... בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים. דטרמיניזם עולה בהקשרים רבים, ביניהם המדע, הדת ופילוסופיה של המוסר. תוכן עניינים: 1 ההיבט הלוגי 2 הפרספקטיבה הסיבתית 3 הפרספקטיבה התכליתית 4 הבחינה הדתית 5 הבחינה המדעית 5.1 ביקורת הסוציולוגים ההיבט הלוגי: אריסטו היה הראשון שניסח היבט זה ובחן אותו. לפי הלוגיקה, מתקיים ... שחלק מהפטליסטים מאמינים ביד מכוונת, בישות כלשהי או בכוונה סופית כלשהי, הדטרמיניזם מאמין שההתרחשויות בעולם הן טבעיות לחלוטין. הבחינה הדתית: הגדרת הדטרמניזם המוכח לפי עקרון דתי נובעת מהגדרתו של האלוהים ככל יודע וכל יכול וכעושה הכל: תכונה זו של עשיית וממילא ידיעת הכל, משמעותה שהאל ... זה. תפיסה זו משקפת אופטימיות לגבי העולם ועתידו. הפילוסוף הצרפתי וולטר לעג לעמדה זו בספרו הסאטירי קנדיד, שנכתב לאחר רעידת האדמה בליסבון. ביהדות מוצגת התמודדות עם התפיסה הדטרמיניסטית באופן ברור בספר קהלת. למשל, במגילת קהלת, פרק א, פסוק ט: מה שהיה הוא ... מכאן ניתן לראות בבירור ניגוד חריף לדטרמיניזם, אשר אינו מאפשר משפט, מאחר שאין בחירה חופשית. הדטרמיניזם הוא בעייתי מבחינה דתית. משום שאם אין בחירה חופשית, קשה להטיל על האדם אחראיות למעשיו ועקרון השכר והעונש האלוהי על מעשי האדם איננו מוסרי. היו זמנים שבהם הדת היהודית דחתה את הדטרמיניזם ודוגליה לצמיתות לדוגמה אלישע בן אבויה, לעומת זמנים שהיהדות קיבלה את הגישה הזאת בתקופת הרמבם ולאחריה. הרמבם, בהקדמה לפירושו למסכת אבות, עמד על הנקודה הזו והמחיש את העניין ...

... על תורת - הבודהה. אין טעם לענות את עצמך ולמות רק למחצה. תורת - הבודהה אינה לצופים. מדובר בך. דת אין פירושה לשנות את העולם סביבי. פירושה לשנות את העיניים שלי, האוזניים שלי, אופן הראייה שלי והראש שלי. תורת ... לא משנה איזו סוטרה תקרא, הנושא הוא תמיד הקדשה של הגוף והחיים שלך לדרך. מדוע כל העולם מאמין שפירוש הדת הוא להתפלל לבודהה לבריאות טובה או שגשוג עסקי? לא משנה כמה טוב הם עושים, כל מה שבני - אדם עושים הוא רע. אם אתה נותן, כל היום אתה חושב נתתי! אם אתה מתרגל את הדת שלך אתה חושב תרגלתי, תרגלתי! אם אתה עושה מעשה טוב אתה אף - פעם לא שוכח, עשיתי טוב, עשיתי ... הטמבל הזה שמשחק בעודף שלו. הגוף הזה הוא כל היקום - אם אין לך אמונה כזו בעצמך, יש לך נקודת חולשה שאין ביכולתך להסתיר. ברגע שיתעוררו בך קנאה או דכדוך היא תתגלה. פשוט שכח את כל שלמדת מאז שנולדת. כאשר טיפת מים נוגעת בים או גרגר אבק נוחת על האדמה, בו ברגע הטיפה היא הים וגרגר האבק הוא ...

