... והוא רוצה לנסוע בשבת, בגלל היצר הרע שלך, אתה מסלף את האמת וכדומה, ואז הם מנסים להלביש עליו את הדת המטופשת שלהם. הם עושים לאדם ייסורי מצפון. הטיעון הזה הוא מטופש כיוון שקודם כל כעיקרון, אדם מביא פילוסופיה, אותו ... שאני מחפש את מה שטוב לי, מה פסול בכך שאדם מחפש את האמת, כי רע לו עם השקר של הדת. אדם שרעב, אוכל. למה לעשות ייסורי מצפון לאדם על התאוות שלו, מה רע בכך? התאוותן הכי גדול בעולם, האגואיסט ... ממה שהוא רוצה. מתאווה, ועושה, והוא גרם לך שתהיה לך תאווה שתרגיש טוב, ואז אתה נמצא בתוך שקר של דת ומגלה שהדת שקרית, ופועל לפי טבעך, ומתחיל לחפש את האמת, ובודק האם מה שאמרו לי זה אמת או שקר? ואז אתה ... יש אלוהים! ילד נולד, גדל, ועושה מה שטוב לו, אין לו שאלה. אותם מחבתים, מה גרם להם למצוא את הדת? השאלות שלהם, היה להם רע בחיים חייהם היו חסרי משמעות, היו להם ספקות, קרה להם משהו רע, לא ידעו ... והם לא חו הולכים אחר תאוותיהם.. והטמטום והשקר נודף להם בצורה חולנית מהשטויות שהם מדברים, ולמה? כי גם אדם חרדי, גם סגפן יש לו תאווה לסגף את עצמו, כי זה נותן לו לספק את התאוות שלו, נותן לו משמעות. ואם נשאל את מי שחזר בתשובה, יותר נכון מי שהפך להיות דתי, כי בעצם הם כפרו באלוהים חיים שהכל טוב אצלו. אבל בכל מקרה נשאל אותו מתי היית יותר מרוצה, לפני שהיית דתי, או אחרי שנהיית דתי, ולרוב יענה, בוודאי לאחר שנהייתי דתי, עכשיו יש לי סיבה לקום בבוקר, יש את העולם הבא זא שזו הסיבה, ולכן הם מפחדים לחקור מי ברא ... מתאוות, אין הבדל בין התאוות, זא שהמחשבה שאומרת שהחילוני שנוסע בשבת הוא כמו בהמה ההולכת אחר התאוות שלה, לעומת הדתי הקדוש שכופה את יצרו. זו שטות מוחלטת, הוא סתם מטומטם, גם המזוכיסט הולך אחרי התאווה שלו, יש לו תאווה ... אז הוא יעזוב, אז הוא יכפור באלוהים שלו ובתורה, אין, אין דברים כאלו, למה? כי קודם כל הם יוצאים מנקודת הנחה שהתורה שלהם נכונה, יש להם את 13 העיקרים שלהם, שהרמבם שהיה אתאיסט המציא, שהם 13 עיקרי הכפירה, הם ... שהכל טוב אצלו והכל אצלו אחד!! לזה אין להם תשובה!!! ולכן צריך לרחם על האנשים האלה, הם סובלים, הם חרדים, חרדים מאלוהים עובדה שהם צמים ביום כיפור, וחרדים שלא יקרה להם דבר רע, הם כל הזמן מתפללים לאלוהים תביא לנו בריאות, תביא לנו... חושבים שיש איזה מישהו בשמים ולמה החרדים סובלים יותר מהחילונים, הסברתי את זה פעם ואסביר את זה עוד פעם כי החילוני אומר אם יקרה לי דבר רע, בסדר, בסוף אני מת. והחרדי מפחד לסבול סבל נצחי לנצח נצחים. ואני צריך לרחם עליהם, להגיד להם תפסיקו לפחד, הרי ממה הם פוחדים, לאבד את מה שהם אוחזים בו, פוחדים לאבד את המשמעות ולכן הם חיים בסבל, כי אם הם לא יהיו חרדים וישאלו את השאלה המתבקשת, מי ברא את אלוהים? איך זה שאלוהים קיים תמיד? איך? למה אלוהים קיים? איך הוא ... החילונים כי גם לחילונים, יש את האלילים שלהם, שהם הולכים אחריהם עם השיגעונות שלהם, הם גם מסכנים בשיגעון שלהם, והדתיים בשיגעון שלהם בשורה תחתונה, שכל אחד יחפש את האמת, ויצא מתוך החרדה והחרדיות שלו שייקח את כל הפרות הקדושות, שישחט אותן חזק חזק, בלי קשר ליום כיפור שתהיה שחיטה כשרה, שתהיה שחיטה ...

... אחד יאשים את ראש הממשלה ויפנה את השנאה אליו... אחד יאשים את השמאל וישנא את השמאלנים... אחד ישנא את החרדים, אחד את הערבים \ מחבלים... אחד ישנא את האשכנזים \ מרוקאים \ סודנים... את ההומואים, שחורים גברים \ נשים ...

