת אנטרס. למה שילדים בגילאי 60 יאהבו מתוך אנטרס את הוריהם מולידיהם ויאהבו אחרת לגמרי את ילדיהם שלהם? עמדתי היא, כי אדם מנהל יחסים מתוך אותה מודעות שיש ברשותו. ואם יחסיו עם העולם מושתתים על אנטרס, יהיו כל ... ביחד בתוך המערכת המשפחתית או הזוגית. לא כל מי שחי כיחיד, חי לבד, או מרגיש לבד. אנשים מצדיקים את עמדתם החרדתית גם בעזרת הרעיון שאדם יחיד, הוא חסר אונים מול החיים. גם זה, רק רעיון. טיעון המשכיותו של המין האנושי ... קשר שמלא ביותר התלוננות וביקורת מאשר בקבלה ואישור, הוא הדרך של הורים לוותר על הפרויקט לאחר שלב ההריון. מצווה דתית קיימת מצוות הולדה בהלכה היהודית המכונה פרו ורבו. בפסוק כח בפרק א בבראשית נכתב: ויאמר להם אלהים פרו ורבו ... אחרי שלא נותר אדם חי לכאורה על פני האדמה. באותו פסוק יש מספר הנחיות שונות, שמטרתן הישרדות לאחר ארוע הכחדת המין האנושי. ההקשר בא נאמרו הציוויים מסבירה את הנחיצות של הדייג והצייד לצד הרבייה. אך נתעלם לרגע מהעובדות. נתעלם מההקשר ומהאבסורד שבהדגשת ציווי זה. מיליוני מאמינים בעולם (יהודים ובני דתות אחרות) עושים ילדים כדי למצוא חן בעיני האל. כלומר, מתוך עשיית רצון ישות חיצונית שלאמונתם מקיימת אותם / אחראית ... צבירת נקודות שאם הן טובות - יחזק ויאשר הדבר את העצמי. הצורך לחזק ולאשר את קיומי מופיע כאן בהקשר דתי: אני אהיה טוב מספיק, ראוי, נכון, כי אקבל אישור - חיזוק לקיומי מהאל, כשאעשה את רצונו. ילדים שכל קיומם ... גם אם מומש עי 2 הורים אחרים.. (היות ואלוהים אחראי על כל מה שקורה, הרי שגם ילד להורים בני דת או מוצא או גזע אחר.. הוא ילד של אלוהים)... המציאות מראה כי הורים המאמינים ב אדם נברא בצלם אלוהים ... במגע. בדכ הורים משתמשים בהדחקות, הכחשות ושאר הגנות, נוכח המראות שמראים להם ילדיהם, מראות שהם כהורים אינם רוצים לראות, שמנקודת מבט רוחנית, אלו שיעורים שאינם רוצים ללמוד. אם רוב ההורים היו מעוניינים ללמוד ולהתפתח דרך ילדיהם, לא היינו זקוקים ...

... כי אם כן, אז זה אומר שיש ישויות שמכילות אותו, שיותר גדולות ממנו ובעצם מקיימות אותו. ומה בעצם אומרת הדת? הדת אומרת אלוהים ברא את המקום והזמן. וצריך להבין שאלוהים לא יכול להיות בתוך מקום וזמן, ולמה. כי אז הוא מוגבל ותופס מקום וזמן וכולי, ולא אכנס עכשיו להוכיח את זה, אך מי שיבדוק ימצא שגם הדת טוענת שאלוהים נמצא מחוץ למקום ולזמן. עכשיו נתקדם, המדע אומר, ושאני אומר תיאוריה מדעית, אני לא בהכרח מסכים עם ... אומרים שאלוהים נמצא מחוץ לזמן והמקום, הכוונה היא שהוא נמצא מחוץ לזמן ולמקום באופן מוחלט, מה זא באופן מוחלט? הדתיים הטיפשים חושבים שהמדע אומר שאלוהים היה לפני המפץ הגדול, והוא יצר את הזמן והמקום, איך שהוא יצר אותו, שזו ... מקום חומרי, הכוונה בשום מקום, אין שום מקום!! לא מעל המקום, ולא מחוץ למקום ולא שום דבר, כי מה הדתיים הנוכלים עושים? שילוב של טפשים ונוכלים, הם אומרים אלוהים נמצא מחוץ למקום, אבל אין דבר כזה, כי מחוץ למקום ...