למה חבד שונה מהציבור החרדי? הנתונים מראים שבעוד כלל הציבור החרדי משתמש באינטרנט במידה מעטה הרי שבחבד הדברים שונים בתכלית. כ90% מהחבדניקים נמצאים באינטרנט ואף ברשתות החברתיות. זהו נתון מדהים ומעניין. מה יוצר את ההבדל המשמעותי הזה? במה שונה חבד מכלל החברה החרדית? חבד חבד היא תנועה חסידית שמרכזה בניו - יורק שבארצות הברית. הרבי מלובביץ הוא האדמור (המנהיג) של התנועה משנת ... קוקה קולה יש חבד. הבית חבד מספק בית חם ליהודים, עזרה ותמיכה כמעט בכל תחום. וזה כמובן בנוסף לפעילות הדתית הקבועה של קרוב יהודים ליהדות. מה הופך את חבד למיוחדת כל כך? יש מספר רב של מרכיבים היוצרים יחדיו את השוני והבידול של חבד ביחס לחברה החרדית בכללותה. אך כאן במאמר זה אתייחס לנושאים שקשורים ליחס של חבד לאינטרנט. אנסה לתת מענה לתמיהה העולה כאשר בודקים את הנתונים לגבי אחוזי הגלישה באינטרנט בחברה החרדית. שם רואים שהחבדניקים גולשים ברשת בפער ניכר ביחס לחברה החרדית הקלאסית. אם ארד לשורש העניין אגיע לנקודת השוני בין חבד לחברה החרדית, בנוגע ליחס של האדם הדתי למציאות החיצונית, שמחוץ לעולם הדתי - חרדי. בעוד שהחברה החרדית רואה בעולם החילוני איום, חבד רואה בו הזדמנות. חבד לא נרתעת מהרחוב החילוני, להפך היא מעוניינת לכבוש אותו. לדידם החילוניות היא כר נרחב לפעילות דתית ולקירוב יהודים ליהדות. מה שעומד בבסיס התפיסה הזאת היא האמונה שהעולם מתקרב לגאולה. אסביר: הרבי מלובביץ שינה לחלוטין את השיח הדתי - חרדי סביב סוגיות משיחיות, גם בחברה החרדית ובעיקר בחבד עצמה. הרבי ראה את התהליכים העולמיים במשקפים שונות. מבחינתו כל ההתקדמות הטכנולוגית, חופש המידע, התפתחות המדע וכולי ... עלינו להכין את העולם לקראתה. שזה אומר לא להישאר בד אמות של הקהילה, ללמוד תורה בבית המדרש, להסתגר בשכונה החרדית וכדומה. אלא דווקא הפוך, לצאת לעולם ולהפיץ את היהדות בין היהודים ו7 מצוות בני נוח בין הגויים. ממש 90 מעלות מהתפיסה החרדית הקלאסית. חבד, האינטרנט והשילוב בחברה החילונית כעת נבין קצת יותר לעומק את הנתונים הסטטיסטיים לגבי נוכחות החבדניקים באינטרנט. כיון שמלכתחילה החבדניקים לא ראו באינטרנט איום, אלא הזדמנות להפצת יהדות, הם שמחו לקפוץ על העגלה הוירטואלית הנהדרת הזאת. הם ראו באינטרנט כלי פנטסטי להגיע לקהלים חדשים. הן יהודים והן ... זה תחת התפיסה הרחבה יותר שרואה בעולם הזדמנות, ולא איום כפי שהוסבר. כאן אני רוצה לתת פרשנות שלי למצב החרדים והאינטרנט, ובכלל להתקדמות החברה החרדית לעבר כניסה (או יותר נכון שותפות) לישראליות ולחברה החילונית בכלל. החברה החרדית עם כל הבידול, הריחוק ואפילו הבוז שהיא משדרת כלפי חוץ, כלפי החברה החילונית. בעומק, מתחת לפני השטח, בשוליים ובקצוות המודחקים מתרחש תהליך מעניין. החרדים, בקצב שלהם, רוצים להשתלב בחברה הישראלית. זה לא שמחר החרדים ירוצו לקולנוע, לאוניברסיטה או לצבא (אוי ואבוי). אבל בתהליך שקורה בשנים האחרונות העקומה החיובית מבהירה למעלה מכל ספק. כן, החרדים רוצים לקחת