התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 4. ד. כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני (תהילים כז 10) : בעלי התגלות ומקבלי - אמונה בימינו אם כך, רשאים לצפות כי הקשר בין חוויית האובדן להתגלות הדתית יתגלה לא רק באנקדוטות היסטוריות, אלא גם באוכלוסייה כולה באופן הניתן למדידה אמפירית. הקבוצה המעניינת מבחינה זו היא אנשים חילונים המחליטים לקבל על עצמם דת. הם מכונים בכינויים שיפוטיים שונים ומנוגדים לחלוטין, בהתאם לנקודת - מבטו של הדובר: חוזרים בתשובה, גרים, born again, או מומרים ומשומדים. הזרגון הפסיכולוגי מכנה את כולם במילה האנגלית הנייטרלית converts, הכללה שיש בה מן הצדק: לכולם משותפת העובדה שהדת שלהם היא, בניסוחו של ויליאם גיימס, 5 דת התגלותית השונה מהדת הממסדית של מי שגדל כל חייו כאדם דתי. באיזה מונח נשתמש בעברית? להלן אנקוט בשם מקבלי - אמונה לצורך זה. האם ניתן לגלות קשר סטטיסטי משמעותי בין ... קבלת האמונה? מחקר מקיף בתחום זה עשתה אולמן בראיונות ומבדקים שעשתה לקבוצה של ארבעים צעירים אמריקניים שעברו חוויית התגלות דתית והצטרפו לקהילה דתית ( - נצרות, יהדות, בהאיות והארי קרישנה). ההשוואה בין קבוצה זו לקבוצת ביקורת (שלושים נבדקים) בעלת אותם נתוני גיל ורקע סוציואקונומי גילתה כמה ... הייתה פחות בטוחה, כך נטה הנבדק יותר לערב את אלוהים בהתמודדויותיו עם סיטואציות קשות, במיוחד כשההורה עצמו לא היה דתי. אפילו מחקר מעבדתי נעשה ובו נחשפו נבדקים לגירויים תת - ספיים של פרדה מהאל או מההורה. נבדקים שיחסיהם עם ההורה היו בטוחים הפגינו תגובות מוגברות של התקשרות דתית לעומת אלה שיחסיהם עם ההורה לא היו בטוחים. גראנקויסט וקירקפטריק עשו מטא - אנליזה של מחקרים קודמים (11 מדגמים ... ההתקשרות אל ההורה לבין היחס אל האלוהים: מודל הפיצוי ומודל ההתאמה. שני המודלים זכו לאישוש. בניגוד לתיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית, המתמקדת בתסביך האדיפאלי, מין הנבדקים לעומת מין ההורים לא נמצא גורם משמעותי בקבלת האמונה, אבל הקשר עצמו בין היחס עם ... אמונה פתאומית נמצאה קשורה לילדות עצובה, כמו גם תקופת משבר לפני קבלת האמונה. תוצאות דומות הביא סוונסון במחקר על דת וקשרי משפחה. נתונים דומים בדבר אבדן הורה חוזרים ומתגלים, באופן אחיד להפליא, גם במחקרים שלא חיפשו זיקה בין אובדן להתגלות. 51... אפילו מאמרו הידוע של פרויד חוויה דתית (שתמיד קומם אותי בחוסר - רגישותו), תומך בלא - כוונה במודל המוצע כאן: רופא אמריקני כתב לפרויד כי בצעירותו ... לנתיחה גופת אשה זקנה שפניה עוררו בו חיבה עמוקה, ובעקבותיה התעורר בו זעם על האלוהים. הוא החליט לנטוש את הדת, ואז אירעה לו התגלות. בניסיונותיו של פרויד למצוא בחוויה זו (איך לא) משאלת גילוי עריות ורצח אב, הוא מתעלם, ... גם ביסוד תופעה ישראלית ייחודית שנחקרה עי בילו וחב,, ושזכתה לכינוי אמרגני הקדושים. המדובר באנשים יוצאי מרוקו שעברו חוויה מיוחדת: איש קדוש, על פי רוב אחד מקדושי העדה הקבור במרוקו, הופיע לאדם בחלומו והודיעו כי רצונו שבבית יוקם ציון ... הדעת עולים כאן דברי ישוע [מתי י 35] : כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה. ). מידת דמיונם של ההורים לדמויות נערצות הייתה 2. 36 אצל מקבלי - האמונה לעומת 3. 76. לשאלה בדבר הדמיון שחש ... לשיעור גבוה מן הרגיל של מקרי אובדן חוזר. כמו כן מעניין יהיה לבדוק את שיעור החזרה בתשובה וההיספחות לכתות דתיות בקרב צעירי הקיבוצים: האם קיימת שכיחות גבוהה יותר של תופעות כאלה בקיבוצים שבהם גודלו הילדים בנפרד מהוריהם? הרמבם, באיגרתו ... לאורך הרצף שתיארנו, החל מהחוויה האידיוסינקרטית של הפסיכוטי, דרך קבלת האמונה של הצעירים בחברתנו, וכלה בנביאים שהביאו את בשורות הדת לעולם. מוצאים אנו לעתים קרובות את ההתגלות קשורה עם חוויית אובדן קשה מן הרגיל: אבל לא - תקין, שמקורו ... הנפטר, ו/או אובדן חוזר. המקום ימלא חסרונו, נוהג היהודי לנחם את האבל, במשפט הרומז על כוחה הפסיכולוגי הגדול של הדת: היא מציעה למאמין את המקום (אלוהים) תחת מה שכל אדם חייב לאבד כמה פעמים בימי חייו. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 6.

ההימור של פסקל, גן עדן + גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: ההימור של פסקל, גן עדן + גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה?. הפעם אדבר על ההימור של פסקל, שזה בעצם ההימור של גן עדן וגיהינום, ... אולי כדאי להמר על הטוב הנצחי, וכמובן שהטיעון הזה הוא טפשי, כי אם כבר אני מהמר, למה שאהמר על הדת היהודית, אפשר כבר להמר על דת אחרת, ואם יש אלוהים מי אמר שהוא דתי, וכולי וכולי. אבל הפעם אני רוצה לגלות את האמת, יש הרבה אמיתות, ואני רוצה לגלות אחת מהן, והאמת היא ... ויפחד לעשות עבירות, אחרי מותו ילך לגיהינום, ולמה? שני אנשים מתים, ומגיעים לאלוהים, אחד חילוני שלא האמין באלוהים, ואחד דתי שהאמין והתפלל עשה מצוות וכולי. בא האתיאיסט פוגש את אלוהים, אומר לו אלוהים: למה לא שמרת מצוות, הנל עונה ... באלוהים? הרי אלוהים בתוכך, למה שתאמין במישהו מבחוץ? האתאיסט חושב שאלוהים בתוכו, אז מגיע לו גן עדן, אבל המאמין הדתי, חושה שאלוהים זה מישהו בשמים. והאתיאיסט האמין שניתן לו הכוח להתמודד עם החיים, והאתיאיסט הגדול ביותר בעולם הוא אלוהים, ... מאמין בקיומו של אלוהים. ובתפישה של האתאיסט של אין אלוהים, הוא קרוב יותר לתפישה של אלוהים את עצמו, לעומת הדתי שכל הזמן מדבר על אלוהים, שאלוהים עצמו אין לו מושג מי זה! מבחינתו אין דבר כזה אלוהים. בכל מקרה מגיע האדם הדתי ואלוהים אומר לו, תקשיב אתה צריך לכת לגיהינום, אז הדתי אומר לו, מה זאת אומרת? אבל הקשבתי לך, אהבתי אותך, ואלוהים אומר לו סליחה? אתה אהבת אותי? אתה השמצת ... אז באיזו זכות השמצת אותי אלוהים האמיתי וחשבת שאני רע, שאני עושה רע, עוף לגיהינום... הרי כל הקונספט של הדת זה שאלוהים עושה רע, כי אם אלוהים עושה רק טוב, למה אתה צריך לעשות מצוות? אבל הדת אומרת, לא... נכון שהוא עושה רק טוב, אבל צריך לעזור לו לעשות טוב, נו באמת... אלוהים הוא כל יכול, ... שתאכל? עשיתי עבורך ארוחה מלאה, למה שלא ארצה שתאכל ממנה? והחילוני לפחות מנסה ליהנות מהחיים ממה שהוא יכול, אבל הדתי הוא סגפני, למה המהות של הדת היא סגפנות, סגפנות זה אדם שחושב שאם הוא יסגף את עצמו יהיה לו יותר טוב, וזה בעצם התפישה הדתית. הדת אומרת, תשמע, אלוהים לא יכול לעשות לך רק טוב, אתה צריך לסגף את עצמך קודם, לעשות מצוות, לפחד מעבירות, ... ממה שאלוהים עשה, מגיע לו עונש. אלוהים עשה את הכל, תהנה, מה אתה מתנגד לכל מיני דברים? ולכן את הדתי זורק לגיהינום, ואת החילוני לגן עדן. וזאת האמת!! ועכשיו אוסיף אמת יותר גדולה, והיא, אלוהים לא זורק אף אחד ... ההבנה שהכל אחד, היא בעצם הווית האלוהים! אבל אם אתה לא מבין שהכל אחד, אתה בעצם נמצא בגיהינום. אלוהים הדתי של היהודים, נכון, הוא מניאק, הוא זורק את האנשים לגיהינום, כי הוא עצמו בגיהינום, כי כל כך רע לו, ... תהמר ככה, תהמר ככה!! אבל האדם שיודע את האמת, ויודע שהכל אחד, לא צריך להמר הימורים מטופשים אם להיות דתי, או להיות חילוני, אם להאמין באלוהים, או לא להאמין באלוהים, הוא יודע שהכל אחד! וממילא שהכל אחד, ז אין ...

