חילוניות - מבואחילוניות - מבוא חילוניות היא אידאולוגיה שסוברת שיש לאדם זכות להיות חופשי משליטה דתית וכן מכפייה דתית של הממשל ושנהלי הממשל ומוסדותיו צריכים להתקיים בנפרד מהדת ו/או אמונות דתיות בתוך מדינה שהיא נייטרלית בענייני אמונה. ישנם הוגי חילוניות הביקורתיים כלפי אדיקות דתית וטוענים שדת משתמשת באמונות טפלות במקום בהיגיון ובשיטות מדעיות ובכך מונעת את ההתקדמות האנושית. החילוניות עושה שימוש בפילוסופיה היוונית ובפילוסופיה הרומית, ... אלברט איינשטיין, סם האריס וריצרד דוקינס. התפיסה האירופית לחילוניות הנקראת לאיסיטה, טוענת שהחילוניות היא תנועה החותרת למודרניזציה, ולהתבדלות מערכים דתיים ומסורתיים. סוג זה של חילוניות, ברמה חברתית או פילוסופית, לפעמים מתרחש גם בזמן שאין ביטוי מדיני או משפטי לחילוניות, כמו במדינות: ישראל, נורווגיה והממלכה המאוחדת. בארצות הברית, התפיסה היא שהחילוניות המדינית הגנה על הדת מהתערבות של הממשלה. בזמן שחילון חברתי הוא פחות שכיח במדינות שונות, תנועות פוליטיות או חברתיות תומכות בחילוניות מסיבות שונות. ... הסופר הבריטי גורג הוליוק ב - 1846, הוליוק המציא את המונח כדי לשקף את השקפתו הרואה סדר חברתי הנפרד מהדת, מבלי לבטל או לבקר בצורה פעילה את האמונה הדתית. כאגנוסטיקן הוליוק טען כך: Cquote2.svg החילוניות אינה טענה כנגד הנצרות, היא עצמאית ממנה. היא לא מבקרת את הטענות של ... חדש, הדעות שעליהם היה מבוסס המושג היו קיימות לאורך ההיסטוריה. לדוגמה שיטתו הפילוסופית של אבן רושד, שכללו הפרדה בין דת לפילוסופיה. בארי קוזמין מהמוסד לחקר החילוניות בחברה ובתרבות מפצל את החילוניות לשני סוגים: חילוניות חזקה וחילוניות חלשה. לפי קוזמין, הדוגל בחילוניות חזקה מתייחס לטענות דתיות כלא - לגיטימיות מבחינה אפיסטמולוגית, שאין להן הצדקה על ידי היגיון או ניסיון. לעומת זאת, ההשקפה של החילוניות החלשה ... השגה של אמת מוחלטת הייתה בלתי אפשרית ולכן ספקנות וסובלנות צריכים להיות עקרונות העולים על הערכים בשיחה על מדע ודת. תוכן עניינים: 1 חילוניות מדינית 1.1 חילוניות בתנועה הציונית 2 חברה חילונית 3 אתיקה חילונית 4 טענות כנגד החילוניות חילוניות מדינית: יצחק גרינבוים היה דוברה הגדול ביותר של החילוניות בתנועה הציונית. במונחים מדיניים, החילוניות היא תנועה למען הפרדת הדת מהממשל, היינו הפרדת הקשרים בין הממשלה לדת המדינה, והחלפת חוקים המבוססים על כתבי דת (כמו התורה והשריעה), לחוקים אזרחיים. החילוניות, לרוב, משויכת לעידן הנאורות באירופה, ומשחקת תפקיד מרכזי בחברה המערבית. העקרונות של הפרדת הדת והמדינה בארצות הברית וכן הלאיסיטה בצרפת מתבססים בצורה חשובה על עקרונות החילוניות. מדינות חילוניות התקיימו גם בעולם האסלאם בסוף ימי הביניים. ישנן דתות המנסות להשפיע על החלטות פוליטיות או להשיג השפעה או הטבות ספציפיות, ישנם נוצרים התומכים במדינה חילונית ויודעים כי לרעיון ... המתנגדים לחילוניות, וטוענים כי יש בזמן האחרון אידאולוגיה חילוניות קיצונית וכי זה איום על זכויות הנוצרים והביטחון הלאומי. הכוחות הדתיים הפונדמנטליסטים העיקריים בעולם המודרני באים מהאסלאם הפונדמנטליסטי ומהנצרות הפונדמנטליסטית, על אף זאת, ישנם מיעוטים דתיים שרואים בחילוניות מדינית חלק מרכזי בשימור זכויות שוות. ישנן מדינות מוכרות כחילוניות חוקתית, כמו צרפת, הודו, דרום קוריאה, יפן, ... צורות ממשל דומות. חילוניות בתנועה הציונית: על אף שבכל זרמי