... וזאת הסיבה שאני מציעה כלי... רוחני לשימוש אישי בחדרי חדרים שמתאים גם למי מאיתנו, בעלי המודעות החברתית / היקומית, החרדים לגורלנו. ומכיוון שאני יודעת שעלי לרפא קודם כל את האלימות הפנימית לפני התוקפנות הכללית, אני מציעה תפילה ממה נובעת ...

הצד המואר של הירח / אנה אנה איננה סופרת. אנה הוא פסבדונים של אישה העוסקת בשירותי מין. זונה. אישה עובדת. אין מה לחפש בספר כתיבה ספרותית אך ככתיבה מתוך העבודה זהו מסמך חסר תקדים. אנה היא במקרה עובדת חופשייה, מבחירתה, ובלי סרסור. לא מהסוג הנמוך ביותר. לא הביאו אותה במרמה לארץ, לא מכרו לא קנו אותה. היא ... ולקיים את עצמה ברווחה. מלבד זה, היא בטוחה שתתחתן ותלד ואז הוצאות המחיה יעלו. למחרת היא מתחילה את ליל עבודתה. משש בערב עד חמש בבוקר. היא עובדת בדירה מוסדרת. ישנה מנהלת הבית, פקידה לקבלת הזמנות וסידור עבודה. בית במרכז העיר. בבית אצלה, הזונות עובדות בדירות נפרדות. ... מהלקוחות ועדיין את צריכה לתת להם גוד טיים התנאי היחיד שלו לקבלת לעבודה שהוא יהיה הראשון לבחון את טיב עבודתה. היא לא מסבירה איך היא עוברת את הניתוק הנפשי הנדרש לעמוד בחוקי המקצוע. הלקוח הראשון שלה הבהיר לה מיד ... כאילו היא משתוקקת אליו. להיות זונה הפך להיות אות קין פנימי. יום אחד ראתה ברחוב לקוח קבוע שלה עם נכדתו ולקוח אחר בקניון. היא לא יודעת אם זיהו אותה במקום שמחוץ לדירה, אבל היא איבדה עשתונות בתוכה. התעורר בה ... וצורכת יותר יחסי מין איננה זונה. אישה המרבה לצרוך מין מהווה איום מסוים על נשים אחרות, ולעתים על גברים החרדים שלא הצליחו להביא את האישה לסיפוק. מה שמכונה נימפומנית לא תפנה לעבודה בזנות. זונה איננה מחפשת הנאה וסיפוק בעבודתה. זה לא נכון שהנשים פונות לזנות הן פחות אינטליגנטיות. יש בהן בעלות השכלה ומקצוע. אדריכליות עוסקות בספורט. מזכירות ועובדות ... פורנוגראפיים. לא זו המטרה.. אני לא בטוח שהיא מודעת למשמעות של כל מה שהיא מספרת. הקורא צריך לקבוע את עמדתו לנושא. קצת פשטני ובכל זאת חשוב ומעניין.

... ואחרת כאשר אנו נמצאים בפקק כשהכל לחוץ ואנו מאחרים. אם נתבונן היטב פנימה, נוכל לראות כי יש בנו כמות נכבדת של חלקים: חלקם רוחניים, חלקם ארציים וחלקם כלל לא באים לידי ביטוי. אני מכנה אותם בשם כולל: הוויות. ההוויות ... הבעיות שבגללן הם הגיעו. כדי להבין איך זה עובד, אתן דוגמה. נניח שמגיע אלינו אדם השוקל לעזוב את מקום עבודתו. בקריאה שעשינו יצא קלף הקוסם, השייך לחלק הרוחני של החפיסה, ואשר מייצג את החלק הרוחני של השואל. מקלף זה אנו מבינים כי למרות שהשואל עובד במקום עבודתו כבר 10 שנים, הוא מבין עכשיו, כאילו פתאום, שזה לא מה שהוא רוצה, כי אין לו מה לעשות שם. ... השואל אמנם רוצה לעזוב את מקום העבודה, אולם כשהוא מגיע הביתה מחכים לו שם אישה, ילדים, חברים ויועצים אחרים החרדים מהרעיון, ומזכירים לו שיש מיתון בענף שלו, שבמקומות עבודה אחרים הבוס יכול לשים לו רגל, שיש לו עוד 8 ... במקרה השני, השואל אמנם רוצה לפעול, אולם לכאורה הוא אינו יכול. החלקים הרוחניים לא יכולים להתממש. השואל יחזור למקום עבודתו וימשיך לעבוד, אולם בפועל קיים קרע בין עולם הרוח לעולם החומר, וקרע זה חייב להתאחות. אותו אדם אולי יתפקד מצוין ויצליח בעבודתו, אולם הפער בין שני העולמות יבוא לידי ביטוי, איזושהי צורה: זה יכול לבוא לידי ביטוי בזוגיות, בהתפתחות האישית, במערכות ... להקריב את עולם החומר הבטוח והמוגן שלו על - מנת להתפתח יותר בעולם הרוח. אז - ישכור סטודיו, יתפטר מעבודתו הבטוחה והמכניסה ויתחיל להתפרנס מציוריו. כדי להיות רוחני לא צריך לנסוע לטיבט ולהפוך נזיר, אלא לעשות את אשר מצווה ...