חלק בבניית הארץ, בכלכלתה ובביטחונה. הם רוצים חיבור לעם, לתרבות ואף למיתוסים הישראליים. מי שיוצר את הגשר הזה, בין החברה החרדית לחברה הישראלית הם חבד. חבד נמצאת על קו התפר בין יהדות אותנטית, שמרנית, חרדית, בלתי מתפשרת ובלתי מגמגמת לבין פתיחות, חופשיות, קבלה ורצון לחיבור. להם המפתח לעזור לחברה החרדית לממש את רצונם לחיבור. וכן להפך, השקעה בחבד כשביל וצינור לחברה החרדית גם יכול להביא פירות ותוצאות מצוינות.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 13 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12. בין מחקר הדת לבין הזמנה לאכול סופגניות: תשובה לפרופ בית - הלחמיפרופ דני סטטמן אוניברסיטת חיפה (שיחות טז: 90 - 91) במחקר ... של בית - הלחמי אינה במקומה, וכיצד היא חוזרת ומאשרת את אחד החששות שביטא אליצור לגבי היחס בין פסיכותרפיה לדת. לדעת בית - הלחמי, הדיון בסוף המאמר השני מתדרדר מהתבוננות פסיכודינמית לאפולוגטיקה ולכדי שיר הלל לדת אחת. יש כאן מעבר מניתוח לתעמולת בחירות, חזרה לאמונה שלמה ולסבא הטוב (2, ע 170). אליצור מבקש מאתנו - כך מבין בית - הלחמי - לקחת ברצינות את הדת היהודית, וזאת על בסיס העתיקות שלה. אין בכך פלא, שכן אליצור מזדהה, לדעת בית - הלחמי, עם היהודים הרבניים. בהתאם להבנה זו של דברי אליצור, משיב בית - הלחמי שעתיקותה של דת אינה ראיה לאמיתותה, ושבלאו הכי היהדות אינה הדת העתיקה ביותר. הוא דוחה בכל תוקף את ההזמנה הלבבית הקוראת להצטרף לחגיגה הנרקיסיסטית הכוללת פרקי חזנות, הדלקת נרות וסופגניות. ... אלא שלעניות דעתי, להבנה זו של דברי אליצור אין כל בסיס. הבה אפרט בקיצור המתבקש: א. הרעיון לגבי עתיקות הדת אינה מוסב דווקא על היהדות אלא על הדתות בכלל. כך אליצור: כל דת עתיקה, ששרדה תהפוכות היסטוריות, כמוה כגוף חי: כנגד כל היבט נסגני, שוביניסטי והרסני המצוי בה, מצויים בה גם הנוגדנים ... ס).. ב. כפי שברור מציטוט זה, אליצור גם אינו סבור שעתיקות כשלעצמה היא ראיה לאמיתותה של היהדות (או של דת אחרת). טענתו היא ששרידותה של הדת בתהפוכות היסטוריות רבות ושונות יוצרת אצלה נוגדנים להיבטים הרגרסיביים וההרסניים שלה, שבלעדיהם לא הייתה מצליחה לשרוד. מדובר בהשערה מעניינת, ... בכל מקרה אין היא בגדר שיר הלל ליהדות - מן הטעם הפשוט שאין היא עוסקת דווקא ביהדות. ג. כשם שבדתות כולן יש יסודות נסגניים והרסניים, כך לדעת אליצור גם ביהדות. המונותיאיזם שלה כרוך בחוסר סובלנות כלפי דתות אחרות (2, ע 140) והסיפור על רבי אליעזר (שם, 142 - 141) מראה, באחד מהסיומים שהתלמוד מציע, את התוצאות ההרסניות האפשריות של קנאה ונקמה. באופן כללי, מסכם אליצור בסוף דבריו: הדת, כמו האהבה, מוציאה את המיטב והמירע שבבני - אדם. כיצד יכולה טענה כזאת להתפרש כתעמולת בחירות ליהדות או לדת בכלל? ד. אליצור אכן טוען שיש ליהדות תרומה לתרבות בנושא הנדון, והיא צורה ייחודית של יחסי אובייקט. ההתבטלות בפני אובייקט גרנדיוזי ומוערץ היא צורה פרימיטיבית ורגרסיבית של יחסי אובייקט, והיא