פרסום לחרדים - הציבור החרדי פרסום לחרדים זה עולם מלא. יש מורכבויות לא פשוטות שעל משווק ומפרסם לפרקם ולתעל אותם לטובת הקמפיין. במאמר זה נדבר על העולם החרדי וננסה לשרטט מעט את מרכיביו המרכזיים ולתת איזה מסגרת כללית לכל קבוצה מהקבוצות הגדולות במגזר. הציבור החרדי לא קל למי שמחוץ למגזר החרדי להבין את מורכבויות המגזר. זה נראה במבט מבחוץ נורא קל. כולם שחור לבן לא? אז זהו שלא. תתפלאו לשמוע עד כמה גם לשחור לבן יש הרבה אפור. זה ציבור מגוון, ייחודי ומלא סגנונות. בכלל לתייג את כל החרדים לאותה קטגוריה יהיה חטא. רמת הפתיחות, השילוב בחברה הכללית, שוק העבודה, היחס למדינה, רמת האדיקות, ראיית העולם ועוד הרבה פרמטרים יהיו שונים בין עדה לעדה בתוך הציבור החרדי. האם יהיה נכון להגיע עם אותו מסר לקהילה X ולקהילה Y? התשובה היא כמובן שלא. לכל קהילה יש את ... נכון שיש הרבה דברים משותפים שרלוונטיים על כלל המגזר. אבל אם רוצים להיות מדויקים, לחדור עם מסרים שיווקיים להארקורד החרדי, צריך להיות בקיאים בכל הניואנסים המגדריים. שלוש קבוצות באופן כללי ניתן לפלח את המגזר החרדי לשלוש קבוצות מרכזיים. חסידים, ליטאים וספרדים. גם בכנסת יש לנו את יהדות התורה החסידית, דגל התורה הליטאית ושס הספרדית. ... אוהד יותר והם פחות סגורים מהחסידים והליטאים. רק נזכיר שהמסורתיות מגיעה מהציבור הספרדי בשונה מהאשכנזי. לסיכום: דיברנו על המגזר החרדי בכללות, הדגשנו שיש הבדלים רציניים בתוך המגזר עצמו בין קהילה לקהילה. חילקנו אותו לשלוש קבוצות: חסידים, ליטאים וספרדים וניסינו לשרטט קוים כלליים לכל קבוצה. משרד פרסום חרדי במשרד פרסום חרדי יודעים להעביר את המסר המתאים לכל מגזר וקהילה. לפי הניואנסים שלו. אנו מכירים היטב ולפרטי פרטים את הציבור החרדי ואוהבים לעבוד איתו. פרסום ושיווק נכון בציבור החרדי יכול לעשות פלאים לעסק ולפתוח אותו לקהל חדש וייחודי. הציבור החרדי הוא צרכן נאמן ומסור וכייף לעבוד איתו.

האם החברה החרדית נמצאת באינטרנט? נכון שהאינטרנט חודר לאט גם לחברה החרדית, אך עדיין יש פער בין השימוש באינטרנט בציבור הכללי לבין השימוש באינטרנט במגזר החרדי. הנתונים מראים שגם שנים לאחר פריצת הרשת הוירטואלית לחיינו, יש ציבור גדול שמתקשה לעכל את הבשורה. עם כל זאת המגמה היא חיובית בהחלט. אחוזי גלישה במבט כללי לפי הסקר האחרון של מכון אסקירא כמחצית מהחברה החרדית גולשת באינטרנט. 23% מהם גולשים בין פעם בשבוע לפעם ביום ו - 33% גולשים באינטרנט מספר פעמים ביום. כמו כן, השימוש באינטרנט בקרב נשים חרדיות הוא גבוה יותר ב - 20% משימוש אצל גברים חרדים - פער הנובע מכך שיותר נשים עובדות במקומות בהם יש אינטרנט. נתוני הסקר מלמדים כי 42% מהחרדים לא גולשים כלל באינטרנט, ומפילוח גילאים של המשתתפים בסקר, עולה כי בקרב חרדים מעל גיל 65 גלישה כחלק משגרת החיים היא נחלתם של מעטים: 2.9% בלבד. לעומת זאת, 46% מהצעירים בגילאים 18 ... בשבוע למספר פעמים ביום, ו - 52% לא משתמשים כלל. לעומת זאת, בגילאים מבוגרים יותר (20-44), בהם נהוג בחברה החרדית להתחתן או לצאת לשוק לעבודה, אחוז הגולשים באינטרנט גבוה משמעותית - ועומד על 63%. הסקר בחן גם את השימוש ... לפי עיסוקו של הגבר, וממצאיו גילו כי 59% מהאברכים ו - 68% מבחורי הישיבות לא גולשים כלל באינטרנט, לעומת חרדים שיצאו לשוק העבודה אשר 27% מהם בלבד נמנעים מגלישה באינטרנט. נתון מעניין נוסף מגלה כי קרוב ל - 10% ... מספר פעמים ביום. כמו כן, כמעט 22% מהם גולשים בין פעם בשבוע לפעם ביום. פילוח לפי קהלים כמעט מחצית מהחרדים הספרדים (46%) ומהחרדים החסידים (46%) לא גולשים באינטרנט, לעומת 10% מחסידי חבד או 22% מהחוזרים בתשובה. בין הזרמים, חסידי חבד שייכים לזרם ... ש - 77% מהם גולשים באינטרנט, ליטאים ש - 59% מהם גולשים באינטרנט ו - 52% מהחסידים שגולשים. 