חרדת נטישה בזוגיות - מה היא חרדת נטישה? איך מרגישה החוויה הזו? למה אנשים חרדים שינטשו אותם? איך החוויה הזו באה לידי ביטוי בזוגיות? האם קרה לך, שכל כך רצית מישהו, שכל כך פחדת שלא תצליחו לבנות מערכת יחסים? שפרשת כל התנהגות שלו ככזו שמשקפת את חוסר רצונו להיות איתך? האם קרה לך, שיצאת עם מישהי, וחששת שתעזוב אותך, כי אם תעזוב אותך תשאר בודד? בחרדת נטישה, אנחנו תולים בבן או בבת הזוג שלנו, את האושר שלנו, את הערך העצמי שלנו, ורואים בו או בה ... לא אמורים לגרום לך לאהוב את עצמך פחות. יכולת זו היא שתקדם את הגעתך לזוגיות. ובחזרה לנושא המרכזי - חרדת נטישה מתרחשת כאשר יש מחסור במענה לצורך קיים. המחסור יכול להיות בצרכים שקשורים להערכה עצמית, לאהבה ללא תנאי של ... מערכת יחסים אוהבת? האם לא יכול לקרות מצב של חוסר יצירת קשר עקב עיסוקים שונים? יכול גם יכול. לכל החרדים מנטישה, בדקו: איפה אתם מחבקים את עצמכם, איפה לא. התשובה ככל הנראה נמצאת שם (-:

... התורה ובתפילה בהגייה נכונה, שאם לא כן יצאו דברים משובשים, וחלילה, נמצאנו מחריבים במקום מרחיבים. כדי לזרז את המזורזים החרדים לתת כבוד לדבר ה, להקפיד על הגייה נכונה! לא לשנות מהכתוב - גם לא לשבש, אלא להגות נכון כפי ... ולא די בהרהור של מחשבה... העבודה לא קלה. נאסף חומר מגוון, יש השוגים כאן ויש השוגים שם. כל אחד ונקודת התורפה שלו. לא נכתבו כאן נוסחאות שונות בתפילה, לא נקבע כאן נוסח של מי מדויק יותר. עם ישראל בשלמותו ... גוי, הודו על ארץ ושמים ... ויברך דויד את ה... ותרא את עני אבותינו במצרים... (קריאת שמע תקבל התייחסות מיוחדת) ראה גם: תפילה - להתפלל נכון - תשובות להרבה ספקות - חלק 2.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11. עשר הערות למאמרו של אבשלום אליצור על הדת פרופ בנימין בית - הלחמי אוניברסיטת חיפה (שיחות טו: 168 - 171) החשיבה המאגית ומערכת האמונות הדתית שעליה היא מבוססת הן, עדיין, חלק מרכזי בעולם התרבותי והאישי של רוב בני - המין האנושי. גישות אקדמיות להבנת התופעה הדתית מנסות להסביר את הצלחת מערכות האמונה הדתיות (ויש כ - 10, 000 כאלו) בהקלת חרדות ומצוקות אנושיות. שני המאמרים מאת אבשלום אליצור הם חלק מהמסורת של ... מרשים בתחומים רבים, וקודם כל - בספרות הפסיכואנליזה. שני המאמרים שלפנינו מהווים ראשי פרקים לספר רציני על הפסיכולוגיה של הדת, ונקווה שספר זה אומנם יופיע. אליצור מציע לנו מספר השערות מבריקות. הראשונה עוסקת בקשר בין דתיות ואובדן (וראו 1 ו - 2), השנייה בדמיון בין דת לפרנויה, והשלישית בדת כביטוי לנרקיסיזם. התבקשתי לכתוב תגובה קצרה ... באי - ההסכמות יותר מאשר בהסכמות. 1. הגישה הפסיכולוגית לתופעות דתיות מדגישה את המכנה המשותף ואת המנגנונים המשותפים לכל הדתות ולכל צורות החשיבה המאגית. אפשר לדבר על התנהגות דתית בהכללה כי אנו מגלים מכנה משותף התנהגותי ברור לרבבת הדתות הקיימות כרגע בעולם ומתחרות על תשומת הלב שלנו. יש מספר דברים שאותם אפשר לומר במידה רבה של ביטחון לגבי כל המאמינים בכל הדתות (ראו 3). התבוננות פסיכודינמית בדת מתחילה מן המצב האנושי, החרדות והמצוקות האוניברסאליות המובילות לפתרונות אוניברסאליים. מטרת הניתוח הפסיכודינמי היא ... נוצר הפנתיאון של כל דת עי השלכות (ראו 3). אליצור מדגים זאת בצורה מבריקה בהתייחסות לדמויות האל והשטן. 2. הדת היא התשובה המפתה ביותר והמספקת ביותר לשאלת משמעות הקיום האנושי משום שהיא הנרקיסיסטית ביותר, ואבשלום אליצור בכתביו השונים תרם ... ומהו הצדק? הצדק זה אנחנו, כי בקרוב יגיע המשיח שלנו, והוא ישים את כל האחרים במקומם הראוי. הכל באמונה הדתית מסתדר לפי רצוננו. החיים מנצחים את המוות, והצדק מנצח את העול, ובעיקר, אנחנו מנצחים אותם, את כל מי שאינו ... לשמש תמרור אזהרה לאלה שפרשנותם למיתולוגיה קשורה בעבותות של כבוד למסורת ולטקסטים עתיקים. גם פרשנים שאינם חשודים בנאמנות למוסכמות הדת לוקים בסמכותנות, דהיינו יחס של כבוד לסמכות ולמסורת מכוח היותן סמכות ומסורת. . 