... שיש בהם גזענות, אפליה וחוסר סובלנות לדעות שונות. כפי שפרסמנו במאמרנו הקודמים (המוסר היהודי, מעמד החילוני בהלכה ומעמדו של הגוי). כל אדם שערך השוויון, חופש הדת והמצפון הם מערכי היסוד, שומה עליו לתת את הדעת על זרע הפורענות שמקורו ... נבחר על ידי האל לקיים את תכלית הבריאה, הרי שהוא שם עצמו במרכז הבריאה וכל יתר האנשים שלא נבחרו (הגויים) או שנבחרו רק שאינם לומדים תורה ואינם מקיימים מצוות (חילוני) מעמדם פחות. ויתירה מכך, כל מי שמתנגד בהשקפתו או ... חשיבות בעיני האלוהים אלא העוסק בחכמת ההלכה]. ומתוך אמונה שהעולם נברא לשמש את העוסקים בתורה ובמצוות מסיק הרמבם בהלכותיו שהגויים צריכים לשמש כעבדים ולשלם מיסים לעם היהודי העם הנבחר, כדי שיוכל להתפנות לעיסוק האלוהי: אין עושין מלחמה עם אדם ... שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, אם השלימו [הגויים] וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס [תשלומי מס], שנאמר יהיו לך ... (הרמבם הלכות מלכים פו הא). ובפירוש המשניות למסכת בבא קמא פד מג כתב הרמבם דברי הסבר לאפליה משפטית בין גוי ליהודי שנפסקה במשנה שור של ישראל שנגח לשור של נכרי פטור. ושל נכרי שנגח לשור של ישראל, בין תם ... תתמה על שחיטת בעלי החיים אף על פי שלא עשו שום רע, לפי שמי שלא נשלמו בו התכונות האנושיות [הגויים] אינו אדם באמת, ואין תכליתו [של האלוהים] אלא לאדם [החכם העוסק בתורה ובמצוות] . הרי לך דברים ברורים ומפורשים מפי הנשר הגדול (הרמבם), הגויים שאינם עוסקים בחכמת התורה אינם נחשבים אדם, משום שאינם מקיימים את תכלית הבריאה. הפחדות ועונשים למבטלים את תכלית הבריאה ... שקרב אתכם ועשה אתכם סגולה מכל העמים... כי לזה הבדיל אתכם הקבה מבין העמים, שתהיו נבדלים מהבהמות יותר מהם (מהגויים) . הדברים נאמרים באופן ברור ונחרץ מפי רבותינו: עם ישראל הוא העם הנבחר שניתנה לו התורה, ובכך מעלתו גבוהה ... שבאדם יותר מעולה במדרגה מן המעולה שבבהמה. וכן הפחות שבבני תורת האלהים (היהודים) יותר מעולה במדרגה מן המעולה שבאומות (הגויים) שאין להם תורת האלהים, כי התורה שהיא מאת האלהים מקנה הנפשות מנהג המלאכים ותכונתם. כמו כן את דברי הראיה קוק בספר אורות ישראל פרק ה פיסקה י: ההבדל שבין הנשמה הישראלית... ובין נשמת הגוים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק, מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים [אדם ובהמה] רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים [יהודי וגוי] שורר הבדל עצמי איכותי. וכאלה רבים בספרות הרבנית. אמונת העם היהודי העם הנבחר גורמות למסקנות הלכתיות מקוממות, אך חשוב ... התשובה לכך: שהעם היהודי המייצג את התורה וההלכה אינו שולט על אומות העולם, אך בזמן שישלוט יצטרך להרוג כל גוי שאינו מקבל 7 מצוות בני נח, כפי שכתב הרמבם: אין כל הדברים האלו [להקל על הגויים מפני דרכי שלום] אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין העובדי כוכבים או שיד עכום [גויים] תקיפה על ישראל אבל בזמן שיד ישראל תקיפה [חזקה ושולטת] עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח [גויים] שנאמר לא ישבו בארצך אפילו לפי שעה]. ואלה הם שבע המצוות שהתחייבו הגויים: 1. איסור לעבוד עבודה זרה. 2. איסור לקלל את אלוהים. 3. לא תרצח. 4. גילוי עריות. 5. לא לגזול. 