מצויה בכל הדתות, כמו גם בכל מערכת אמונה טוטליטארית. החידוש של היהדות הוא באפשרות שהסוגד יזכה במעט מהתכונות המוערצות של אובייקט זה, ... אליצור טוען שהיהדות היא אמיתית, דהיינו שאמונותיה התיאולוגיות והנורמטיביות הן נכונות. אדרבה, הניתוח הפסיכולוגיסטי שלו מאיים על אמיתותה של הדת, ומרחיק את אליצור מהיהודים הרבניים שלפי בית - הלחמי אליצור מזדהה אתם. נקל להבין: אם חוויית ההתגלות אינה אלא ביטוי לאבל לא - תקין, ואם דמותו הגרנדיוזית של האל קשורה לאישיות ילדותית, המסקנה המתבקשת היא שהדת אינה אלא השלכה של תסביכים נפשיים של היחיד. האם גישה זו מאפיינת יהודים רבניים? והאם היא בגדר קריאה לחזור ... סבר שמצא ביהדות, כשיר הלל וכתעמולת בחירות. דומני שהתשובה נעוצה בדברי הקטרוג המפורשים והחריפים שמציע בית - הלחמי נגד הדת. לפי דברים אלה, אם מעוניינים אנו בחופש, שוויון, דמוקרטיה, בגרות, ואוטונומיה, ולא בדעות קדומות, סמכותנות, הפליה, ואדישות לסבל האחר, מן ההכרח לוותר על הנרקיסיזם הדתי, דהיינו: על הדת. הואיל ופגעיה של הדת כה רעים, כל מלה חיובית עליה מגונה וחשודה, לפיכך יש לדחותה, פן יתפתה מאן דהוא להצטרף לחגיגה הנרקיסיסטית. בעוד אליצור טוען שהדת מוציאה מהאדם גם את המיטב וגם את המירע, בית - הלחמי סבור כנראה שרק את המירע מוציאה היא. אמירות גורפות מעין אלה על תוצאותיה השליליות של הדת מזכירות - על דרך ההיפוך כמובן - את אמירותיהם של תועמלנים דתיים בדבר התוצאות השליליות של החילון. כפי שטענו במקום אחר בהרחבה (4), התשובה לשאלת ההשפעה המוסרית של הדת היא כנראה מורכבת, בהיבטים מסוימים ובהקשרים מסוימים לדת השפעה מוסרית חיובית, בהיבטים אחרים ובהקשרים אחרים, יש לה השפעה שלילית, ובאחרים אין היא מעלה או מורידה. לגבי היחס בין דתיות לבין אושר (well - being), כאן ניצבים אנו על קרקע בטוחה יותר: מחקרים עקביים מלמדים על יחס חיובי בין דתיות לבין אושר (5, 6). וממש לאחרונה אושש ממצא זה גם לגבי יהודים, והוכח מתאם חיובי מובהק אצלם בין דתיות לבין רווחה נפשית (7). בהנחה שעולם טוב יותר הוא גם עולם שבו בני האדם מאושרים יותר, אני בספק אם ניתן לטעון בהכללה, כפי שעושה בית - הלחמי, שויתור על הדת הוא הכרחי אם רוצים עולם טוב קצת יותר. היחס הביקורתי, אם לא העוין, של בית - הלחמי לדת, מחזק את החשש שמעלה אליצור מפני פסיכולוגיזם פטרוני מצד פסיכותרפויטים. אם הפתרון הנרקיסיסטי הדתי נתפס בעיני המטפל כפסול, ואם הדת באופן כללי נתפסת על - ידיו כאויבת הקדמה, יקשה עליו לפתח את האמפתיה ההכרחית לטיפול ראוי. ומה שנכון לגבי מטפלים נכון גם לגבי חוקרים: היחס הנל עלול לסמא את עיניהם לזהות היבטים חיוביים של דתות שונות, כמו אלה שאליצור מפתח במאמרו. למרבה המזל, בכתבים אחרים שלו מזהה בית - הלחמי אף הוא היבטים אלה, ואזכורם על - ידו אינו פחות שיר הלל לדת מזה ששר אליצור. הנה דוגמה אחת: Psychological theories of religion emphasize relief and support in terms of both the ... stability and