53% מחרדים הספרדים גולשים באינטרנט בין פעם בשבוע למספר פעמים ביום. אינטרנט כשר עוד בחן הסקר מי מתוך סך המשתמשים החרדים באינטרנט מפעיל באמצעות תוכנות מיוחדות סינון תכני פורנוגרפיה או תמונות חשופות של נשים במהלך הגלישה או אפילו חוסם את ... השני (34.1%). השימוש בהתקנים ניידים (סמארטפון או טבאלטים) היא הנמוכה ביותר. סיכום אין ספק שיש התקדמות רצינית לחשיפת המגזר החרדי לאינטרנט. זה לא מה שהיה עד לפני שנים בודדות. אך צריך לשים לב לכמה נקודות חשובות: א. נכון שיותר ממחצית מהחברה החרדית נחשפת לאינטרנט אך שימו לב שהיא רק נחשפת. זא ש42% לא גולשים כלל באינטרנט ו23% גולשים אומנם גולשים אך רק בין פעם בשבוע לפעם ביום. שזה אומר שעדיין רוב המגזר החרדי לא נמצא באופן שוטף באינטרנט. ב. האינטרנט נמצא פחות בבתים של החברה החרדית. עיקר השימוש ברשת הינו בעבודה ובמקומות שונים אך לא ממש בבית. ג. עוד נתון חשוב בהקשר הזה, אחוז ניכר ... במחשב ופחות במכשירים ניידים. ד. באחוזים בודדים הנשים עוקפות את הגברים בשימוש באינטרנט. ה. עיקר המסה של הגולשים בחברה החרדית היא בגילאים 20-44. זה מעניין כי הצעירים בגילאים 18-19 נמצאים פחות באינטרנט לעומת האוכלוסייה הבוגרת יותר. ו. מתוך החברה החרדית אלה שגולשים באינטרנט הם אלה שיצאו לשוק העבודה (האברכים ובחורי הישיבות לא ממש נמצאים שם). ז. פילוח גלישה לפי קהילות: במקום הראשון חסידי חבד. במקום השני חוזרים בתשובה. במקום השלישי הליטאים. במקום הרביעי החסידים והחרדים הספרדים. ח. ממצא חשוב מאין כמותו הוא טיב השימוש: החברה החרדית משתמשת ברשת לנושאים ספציפיים. האינטרנט משמש יותר לצרכים בסיסיים כמו חשבון הבנק, דואר אלקטרוני, תשלומים, עבודה (בעיקר), אתרים ייעודיים, לא גלישה סתם להנאה. ט. החרדים מגיעים לאתרי חדשות מגזריים המיועדים לחברה החרדית. אתרים כמו כיכר השבת, חדרי חרדים, שטוערם וכדומה. י. מה שנמצא הרחק מאחור אלה הרשתות החברתיות. לשם עדיין החרדים לא הגיעו. המגזר החרדי לא משתמש בפלטפורמה החברתית, אלה עדיין מחוץ לתחום המותר. יא. גם הגולשים באינטרנט גולשים תחת תוכנות של סינון תכנים. ...

אלימות במגזר הדתי / חרדי במאמר זה באנו לבאר את הגורמים היכולים להביא לידי אלימות אצל אנשי הדת היהודית. אלימות - במובן הפיסי או המילולי. אלימות של יחיד או חברה יש לה גורמים רבים, מצוקה נפשית או ... כיצד בתי הדין וההלכה במשפט העברי קבעו את האיזון בין זכויות ורצונות היחיד מול טובת הסדר הציבורי, וכן כיצד מתמודדת ההלכה בין רצון היחיד לחופש דת ואמונה לבין האמונה שהעם היהודי משמש כתכלית ויעוד להגשמת רצון האלהים. כל קיבוץ אנשים החי בצוותא, רצונו הבסיסי לחיות ... כל הגדול מחבירו בולע את חבירו (עבודה זרה, ד, עא). לגבי שני עקרונות אלה נבאר כיצד הם מיושמים בקהילה הדתית חרדית היום: דה - יורה (ההלכה) ודה - פקטו (חוקי מדינת ישראל) במדינת ישראל, תחת שלטון חילוני. אנו לא נכנס ... תגרום לתוהו ובהו, נקמות בין משפחות שיגרמו לאובדן חיים רבים. יש לציין שדין גואל הדם אינו נוהג היום ואף דתי / חרדי אינו חושב שכך צריך ונכון לנהוג, אך הבאנו דין זה שיש לו השפעה עקיפה