הציונות הדעות נעות מדעות חילוניות ולפעמים אפילו אנטי - דתיות בציונות הסוציאליסטית עד דעות המנסות לכפות דתיות לאחר נקודה מסוימת (כמו הקמת המדינה, או לחלופין חזון של מדינת תורה) לרוב מוסכם כי התנועה הציונית היא חילונית ביסודה כיוון שהיא בוססה על השקפות מתחום החולין, כמו לאומיות, תוך כדי כפירה במסורת ההלכתית בפרהסיא, והעברת הדת אל תחום הפרט. מלבד זאת, על אף שיתוף הפעולה עם האורתודוקסים, בנימין זאב הרצל כיוון אל עבר מדינה חילונית שבה אנשי הדת לא יתערבו בפוליטיקה: Cquote2.svg לא ניתן כלל לדחפים תיאוקרטיים של אנשי דת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי ... כי לבסוף המודל שנקבע בהקמת המדינה לא היה חילוני - מדינית כפי שרצו הגורמים הליברלים, אלא ניסיון שליטה על הדת מצד הגורמים הסוציאליסטיים, שגרם להתנגשויות בן דת ומדינה. כיום המצב שונה, ורק מפלגות ציוניות - סוציאליסטיות כמו מרצ או ... להגיע להרמוניה בין קודש לחול ובין הישן לחדש. חברות מערביות מודרניות בדרך כלל נחשבות בלימודי דת חילוניות, בגלל חופש הדת הכמעט מושלם (אדם יכול להאמין בדת כלשהי, בכמה דתות או באף דת, ללא שום אפליה משפטית או חברתית), כולל האמונה הכללית שהדת בסופו של דבר לא מחליטה החלטות פוליטיות. אף על פי כן, ההשקפות המוסריות שנובעות ממסורות דתיות עדיין חשובות מבחינה ... דתיות מערביות מסורתיות, אמיל דורקהיים עסק בשאלת הסמכות בחברות שעברו חילון ועם החילון כתהליך חברתי והיסטורי. עם אנשי האקדמיה שעבודתם עזרה להבנה של דברים אלו נמנים די אל מונבי, מקס ובר, קארל ל. בקר, האנס בלומנברג, מ. ה. אברמס, קארל לווית, פיטר ל. ברגר ופול בניצו בן השאר. חילוניות יכולה להיות גם אידאולוגיה חברתית שבה הדת ואמונות על - טבעיות לא נראות חשובות להבנה של העולם ובמקום זה מופרדות מעניינים של הסקת מסקנות והיגיון. במובן ... לא בהכרח שווה לאתאיזם, יש מאלו המצדדים בחילוניות שהם דתיים (כישעיהו ליבוביץ ), בזמן שיש אתאיסטים המקבלים את השפעת הדת ומוסדותיה על הממשלה או על החברה. החילוניות היא רכיב מרכזי בעמדה חילונית הומניסטית פוליטית וחברתית. חלק מהחברות, כמו החברה ... ניטראלית בענייני דת, חלק טוענים כי היא מדכאת חלקים מסוימים בדת. ולמראית עין, היא מדכאת בצורה שווה את כל הדתות מלהתערב בעניינים אחרים. ויליאם א. קונולי, מתנגד ראוי לציון לחילוניות כותב כך: חילוניות אינה רק חלוקה בין הממד הציבורי ... דתית על המדינה או החברה היא שלילית. באומות שאימצו רשמית אמונות כאלו, כמו מדינות הגוש הקומוניסטי המזרח אירופי, מוסדות הדת נהיו כפופים למדינה, לשם האינטרס הציבורי. חופש הפולחן היה נתון לצנזורה להגבלות שונות, וההטפות של הכנסייה היו תחת מעקב ... על שמעשים אלו נגדו את הזכות לחופש דת. אנשים מסוימים הדוגלים בחילוניות טוענים כי המדינה צריכה להיות מופרדת לחלוטין מהדת, ומוסדות דת צריכים להיות חופשים לחלוטין מהתערבות ממשלתית. כנסיות שמפעילות את סמכותן הדתית בנפרד מתמיכות ממשלתיות, ושיסודותיהן אינם במדינה, בדרך כלל נקראות כנסיות חופשיות, חופשיות כמובן במובן של עצמאיות. ויש אנשים שגם דוגלים בחילוניות חלשה יותר, ורוצים לתת למדינה יכולת לעודד את הדת (כמו מתן פטור ממס למוסדות דת, מתן מימון לפרויקטים של חינוך וצדקה, כמו שנותנים לפרויקטים חילונים), אבל מתעקשים על כך שהדת לא צריכה למסד דת אחת כדת המדינה, לדרוש שמירת דת כזאת או אחרת, או לחוקק דוגמה דתית.