5 במספר מקומות מתייחס אליצור בכבוד ... חברתית מוגברת אצל מקבלי האמונה. עד עכשיו אין ממצאים התומכים בהשערה זו, ורצונם של מקבלי האמונה בשינוי מתבטא במסגרת הדתית בלבד. רעיון בחירת הדת הוא מעניין אך לא שכיח מדי. מקבלי האמונה, כמו אנשים דתיים בכלל, אינם נהנים מחופש בחירה רב מדי. נדיר מאד מצב שבו אנו מציגים לפני אדם רשימה של אלף דתות ומציעים לו לבחור אחת מהן. מה שקובע את הבחירה הוא נסיבות חברתיות. בישראל רוב מקבלי האמונה מגיעים ליהדות ובמצרים ... גם לזכור כי מפעל עשיית הנפשות ליהדות ממומן על ידי הממשלה. 7. אליצור מתלונן על מיעוט המחקרים על חיי הדת של הנשים אך זה נכון רק לגבי המחקר העוסק בצד ההיצע, הצד של יצרני הדת. אם נעבור לצד הביקוש, הצד של הצרכנים, נגלה מצב הפוך. בעצם רוב המחקר על התופעה הדתית הוא מחקר על נשים (ראו 4). לנשים יש תפקיד מרכזי בקיומו של כל ממסד, כל ארגון, וכל מעשה דתי. הדת כמסורת תרבותית וכממסד חברתי קימת רק בזכות הנשים. בימינו נשים הן תמיד דתיות יותר (ראו 4) וממלאות תפקיד מרכזי בשימור הדת. נשים הן צרכניות נלהבות של כל סוגי ההתמודדות המאגית (וגם של פסיכותרפיה). ללא התמיכה הנלהבת של הנשים הייתה החילון בתרבויות השונות מקיף הרבה יותר. הערותיו החשובות והרגישות של אליצור לגבי השליטה הגברית בפנתיאון של רוב הדתות (ריבוי האלים ומיעוט האלות) גם הן קשורות לעניין. יתכן כי דווקא האובייקטים הגבריים מושכים את המאמינות ואחראים לדתיות הנשית החזקה, וריבוי אובייקטים נשיים היה מחזק את הדתיות של המאמינים. הניסיון ליצר דתות נשים שבמרכזן אלה בימינו אלה לא צלח בדיוק מסיבה זו. 8. היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת - יחס בין דיסציפלינה מחקרית לבין מושא החקירה - יכול וצריך להתהפך לפעמים, כדי לאפשר לפסיכולוגיה לבקר את עצמה. ... להודות כי טענה זו משאירה אותי מבולבל. יש כאן מספר בעיות הגיוניות. קודם כל, אין בנמצא דת אחת מופשטת, והדת קיימת רק בצורות ספציפיות. בדומה לכך, גם הפסיכולוגיה אינה מקשה אחת. אם נקבל את הטענה ונציב במשואה במקום היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת את היחס בין הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית לבין הדת היהודית האורתודוקסית מבית מדרשו של עובדיה יוסף, לא ברור מה יצא. ביקורת מצדו של הרב או של תלמידיו יכולה ... שנרקיסיזם יהודי אינו גרוע יותר מנרקיסיזם הינדואיסטי או נוצרי, אך גם אינו טוב יותר. אליצור רוצה שניקח ברצינות את הדת היהודית. למה בעצם? יש עוד 10000 דתות, שלרובן יש דוברים מוצלחים ורהוטים כמעט כמוהו. אליצור טוען, בצדק, כי היהדות היא דת עתיקה, ששרדה תהפוכות היסטוריות. קל ... המוכרת לנו רק לאחר הופעת הנצרות. זה היה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, כשעוצב התלמוד הבבלי. אם נעריך דתות לפי יושנן, יש להתפעל יותר מן השומרונים והזורואסטרים. ההינדואיזם עתיק הרבה יותר, שלא לדבר על דתות עתיקות באפריקה, אמריקה, ואוקיאניה. היהדות, שלא כדתות אחרות, הופכת, לפי אליצור, להיות אנטי סמכותנית ועדין שטיינזלץ מצוטט כנושא דגל הספקנות. עד כמה שזכור לי הסכים אותו ... אלפי ספרים שפרסם בהוראת מספר רבנים, מה שמראה כי לספקנות התלמודית המהוללת יש כנראה גבולות די ברורים. ההתייחסות לנרקיסיזם הדתי אינה רק עניין אקדמי. יש לה השלכות חברתיות ופוליטיות מיידיות. הוויתור על הנרקיסיזם הוא הכרחי אם אנו רוצים עולם טוב קצת יותר ושוויוני קצת יותר. הדתות היו ונשארו מתנגדות