support. (8, p. 207) בביקורתו על אליצור מציע בית - הלחמי בסיום דבריו תחליף לחיק החמים של הדת, להישאר בחוץ, בקור וברוח, ולחפש פתרונות פחות נרקיסיסטיים ופחות אנימיסטיים לצרותינו ולכישלונותינו. הדימוי של היות בחוץ, בקור וברוח הוא ... פילוסופי, כלומר אינו עוסק בשאלת אמיתותן של הנחות דתיות, אלא פסיכולוגי - חברתי, כלומר עוסק בהשפעות של האמונה והמסגרת הדתית על היחיד ועל החברה. אם אכן העולם שמחוץ לדת הוא עולם של קור ורוח, לא בטוח שיוכל לענות על ... (9, 10, 11). מכך לא נובע שיש לחזור או להחזיר בתשובה, אלא שיש לאמץ ראייה מאוזנת וביקורתית לגבי השפעות הדת, כמו גם של החילוניות, על נפש היחיד ועל טובת החברה.

... יותר לשלמות גדולה יותר. לכן, לפי ההגות שלו, על האדם לחתור להעצים את שמחתו ובכך להגביר את שלמותו. השמחה ביהדות חסידי ברסלב משמחים פצועים בבית חולים - שמחה בדת היהודית השמחה מתוארת כתכונת נפש חיובית ביותר שהאדם צריך לשאוף אליה, שמביאה אותו לשלמות של עבודה רוחנית ומעידה על מצבו השלם של האדם. יש אף מצווה מיוחדת לשמוח בחגים, כדברי הפסוק בספר דברים, פרק טז, פסוק יא: ושמחת לפני ה אלוקיך..., וכן בפסוק: ושמחת בחגך אתה ... (דברים, טז, יד). הביטוי העממי אין שמחה אלא בבשר ויין, שנטבע בהלכה היהודית בקשר לדרכי השמחה בחגים, קובע כי היהדות היא דת ארצית ופרקטית המתייחסת בעין יפה לשמחה המגיעה מהנאות הגוף. השמחה (ובנוסף לה טוב לבב) היא תנאי נדרש בקיום כל מצווה ומצוה, שכן כתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה א - לקיך בשמחה ובטוב לבב (ומכלל לאו אתה שומע הן). אחד מעקרונותיה העיקריים של תורת החסידות, הוא דבקות באל על ידי שמחה מתמדת. אמנם, מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, אולם קיים חודש אחד, בו על פי חזל, מרבין עוד יותר בשמחה, והוא ...

... ההתבוללות היתה מרכז ענינה של התרבות ההלניסטית. היהודים התקשו להתמודד מול תרבות הלניסטית זו אשר מצד אחד קרבה את דתם ומן הצד השני הציע מיזוג עם תורות אחרות. בתקופה מאוחרת יותר, אחד מאבות הכנסיה, הירונימוס (342-420) הנחשב לאבי ההבראיזם הנוצרי (נוצרים אוהבי ולומדי עברית לצורך לימוד היהדות ממקורה העברי ולא מתרגום השבעים של תלמי) הקדיש את עיקר פעילותו לכתבי הקודש, אף חיבר תרגום של התנך ללטינית. היו לאורך ההיסטוריה מקרים נוספים בהם למדו נוצרים עברית ובאמצעותם למדו את כתבי היהדות כולל את מפרשיהם, יש אף נוצרים אשר למדו אצל פרשנים יהודים את התורה. לימוד זה של התורה ופירושיה היהודיים לא רק שלא קירבם אל היהדות, למעשה ריחקם יותר ואף הגביר את שינאתם ליהדות וליהודים. דבר זה שהיה נראה בתחילה כתהליך רצוי, הפך להיות לחרב פיפיות אשר הביא לנסיונות רבים עד לימינו אלה, להשמיד את היהודים על דתם. גם בימינו אלה, לימוד ועיסוק התורה, הפך להיות ללימוד ועיסוק, אשר הנגיעה בו הינה נגיעה לא יהודית. היהדות מהותה אמונה, מהותה חיבור אל התורה בבחינת עשייה ולא בבחינת, לימוד לשם לימוד לשם חקירה. תורתינו