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 10. י. כי - שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל (בראשית לב 29) : ההיבט הרדיקאלי ביהדות לסיום ראוי לומר דבר על כמה היבטים בונים של החוויה הדתית, בעיקר ביהדות. ברצוני לטעון כי כל דת עתיקה, ששרדה תהפוכות היסטוריות, כמוה כגוף חי: כנגד כל היבט נסגני, שוביניסטי והרסני המצוי בה, מצויים בה גם הנוגדנים בדמות מגמות של צמיחה ובגרות המרסנות אותו. הדת מוכרת לנו כיום בעיקר מהצד האוטוריטארי שלה, המטשטש את הצד ההפוך, האוטופיסטי והמורד. הדוגמה הבולטת ביותר למרכיב הרדיקאלי שבדת מצויה דווקא במונותיאיזם. כל הכופר בעבודה זרה, אומר התלמוד (מגילה יג), נקרא יהודי. לצד התמסרות מוחלטת למרותו של אדון ... דווקא כמרד נגד סמכויות שלטוניות או אינטלקטואליות. אחנאתון, ראשון המונותיאיסטים, היה גם ראשון האיקונוקלסטים, ודומה שחוסר - הסובלנות כלפי דתות אחרות, שהוא, כנראה, המצאה מונותיאיסטית, גם מיסד, באופן פאראדוקסאלי, את עצם הכפירה. נביאי המקרא תבעו ציות לצו האל בנשימה ... הנזפנית סידי וסידכ אללה (אדוני ואדונך הוא אלוהים). קבלת מרות עליונה פירושה דחיית מרות ארצית. בנושא זה, תרומתה של היהדות לתרבות היא צורה ייחודית של יחסי אובייקט. בכל תרבות יש מושאי קנאה, ומערכות - יחסים שונות מתפתחות בניסיון לגשר ... בולט קושי דומה: הסוגד אינו זוכה אפילו למעט מהכוח, היופי, הקול הערב או שאר תכונות האידיאל שלו. שונה הדבר ביהדות, שהעריצה ללא גבול את הידע והחוכמה. לימוד התורה זוהה לעתים קרובות עם הנאה אירוטית (ר איגרת הרמבם בפרק ו) ... מידיעותיו, סיגל לעצמו את צורת חשיבתו. שום קהל אוהדים לא יצא ממופע ספורט עם שרירים מפותחים יותר, אבל אפילו עדת חסידים - שוטים המתמוגגת מדרשתו של דמגוג מקבלת ממנו חידוש אינטלקטואלי זה או אחר. באופן דיאלקטי, הצליחה היהדות לרתום צורה פרימיטיבית ילדותית של יחסי - אובייקט למטרה בונה. בנוסף נתנה היהדות לגיטימציה מפורשת למרדנות כמניע בלימוד התורה. אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, אומר התלמוד (קידושין ל 2), שעוסקין בתורה בשער ... שנעשים אוהבים זה לזה. מטבע הלשון השחוקה לנצח את האב, מצביעה על תכונה משותפת למדען והאמן מצד אחד ולאדם הדתי מצד שני: היכולת להיות במיעוט והנכונות לבטא מרי כלפי סמכות חיצונית. וכשהמרדנות נעשית ממוסדת, אפילו האל עצמו לא ייצא נקי ממנה, כפי שמעיד המעשה בתנורו של עכנאי. ר אליעזר בן הורקנוס, גדול חכמי ... העליון דורש את העונש ללא קשר להכרה הרציונאלית. שני סיומיה של האגדה ממחישים, אם כן, שתי מגמות הפוכות של הדת, הנאבקות זו בזו עד ימינו אלה. זה המקום בו, בדיאלוג בין הפסיכואנליזה והדת, חייבת הראשונה לעמוד על שלה. כל מחקר היסטורי ביחסים בין - דוריים שב ומאשש את אחת מתובנותיה המדאיגות ביותר ... מדבקות. כשאנו קוראים על עוד מקרה של התעללות או אפילו רצח ילדים - שלעתים, למרבה הזוועה, מופיע דווקא במשפחות דתיות מאוד - מהו אסון זה אם לא עוד חוליה במורשת ממארת שראשיתה בשחר ימי האנושות, ושגם הדתות, לטוב ולרע, יונקות ממנה את עוצמתן? כשהפסיכואנליזה קוראת לטפל במקרים כאלה באופן מעשי, בקליניקה ולא רק באקדמיה, היא תובעת ... מדבירי המגפות הגדולים ששחררו את האנושות מאימי האבעבועות השחורות ושיתוק הילדים. אנחנו רק בתחילת הדרך לקראת השגת מטרה זו. היהדות, דת - אב שהשכילה במהלך הדורות להשיב גם לילדים, הממשיים והמטפוריים, את זכויותיהם, יכולה להיות שותפה למטרה זו. אין אדם ... על שם התכתשות עם אותו אל: כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל. כי כן, סדנא דארעא חד הוא. הדת, כמו האהבה, מוציאה את המיטב והמירע שבבני האדם, ומעבר לרבגוניות העצומה של החוויה הדתית במקומות שונים ועל פני תקופות היסטוריות שונות, היא יונקת מאותן צפונות נפש. למעשה עוברים כולנו חוויית התגלות כשרעיון חדש ... את חולאי העולם בו אנו חיים, את ניכורו ואת היותו תמיד טעון - תיקון. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 6 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5. ה. תהפך לאכזר לי, בעצם ידך תשטמני (איוב ל 21) : חוויות ההתגלות השטניות עד כה ... בבדיקה פסיכודינמית של מקרים כאלה. לא מן הנמנע שצעירים אלה גודלו בידי הורה מתעלל. האינטרפרטציה של הרודף הדמוני בהלוצינציות דתיות כמייצגת דמות - אב עוינת, שהופנמה בתהליך אבל לא - תקין, הדריכה מטפלים ישראליים שטיפלו בצעירים דתיים עם תסמונות דומות של דיבוק. במסגרת פסיכותרפיה רגישה לתרבות (culturally - sensitive psychotherapy) שילבו המטפלים אמצעים מסורתיים המקובלים בעולמו הדתי של המטופל, והתוצאות התרפויטיות מצטיינות לעתים באיכות דרמאטית מרגשת. בילו וחב תיארו תגובה פוסט - טראומטית שפקדה צעיר לאחר ... היה מלאך שאיים להענישו על יחסו אל אביו והורה לו לצום ולהתנזר ממין. כיוון שאחד משני המטפלים הוא בעצמו דתי, החל דיאלוג מתמשך שבמהלכו גייסו המטפלים את האח הבכור לטקס, הנראה כשואב את השראתו מהמשפטים שהיה יהודה פריד עורך ... כי למלאך הייתה דווקא אוריינטאציה פסיכודינמית יותר: הוא המשיך להופיע לפני המטופל כפי שציפו המטפלים, לומר, כדמות שהפכה בהדרגה לאוהדת וחיובית לפני היעלמותה הסופית. גרינברג וחב תיארו שלושה מקרים נוספים של הירדפות עי דמות דימונית שפקדו צעירים ישראליים, כולם ... הרע. זוהי האומניפוטנציה של המחשבות, השלטת על פי פרויד בנפש הילד, ועל פי קליין אף בנפש התינוק. גם פיאזה, מנקודת הראות ההתפתחותית, שם לב לזיהוי שעושה הילד בין מוות ורצח. רגש האשמה שמעוררת חשיבה ארכאית זו גורר את מנגנוני ... עבירות שעשה ולצוות עליו מנהגי צום ופרישות. המחברים לא הבחינו כי בין המקרים שתיארו לסיפורו של קארו קיימת עוד נקודת דמיון מכרעת: חייו של קארו סובבים סביב האובדן והשכול במידה שאף באותם ימים הייתה בולטת בטראגיות שלה. המגיד מזכיר לקארו איך, בפרק זמן קצר, שכל את שני בניו, בתו ואשתו. העובדה שקארו נישא חמש פעמים מלמדת כי הוא גם התאלמן פעמים אחדות. לדברי ורבלובסקי (שיחה אישית), קרוב לודאי שקארו איבד בוודאי בילדותו את אביו, שכן ... 3) ויאמר משה אל אהרן: הוא אשר דבר יהוה לאמר: בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד. וידם אהרן. כמידת הקרבה האינטימית עם האל, כך סכנת פגיעתו. כך ממש אומר האלוהים למשה על מרים הנביאה: (במדבר יב 14) ויאמר ... עמה הרעות להמית את בנה? הנביא המבקש רחמים על זולתו מקבל כמובנת מאליה את העובדה שהאלוהים פוגע בו! החוויה הדתית נותנת ביטוי, אם כן, גם לפניו העוינות של ההורה. אולם, כיוון שהמונותיאיזם מנע בתוקף פיצול של דמות האב לחלק ... בר עקיבא ותורתו, עשיתי דמיך שני מעין! ר מאיר היה מתלוצץ בעוברי עברה. פעם אחת נדמה לו השטן כאשה עומדת בעבר הנהר. לא היה שם גשר. תפס במצר והחל עובר בו והולך. כשהגיע לחצי המצר הניחו. אמר לו: אלמלא ... עלול ליפול קורבן להן בנסיבות שסתם אדם היה מתגבר עליהן. כאן נכנסים אנו לאחד התחומים הסודיים, שלא לומר האפלים, ביהדות כולה: כמה מצוות שנראו בפירוש אליליות זכו במהלך הדורות לפירושים סודיים, שהמפרשים הצניעו ברמזים שונים, ונחשפו בהדרגה במהלך הדורות. ... לשטן כדי שלא יסכסך בין ישראל לאלוהים. הזוהר (פרשת תרומה קפב - קפד) הרחיק לכת וקבע כי כמה ממצוות היהדות (כגון השיער שבתפילין או מצוות עגלה ערופה) כוונתן, בעצם, לעבוד את השטן, ומי שמנסה להיות צדיק מדי ולהתחמק מקיומן, כפי שעשה איוב, ייענש עי השטן. מסתבר, אם כן, כי גם השטן, על פי הקבלה, ראוי לפיוס במסגרת עבודת האלוהים! שני מקורות, אם כן, לאובייקטים הטמאים שיוצרת הדת: ההיבטים השנואים (או השונאים) של ההורה הנפטר, שאינם מתיישבים עם הרגשות האוהבים כלפיו, יוצרים את דמות האל הזועם או ... והמוכחשים של האני מושלכים על דמות חיצונית, הזויה או ממשית, כגון יצר - הרע או עמלק. בתפקיד שטנים מופיעים בדתות השונות גם אובייקטים אמיתיים, המשמשים מושאים להתקה של הרגשות השליליים כלפי המנהיג הנערץ, העם הנבחר או כל אובייקט המוכרז כעליון, והמחייב יצירת אובייקט נגדי שינקז אליו את כל הרגשות האסורים. הדתות השונות מציגות מידות שונות של פיצול, החל מההנגדה המוחלטת בין האל והשטן בנצרות וכלה בחילופי תפקידים מפתיעים ביניהם במיסטיקה ... שד יהודי. טרם, ככל הידוע לי, הוגשה הצעה לתיקון חוק השבות לאור קביעה זו. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 7.