החופש והשוויון. כל התקדמות ב - 500 השנים האחרונות בכיוון של יותר חופש ויתר שוויון, זכויות נשים וזכויות מיעוטים, נעשתה על אפן ועל חמתן של הדתות ונציגיהן. הרי מתן זכויות אזרח ליהודים באירופה ומתן זכות בחירה לנשים התאפשרו רק בזכות חילון מסיבי. האפיפיור גילה את ... לאחר שהכנסייה אבדה מכוחה. בישראל לעומת זאת, בכל פעם שנעשה ניסיון לחוקק בכנסת חוקים למען זכויות האדם, היו המפלגות הדתיות חומה בצורה של התנגדות. כפי שמראים מחקרים שיטתיים שבוצעו ברחבי העולם, דתיות קשורה לתמיכה בדעות קדומות, הפליה, סמכותנות, ואדישות לסבל האחר. הסמכותנות הדתית עומדת בניגוד מובהק לאידיאל הבגרות והאוטונומיה של האזרח, שעליו בנוי חזון המשטר הדמוקרטי. יש כמובן מספר קטן של קבוצות ... (ויהודים רפורמיים הם באמת פרוטסטנטים ליברליים, ואינם דומים ליהודים הרבניים שאתם מזדהה אליצור). ויתור על אמונות ועל סמכות הממסד הדתי קשור בהחלט לאמונות שוויוניות יותר. אני אישית מעדיף לא להיענות להזמנה הלבבית הקוראת לי להצטרף לחגיגה הנרקיסיסטית הכוללת פרקי ... מוטב לי להישאר בחוץ, בקור וברוח, ולחפש פתרונות פחות נרקיסיסטיים ופחות אנימיסטיים לצרותינו ולכישלונותינו. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 13.

אתאיזם - מבוא - חלק 2 טיעונים על בסיס התפתחות האמונות / דתות הטיעון ההיסטורי: ההיסטוריה המתועדת מלמדת כי המונותאיזם צמח על רקע האמונה הפוליתאיסטית, שכללה בין השאר גם אלים דמויי - ... לאדם הראשון, והאמונה בו הייתה קיימת מראשית הזמן. אך לדברי ארכאולוגים מסוימים, רעיון האל המונותאיסטי הופיע פורמאלית לראשונה במהפכה הדתית של אחנתון. טיעון הדתות המרובות: לתרבויות רבות ושונות ברחבי העולם יש תפיסות שונות ומנוגדות של מושגי האלוהות, ובכל אחת מהן אנשים מאמינים בתפיסות ... נסתרת בטבע פיתחה את האמונות הפולחניות, כולל העידן החדש של ימינו, כמו פאראפסיכולוגיה וקריאה בקפה. הטיעון הפסיכולוגי: הפסיכולוגיה של הדת טוענת כי האמונה באל, לפחות כמו שהוא מוצג בדתות האברהמיות, עונה לאינדיבידואל על דחפים פסיכולוגיים. לפי הדעה הרווחת בני אדם מאמינים באל, במתכונות דתיות כאלה, מפני שהם מחפשים ... לא שוללת את קיום האל, היא רק מסבירה שבני האדם מעדיפים מבחינה פסיכולוגית להאמין באל. כמו כן, הגישה יוצאת מנקודת הנחה שקיום האל וודאי כולל מערכת מטא - פיזית של ששכר ועונש. חיי נצח: דוגמה למילוי דחפים פסיכולוגיים על ידי הדת. המכנה המשותף כמעט לכל הדתות המונותאיסטיות והפוליתאיסטיות, ואפילו דתות נטורליסטיות כמו הבודהיזם, הוא הנצחיות של המאמין שממלא אחר חוקי הדת ומאמין בעיקרי האמונה שלה. האדם הוא אולי היצור החי היחיד בממלכת בעלי החיים אשר יודע ומצפה את מותו. משחר ההיסטוריה דתות ותרבויות קדומות האמינו בחיים לאחר המוות, כך לדוגמה, המצרים חנטו את מתיהם ובנו עבור הפרעונים פירמידות והשאירו להם שלל אוצרות שיטיבו עמם בעולם הבא. הדתות המונותאיסטיות גורסות כי המאמין הצדיק יתוגמל על אמונתו האדוקה בעולם לאחר המוות בגן העדן, ואילו הכופרים והחוטאים ייענשו בגיהנום. האמונה בחיים שלאחר המוות מדחיקה את הפחד מפני הסוף שאינהרנטי אצל אנשים. אמונה זו היא המקל והגזר של הדתות שמעודדות לדבוק במעשים הטובים ולהימנע מן הרעים כדי לקבל תגמול נצחי בהגיע יום הדין. אמונה זו תורמת גם למאמינים ... השמיים כבסיס למוסריות, אתיאיסטים שוללים טענות אלו וטוענים כי פחד הוא דרך קלה לתעתע בהמונים, והמוסריות אינה צריכה לנבוע מהדת או מדברים שליליים כמו פחד. הטיעון הסוציולוגי: הדת בכלל ואלוהים בפרט ממלאים פונקציות חשובות בחברה האנושית, מה שמעיד על הצורך הבלתי - תלוי בהיגיון או באמיתות שלהם. הדת סייעה לאנשים ליצור קבוצות מגובשות בעלי תפיסה קולקטיבית, הזדהות