הינה תורת חיים, ... ללא חקירה, עצם העשייה מביאה להבנה, אשר איננה יכולה להיות לאשר תחילתו בחקירה, ודאי למי שרק עוסק בה. כיום היהדות נגררת יותר ויותר לצד החקרני, לאותו כיוון המביא לידי רצון להבין ולחקור, את אשר אינו בר חקירה ואינו בר הבנה. הנסיון לתת הסברים הנובעים מתוך חקירות אלו, אינו מקרב ואף מרחק מהיהדות מהאמונה. חקירה זו אף הינו בחינת מצוות אנשים מלומדה ואף פחות מכך. בימינו, אדם הקם בבוקר ואומר מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך ואינו שמח, זוהי יהדות מתורגמת. יהודי היוצא מהשרותים, ומברך אשר יצר.. נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך שאם ייסתם אחד מהם או ... אי אפשר לעמוד לפניך אפילו שעה אחת, אדם זה באם אינו קופץ משמחה והודאה על הנס שקרה לו, זוהי יהדות מתורגמת. עם ישראל עבר לאורך כל שנות ההיסטוריה, אירועים רבים. יציאת מצרים אשר מהווה זיכרון למצוות ועשיות רבות בתורה, ...

... יכול לספק את עצמי. כלומר, המלחמה בתלות הראשונית משנה רק את ההגדרה אך לא את המהות. בבסיס קשרים רומנטיים עומדת תשוקה. התשוקה, כמו כל אנרגיה, מכלה את עצמה. מה שנוצר בין זוג הוא סוג של תלות הדדית, חוסר היכולת ... גם הבודהה מדבר על אי תלות, ואי היאחזות. הפרשנות שתינתן להגדרות במסגרת קשר בין אישי תהיה שונה. פרשנות כזו מנוגדת לאמת הפנימית של הבודהה. הוא איננו מטיף לחופש מהכרה בתלות ההכרחית באחרים. כך, הפסיכולוגיה מגדירה נרקיסיזם כהכחשה של תלות, ... להרגיש כמו מים במדיטציה, הם אינם נעלבים כששוטפים בהם לכלוך או כששותים אותם. הם ממשיכים להיות מים. האדמה אינה נחרדת כשזורקים עליה מה שנקי ומה שאינו נקי. היא איננה מושפלת, נחרדת או נגעלת. היעדר התנגדות ופתיחות מוחלטת פירושם אהבה. לנו נדמה שהאהבה איננה באה משלווה מוחלטת, שהיא ניכרת בסערת רגשות. ... הוא זה שמה שתעשה יחזור אליך. הטוב לטוב והרע לרע. אין גן עדן לצדיקים וגיהינום לרשעים. מוסריות המעשה אינה נפרדת ממנו עצמו. היא גלומה בתוכו. נכון שבעולמנו המערבי, הפוסט - מודרני, עשויה להישאל השאלה מה הם טוב ורע כשאין ... שהיא לא באה לבטל את הסבל, משום שזה בלתי אפשרי, אלא להביא את הסובל אל מעבר לגבולות הבלתי אפשרי, למידת סבל כזאת בה כל האנושות סובלת ממנו ומצליחה להתקיים עמו. נראה שהבודהה מנסה ללמד לחיות ללא סבל ורק מי ... שמטרתו העיקרית היא השוואה בין גישות. קבלתי גרגיר חול אחד, שגם הוא חצוי לחצי. אך הברור הא שכמו כל הדתות הגדולות, מטרת הדת היא להיות מעין שוטר תנועה עבור החיים על פני האדמה, להקל מעט מהסבל ולהוריד מעט מחרדת המוות, המובן המפריד בין האדם לחיה: ידיעת הסוף. הפולחן יכול להיות שונה וייתכן שמדיטציה, כשמתאמנים בה, אכן עוזרת בדברים ... הרחבה, הרוחנית, הקוסמית. הבודהיזם הכניס את הפילוסופיה לחיי היום יום והביא את הרוח לכדי שיג ושיח יומיומי. ואולי זו נקודת המשיכה שלו מבחינת אנשים מערביים שנתקלו בתורה הזו, חיפשו לעצמם תשובות, ובעיקר תרו אחר מילוי לסוג של ריקנות פנימית.