6. שיקימו דינים ומערכת משפט. 7. איסור אכילת אבר מן החי. [יש עוד שני איסורים שחלים על הגויים והם הרבעת בהמה והרכבת אילן (רמבם הלכות מלכים פי הה)]. ההלכה עושה הבחנה בין אדם לאדם לגבי הכרעת הדין, העונשים החלים על העובר את החוקים והמצוות אינם שווים לכל נפש. עונשו של היהודי אינו כעונשו של הגוי הנה כמה דוגמאות: בן נח [גוי] שהרג נפש אפילו עובר במעי אמו נהרג עליו [חייב גזר דין מוות], וכן אם הרג טריפה (חולה שימות תוך ... הרג עובר או אדם טריפה] (רמבם הלכות מלכים פט הד) . בן נח חייב על הגזל, בין שגזל עכום (גויים) בין שגזל ישראל, ואחד הגוזל או הגונב ממון או גונב נפש, או הכובש שכר שכיר וכיוצא בו, אפילו פועל ... הכרעת הדין על אותו מעשה, שונה היא בין אדם שמוצאו האתני אינו יהודי לבין אדם שמוצאו האתני יהודי. ולכן גוי שגזל חייב מיתה והורגים אותו ואילו יהודי שגזל אינו נהרג אלא צריך להשיב את הגזלה בלבד. עד כמה מגוחכת ... בין אזרח לאזרח בגלל מוצאו האתני, ומעניין מה היו תגובות מדינות המערב אילו מדינת ישראל הייתה מחייבת את אזרחיה הגויים עונש מוות על גזילה ואפילו על פחות משווה פרוטה ואילו את היהודי פותרת מעונש מוות ואף מהשבת הגזילה במקרה של גזילה פחות משווה פרוטה. בוא וראה איך שאלוהי ישראל לא רצה בשלמותם של הגויים ופטר אותם מ 613 מצוות. לאחר שמנתה התורה את איסורי אכילת העופות הטמאות ואת איסור אכילת הנבלה, מנמקת היא ... שאיסור אכילת נבלה אינו מטעמי בריאות אלא מטעם רוחני, לאנשים הראויים לשלמות אלוהית והם העם הנבחר, העם היהודי. אסור לגויים לעסוק בתורה ולשמור שבת - הגויים, לא רק שאינם מצווים בכל חוקי האלוהים, אלא שאסור להם לעסוק בתורה האלוהית שהיא תמימה משיבת נפש (תהלים יט, ... מיתה, שנאמר (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה - לנו מורשה ולא להם. (סנהדרין נט עא). וכן אסור לגוי לשמור שבת, כמבואר בתלמוד: אמר ריש לקיש: נכרי ששבת - חייב מיתה (סנהדרין נח עב) וזאת למרות שהשבת נחשבת ... (שבת דף י עב). ועל פי שתי סוגיות תלמודיות אלה פסק הרמבם הלכות מלכים פרק י הלכה ט: עכום [גוי] שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן עכום ששבת אפילו ביום מימות החול, אם ... אבל אינו נהרג. ובתלמוד (ברכות ז עא) נמצא מדרש אגדה המבטא היטב את השקפת עולם של חזל ביחסם אל הגויים: אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו, בקש שתשרה שכינה ... מה ולמה הסכים הקבה לבקשת משה שלא להשרות שכינתו על שאר העמים? ואפשר לכנות מעשה זה כמעשה סדום: שזה [הגויים] נהנה וזה [היהודים] לא חסר. העולם נברא בשביל התורה וישראל. לאור האמור לעיל נמצא שתכלית הבריאה היא למען התורה ... בדבר העם הנבחר לקיום תכלית הבריאה. הדבר ברור לכל בר דעת, אם היהודים נבחרו לקיים את רצון האלהים הרי שהגויים לא נבחרו לכך, ולכן אינם נחשבים בדרגת האדם השלם. אפשר להפקיר את ממונם, אסור להשיב להם אבידה, אסור לחלל ... הוא דן על פי חוקים זרים, הדבר חמור אלף פעמים יותר מיחיד או קהלה בישראל שהולכים לדון בערכאות של גוים, כי המבלי אין אלקים בישראל... הרי הם בכלל מה שאמרו לפניהם ולא לפני עכום [גויים], שכיון שאינם מכירים בחוקי התורה, וטוענים שכבר פקע תוקף דת משה, ולכן דנים הם על פי משפטי נביאי השקר ... מרובה מחבירו (שות יחווה דעת חלק ד סימן סה). כל שוחר דמוקרטיה וליברליות צריך לברוח מאמונות העם הנבחר, אור לגויים תורת האלהים כמי שבורח מאש.