שמקורה באידאלים משותפים, נורמות משותפות ומקובלות, מערכת תפקידים הדדית. כמו כן הדת העניקה לאנשים משמעות עילאית לחיים, הכתיבה תחומים נרחבים של התנהגות על ידי הצבת אמות מידה של טוב ורע וקבעה ... והבטחת רציפותה של התרבות באמצעות טקסים, חגים ומנהגים עממיים וכן חינוך בעל פה או בכתב שהעבירו את שרביט קסמי הדת הלאה. יתרונותיה של הדת מורגשים עד עצם היום הזה וזה מספיק כדי לתת לאנשים תחושה של משהו על - טבעי ואמונה ביסוד הדת שהוא בדרך כלל אלוהים. הברון דהולבאך היה המנסח הראשון של טענות האתיאיזם, הוא טען כי העולם נוצר ללא התערבות אלוהית, המוסריות הדתית מעוותת, והפחד גורם לילדים להאמין באלוהים. ספריו נשרפו בפומבי על ידי הכנסייה. - אתיאיזם טיעונים התלויים בהגדרות מסוימות של ... שייך גם לדוגלים בפנתאיזם, אך יש הסבורים שהפנתאיזם הוא בעצמו השקפת עולם אתיאיסטית. בעיית הרוע: הואיל ואלוהים מוגדר, במרבית הדתות, ככל - יכול, יודע הכל ומקור הטוב, נשאלת השאלה מדוע עולמנו שופע ברשעות, חוסר צדק וסבל? אם אלוהים הוא ... רוצה, אין סיבה לקרוא לו אלוהים. יוצא מכך שאלוהים טוב באופן מוחלט וכל - יכול אינו יכול להתקיים. בני הדתות האברהמיות יעידו כי הפריבילגיה שיש לרוב האנשים, היא בחירה חופשית, אשר ניתנה כביכול על ידי האל, היא מקור הרע, ... שהוא לא מתעניין בנעשה בעולמנו. אם אלוהים מסוגל לתקשר עם האינדיבידואל האנושי לשם העברת דבריו בכתבים שונים (כפי שטוענות דתות רבות לגבי כתבי הקודש שלהן והדרך בה הם נכתבו), מדוע הוא אינו מתקשר עם כל המין האנושי באופן ישיר ... תפיסתן של הנצרות והיהדות ובין המדע בתחומים מסוימים (בעיקר בריאת העולם לעומת אבולוציה וגיל היקום) מערערת על תקפותן של דתות אלה. הטיעון המטריאליסטי: דתות רבות טוענות שהחיים הם יותר מהחומר שאנחנו רואים בסביבתנו הדוממת. בנוסף הן טוענות שמאחורי החיים עומד עולם רוחני או ... מבנהו, המידע המאוחסן בו ותפקודו, אם אכן ההוויה האנושית מסתכמת בכך, ואין שיקוף רוחני כל שהוא לחיינו, הרי שאותן דתות שוגות בהנחתן. אי אמינותן של אמונות שונות: מאפיין משותף לתאיזם ולדתות הוא הסתמכותם על האמונה, לדעת הטוענים כך, אמונה בקיום האלוהים ובאמיתותן של דוקטרינות דתיות - אינה מבוססת על היגיון, ... הם בלתי - מוסריים או בלתי אמינים - לפחות בכל הנוגע לחברותם בקהילה. בפי חזל מכונה האתאיסט כופר בעיקר. דתות אחרות מוקיעות בדרכים דומות את הלא - מאמינים. עד העת החדשה האתאיזם נחשב לבלתי לגיטימי לא רק מסיבות דתיות, ... כמה מדינות, כמו למשל ברית המועצות, מדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות והרפובליקה העממית של סין. קרל מרקס, אתאיסט, כתב כי הדת היא אופיום להמונים והיא מזיקה לחברה. בשל הדוקטרינה המרקסיסטית המדינות הקומוניסטיות לא עודדו דתות, בין היתר גם כדי להחליש את האופוזיציה למדינה. אף על פי שהיו מדינות אתאיסטיות באופן רשמי, התקיימו במדינות הקומוניסטיות ... בשליטת המדינה. הגישה האתאיסטית של המשטר בברית המועצות לא מצאה אחיזה בלב כל האזרחים, ועם נפילת המשטר הקומוניסטי זכתה הדת לתחייה מחודשת. במהלך המלחמה הקרה, העובדה שהאויבים הקומוניסטים של ארצות הברית היו אתיאיסטים באופן רשמי (קומוניסטים חסרי אלוהים), תרמה לנקודת המבט שאתאיזם הוא לא אמין ולא פטריוטי. במרוץ הבחירות לנשיאות שהתקיימו ב - 1988 במדינה החילונית באורח רשמי - ... להגן על מאמינים. בתי משפט בארצות הברית, גם אם הדבר היה שנוי במחלוקת, פירשו את הדרישה החוקתית להפרדה בין הדת והמדינה כהגנה על הלא מאמינים, כמו גם כמונעת השתלטותה של אמונה דתית זו או אחרת על כל המדינה. המצב החוקי מוגדר על ידי המונח: חופש הדת פירושו גם חופש מדת. החוק במדינת ישראל אינו מפריד בין דת ומדינה. דתם של