תאולוגיה - חקר הדת - מבוא תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון) היא חקר הדת, יחסי האדם והאלוהים באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות, או שאינם רציונליות. הגם שתחילתה של התאולוגיה והנחלתה בעת העתיקה במוסדות דתיים, כגון מנזרים, בימי הביניים הונהג לימודה באוניברסיטאות באירופה. היסטוריה של המושג המושג תאולוגיה שימש בספרות היוונית הקלאסית, כשמשמעו דיון ... דיון כזה: מיתי (המתייחס למיתוסים של האלים היווניים), רציונלי (ניתוח פילוסופי של האלים והקוסמולוגיה) ואזרחי (המתייחס לטקסים ולחובות של הדת הציבורית). המושג אומץ על ידי מחברים נוצריים. הוא מופיע שוב בכמה כתבי יד של הברית החדשה, בכותרת של ספר ... או סיפור של דרכי האל) יכלה פשוט להתייחס לתנך. 5.במקורות לטיניים סכולסטיים, המושג התייחס למחקר הרציונלי של הדוקטרינות של הדת הנוצרית, או (ליתר דיוק) הדיספלינה האקדמית שחקרה את התובנות והמשמעויות של השפה והטענות של התנך ושל המסורת התאולוגית (המסורת ... והכנסייתים), ואם כי המושג תאולוגיה יכול להתייחס לכל דיון ביחס לאל או לאלים, או בעצם דיון על כל נושא דתי, הוא בדרך כלל משמש לציון המחקר האקדמי (באוניברסיטאות, סמינרים דתיים, או במקומות אחרים) של הדוקטרינות של דת כלשהי, או של היחסים והניגודים בין דתות שונות, אם כי תחום אחרון זה בדרך כלל קרוי מחקר השוואתי של הדתות. תאולוגיה ודתות שאינן נצרות בחוגים תאולוגיים אקדמאיים, יש דיון מסוים סביב השאלה, האם תאולוגיה היא פעילות שמיוחדת לדת הנוצרית, או שגם דתות אחרות עוסקות בה. יש שאומרים כי המושג מתאים דווקא לדתות שמאורגנות סביב מערכת אמונות מורכבת - דת שמיוסדת על דוקטרינות מסוימות, שמזמינות חקירה ובדיקה, בייחוד אמונות או דוקטרינות שקשורות לאלוהים (תאוס), ולפיכך הוא מתאים פחות להקשרים דתיים שמאורגנים או מובנים בצורות אחרות. כך, לדוגמה, יש קורסים אקדמאיים על בודהיזם, שעוסקים בחקירה רציונלית של ההבנה הבודהיסטית של ... וכי אנלוגיה איסלאמית מתאימה יותר לדיון התאולוגי הנוצרי היא החקירה והפיתוח של החוק האיסלאמי - השריעה. תאולוגיה והפילוסופיה של הדת התאולוגיה בדרך כלל מניחה את האמיתות של לפחות חלק מהאמונות בדתיות, ולפיכך היא שונה מהפילוסופיה של הדת, שאינה מניחה את אמיתותם של אמונות דתיות כלשהן. בעקבות כתביו של התאולוג האמריקאי האנס פריי, נוכל לתאר את היחס בין התאולוגיה לפילוסופיה של הדת באופן הבא. בקצה אחד של הקשת נמצא דיונים על תופעות וטענות דתיות, כאשר הדיון הוא כולו במושגים של דיספלינה חילונית כלשהי (כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה חברתית), ללא התייחסות לדעותיהם של מאמיני אותה הדת לגבי התופעות והטענות האלה (לבד מאשר הדעות הן סימפטומים של שהחוקר מנסה להסביר). בקצה השני של הקשת ישנם דיונים של התופעות והטענות האלה, שמשתמשים אך ורק במושגים של המאמינים הדתיים עצמם, כשהם חוקרים את המבנה הפנימי של ראיית עולם דתית כלשהי. בין שני הקיצוניות האלה ישנו גיוון גדול של מחקר תאולוגי, שמחפשים התאמה בין שני סוגי התאור האלה - ... הגישות התאולוגיות השמרניות כמו גם לגבי הגישה הליברלית. (לדוגמה, תאולוג שמרן עשוי להקביל בין טענות שנמצאות בכתבי הקודש של הדת לגבי אירועים היסטוריים, לבין תיאור של העבר כפי שהוא עולה מהמחקר ההיסטורי, כשהוא טוען שיש התאמה בין שני התיאורים ואולי שיש אף קשר חזק יותר. תאולוג ליברל עשוי להיות מעוניין יותר בחקר ההתאמה בין הטענות האתיות של הדת לבין הרעיונות של פילוסופיה חילונית כלשהי, כגון האקזיסטנציאליזם). אך יש הבדלים בין סוגי הדיונים האלה, כאשר יש שמעניקים את העדיפות לדיון החילוני או לתיאור הדתי הפנימי: איזה דיון הוא שקובע את סדר היום, איזה הוא שמחליט בסופו של דבר, וכן הלאה. במושג תאולוגיה ניתן להשתמש על מנת לציין כל אחד מהדיונים האלה, וכן את הקיצון שמגביל עצמו לתיאור דתי עצמי, המושג פילוסופיה של הדת מתאים לקיצוניות השנייה, ולדיונים רבים שנמצאים באמצע, אך מסתבר כי הוא יוגבל להתאמות שמעניקות עדיפות לדיון החילוני. במידה שבה התאולוגיה סומכת על המושגים של מאמיני הדת עצמה, מסתבר כי היא תחקר בידי אלה שיש להם מחויבות כלשהי למושגים הללו: כלומר, או בידי מאמינים של הדת, או בידי אוהדים של הדת הזו. אמנם, אין צורך להיות מאמין כדי להיות תאולוג: יש שלומדים תאולוגיה פשוט כדי להבין טוב יותר את מבנה הדת ואת המשמעויות שלה, או כסוג של ניסוי חשיבה - אם כי ככל שמתרחקים מהקצה של הפילוסופה של הדת לכיוון התאולוגיה, המאמינים נעשים יותר ויותר שכיחים. תאולוגיה וטרנספורמציה בנצרות המזרחית, יש דגש גדול יותר על תפילה מאשר על ... ולפיכך כתאולוגיה הנכונה. אבות כנסייה מוקדמים רבים תיארו את התאולוג כאדם המתפלל באמת. באופן דומה, נוצרים אחרים, וכן מאמינים בדתות אחרות, מאמינים כי לימוד על האל ללא כל יחס או רצון ליחס עם האל הוא דבר כמעט חסר משמעות, ... לאל כניסוי היסטורי, אנתרופולוגי, או סוציולוגי, ויחד עם זאת לא לרצות להיות קשור באופן אישי לאל כפי שהוא מוצג בדת. אך באופן כללי יותר, תאולוגים רבים מסכימים כי מכיוון שהנושאים שהתאולוגיה עוסקת בהם קשורים לאמונות ולהתחייבויות העמוקות ביותר של ...