לזילות חיי אדם על מאמיני התורה האלהית. קנאים פוגעים בו קנאים הם האנשים החרדים וקנאים לעשות ולקיים את רצון האלהים, להם התיר המשפט העברי לחרוץ דינו של עבריין ולהורגו בשעת העבירה. זאת נלמד ... הכהונה לדורות: והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית [בעל את המדינית] לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו וידקר את שניהם את ... ובמשנה הרחיבו היתר זה לשני מקרים נוספים: הגונב את הקסוה [כלי בית המקדש], והמקלל בקוסם [המגדף את אלהים בשם עבודת כוכבים], והבועל ארמית [גויה] - קנאין פוגעין בו (סנהדרין ו, ט). וכך כתב הטור, אבן העזר, סימן טז: ואם ... זה נוהג עקרונית אף בזמן הזה כפי שפסק הרמא בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכה, סעיף ד: הבא על העובדת כוכבים בפרהסיא לעיני עשרה ישראלים, קנאין פוגעים בו ומותרין להרגו. מערכת המשפט העברית מוסרת את הענישה לידי היחיד הקנאי ... לקללו לגדפו ולהוציא דיבתו רעה. דין זה הוא שורש הרע בהלכה לכל מי שקיבל על עצמו את ערכי חופש הדת והמצפון. כל זמן שהלכה זו לא תבוער בפה ברור מצד אנשי הדת הרי שלא יוכלו להגן על עצמם במקרה רצח ולומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה. הרוצה לבחון בהרחבה את ... לא רק במקרים של בין אדם לחבירו אלא אף במקרים של בין אדם למקום בניגוד לערך הדמוקרטי של חופש דת ומצפון. כך מבואר בתלמוד: אר אלעזר בן יעקב: שמעתי, שבתי הדין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על ... למצב של האיש הישר בעיניו יעשה וימצא שהאלים והחזק ידו תהיה על העליונה. מורא וכבוד מפני שלטון החוק הציבור החרדי / דתי אין לו בזמנים אלה מלכות שיכולה להטיל מורא על חבריו, אין לו רשות אוכפת שיכולה להכניס לכלא את העבריינים ... המתאימות לחיי קהילה סגורה ומצומצמת - חרמות, נידויים, וסילוק - שאינם יכולים לקיים חברה המונה חברים רבים (היום מונים החרדים כ 700,000 נפש) באופן תקין. אם כן כדי שלא יבלעו איש את אחיו זקוקים הם למורא השלטון החילוני, ולהתפלל ... מחבירו בולע את חבירו. אך היות וחוקי המדינה מקורם בחוקי הגויים והשלטון הישראלי הוא חילוני, הרבנים והמנהיגים של הציבור הדתי / חרדי מורים שאין לקבל את החוק הישראלי. נביא כמה התבטאויות של רבנים: במאי 2000 כתב הרב חיים שאול קרליץ זל ... שעל מסיתים ומדיחים כגון אלו אמר נעים זמירות ישראל בספר תהילותיו, הלא משנאיך ה אשנא [השונא את אלהים לשיטת החרדים הוא הכופר והמומר, ומצווה לשנאותו] ובמתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. וכי מה יעשה אדם הגון וישר, ... מעולם הנצח את כל מי שיצליח עוד לתפוס ברשתו המשוקצת, וכמו שמצא את היטלר ימש מתאים להיות לו לכלי להשמדת הגופות, כך מצא את העלוב החולה כלי נאות לנסיון השמדת הנשמות, והרי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו, שמאבדו משני העולמות!. לסיכום: הדבר ברור שהציבור הדתי והחרדי לומד במוסדות החינוך שלהם את פסקי ההלכה האמורים לעיל, תלמידיהם קוראים את פיסקי ההלכה של רבותיהם המתירים לעבור על ... המאמינים שכל ההלכות הם דברי אלהים חיים. ולכן אין פלא ששומעים אנו בתקשורת פעמים רבות על זריקת אבנים מצד החרדים על נוסעי רכב בשבת. לאור דברינו אלו כל זמן שמשרד החינוך יפקיר את החינוך הערכי ביד אנשי הדת (דתיים וחרדים) ולא יכפה עליהם את ערכי הדמוקרטיה והשוויון, לא ילמדם להפנים את שלטון החוק הישראלי, יצמחו במדינתנו שני ציבורים: האחד ...