התושבים כפי שהיא רשומה במרשם ... קיים, או על זה שמבקש להניח לפי כלל תערו של אוקאם שיצור כזה אינו קיים?. על - פי האמונות הדתיות הנפוצות, דוגמת חלקים מהנצרות, האסלאם והיהדות, קיומו של האל הוא בגדר אקסיומה, שאולי ניתנת להוכחה אך אינה דורשת אותה. ... האקסיומות שלו (אף על פי שעבור חלק מהאתאיסטים, אין זה פוגע בזכותו של המאמין לנהוג אחרת). הטענה כי האקסיומה הדתית דווקא דורשת הוכחה, באה לידי ביטוי בכך שבלעדיה היא ארעית, כלומר - ניתנת להחלפה בכל אקסיומה דתית אחרת, בלא ... לרעיון האלוהים, אך הם אקסיומטיים ותלויים באמונה באותה מידה. גם קרל מרקס ניסה להתייחס לאמונה באל. הוא טען כי הדת היא השתקפות של החברה האנושית. לדעת מרקס, שיוצא מתוך נקודת הנחה כי מעשי האדם הם הקובעים את ההיסטוריה, האדם משייך את תוצאות פעולותיו לאל. כך, לדוגמה, אישרה החברה הימי ... כתב העת הישראלי אפיקורוס וכתב העת היידי - סובייטי דער אפיקוירעס. ביקורת הביקורת על אתיאיזם מגיעה על פי רוב מדתות, בעיקר אלו התאיסטיות, וכן מן הדאיזם, האגנוסטיות, האיגנוסטיות, וכן מן הפסיכולוגיה וזרמים פילוסופיים שונים, הקוראים תיגר על השרירותיות לכאורה ... אדם לסלקציה אפשרית בבחינת רעיונותיה של דת מסוימת. בוטון מדגיש את הצורך באיכויות טרנאסצנדנטאליות, בריטואל, ובחיבור אנושי, הקשורים לרוב בדתות, וקורא לאתיאיסט המודרני לא לזלזל בערכים אלה ואף לברור ולאמץ אותם. בוטון מכנה השקפתו אתאיזם 2.0.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 1 אבשלום אליצור מבשרי אחזה אלוה התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית מהדורה שלישית, אוגוסט 2009 חוויית ההתגלות הדתית כוללת מגוון נרחב של תופעות, החל מחזרה בתשובה ממוסדת עקב מהפך פנימי הדרגתי, דרך הצטרפות לכת אזוטרית בהשפעת שיטות שיכנוע רבות - עוצמה, וכלה בהזיות ורעיונות - שוא מוזרים בעליל. בשל האינטנסיביות שלה היא מאפשרת הצצה אל המנגנונים הנפשיים העומדים ביסוד האמונה הדתית ככלל. חוויה קודמת של אובדן, בדרך - כלל של הורה או בן משפחה, חוזרת ומופיעה בתדירות מפתיעה הן בחיי נביאי הדתות מימי קדם והן בחיי מקבלי - אמונה בימינו. נראה שאבל בלתי - פתור, עקב יחסי - אובייקט לא - תקינים עם הנפטר, הוא המוביל במקרים אלה מהאובדן אל ההתגלות או האמונה הדתית. לא ייפלא, על כן, כי ברבות מההתגלויות דמות האל היא זועפת ולעתים מופיע גם השטן, לצדו או אפילו במקומו. גורם אחר של החוויה הדתית הוא מהלומות נרקיסיסטיות שלא עובדו היטב והצורך לשקם את העצמי הפגוע. החוויה הדתית, לצד יניקתה ממצבים של סבל קיצוני ואפילו פתולוגיה נפשית, נוסכת כוח מרפא, אומץ וכוחות יצירה מחודשים הן בבעל החוויה עצמו והן בנוהים אחריו. כפל - פנים זה מציב שאלות ערכיות בפני הטיפול באדם החווה שינוי דתי, כמו גם בפני כל דיאלוג עם אמונה דתית. המאמר סוקר ומשלב מחקרים קליניים, אמפיריים ועיוניים רבים בנושאים אלה מהארץ ומהעולם. לסיום מועלות כמה השערות על היבטיה המהפכניים והחתרניים של היהדות. תוכן מבוא א. עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד (קוהלת ג 4) : האבל, סיבוכיו ותרומתו לתרבות ב. אלהים ראיתי עלים מן הארץ (שמואל - א כח 13) : חוויית האובדן בחיי מבשרים ומנהיגי דתות ג. אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן (מלב ב 10) : אבות ונביאי המונותיאיזם העברי ד. כי ... (איוב ל 21) : חוויות ההתגלות השטניות ו. ובפשעיכם שלחה אמכם (ישעיהו נ 1) : צמצום האם והאשה בהיסטוריה הדתית ז. אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי (שמואל - ב יב 23) : האבל על מות צאצא ח. זה אלי ואנוהו (שמות טו 2) : העצמי הינקותי ואידיאל הסגידה הדתית ט. בשלי הסער הגדול הזה עליכם (יונה א 12) : מקבל - האמונה, החברה החילונית והמטפל י. כי - שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל (בראשית לב 29) : ההיבט הרדיקאלי ביהדות נוסח ראשון של מאמר זה פורסם לראשונה בשיחות: כתב - עת ישראלי לפסיכותרפיה. יד 122 - 134, טו 133 - 143. תודתי לנועם אורדן, פרופ גייקוב ארלוו זל, דר עפרה אשל, פרופ יורם בילו, פרופ אליעזר ויצטום, דר יעקב מרגולין, פרופ ... קוץ, חיה שטיינפלד ושלושה מבקרים מטעם שיחות על הערותיהם. מבוא הסכמה מוזרה שוררת בין זיגמונד פרויד, ממתנגדיה החריפים של הדת, לבין הגרא, הוא הגאון ר אליהו מווילנה (1797 - 1720), בנוגע להתמודדותו של האדם המאמין עם תביעות החיים. הגרא, ... 37). פרויד, מן הסתם, היה מצביע על דיכוי זה של רגשות הרחמים, אפילו כלפי בני משפחה, כדוגמה לאדישות שיוצרת הדת כלפי הסבל, עד כדי אכזריות. זו, כידוע, הייתה טענתו בעתידה של אשליה: עצם הידיעה כי עליך לסמוך על כוחך ... מצטרף שותף שלישי, בלתי - סביר אף יותר: ישעיהו ליבוביץ (1903 - 1994), מדען, פילוסוף ומגדולי הוגי - הדעות ביהדות המודרנית. כמו הגרא, לא הכיר ליבוביץ במוסר כגורם אוטונומי אלא רק במצוות הדת, אפילו כשהן מתנגשות עם המוסר. הוא פיתח גרסה קיצונית של האמונה היהודית, אותה יכול אני לתמצת כך: לית דין ... גם אז יש להאמין ולקיים מצוות כאקט של בחירה. קיים יסוד חשוב בהשקפת עולמו של ליבוביץ נראה קונטינגנטי לאמונתו הדתית אך למעשה הוא הכרחי לה: פסילה גורפת של הפסיכואנליזה. רק דחיית הלא - מודע ושאר המושגים הפרוידיאניים כאוסף הבלים ... נפש לא - מודעים אכן קיימים, העובדה שתיתכן אמונה שלמה גם בהיעדר ראיות לה, כמוה כהזמנה להסבר הפסיכואנליטי להבנת הדת. ושמא, אין הניגוד בין השלושה כה גדול? אולי, בתגובת הגרא לאחוז הדיבוק, היה פרויד רואה דווקא רמיזה רציונליסטית מצד ... ליבוביץ מכל שריד להאנשת האל תואמת את אידיאל האמונה של משה אותו העריץ פרויד? כי ככל שהיה פרויד עוין לדת, תמיד היה אמביוולנטי כלפי היהדות: בעוד שבאשליה התייחס אל הדת כאל תופעה נסגנית, הנה במשה האיש ואמונת הייחוד ראה ביהדות דת המחזקת את התבונה. האיסור לעשות פסל, לדבריו, פיתח ביהודים את יכולת ההפשטה ואת אי - התלות ברשמי החושים, ומכאן הישגיהם האינטלקטואליים הכבירים. האמונה הדתית השגורה, אם כן, היא תופעה המבקשת הסבר. אבל הורתה ולידתה של אמונה זו היא באותם מקרים מפליאים, המופיעים עד היום, בהן משתלטת האמונה על נפש האדם כמו יש מאין, ... גדולה, וכלה בתמורה האינטלקטואלית ההדרגתית יותר שבעקבותיה מתמלא אדם אמונה חזקה במציאותו של משהו שלמעלה ממנו., היבט זה של הדת מציב אתגר קשה יותר בפני הפסיכולוגיה. מצד אחד קשה להכחיש את הדמיון בין חוויות ההתגלות לבין החוויות המאפיינות את ... בעיקר צעירים בעלי אינטליגנציה גבוהה, רגישות ואומץ להיות במיעוט. זאת ועוד: גם אם יש דמיון בין קבלת מגבלותיה של הדת לבין צמצום - החירות האופייני למחלת - הנפש, הנה מדבר האדם הדתי דווקא על חוויית שחרור, שאותה, באופן פרדוקסאלי, קנה עי ההתמסרות לציוויי הדת: עבדי הזמן עבדי עבדים הם עבד אדוני הוא לבד חופשי. על כן בבקש כל אנוש חלקו חלקי אדוני אמרה ... העולם. ואם לאמירה של חולה - נפש על הסובב אותו ראוי להקשיב בכבוד, קל - וחומר לגבי אמירתה של דת, גם אם איננו נמנים על מאמיניה ואפילו מתנגדים לה. במובן זה זכה יהודה לממשיכים רבים בתחום ההשקה בין הפסיכותרפיה והדת, שבו מתבלטים בשנים האחרונות חוקרים ישראליים במספר רב של עבודות קליניות, אמפיריות ועיוניות, אותן אסקור להלן. ברוח זו תידון גם החוויה הדתית: יצירה מיוחדת של נפש האדם, שצריך גם להעבירה תחת שבט הניתוח הפסיכולוגי וגם להעניק לה את מירב האמפאתיה והכבוד. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 2.