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 2 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 1. א. עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד (קוהלת ג 4) : האבל, סיבוכיו ותרומתו לתרבות ההשערה הראשונה שאציע היא כי הרבה חוויות דתיות נולדו מתוך חוויה נפשית כלל - אנושית, הנראית שונה לגמרי: האבל. ידוע לנו הקשר הפשוט בין השנים: הדת מתערבת באבל, קובעת את צורתו ולעתים אפילו מנצלת אותו כדי לחזק להבא את אחיזתה באבלים. בבניין ציון תנוחמו היא דוגמה מפורסמת, ולפעמים אף מקוממת, בניסיונה השקוף לרתום אהבה מיותמת לצרכים לאומיים ודתיים. אבל בכוונתי להראות כי הקשר בין האבל והדת הוא עמוק וקדום הרבה יותר. הבה ניזכר בביטוי רב - עוצמה מהתנך לגבי האבל הקשה מכולם, השכול: וימאן להתנחם ... אשמה קשה מנשוא. הא ראיה, שבתרבויות רבות רווחים מנהגים של פגיעה עצמית מצד האבלים, המסגירים את רגש האשמה הסמוי. היהדות אסרה על מעשים כאלה (דברים יד 1) וכפשרה התירה פגיעה עצמית סמלית בצורת קריעת הבגד ומנהגים מתונים של סיגוף. במקרים רבים (וגם לכך קיימות הקבלות ביהדות) מעורר המת פחד, ורוח המת נתפסת כעוינת, ודווקא כלפי שאריה הקרובים ביותר - רמז נוסף לתחושת האשמה של השארים. ... בהם, ומתוכם הייתה זו חוויה מפחידה ל - 57%, אך הפחד פחת לקראת סוף השנה הראשונה. שלא במפתיע, אמונה דתית נמצאה כאחד האמצעים השכיחים והיעילים בהתמודדות עם האבל. חוקרים אחדים הצביעו על קווי הדמיון המתבקשים מאליהם בין האבל הלא ... לאחד גישות רבות ושונות, הדגישו את חשיבות רכיב האבל בהפרעות חבלתיות שונות ואף הציעו את האבל הטראומטי כקטגוריה קלינית נפרדת. גם הסתכלויות אישיות השלימו ממצאים אלה. רוזלינד קארטרייט, חוקרת מובילה בתחום השינה והחלום, סיפרה בראיון טלוויזיוני על הסתכלויות שעשתה בחלומותיה שלה לאחר מות בתה, החל בחלומות פיצוי פשוטים בהן חוזרת המתה אל אמה וכלה בחלום בו היא נפרדת ממנה. הקישור שעשה פרויד לעיל בין האבל לדיכאון, הגיוני ככל שיהיה, לא התקבל כדבר מובן מאליו. ממצאי המחקרים לא ... כללו של דבר: כי ארד אל בני אבל שאולה. ולולא התורה היא שעשועיי, ודברי החכמה שאשכח בהם יגוני, אז אבדתי בעוניי. דוד בן מימון, אחיו הצעיר של רבי משה, טבע באוקיינוס ההודי בתתקכח, שנה בלבד אחרי מות האב בתתקכז. ... החוזר, ובעקבותיו הדיכאון רב - השנים המלווה בסימפטומים סומטיים קשים עד סכנת חיים, רגש האשמה של השורד, מציאת הנחמה בדת וגם בהחלטה ללמוד רפואה אחרי האובדן - כל אלה מוכרים היטב לחוקרי הצורות הפתולוגיות והבריאות של האבל. אכן, מלבד ... גם סיבת רבים מחולאי הנפש וגם מקור היפים שבאוצרות התרבות. טבעי אפוא לחפש את עקבות חוויית האובדן גם ביצירה הדתית. הקשר בין פרידה מאדם יקר לבין הכמיהה לשמירת האל עולה מברכות פרידה רבות הנהוגות בעולם: ה - Goodbye האנגלי ... עם יקירו הנותר או יוצא לדרך בלעדיו. ואם כך בפרידה הזמנית, מה לגבי האובדן? התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 3.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 4 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 3. ג. אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן (מלב ב 10) : אבות ונביאי המונותיאיזם העברי והנה, לצד העדויות ההיסטוריות על נביאי הדתות, התואמות את המודל הפסיכודינמי בדבר הקשר בין חוויית ההתגלות לאבדן ההורה, מפתיע לראות עד כמה אחידים גם סיפורי התנך ... התנסויות מסיפור חייו שלו. מחקר שיסייע בידינו רבות בנושא זה הוא חיבור - נעוריו הגאוני של ראנק, המיתוס על הולדת הגיבור. בספרון זה, שלמרבה הצער כמעט ונשכח, הראה ראנק איך אגדות מכל תרבויות העולם על הולדת גיבור לאומי מכילות מוטיבים דומים להפתיע: לידה בנסיבות מוזרות, אי - ודאות בכל הנוגע להורות על הילד, אימוץ בידי ... וישבו שם. ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן. ויאמר יהוה אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. בנו של אברהם נולד בנסיבות שאינן מקלות, בלשון המעטה, על הקשר בין האב ... מיד אחרי פרידה סוערת מחותנו ולילה לפני פגישה מאיימת עם אחיו הבכור, זכה יעקב לאחת ההתגלויות הביזאריות ביותר בתולדות הדתות: (לב 25 - 33) ויותר יעקב לבדו. ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא כי לא יכל לו ויגע ... ראשה כעמר נקא כרסיה שבבין די נור גלגלוהי נור דלק. בין מלכי יהודה מתבלט המלך יאשיהו בן אמון ברפורמה הדתית הרחבה שחולל כשמצא את ספר התורה הנשכח בבית המקדש. הביוגרפיה של מלך זה דומה להפליא לזו של אחנאתון: הוא ... חיצוני, בדמות אל המייסר אותו ואת העם. נושא זה נחקר בהרחבה עי ארלוו50 במאמרו הקלאסי התקדשות הנביא. חוויית האובדן עומדת ביסוד מאפיין נוסף של הנביא והמנהיג הדתי: הצורך להופיע כמושיע וגואל בחייהם של אנשים סובלים. אטווד, במאמר רצוף פרשות - מקרים נוגעות ללב, תיאר אנשים שנטלו ... לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5.

סקס, יחסי מין, עליסה בארץ הפלאות, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: סקס, יחסי מין, עליסה בארץ הפלאות, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה. שאלה: מה המטרה של המין? אליעד: מה המטרה ... בכל אדם יש את התחושה, שהוא לא רוצה להתעסק אם דבר שישגע אותו. היא מגיעה עכשיו למסיבת, אין יום הולדת, הכל נראה חי, גם הכלים רוקדים ושרים. גם כל קומקום שר בדרך המיוחדת שלו, כל ישות היא בפני עצמה. וגם בחיי היום יום ניתן לחוות כך את החיים. היא ניסתה להסתכל מלמעלה ... קורים רק לאנשים טיפשים. עליסה אמרה לו שהיא רוצה לשתות, אז הוא אמר לה: לא, אם את חוגגת יום הולדת. אז היא אמרה לו שהיא חוגגת, אין יום הולדת. בגלל שהוא בחוויה של, אין יום הולדת, אז הוא שכח בכלל כמה ימים וחודשים יש, למעשה החיים שהאנשים חווים, הם הגדרות שהם יצרו. שאלה: חבר שאל אותי, אם איחלתי לאשתו יום הולדת שמח, ואמרתי לו שלגבי אין משמעות לימי הולדת. אליעד: האנשים חוגגים את ההתקרבות שלהם למוות. הם חוזרים למקום שממנו באו. שאלה: בדרך כלל אנשים מעל גיל חמישים בוכים כשהם מתקרבים למוות. אליעד: עזבי, רמת השיגעון כל כך גדולה, שאפילו לא כדי לדבר עליהם. אנשים שחוגגים יום הולדת, זה ממש שיגעון רציני. אם אתה רוצה לבלות, לך תבלה, מדוע אתה צריך תירוץ? למה האדם חוגג יום הולדת? לאדם רע בחיים, הוא עובד, עובד, עובד ויודע שבסוף ימות ולכן רע לו. אז הוא משקר את עצמו ואומר, למה אני עובד? כי החיים זה דבר קדוש, כי למעשה היום הולדת היא חגיגת קדושת החיים. כדי לתרץ לעצמם את הדיכאון שהם מרגישים, בגלל שהם מתאמצים בחיים, הם חוגגים יום הולדת. אם תשאל את האדם, מה שונה חי ממת? אם הוא יחשוב על זה, אז הוא ישאל, מדוע אני צריך ... הוא מתאמץ כי הוא משוגע, מי יכול להגיד שהחיים שלו זה חגיגה כל כך גדולה, שהוא אומר, איזה כיף שנולדתי? שאלה: למה אנשים חושבים שיש קדושת חיים ולא קדושת המוות? אליעד: אולי יש קדושה לחיים שלך בגוף הזה? אף ... מבין, שהדבר שממנו אתה עשוי, קיים לנצח, אז אתה יודע שאתה חי לנצח, אז בכלל מה יש לחגוג יום הולדת? אבל אנשים אוהבים לחגוג כל שינוי. למשל הורים מביאים ילד, והם יודעים שהחיים זה לא משהו, אז הם חושבים, ... יהיה אומלל? אז הם מנסים לעשות לעצמם שטיפת מוח, שזה טוב שהוא בא לעולם, ולכן הם חוגגים לו יום הולדת. תארי לעצמך שהיית מסתכלת על הקיר, ומדמיינת שזה את, אז לא תפחדי למות, מקסימום תזוזי קצת, אבל אם את ... זה כמו צואה, זה מיותר, זה פסולת. הוא אומר שזה כמו להשאיר ירושה לילדים שלך, ירושה, פירושו סתם התאמצתי, עבדתי, עבדתי, ועבדתי ולא בשביל עצמי אלא בשביל הילדים. רבי נחמן אומר שכסף מקצר לך את החיים, למה? בגלל הדאגות. העניין הוא שכשאתה מביא ילד, זה בגלל התלות שלך. ואם אתה דתי ומביא ילדים, כי אסור לך לא להביא ילדים, אז אתה עוד יותר סובל. ראיתי היום בערוץ הכנסת, שהדתיים רוצים שיממנו להם את המזון לתינוקות. עכשיו, למה צריך לממן להם את המזון? הם מביאים המון תינוקות, ואם הוא ימות ברעב? זה המימון הכי טוב, יישאר כסף לשאר הילדים. לכן צריך לעלות את המחירים, כדי שהדתיים יביאו פחות ילדים. אפילו בטבע לא כולם שורדים, מעשרה גורים אולי רק שניים שורדים. אבל הדתי, גם מביא ילדים, גם לא הולך לצוד, וגם רוצה שאתה תצוד בשבילו. אז למה בכל זאת מממנים אותם? כי ... למישהו, אז זה כאילו מקדש את העבודה שלו. זה כאילו לכפר על הפשעים שהמדינה עושה, ולכן היא מממנת את הדתיים. בקשר לילדים, בגלל שהאדם תלוי בהם רגשית, הוא מרגיש רע. אבל זה לגבי כל דבר שהאדם תלוי בו רגשית. ... הפעולה. אין אצלו שינוי בין לפני הפעולה לאחרי הפעולה. נחזור לעליסה, הוא מנסה להסביר לה, מה זה, אין יום הולדת, ואומר: הכל זה חגיגת יום הולדת. אז למה הם לא חוגגים כל השנה בלי סיבה, מדוע צריכים לחגוג, אין יום הולדת? למעשה יש פה תהליך מעניין, שבו אתה צריך לצמצם את עצמך. הם מבחינתם מוכנים לחגוג כל יום, אבל כדי ... אז יום אחד הם לא חוגגים. בעיקרון, אתה צריך להיות בחוויה שאתה תמיד חוגג, ולא משנה אם יש יום הולדת או אין יום הולדת. שאלה: אז למה יש את החיסרון של יום אחד? אליעד: זה בעצם מה ששאלת פעם קודמת, למה הוא יצר ... קיים. למה אלוהים תמיד קיים? שאלה: למה אלוהים עושה את מה שהוא עושה? אליעד: תנסי לחשוב, למה הוא עושה, מנקודת המבט שלו. תחשבי שאת אלוהים, תכנסי לחוויה הזאת, ומתוכה תשאלי למה את עושה. תחשבי שאת קיימת אין סוף זמן, ... בו. הם מבטיחים לך חוויה שבשכל זה לא נתפס. אליעד: כי אומרים לך שאי אפשר לתאר, אבל כאשר את צועדת, את צועדת למקום מוגדר, את צועדת לרצון להשפיע. אולי את לא יכולה להסביר בשלמות, אבל את יכולה להסביר חלקית. את יודעת מה זה רצון, ואת ... ומצפה שאלוהים יעזור לך, אז לעולם זה לא יקרה. כי אין אלוהים מלבדך. אתה עצמך אלוהים שרוצה שתהיה כתודעה נפרדת. אז או שאתה כאלוהים רוצה תודעה אחרת, או שאתה כאלוהים רוצה להישאר בתודעה נפרדת. שאלה: ואם אתה כאלוהים רוצה תודעה אחרת? אליעד: אז תקבלי. שאלוהים רוצה משהו, זה עד הסוף, הוא לא מחפש ... מניע אותי? תעזוב את הסיפורים, תראה מה כרגע קורה איתך. ואם תתמקד בעכשיו, אתה תראה את השביל. עליסה לא ממוקדת, היא זורמת עם מה שיש. הנמשל הוא, שכרגע אנחנו רוצים להיות כאן, כרגע אנחנו חולמים את החלום, עם כל ... באדום, כי בטעות הם שתלו וורדים לבנים במקום אדומים. והמלכה שרואה שצבעו את הוורדים, מאוד מתרגזת. למה הדבר דומה, לדתיים שעושים מצוות ולא שואלים, למה צריך לעשות מצוות, כי אומרים להם שאלוהים אמר ואסור לשאול. אבל הדתיים מאוד חרדים, כי יש להם עסק עם אלוהים, הם מפחדים מאלוהים, ולכן הצרות שלהם גדולות מכל צרה אחרת. עליסה ... שני יש בזה משהו טוב, כי האדם מערער על סמכותו של אלוהים. למרות שמוציאים את הגננים לגרדום, היא לא מפחדת ומנסה להגן עליהם. שימו לב שבתחילה המלכה התעלמה ממנה, אבל מיד כשאתה מתחיל לדבר קופצים עליך עניינים. שזה לא ... הוא עדיין לא בטוח שזה ככה. העד הראשון, בחוויה שאין בכלל בעיה. העד השני אומר שהוא חגג, אין יום הולדת. ואז הוא אומר למלכה שגם לה, אין יום הולדת. מה זה אומר? שכאן הוא מסכים לסמכותה של המלכה. באין יום הולדת למעשה פירושו שאנחנו לא מגדירים הגדרות, זה ...

המוסר היהודי בהלכה במאמר זה באנו לבאר את תפיסת המוסר של הדת היהודית. ראשית נקדים ונאמר שענייני המוסר של כל חברה בכלל וכל אדם בפרט הם, ככל הנראה, טבועים בנו כיצורי ... בהנהגת איזו קהלה שתהיה מבני אדם, עד שקהל הלסטים אי אפשר שלא יקבלו הצדק ביניהם, ואם לא, לא היתה מתמדת חברתם. ההבדלים בהתנהגות המוסרית שבין אדם לאדם או בין חברה לחברה נובעים, בסופו של דבר, מאותו הערך העיקרי, הבסיסי ... אדם. לעתים האדם (קיומו וטובתו) הוא הערך העליון, לפעמים העם או הארץ הם הערכים העליונים ויש שהערך העליון הוא עבודת ה . הנה להמחשת העניין: אעפ שכמעט כולם מודים שרצח אדם דבר מתועב הוא, הרי שיהיו הבדלים בהתייחסות לרצח. ... במינו או באמונתו, הנה לדידו הרוצח עובד אלילים הרי הוא כרוצח כל אדם. ואילו המקבל על עצמו את הערך עבודת ה כערך עליון, לדידו רצח עובד אלילים (שכופר בעבודת ה) לא יחשב לאיסור ויתירה מכך אף יחשב כמצוה, וכך כתב בספר העיקרים לרב יוסף אלבו, מאמר שלישי, פרק כה: והעובד עבודה זרה שאינו רוצה לקיים ז מצות בני נח כגר תושב גופו מותר כפי הסכמת כל הדתות, ואפילו הפילוסופים מתירים דמו ואמרו, הרגו למי שאין לו דת. וכן תזהיר התורה על עובדי עבודה זרה, לא תחיה כל נשמה, ואם גופו מותר כל שכן ממונו כי העובד עבודה זרה ראוי להרגו ולא לחמול עליו וכיוצא באלה רבים. ברור שהמקבל על עצמו עבודת ה כערך עליון אינו חייב לקבל קדושת חיי אדם (כל אדם). יתר על כן, על פי ההלכה מי שאיננו מקבל עליו את הערך העליון הזה ועובד עבודת אלילים במקום עבודת ה בן מות הוא. כיון שבאנו להסביר את המוסר היהודי אשר בהלכה, עלינו לפרט קודם מהו אותו ערך עליון שמקבל על עצמו האדם היהודי, הדתי - חרדי? הערך העליון הזה הוא עבודת ה היינו, לקיים את מצוות התורה שניתנו על ידי האלהים, בכך מקיים האדם את תכליתו שלשמה הוא נברא. כך ... יצורי אנוש