... אמוץ על יהודה וירושלם. והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. כלומר, רק אחרי שיכירו כל העמים בעליונותו וסגולתו של העם היהודי ואמונתו ויבינו שרק ... ה . תלמיד חכם נחשב ומקבל, עם הארץ אינו נחשב ולא יקבל (אם אין די צורכם לתלמידי חכמים). צדקה לגויים - אינה מעיקר הדין אלא רק מפני דרכי שלום (שלא יהא תירוץ לגויים להתנפל על ישראל), כמבואר בתוספתא גיטין, פרק ג, הלכה יג: עיר שיש בה ישראל וגוים, הפרנסין גובין מישראל ומגוים מפני דרכי שלום, מפרנסין עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום, וכך פסק הרמא בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רנא, סעיף א): ומפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל, מפני דרכי שלום. ויש מחלוקת בין הפוסקים האם מפרנסים את הגויים דווקא עם עניי ישראל אבל לחוד לא. וכך כתב בדרכי משה, בטור יורה דעה, רנא, סימן א: כתב הרן ... מפרנסין מפני דרכי שלום, אבל במרדכי שם, דף תריז עג, משמע דמפרנסים עם עניי ישראל. והיות וכל עניין הצדקה לגויים הוא מפני דרכי שלום בלבד ולא שצריך לתן להם צדקה ככל האדם, כתב רמבם שתיקון זה יתבטל לעתיד לבוא. ... לפי שעה. שוב רואים אנו שכל ההצדקה למעשי חסד וסיוע על פי ההלכה היא רק לתכלית עבודת ה, ואם הגוים אינם מקיימים את המצוות המוטלות עליהם (שבע מצוות בני נח) הרי שאין ליתן להם צדקה. ואף לקבל צדקה מן הגויים אסור כמבואר בבא בתרא י עב: איפרא הורמיז [שם של אשה נכרית] אימיה דשבור מלכא, שדרה ארבע מאה דינרי ... אותה? וכתב רשי: כשתכלה זכות שבידן וייבש לחלוחית מעשה צדקה שלהן, אז ישברו. כלומר אסור ליהודי לקבל צדקה מן הגויים כדי שלא יהיו להם זכויות, שהרי הצדקה מכפרת (ואסור לעזור לגוי שיהיו בידו זכויות ואז אולי יזכה חלילה לרחמי שמיים). וכך פסק השולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנד, סעיף ב: ... כי כל המהלך ברחוב שינקין בתא (שרובה מחללי שבת בפרהסיא) ומצא שם אבידה, אינו חייב להחזירה כלל! השבת אבידה לגויים - מסכת סנהדרין, דף עו, עמוד ב: המחזיר אבידה לנכרי - עליו הכתוב אומר (דברים כט, יח), למען ספות ... דעתו לכך [לקדש שם שמים], אבל אם דעתו שישבחו אותו ולא בעבור אמונת ישראל, או משום שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו אסור. ועיניך רואות עד כמה המוסר היהודי מכוון אך ורק לתכלית אחת והיא עבודת ה. אסור לרחם על גוי גם אם מסכן הוא מאד ואסור להחזיר לו כל אבידה שאבדה לו. רק אם יש קידוש שם שמים (שכתוצאה מהשבת האבידה ישבחו הגויים את אמונת היהודים) מצוה להשיב את האבידה אבל אם לא יצא מזה שבח ליהודים אסור להשיב כל אבידה לנכרי. ... כג כ): וביאר בכאן שיהיה רבית הנכרי מותר, ולא הזכיר כן בגזל ובגנבה כמו שאמרו (בק קיג ב), גזל גוי אסור. אבל הרבית שהוא נעשה לדעת שניהם וברצונם לא נאסר [בין יהודים] אלא מצד האחוה והחסד, כמו שצוה (ויקרא ... לא רק שאין שום אחווה וחסד כלפי הנוכרים (רק בין יהודים לבין עצמם) אלא מי שירצה לעשות חסד עם הגוי ולהלוותו, מתוך רצון טוב, בלי לקחת ממנו ריבית נשך, עובר על מצוות עשה. הרמבן סובר לעומתו שאין מצווה מפורשת ...