למה חבד שונה מהציבור החרדי? הנתונים מראים שבעוד כלל הציבור החרדי משתמש באינטרנט במידה מעטה הרי שבחבד הדברים שונים בתכלית. כ90% מהחבדניקים נמצאים באינטרנט ואף ברשתות החברתיות. זהו נתון מדהים ומעניין. מה יוצר את ההבדל המשמעותי הזה? במה שונה חבד מכלל החברה החרדית? חבד חבד היא תנועה חסידית שמרכזה בניו - יורק שבארצות הברית. הרבי מלובביץ הוא האדמור (המנהיג) של התנועה משנת ... קוקה קולה יש חבד. הבית חבד מספק בית חם ליהודים, עזרה ותמיכה כמעט בכל תחום. וזה כמובן בנוסף לפעילות הדתית הקבועה של קרוב יהודים ליהדות. מה הופך את חבד למיוחדת כל כך? יש מספר רב של מרכיבים היוצרים יחדיו את השוני והבידול של חבד ביחס לחברה החרדית בכללותה. אך כאן במאמר זה אתייחס לנושאים שקשורים ליחס של חבד לאינטרנט. אנסה לתת מענה לתמיהה העולה כאשר בודקים את הנתונים לגבי אחוזי הגלישה באינטרנט בחברה החרדית. שם רואים שהחבדניקים גולשים ברשת בפער ניכר ביחס לחברה החרדית הקלאסית. אם ארד לשורש העניין אגיע לנקודת השוני בין חבד לחברה החרדית, בנוגע ליחס של האדם הדתי למציאות החיצונית, שמחוץ לעולם הדתי - חרדי. בעוד שהחברה החרדית רואה בעולם החילוני איום, חבד רואה בו הזדמנות. חבד לא נרתעת מהרחוב החילוני, להפך היא מעוניינת לכבוש אותו. לדידם החילוניות היא כר נרחב לפעילות דתית ולקירוב יהודים ליהדות. מה שעומד בבסיס התפיסה הזאת היא האמונה שהעולם מתקרב לגאולה. אסביר: הרבי מלובביץ שינה לחלוטין את השיח הדתי - חרדי סביב סוגיות משיחיות, גם בחברה החרדית ובעיקר בחבד עצמה. הרבי ראה את התהליכים העולמיים במשקפים שונות. מבחינתו כל ההתקדמות הטכנולוגית, חופש המידע, התפתחות המדע וכולי ... עלינו להכין את העולם לקראתה. שזה אומר לא להישאר בד אמות של הקהילה, ללמוד תורה בבית המדרש, להסתגר בשכונה החרדית וכדומה. אלא דווקא הפוך, לצאת לעולם ולהפיץ את היהדות בין היהודים ו7 מצוות בני נוח בין הגויים. ממש 90 מעלות מהתפיסה החרדית הקלאסית. חבד, האינטרנט והשילוב בחברה החילונית כעת נבין קצת יותר לעומק את הנתונים הסטטיסטיים לגבי נוכחות החבדניקים באינטרנט. כיון ... זה תחת התפיסה הרחבה יותר שרואה בעולם הזדמנות, ולא איום כפי שהוסבר. כאן אני רוצה לתת פרשנות שלי למצב החרדים והאינטרנט, ובכלל להתקדמות החברה החרדית לעבר כניסה (או יותר נכון שותפות) לישראליות ולחברה החילונית בכלל. החברה החרדית עם כל הבידול, הריחוק ואפילו הבוז שהיא משדרת כלפי חוץ, כלפי החברה החילונית. בעומק, מתחת לפני השטח, בשוליים ובקצוות המודחקים מתרחש תהליך מעניין. החרדים, בקצב שלהם, רוצים להשתלב בחברה הישראלית. זה לא שמחר החרדים ירוצו לקולנוע, לאוניברסיטה או לצבא (אוי ואבוי). אבל בתהליך שקורה בשנים האחרונות העקומה החיובית מבהירה למעלה מכל ספק. כן, החרדים רוצים לקחת חלק בבניית הארץ, בכלכלתה ובביטחונה. הם רוצים חיבור לעם, לתרבות ואף למיתוסים הישראליים. מי שיוצר את הגשר הזה, בין החברה החרדית לחברה הישראלית הם חבד. חבד נמצאת על קו התפר בין יהדות אותנטית, שמרנית, חרדית, בלתי מתפשרת ובלתי מגמגמת לבין פתיחות, חופשיות, קבלה ורצון לחיבור. להם המפתח לעזור לחברה החרדית לממש את רצונם לחיבור. וכן להפך, השקעה בחבד כשביל וצינור לחברה החרדית גם יכול להביא פירות ותוצאות מצוינות.