כמו חמלה ונדיבות, האדם היהודי צריך לעשות בהם אך ורק מפני שצווה לעשות כך בחוקי ההלכה, כחלק מעבודת ה, ולא מפני שכך מרגיש מטבעו! כמבואר במסכת מגילה דף כה עמוד א. שם מבואר מה הטעם שהאומר בתפילתו ... ושומרי מצוותיו. הנה, היהודי שומר המצוות אסור לו לבקש רחמים סתם אלא רק באותם עניינים שבהם הרחמים הם גזירת הדת. וכך כתב בשות עטרת פז חלק ראשון כרך ב - יוד, הערות סימן י, הערה ד: ... האיש הישראלי ... כאן ראוי לצטט את דבריו המאלפים של פרופסור ישעיה ליבוביץ זל: יש דוגלים בסיסמה של המוסר היהודי הנבואי. אולם היהדות התגלמה בדת, ודבר זה כשלעצמו אינו מאפשר כלל את קיומה של הקטגוריה מוסר יהודי. האמונה הדתית המתגלמת בתורה ובמצוות אינה קטגוריה מוסרית. היא אינה מכירה במצפון האנושי, ואין זה מקרה שאף אחד ממח נביאים וז נביאות שעמדו לישראל לא פנה מעולם למצפון האנושי. המצפון האנושי, הערכתו והעמדתו במרכז אפשריים רק אם אדם אינו מכיר באלהים. המוסר כערך עליון ומוחלט הוא קטגוריה אתאיסטית, הנובעת מראיית האדם כתכלית ... לבבכם - זוהי שלילת קאנט, ולא תתרו אחרי עיניכם - זוהי שלילת סוקרטס, וכל זה משום אני ה אלהיכם (יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, עמוד 239). דברי פרופ לייבוביץ עמוקים וקשים. להשקפתו אין ליהודי הדתי מוסר אנושי כלל (שהרי הוא שולל בדוגמת קריאת שמע שלו את שני המובנים היחידים של מוסר). לשומר מצוות יש ... שנכנס בתורתנו הוסיף לו האל אהבה וייחד לו מצוה נוספת. הרי לך שהערך העליון של שומר התורה והמצווה הוא עבודת ה. כל מי שאינם בקטגוריה זו (כמו לא - יהודים, אפיקורסים וחילונים שאינם שומרי מצוות וכו) לא חלה עליהם ... אזרח אותה המדינה. כלומר במערכת הרואה את האדם כתכלית המציאות, כל הפוגע באדם ראוי לגינוי ואילו במערכת הרואה את עבודת ה כתכלית הבריאה ידון לגנאי כל אשר פגע בעבודת ה. צדקה - דברים פרק טו, ז: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה אלהיך ... להחזיק בהם והוא אמרו יתעלה, (שם) לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. וזה אזהרה מלקנות מדת הכילות והאכזריות שתמנע מעשות הראוי. ובשערי תשובה לרבינו יונה (ר יונה בן ר אברהם גירונדי החסיד חי בגירונה וברצלונה ... כד [1263] ), שער ג: לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך (דברים טו, ז). הוזהרנו להסיר מנפשנו מדת האכזריות, ולנטוע בה נטעי נעמנים, הם הרחמים והחסדים הנאמנים, כמו שכתוב (שם כח, ט): והלכת בדרכיו. ובעבור כי מן ... השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים. הנה עיננו רואות כמה הקפידה התורה וצוותה על מידת הצדקה עד שהגדירו ראשונים את הנמנע מהצדקה כאכזרי. אבל הנה, למרות כל זאת, יש כאלה אשר מותר להתאכזר אליהם: ... ותראה, התלמיד החפץ בדעת ובאמת, כי בהלכה היהודית הזכות לפת לחם, או לבגד או לכל עזרה אנושית תלויה לחלוטין בעמידתם של הנזקק והסובל בקריטריון דתי: אם שומר מצוות או לומד תורה הוא - יקבל נדבה ואם לאו, לא יקבל. הגע בעצמך: תקום מדינה ותקבע ... השקפותיהם. כיון שהיפוכו הגמור של דבר זה בהלכה, זאת לך לאות שלא ערך האדם הוא לנגד עיני ההלכה אלא עבודת ה . תלמיד חכם נחשב ומקבל, עם הארץ אינו נחשב ולא יקבל (אם אין די צורכם לתלמידי חכמים). צדקה ... מפני דרכי שלום בלבד ולא שצריך לתן להם צדקה ככל האדם, כתב רמבם שתיקון זה יתבטל לעתיד לבוא. הלכות עבודת כוכבים, פרק י, הלכות ה - ו: מפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום... אין כל ... בארצך - אפילו לפי שעה. שוב רואים אנו שכל ההצדקה למעשי חסד וסיוע על פי ההלכה היא רק לתכלית עבודת ה, ואם הגוים אינם מקיימים את המצוות המוטלות עליהם (שבע מצוות בני נח) הרי שאין ליתן להם צדקה. ואף ... חובה להתעלם. השבת אבידה לחילוני שאינו שומר שבת - שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רסו, סעיף ב: חייב להחזיר אבידת ישראל אפי היה בעל האבידה רשע ואוכל נבילה לתיאבון. אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפיקורוס מישראל, והאפיקורסים והכותים ... החזיר אבידה לנכרי - זה דווקא לקידוש שם שמיים, וכן כתב השולחן ערוך (חושן משפט, סימן רסו, סעיף א): אבדת העובד כוכבים מותרת [אין להחזירה], שנאמר, אבידת אחיך (דברים כב, ג). והמחזירה הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה. ואם החזירה לקדש את ... שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו אסור. ועיניך רואות עד כמה המוסר היהודי מכוון אך ורק לתכלית אחת והיא עבודת ה. אסור לרחם על גוי גם אם מסכן הוא מאד ואסור להחזיר לו כל אבידה שאבדה לו. רק אם ... שיהודי הוא לכל דבר. ושוב רואים אנו שכל החסד והאחווה והרחמים של העולם התורני - הלכתי מכוונים אך ורק לעבודת ה. לא חסד עם אדם משום שהוא נזקק ולא אחווה עם אדם משום שהוא נצרך ולא רחמים על כל אדם באשר הוא אדם. אלא חסד ורחמים ואחווה על פי מה שאדם מכניס לפיו ולקיבתו כמצוות הדת. וכל מה שכתבנו ואמרנו לעיל כבר כתב הרמחל בספר מסילת ישרים (והוא ספר מוסר נחשב ביותר), פרק א - ... בשמירת המצוות. אין כלל צורך לומר כי אל מול השקפה זו ניצבות, בתוקף שווה, הרבה השקפות אחרות (פילוסופיות, חברתיות ודתיות) שלכל אחת מהן ערך עליון משלה ולכל אחת אושר עילאי לשיטתה ולכל אחת דרכים אל האושר כטעמה. הנה אחד ... וחיפוש האמת הנצחית והאינסופית כדרך חייו. גם שפינוזה מוצא אמת זו באלוהים, אבל אין שום דמיון בין אלוהיו לאלוהי היהדות. לכן היה שפינוזה, לשיטתו, חומל על כל אדם גם בלי לפשפש קודם במילתו או בציציותיו. העולה מדברינו שהאדם הנבון, ... לחייו. עומדות לעזרתו 2500 שנות הגות אנושית, מן הפילוסופים היווניים ועד להוגי דורנו. המידע והניסיון העומדים לרשותנו עצומים. מספר הדתות, הפילוסופיות והתורות החברתיות רב מאד. כל אחד מאיתנו חייב לחשוב, להתלבט ולהחליט על הערכים, המשמעויות והדרכים הנראות לו. בהכרעות קשות שכאלה, לא רק השכל אלא גם הרגש ראוי שישתתף. עפי היהדות (ראה דעת הרמחל לעיל) משמעות החיים בעולם הזה היא קיום מצוות התורה אשר על פיהם ינהג ויקבע האדם את ...

זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 1 משה הוא הספר האחרון שפרויד כתב. הספר מורכב משלוש מסות. ופרויד נלחם בכתיבתו זמן רב. ... הימים היו ימי עליית הנאצים. היהודים היו מפוחדים והמומים. האם ייתכן שפרויד חשב שאם ייתן ליהודים מוצא וינתק אותם מהדת האירופאית הוא יעזור להם? במה? למה היה חשוב לו לחבר את היהודים למצרים. לנתק מסורות, ולקרוע את החוט המחבר ... והחולה הזה. אין לדעת בברור. מה גרמו לו הנאצים לחשוב ולהרגיש. האם רצה לנתק את השמיות המוכרת ולחבר את הדת היהודית למקור אחר בכלל. שנים התלבט בדמות ובפרסום. למסה הראשונה קרא משה מצרי הוא יודע מה הקושי לשבור מסורת של עם ומתנצל על זה בפתיחת המסה. פרויד קורא בספר תיגר על עיקרי הדת היהודית והדת המונותיאיסטית, אך בעקיפין הספר הוא ניעור תורתו של יונג. דחייה של התת מודע הקולקטיבי. הוא מנסה להראות כיצד נוצר ... יהודה וממלכת ישראל. הוא מדבר על שני עמי יסוד שהתחברו לעם אחד. אומה שיש לה שני שמות לאל. שתי דתות שהאחת מודחקת על ידי האחרת. שני מייסדי דת ההופכים לאחד אצל מספרי הסיפורים של אז. בהקדמה לחלק השלישי מדבר פרויד על השינויים החברתיים בעולם. הקדמה והברבריות משלבות ... את תנאי חייהם של מיליוני בני אדם שחיו קדם בדיכוי. ברוסיה היו נועזים דיים לשלול את הסם המשכר ששמו דת. ונבונים להעניק חופש מיני. אך תוך כדי הכפיפו אותם לאלימות אכזרית וגזלו את חופש המחשבה. באלימות דומה מחנכים את העם האיטלקי. הנסיגה לברבריות פרה היסטורית של העם הגרמני. דווקא הדמוקרטיות השמרניות הפכו לשומרות הקדמה התרבותית. הכנסייה הקתולית מתנגדת להתפשטות סכנה זו לתרבות. פרויד מפחד לפגוע בפרסום מאמרו לא רק ביהודים, יש לו חשש שגם הכנסייה תצא נגדו. הוא חושש שפרסום מאמר על הולדת הדתות המונותיאיסטיות תגרם לסקנדל שיסיט את תשומת הלב מהנאמר. לא ברור כלל אם משה, האיש שנתן לעם את החוק והדת, היה אכן דמות היסטורית או יציר אגדה. העובדה הראשונה שפרויד בודק הוא שאלת השם משה את הסיפור על התינוק ... ששמו המלא היה דומה לשם תחותמס שמרכיב בתוכו קרבה לשם משה. פרויד מצטט את אוטו רנק תלמידו שכתב את לידתו של גיבור רנק מביא דוגמאות ממיתוסים שונים וממקומות רחוקים ומוכיח שיש קרבה עד לצד המילולי אפילו לעמים שונים והמיתוסים ... שלנסיך מצרי היה איזה מניע להנהיג שבט שכנראה רחשו לו בוז. צריך לזכור שמשה היה זה שנתן לעם את דתו. אין להניח שלעם הזה לא הייתה איזו צורה של דת קודמת. אך משה נתן את מה שמוכר עד היום כדת משה. האם אפשר לדחות את הסברה שמשה הביא את הדת המצרית? בני ישראל לפי המסופר כבר היו מונותאיסתים, לדת מצרית אלים רבים. האלים המצרים התערבבו זה בזה. האל הראשי של העיר תבי היה אמון רע. אמון היה האל ... ידיו כנראה הוא פונה לשמש הו אתה אל יחיד שאין אחר בלתו מבין ריבוי האלילים עולה לראשונה סימן למונותיאיזם. הדת החדשה לא נולדה באחת אלא התפתחה. המלך שינה את שמו אימנחותפ שכלל בתוכו את שמו של אמון, האל הקודם, ... אמון. סמלו של אל השמש היה דסקית עגולה שממנה יצאו קרניים שסופן ידי אדם. אם משה היה מצרי בן דת אתון אפשר יהיה להסביר את ההבדל בין הדת המקומית מרובת האלים לדת החדשה שהתקבלה. הכוהנים של דת אמון מחקו כמעט כל עדות לדת אתון. את הדת היהודית אנו מכירים כזו שקובעה על ידי כוהנים 800 שנה מאוחר יותר. תקופה של אחרי גלות בבל. השם אדוני ... את אדוניס, אל סורי. האם ייתכן שהתפלה המוכרת לנו היום הייתה פעם שמע ישראל אתון (אדוני) אלוהינו אל יחיד. הדת היהודית אסרה על תיאור האל בתמונה ונוטשת את השמש כאל. הדת היהודית לא רצתה לדעת על העולם הבא. החיים אחרי המוות. בדת המצרית רבת האלילים אוזיריס היה אל המתים. הקרבה בין הדת היהודית לדת אתון היא סימן נוסף. משה נתן לעמו גם את מנהג המילה. אמנם בתורה יש סיפור מוקדם יותר לברית. הרודוטוס ... אתו מנהג שייעשה אותם מצרים בדרך מסוימת. שאיפתו הייתה לנתק אותם מהמצרים האלילית. משה לא היה יהודי אלא מצרי מדת אתון. זו ההסתברות הסבירה ביותר. אם משנים את התקופה ומזיזים אותה לתקופת אחינתון הרבה שאלות מקבלות תשובה. משה היה אציל מצרי. נסיך. שחזה בהתמוטטות דת אתון, ושלטון אחנאתון וחיפש דרך לשלוט. כנראה שחי באזור גושן והכיר את העברים. הוא הציע להם לייסד ממלכה חדשה. להעניק להם דת שהוא מאמין בה. העברים קיבלו אותו. ארץ כנען התאימה לתכניתו של משה להקים מדינה משלו. לשאלה המתבקשת, ואם זו טעות, או למה להזיז מאורע מהתאריך המקובל שלו עונה פרויד. דתו של אתון לא נעלמה. היו קבוצות שהמשיכו להאמין בה. יש לזה תיעוד. משה היה יכול להיות בן אחת מאותן קבוצות שהמשיכו להאמין באל היחיד. לא נמצאו בכל כתבי המצרים באותה תקופה עדויות לנדידת שבט גדול ויציאתו ממצרים ואין שום אזכור של תקופת מגפות. יש להניח שאם היו דברים שכאלה, היו מתועדים, כי ... פרויד, בראשם אדוארד מייר מנסים לספר את הסיפור קצת אחרת. מייר מסכים שהשבטים שכונו אחר כך יהודים קיבלו עליהם דת חדשה. אך המעמד לא היה בסיני אלא בנווה מדבר המכונה מריבת קדש. שם קיבלו על עצמם לעבוד אל בשם ... רצה להשכיח את מצרים ואת המנהיג, משה. בקדש איחדו את המסורות השונות של השבטים קרובי המשפחה ויצרו מסורת אחת. דת משה. המתווך בין האל ובין העם היה משה, חתנו של כהן מדיין. דמותו של משה כרוכה במדיין ובאתרי פולחן ... מצרים נראים כאנשים שונים. המדייני היה יכול לעסוק בכישוף וליצור את נחש הנחושת כאל רפואה. מה קרה למשה שהנהיג דת בה אסורים כשפים? אדגר זלין פרסם מחקר ב 1922 בו טען שאצל הנביא הושע מצא סימנים של מסורת שמשה מת מוות אלים במרד של העם. העם רצה כנראה להתנער מהדת שהנהיג. השבט שיצא ממצרים היה קטן. לא שווה בכל הטורח של איש שחיפש מנהיגות. מניחים שכשאותו שבט שיצא ממצרים ... השבטים המקומיים, קרובי משפחתו, נוצר איחוד של כל השבטים. איחוד שנתן לשבטים המאוחדים כוח לצאת לכיבוש כנען. וממנו צמחה דת חדשה. האומה התאחדה משני מרכיבים, אלו שהיו במצרים ואלו שלא באו משם ומאוחר יותר התפרקה מחדש לממלכת יהודה וממלכת ... ישבו. הם תפסו משרות חשובות, אך נבדלו מן הכהנים. לוי איננו שם של כת. זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 2.