... יותר מאלוהים אחד? ודנו בנושא רבות, ונתנו את התשובה הידועה, שלא יכול להיות שני אלוהים. וזו הטענה הידועה של הדתיים, שלא יכול להיות שני אלוהים, ומה ההוכחה שלא יכול להיות? מהו השכל הגדול והמתוחכם של הדתיים? הם טוענים טיעון בסיסי, נניח שיש שני אלוהים, האם אלוהים אחד יכול להגביל את כוחו של אלוהים השני? ואם ... אלוהים שלא יכול לעשות משהו. וזה פרדוקס האבן, האם אלוהים יעשה אבן שהוא לא יכול להרים אותה? ומה אומרים הדתיים? יש את הטיפשים שאומרים שאלוהים לא יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים אותה, אבל זה לא חיסרון. ועל ... מהתחלה, האם יכול להיות שיש שני אלוהים? תשובה - לא! לא יכול להיות שיש שני אלוהים! שזו כמובן התשובה הדתית, למה לא יכול להיות? כי אם הוא יכול להגביל את השני, אז השני מוגבל, ואם הוא לא יכול להגביל ... זמן זה שני האלוהים! והם פועלים בשיתוף פעולה והם אינסופיים ותמיד קיימים, ומעליהם יש עוד אלוהים אחר וכו. ואלוהים הדתי, אם הוא לא קים בתוך מקום וזמן, אז הוא בכלל לא קיים, ואם הוא קיים בלי מקום וזמן, מאד ...

... מכך הוא עשוי להפוך למושא הערצה לילדי האומה, ולפיכך תלמידים מתבקשים לכתוב לו מכתבי הערצה, לעלות לרגל למשכנו ביום הולדתו, ולשיר לו שירי תהילה. לעתים גולש פולחן האישיות גם למדינות שאינן נתונות תחת השפעתו של השליט, והוא זוכה להערצת ... הם נעשים מושא להערצה מכוח אישיותם והחוכמה היתרה המיוחסת להם. יש הטוענים כי תופעה זו קיימת גם בזרמים שונים ביהדות, בעיקר בחצרות החסידיות, ובאה לידי ביטוי יוצא דופן בדור האחרון בחסידות חבד. יש הטוענים כי גם במדינות דמוקרטיות עשוי ... טורקמניסטן חאפז אל - אסד וממשיכו בשאר אל - אסד, נשיאי סוריה (1991-2004) סאדאם חוסיין, נשיא עיראק פולחן אישיות ביהדות: ביהדות קיימת התייחסות שלילית לסגידה של דמויות שונות, היהדות רואה בנושא זה כמאפיין של עבודה זרה ומתייחסת לכך בחומרה. דמויות בולטות בתנך אשר ייחסו אלוהות לעצמם על פי ... יוסף שיקבור אותו בארץ ישראל ולא במצרים, אחת הסיבות האפשריות לכך אותה מעלים חזל במדרש היא: שלא יעשו אותו עבודת כוכבים. כך מסבירים גם את סיבת הסתרת מקום קבורתו של משה.

... לו יותר טוב, אבל מצד האמת שהכל כבר טוב, רק שהאדם צריך להיזהר לא לאבד את זה. הרעיון הוא שהדת לדוגמה, מבטיחה לאדם שאם תעשה את זה ואת זה ואת זה, תקבל בסוף גן עדן. זה מה שהדתיים מבטיחים, מה שהתורה של היהודים מבטיחה להם. איפה פה המרמה בסיפור, הטענה שלהם אומרת, שהשכר הוא רק בעולם הבא, ...