פרסום לחרדים - מה זה אומר פרסום לחרדים? מה זה אומר פרסום לחרדים? החילונים לא באמת מבינים את המורכבות הרבה בפרסום לחרדים. הם לא באמת קולטים שהחרדים לא משחקים במגרש שלהם. הם משחקים במגרש אחר לחלוטין. הם רוצים דברים אחרים לגמרי והמניעים שלהם שונים בתכלית מהציבור החילוני מה החרדים מחפשים? קודם כל צריך להבין מה החרדים מחפשים. החרדים מחפשים שקט. הם רוצים שלא יפריעו להם לנהל את אורחות חייהם בשלווה ובנחת לפי הוראות התורה וההלכה. שיפסיקו לדבר ... מגזרית, להיות בכמה שמחות ואירועים ולנהל את חיי הקהילה התוססים שלהם. מי שהבין את זה יכול להתקדם בפרסום בעולם החרדי. הוא יכול להתחיל לייצר קמפיינים, לבחון קריאייטיב נכון, לתת ערך מוסף לעסקים חרדיים. כי כל מי שיתן מענה טוב יותר לציבור החרדי ירוויח את אמונו ואת כספו. ויש שם כסף. החרדים יעשו הכל כדי לשמור על העקרונות והערכים שלהם ועל הקהילות הקדושות. לכן אם יש לך מוצר שיכול לשמר את ... הם ירכשו את הדבר. וכאן נכנס נושא השיווק. צריך ללמוד איך לשווק את המוצר. מה לומר לכל קבוצה בציבור החרדי. איזה רבנים כדאי שימליצו על המוצר. מיהם סוכני ההשפעה בכל ציבור. ובכלל איך לפלח את הקהלים בתוך המגזר החרדי עצמו. מילה לא במקום. טעויות מסוימות במודעה. וכל הקמפיין הלך לפח. יש ניואנסים שחייבים לשים עליהם את הדעת ולא ליפול בקטנות האלה. משרד פרסום חרדי כדי להיות בטוח שאתה עובד נכון אתה חייב מישהו שמכיר היטב את כללי המשחק. אתה חייב להתייעץ עם אנשים מהציבור החרדי ממש. לא ללכת למשרד פרסום רגיל ולנסות דרכם להקים קמפיין ולמכור לחרדים את המוצרים או השירותים שלך. זה לא ילך. רק החרדים בעצמם יודעים הכי טוב את המגזר שלהם. יש עוד משהו חשוב שחייבים לקחת בחשבון. לא מספיק מישהו שמכיר זרם אחד או שניים בציבור החרדי. צריך מישהו שמכיר את כל המגזרים בתוך הציבור החרדי. יש הבדלים משמעותיים בין זרם לזרם בתוך המגזר החרדי. לא דומים החסידים לליטאים ולא דומים החסידים והליטאים לציבור הספרדי. ובתוך החסידים בין חסידות לחסידות. ובתוך הליטאים בין הליטאים הירושלמים לליטאים הבני ברקים וכן האלה. ואחרון חביב למעוניין לפרסם לציבור החרדי. קח מישהו שגם מכיר את העולם הטכנולוגי ואת האינטרנט בפרט. ואם אפשר אז גם מישהו שמכיר את העולם הרחב. ... הוא יוכל לדעת איך להעביר את המסרים בצורה הטובה ביותר. ההשכלה הכללית, ההכרה הרחבה בטכנולוגיה וההבנה הבלתי מתפשרת בציבור החרדי זה המתכון המנצח והחבילה המושלמת לפרסום לחרדים.

שילוב חרדים בשוק העבודה כפי הנראה לעין הרי שבשנים הקרובות לא יחול שינוי משמעותי בשילוב החרדים בשוק העבודה. שאני מדבר על שוק העבודה כוונתי אינה לנשים חרדיות או חרדים מודרניים שנמצאים בשוק העבודה אלא לארדקור החרדי, לזרמים המרכזיים בו. ויש מספר סיבות לכך ואלו הם: תרבותית: הציבור החרדי רואה וחווה את העולם בצורה אחרת לגמרי מהציבור הכללי. אם בציבור החילוני העולם הוא מקום כדי להתפתח, ליהנות, ללמוד, לעשות כסף ולהגשים חלומות (כל סוג של חלום) הרי בציבור החרדי העולם הוא פרוזדור לעולם הבא. אין משמעות לעולם מצד עצמו, העולם לא האישו אלא התורה וקיום המצוות. מי המודלים החילונים? שחקנים, זמרים, אנשי בוהמה, פרופסורים, פוליטיקאים וכדומה. מי המודלים החרדיים? רבנים, ראשי ישיבות, תלמידי חכמים, מקובלים וחסידים כדי להשתלב בשוק העבודה צריך קודם ששוק העבודה יהיה עניין, שיהיה רצון להשתלב שם. מכיון ששוק העבודה הוא טובעני, שואב וממלא את הmind של האדם לכן אדם חרדי צריך לבחור בין לעסוק בתורה לבין לעסוק במלאכה וזה לא פשוט כי המודל האולטימטיבי שלו הוא מי שעוסק בתורה ולכן באופן טבעי הוא יעדיף לעסוק בתורה ורק במידת הצורך, כי אין ברירה, האישה לוחצת וכדומה הרב יתיר לו ללכת ללמוד מקצוע ומובן עד כמה המקצוע הזה הוא רציני מהסיבה הזאת חרדי ממוצע יעדיף לעסוק במקצועות קודש כגון: סופר סתם, שוחט, מוהל, משגיח כשרות, רב, מורה וכדומה כי הם שייכים לעולם הקדושה של התורה והוא לא עוזב את העולם התורני והדתי. עוד נקודה חשובה שמבחינה חברתית הוא במעמד גבוה יותר ממי שיוצא