... הזן בסין. בסוף שושלת טאנג ובמשך תקופת חמש השושלות התפתחו בסין חמישה בתי ספר שהדגישו גישות שונות בלימוד הזן: גוי - יאנג (איגיו ביפנית) - הזרם נקרא על שם המורה גוי - שה לינגיו (יסאן - ראי ביפנית) וכן המורה יאנג - שה הויגי (קיוזאן א - גאקו ביפנית). לכן השם גוי - יאנג הוא קיצור של שני שמות אלו. הזרם הדגיש איחוד נפשם של המורה והתלמיד באמצעות שאלות ותשובות. לינגי ...

... עוזו וכו ובזרוע עוזו אלו תפילין וכו הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וכו בשאר בתי מאי? כי מי גוי גדול אשריך ישראל או הניסה אלהים ולתתך עליון וכו וכולהו כתיבי באדרעיה] כל הכתובים הללו כתובים בזרוע בבית אחד ...

... האמיתי. באמירה זו יוצרת נעמי הכלי אשר ראוי וניתן למלאותו. ללא אמירתה זו, לא היתה יכולה לקבל השפע, שכן גוי ששבת חייב מיתה. גוי אין לו הכלי המתאים שיכול להכיל המתנה שיש לקבה בבית גנזיו, אותה נתן לעם ישראל. יהי רצון שנזכה למלאות ...

... מצרים. מביאם אל ארץ כנען. גם במצרים ממנה יוצאים בני ישראל וגם בארץ כנען אליה באים בני ישראל, נמצאים הגויים לסוגיהם השונים. גויים אלו, גוי גוי וחוקותיו. מצווה הקבה ובחקתיהם לא תלכו. מה הם חוקות הגויים, אשר מהם מוציאנו הקבה ומזהירנו לבל נעשה כמותם. או ר נתן, חקתיהם, הם אמונות כוזביות שאין בהם טעם. חוקתיהם, ... היינו חוק אותו חקקו הם, מדעת, מתוך אמונתם, הבנתם, ראיתם הכוזבית. ראיה זו, הכוזבית היא אשר מביאה אותם להנהגה שגויות, הנהגות הבאות מדעתם, מחוסר דעתם. אמונה זו, הכזבית, נובעת מהיות האדם מאמין בעצמו ואינו מאמין בחי עולמים. האמונה בחי ... תמיד אחר חכמות שאחר הטבע ששם מלא חסרונות. או ר נתן, חוק, חוקותיהם, מקורו מהטבע, הטבע מקורו מאיתו יתברך. הגויים ההולכים בחוקותיהם היינו, מכירים בהיות החוק בטבע, אך אינם מכירים בהיות מקור הטבע, בחי העולמים. ההליכה בחוקותיהם, נראית כהליכה ... בד לשונות גאולה.. והבאתי. ההבאה, לגאולה, לארץ ישראל. במקום זה מצווים בני ישראל לנהוג כבניו ית ולא ללמוד מחוקות הגויים. יצאנו ממצרים, מהגלות. הובאנו אל הגאולה, לארץ ישראל. יהי רצון שלא נלמד ממעשיהם ומחוקותיהם, נדבק באמונה בחי עולמים, אמן.

... אי אפשר היה בשץ אחר... נמצאנו למדים על פי התירוץ הראשון שהוזכר לעיל כי יש צורך בהשתדלות ובהתאמצות מעבר להיגוי השגור בפינו... יש דיון באחרונים, מה דין שצ כשכל הציבור משבש. יש מתירין ויש אוסרין. גם המתירים אינם מתירים ... ראיה, לא די אם יאמר האדם התכוונתי לומר: אמן, אלא חייב להגות אותה כראוי... ויקוים בו: פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים (=אמנים) השיבושים הם רבים, והאפשרויות של הטעויות - רבות. אנו מקפידים - ובצדק - שלא ייכנס ... בשמו...... הבו לה...... קומה עזרתה לנו... הודו לו ברכו שמו... (הסבר בהמשך) הרופא לשבורי לב..., לא עשה כן לכל גוי, הודו על ארץ ושמים ... ויברך דויד את ה... ותרא את עני אבותינו במצרים... (קריאת שמע תקבל התייחסות מיוחדת) ...

... לתיקונה. וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה

... אויבים, אבל לא עם רוצחים. (אריאל שרון) מעולם לא היו מלחמה טובה או שלום רע. (בנגמין פרנקלין) ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה (ספר ישעיה, פרק ב, פסוק ד) עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ...

... מביא דעה שכאשר הבעל חי בסכנה והסם המסרס יכול להצילו הרי זה מותר ויש דעה שגם זה רק עי גוי. אבל כל זה כשמדובר בסכנת חי - ים אבל במקרה שהחתול אינו בסכנה הדבר אסור ואפילו אם החתול היה ... נעמי רגן - מעוררת בי, תמיד עוררה בי ולנצח תעורר בי, תיעוב מוחלט, המשולב בבחילה עזה. למשפטים מסוג הטוב בגויים הרוג, אין ולעולם לא תהיה לי, שום סובלנות שהיא משום סוג שהוא. הצביעות: אז מה, אם יש שנת שמיטה? ...