העם היהודי הוא העם הנבחר... שיש בהם גזענות, אפליה וחוסר סובלנות לדעות שונות. כפי שפרסמנו במאמרנו הקודמים (המוסר היהודי, מעמד החילוני בהלכה ומעמדו של הגוי). כל אדם שערך השוויון, חופש הדת והמצפון הם מערכי היסוד, שומה עליו לתת את הדעת על זרע הפורענות שמקורו ... נבחר על ידי האל לקיים את תכלית הבריאה, הרי שהוא שם עצמו במרכז הבריאה וכל יתר האנשים שלא נבחרו (הגויים) או שנבחרו רק שאינם לומדים תורה ואינם מקיימים מצוות (חילוני) מעמדם פחות. ויתירה מכך, כל מי שמתנגד בהשקפתו או ... חשיבות בעיני האלוהים אלא העוסק בחכמת ההלכה]. ומתוך אמונה שהעולם נברא לשמש את העוסקים בתורה ובמצוות מסיק הרמבם בהלכותיו שהגויים צריכים לשמש כעבדים ולשלם מיסים לעם היהודי העם הנבחר, כדי שיוכל להתפנות לעיסוק האלוהי: אין עושין מלחמה עם אדם ... שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, אם השלימו [הגויים] וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס [תשלומי מס], שנאמר יהיו לך ... (הרמבם הלכות מלכים פו הא). ובפירוש המשניות למסכת בבא קמא פד מג כתב הרמבם דברי הסבר לאפליה משפטית בין גוי ליהודי שנפסקה במשנה שור של ישראל שנגח לשור של נכרי פטור. ושל נכרי שנגח לשור של ישראל, בין תם ... תתמה על שחיטת בעלי החיים אף על פי שלא עשו שום רע, לפי שמי שלא נשלמו בו התכונות האנושיות [הגויים] אינו אדם באמת, ואין תכליתו [של האלוהים] אלא לאדם [החכם העוסק בתורה ובמצוות] . הרי לך דברים ברורים ומפורשים מפי הנשר הגדול (הרמבם), הגויים שאינם עוסקים בחכמת התורה אינם נחשבים אדם, משום שאינם מקיימים את תכלית הבריאה. הפחדות ועונשים למבטלים את תכלית הבריאה ... שקרב אתכם ועשה אתכם סגולה מכל העמים... כי לזה הבדיל אתכם הקבה מבין העמים, שתהיו נבדלים מהבהמות יותר מהם (מהגויים) . הדברים נאמרים באופן ברור ונחרץ מפי רבותינו: עם ישראל הוא העם הנבחר שניתנה לו התורה, ובכך מעלתו גבוהה ... שבאדם יותר מעולה במדרגה מן המעולה שבבהמה. וכן הפחות שבבני תורת האלהים (היהודים) יותר מעולה במדרגה מן המעולה שבאומות (הגויים) שאין להם תורת האלהים, כי התורה שהיא מאת האלהים מקנה הנפשות מנהג המלאכים ותכונתם. כמו כן את דברי הראיה קוק בספר אורות ישראל פרק ה פיסקה י: ההבדל שבין הנשמה הישראלית... ובין נשמת הגוים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק, מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים [אדם ובהמה] רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים [יהודי וגוי] שורר הבדל עצמי איכותי. וכאלה רבים בספרות הרבנית. אמונת העם היהודי העם הנבחר גורמות למסקנות הלכתיות מקוממות, אך חשוב ... התשובה לכך: שהעם היהודי המייצג את התורה וההלכה אינו שולט על אומות העולם, אך בזמן שישלוט יצטרך להרוג כל גוי שאינו מקבל 7 מצוות בני נח, כפי שכתב הרמבם: אין כל הדברים האלו [להקל על הגויים מפני דרכי שלום] אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין העובדי כוכבים או שיד עכום [גויים] תקיפה על ישראל אבל בזמן שיד ישראל תקיפה [חזקה ושולטת] עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח [גויים] שנאמר לא ישבו בארצך אפילו לפי שעה]. ואלה הם שבע המצוות שהתחייבו הגויים: 1. איסור לעבוד עבודה זרה. 2. איסור לקלל את אלוהים. 3. לא תרצח. 4. גילוי עריות. 5. לא לגזול. 