לעולם התעסוקה החילוני חברתית: כידוע הציבור החרדי מושתת על קהילתיות. האינדיבידואליזם המערבי לא הגיע אליהם. מושגים כמו: הגשמה עצמית, פיתוח האישיות, מודעות עצמית, ערך עצמי וכדומה לא קיימים אצלם. לכן לפני כל מעשה שחרדי עושה הוא מודד את אותו לפי קריטריונים של מנהגי הקהילה: האם הוא מתאים? מי יאמר החבר, השכן, הדוד, הדודה, הרב? ועוד זה מתאים להלכה? וכדומה. אם בכל מגזר יש חסמים חברתיים של איך זה יראה בחוץ בחברה החרדית על אחת כמה וכמה אקדמית: בציבור החרדי אסור ללכת לאקדמיה (את מי שרואים היום באקדמיה אלו השוליים של הציבור החרדי) מכמה סיבות: א. כמו שכתבתי למעלה אצל הציבור החרדי התורה היא האקדמיה, אותה צריך ללמוד, בה צריך להשתלם והמוח צריך להיות מלא בה ולא בחכמות חיצוניות (מדע). ב. האקדמיה היא חילונית מכל הבחינות: חברתית, תרבותית והשקפתית. יש אין ספור בעיות באוניברסיטאות שלא נותנות לחרדים להיכנס לשם שבראש ובראשונה זה צניעות. ג. התוכן של הלימודים נוגד את התורה הרבה פעמים וגם אם הלימודים לא עוסקים באבולוציה הרי שרוח התכנים לא מתאימים למה שכתוב בתורה. ד. החרדים לא לומדים מקצועות ליבה ולא עושים פסיכומטרי צבאית: שוק העבודה בישראל מכריח את מי שרוצה להשתלב בו לעשות צבא וכידוע הציבור החרדי לא עושה צבא. גיוס החרדים לצבא הוא נושא בפני עצמו צריך לכתוב עליו בנפרד כלכלית: הציבור החרדי לא רואה ערך בלעשות כסף, להפך יש עניין בלהסתפק במועט ולחיות חיים פשוטים. אדם צריך למצוא מלאכה שתכניס את ... לחיות ולא מעבר. אין צורך במותרות, חופשות, חול ושאר הנאות עולם הזה. אני מדבר על האידיאל גם אם בפועל חרדים רוצים ליהנות ונהנים אבל אם תשאל אותם האם זה האידיאל הם יאמרו שלא. לכן אין מוטיבציה אמתית לצאת לעבוד ולהרוויח כסף יחסי חילוני - חרדי: החרדי כשמו כן הוא, הוא חרד. החרדים חרדים מהעולם החילוני שיקלקל אותם, שיוריד אותם מרמתם הרוחנית, שיפגע בחינוך שהם קיבלו ועוד. כדי להשתלב בשוק העבודה על החרדים לצאת מהגטו שלהם וללכת לעבוד אצל החילונים, זה דבר מסוכן מאוד מבחינתם שאין סיכוי שזה יקרה. כל האידיאולוגיה של החרדים נשענת על היבדלות שאין עם לבדד ישכון, עם סגולה, קדושים תהיו וכדומה ולכן הסיכוי שהחרדי יוותר על האידיאולוגיה של ההיבדלות, ישלם את המחיר של היציאה מהגטו ויעבור את מחסום הפחד מקלקול הוא אפסי שוק העבודה: שוק העבודה עצמו לא בנוי לשילוב של חרדים. הוא חילוני מכל הבחינות. אין הפרדה בין נשים לגברים, צניעות, אוכל כשר, ובכלל הדיבור בעולם החילוני לא מתאים לציבור החרדי, הם לא מדברים באותה שפה, אלו תרבויות שונות עם סדרי עדיפויות שונים יש עוד סיבות והסיבות שמניתי כעת הם ...

מי ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: מי ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים?. הפעם אני רוצה לבאר את העניין של השני אלוהים, שעליהם אני מדבר, אני בעצם מסביר שגם את האלוהים היהודי, ... לשאול למה הרוח נושבת? כל דבר שקורה זה שינוי! השאלה מה יוצר את השינויים ברצונות של אלוהים. וזו השאלה שהדתיים מפחדים לשאול יותר מכל: הם מפחדים לשאול מי ברא את אלוהים? או במילים אחרות, למה אלוהים ברא את העולם? ... עוד לפני שהוא ברא, כשהפריד את מחשבתו, הפריד את רצונו מעצמו זה עצמו הצמצום! אז איך נוצר הצמצום הראשון? והדתיים פוחדים לשאול את הדברים האלו, כי א כל אין להם תשובה, וב כל כי אם הם יחקרו את זה, ... יודע? ועל האדם לחקור, המטרה שלי שאני אומר שיש אלוהים מעל אלוהים, שהאדם יחקור את מהותו של אלוהים כי החרדים הם חרדים מהצל של עצמם, ומהטמטום של עצמם, והחרדה הגדולה ביותר שלהם היא לשאול, מי ברא את הרצון של האלוהים? ואני אוהב את החרדים, ואני מרחם עליהם, ואני רוצה לגאול אותם, כי אני רואה שהם מאד סובלים הם הכי סובלים בעולם, כי הם מפחדים מאלוהים, כי החילונים מפחדים מהעולם הזה שהוא זמני אבל החרדים מפחדים מאלוהים שהוא נצחי, הם חיים בחרדה מאד גדולה, לכן קוראים להם חרדים. ואני מרחם עליהם, ואומר להם לחקור מי ברא את אלוהים, כי אם יחקרו, בסוף יגלו את השכל של האחדות ...

... התלמיד האצילי, מנותק מתאוות חושים, מנותק ממצבים מנטליים מזיקים, נכנס ושוהה בגהאנה הראשונה, בה יש חשיבה (vitakka) והרהור (vicra), הנולדת מניתוק, בה יש התעלות (pti) ושמחה (sukkha). ועם הדממת החשיבה וההרהור, בהשגת שלווה פנימית ואחדות התודעה, הוא נכנס ושוהה בגהאנה השנייה, בה אין חשיבה והרהור, הנולדת מריכוז, בה יש בתחושת התעלות ושמחה. ועם התפוגגות תחושות ההתעלות והתשוקות הוא שוהה באיזון נפשי, מודע וערני הוא חווה ... למצוא את הסוטה הארוכה על קאמה ((Mahkammavibhanga, ו - הסוטה הקצרה על קאמה (Cakammavibhanga), והרבה זוגות שיחות נוספות בדומה. מנקודת מבט של ביצוע הופעה בפני קהל שומעים, ניתן לראות את היתרון שבחלוקה על פי אורך, שכן ניתן להזמין נזיר ... אסוציאטיבי. רשימות ממוספרות משובצות לאורך כל הלימוד של הבודהה. אופן ההצגה האנליטי - מתמטי מאפיין את התרבות הפילוסופית - דתית ההודית בכלל ובאופן ייחודי גם את הלימוד של הבודהה. כל יסודות הלימוד מוצגות כקבוצות של חלקים, תכונות, מאפיינים, יכולות, ... כוללת רשימות מקובצות בסדר עולה מאחת עד עשר הכוללת סיכום של רוב המושגים הנכללים בלימוד של הבודהה. סוטה זו מיועדת לשינון ומזמור כפי ששמה מרמז הנגזר מהמילה סנגהה. מבנה הסוטה והמספריות מראים על כוונה להוות אינדקס להיבטי הלימוד השונים ... לקיום (3) האמונה בהמשך קיום, ובהפסקת הקיום (4) חוסר בושה מהתנהגות לא וחוסר פחד מהתנהגות לא מוסרית... (33) ידיעת השמדת הזיהומים וידיעת אי הופעתם. מהם הקבוצות של שלושה דברים? (1) השורשים הרעים של: תשוקה, שנאה ואשליה... ניתוח הדרגתי: הבודהה ... האלו הבודהה היה פורש אותן בשלבים, וכך הוא הציג ניתוח מדורג של המציאות אשר בכל מקרה היה מתאים את מידת העומק שלו לזמן, לאירוע ולמשתתפים בו. באחת השיחות הנקראת המשל אודות אכילת בשרו של הילד [32] בה הבודהה מסביל ... השונים של הלימוד. כללי ההתנהגות של הנזירים נשמרו בקנאות ומהווים יסוד חשוב בשימור המסורת. שמירת הכללים האלו יצרה קהילה מאוחדת שחבריה חיים בהרמוניה ופועלים לטובתם כמו לטובת הכלל, שקהילת התושבים התומכת בה עושה זאת מתוך כבוד והערכה. כיוון שהנוסחים ... בחיי היום יום שלהם כנזירים. זהו מקרה בוחן עכשווי כדי לאושש את הטענות שעולות בנוגע לתרגול השינון שנעשה בעבר ומידת השרדותו עד היום. מתוך הראיונות עולה כי אכן המסורת האוראלית ממשיכה לפעול היום אך הצטרפו אליהם טכנולוגיות חדשות שונות ... ובין אם מזמינים אותו לברך על בית חדש או הלוויה. פרה עופר מספר שקהילת החסידים מתייחסת לנזיר כיום כפונקציה דתית ואינה מבחינה בין נזיר צעיר לותיק, ולכן היא מצפה שידע סט של טקסטים בסיסיים שעל כל נזיר לדעת בעל ... שבמסורת שלו אין הכרח ללמוד טקסטים מעבר לכך והאימונים מתרכזים יותר בתרגולים של אורח חיים, מוסר ומדיטציה ופחות מודגשת למידת הטקסטים. פרה עופר מבחין בין האימון המוקדם לאימון המאוחר, כאשר נזיר מצטרף לא מצפים ממנו שידע טקסטים של שיחות ...