6. שיקימו דינים ומערכת משפט. 7. איסור אכילת אבר מן החי. [יש עוד שני איסורים שחלים על הגויים והם הרבעת בהמה והרכבת אילן (רמבם הלכות מלכים פי הה)]. ההלכה עושה הבחנה בין אדם לאדם לגבי הכרעת הדין, העונשים החלים על העובר את החוקים והמצוות אינם שווים לכל נפש. עונשו של היהודי אינו כעונשו של הגוי הנה כמה דוגמאות: בן נח [גוי] שהרג נפש אפילו עובר במעי אמו נהרג עליו [חייב גזר דין מוות], וכן אם הרג טריפה (חולה שימות תוך ... הרג עובר או אדם טריפה] (רמבם הלכות מלכים פט הד) . בן נח חייב על הגזל, בין שגזל עכום (גויים) בין שגזל ישראל, ואחד הגוזל או הגונב ממון או גונב נפש, או הכובש שכר שכיר וכיוצא בו, אפילו פועל ... הכרעת הדין על אותו מעשה, שונה היא בין אדם שמוצאו האתני אינו יהודי לבין אדם שמוצאו האתני יהודי. ולכן גוי שגזל חייב מיתה והורגים אותו ואילו יהודי שגזל אינו נהרג אלא צריך להשיב את הגזלה בלבד. עד כמה מגוחכת ... בין אזרח לאזרח בגלל מוצאו האתני, ומעניין מה היו תגובות מדינות המערב אילו מדינת ישראל הייתה מחייבת את אזרחיה הגויים עונש מוות על גזילה ואפילו על פחות משווה פרוטה ואילו את היהודי פותרת מעונש מוות ואף מהשבת הגזילה במקרה של גזילה פחות משווה פרוטה. בוא וראה איך שאלוהי ישראל לא רצה בשלמותם של הגויים ופטר אותם מ 613 מצוות. לאחר שמנתה התורה את איסורי אכילת העופות הטמאות ואת איסור אכילת הנבלה, מנמקת היא ... שאיסור אכילת נבלה אינו מטעמי בריאות אלא מטעם רוחני, לאנשים הראויים לשלמות אלוהית והם העם הנבחר, העם היהודי. אסור לגויים לעסוק בתורה ולשמור שבת - הגויים, לא רק שאינם מצווים בכל חוקי האלוהים, אלא שאסור להם לעסוק בתורה האלוהית שהיא תמימה משיבת נפש (תהלים יט, ... מיתה, שנאמר (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה - לנו מורשה ולא להם. (סנהדרין נט עא). וכן אסור לגוי לשמור שבת, כמבואר בתלמוד: אמר ריש לקיש: נכרי ששבת - חייב מיתה (סנהדרין נח עב) וזאת למרות שהשבת נחשבת ... (שבת דף י עב). ועל פי שתי סוגיות תלמודיות אלה פסק הרמבם הלכות מלכים פרק י הלכה ט: עכום [גוי] שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן עכום ששבת אפילו ביום מימות החול, אם ... אבל אינו נהרג. ובתלמוד (ברכות ז עא) נמצא מדרש אגדה המבטא היטב את השקפת עולם של חזל ביחסם אל הגויים: אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו, בקש שתשרה שכינה ... מה ולמה הסכים הקבה לבקשת משה שלא להשרות שכינתו על שאר העמים? ואפשר לכנות מעשה זה כמעשה סדום: שזה [הגויים] נהנה וזה [היהודים] לא חסר. העולם נברא בשביל התורה וישראל. לאור האמור לעיל נמצא שתכלית הבריאה היא למען התורה ... בדבר העם הנבחר לקיום תכלית הבריאה. הדבר ברור לכל בר דעת, אם היהודים נבחרו לקיים את רצון האלהים הרי שהגויים לא נבחרו לכך, ולכן אינם נחשבים בדרגת האדם השלם. אפשר להפקיר את ממונם, אסור להשיב להם אבידה, אסור לחלל ... הוא דן על פי חוקים זרים, הדבר חמור אלף פעמים יותר מיחיד או קהלה בישראל שהולכים לדון בערכאות של גוים, כי המבלי אין אלקים בישראל... הרי הם בכלל מה שאמרו לפניהם ולא לפני עכום [גויים], שכיון שאינם מכירים בחוקי התורה, וטוענים שכבר פקע תוקף דת משה, ולכן דנים הם על פי משפטי נביאי השקר ... מרובה מחבירו (שות יחווה דעת חלק ד סימן סה). כל שוחר דמוקרטיה וליברליות צריך לברוח מאמונות העם הנבחר, אור לגויים תורת האלהים כמי שבורח מאש.