גאווה - מבוא גאווה, היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם לעצמו, לתכונותיו, למעשיו ולדברים שיצר, ולעתים גם לכל אלו בקבוצה אליה הוא ... כלאומנות. לעתים הערכת היתר מוקרנת מהאדם אל דברים המתייחסים ושייכים אליו כגון אנשים שמשמשים כמנהיגיו, רכושו, תפיסותיו או ילדיו. הגאווה תהיה בדרך כלל בהקשר חברתי כאשר האדם מבדיל באמצעותה בינו לבין האחרים, או בין קבוצה התייחסות שהוא שייך לה לבין קבוצות אחרות. תוכן עניינים: 1 היבטים שונים בגאווה 2 בתרבויות 3 בדתות 3.1 ביהדות 3.1.1 בתלמוד 3.1.2 הוגים יהודיים 3.2 בנצרות היבטים שונים בגאווה: כאשר תחושת הערך העצמי של אדם גבוהה במידה ניכרת מן הערך שמייחסים לו רוב האנשים סביבו, ובמיוחד כאשר תחושת הערך העצמי הופכת מנותקת מן המציאות והמחזיק בה אינו מכיר בסתירות בינה לבין המציאות = הגאווה מכונה יהירות . כאשר תחושת הערך העצמי של אדם מיוסדת לא על מעשיו והישגיו אלא על השוואה בינו לבין אנשים אחרים, ... בתרבויות: בתרבויות שבהן הושם דגש רב על היררכיה וציות ושבהן לא הייתה הפרדה בין אדם למוצאו או מעמדו, נחשבה גאווה אצל מי שדורג בתחתית ההיררכיה או שבא ממוצא שנחשב נחות, לרגש שלילי שיש לדכאו. תחושות דומות אצל אנשים ממעלה ... נחשבו למעלה שיש להתגאות בה. בתנך פרשת מגדל בבל שבוניה רצו לבנות עיר שראשה בשמים, נתפסת אף היא כסמל לגאווה ויוהרה אנושית. בתרבויות יוון ורומי הייתה הבחנה בין גאווה ראויה של אדם במעשה ידיו, לבין גאווה מופרזת שנתפשה כהחצפת פנים כנגד האלים וכונתה היבריס. במיתולוגיה היוונית מופיע הסיפור על דדלוס, שבנה כנפיים שאפשרו לאדם לעוף. ... חולפת תהילת עולם (Sic transit gloria mundi) היינו, האדם הוא בן תמותה והתהילה חולפת. גם בימינו ישנה אבחנה בין גאווה מקורית שנותנת לאדם את הביטחון העצמי והאמביציה להצליח במעשיו ולקנות לו שם טוב ויוקרה, לבין גבהות לב שגורמת לאדם להיות יהיר, אגוצנטרי ולא חברתי. בעת החדשה אוניית הטיטניק ופרשת טביעתה בשנת 1912 מסמלת את יוהרת האדם אל מול כוחו של ... שכן בוניה האמינו ופרסמו שאוניה זו לא ניתנת לטיבוע, בשל הטכנולוגיה הייחודית שלה. אחד הסממנים הבולטים של הנאציזם היה גאווה לאומית קולקטיבית יחד עם תאוות הכוח והערצתו. האמונה כי הגרמנים הם הגזע העליון ולכן ראוי להם להשתלט על כל העולם, לרדות בו, לנצל אותו לצרכיהם, ואף לרדוף את כל הגזעים הנחותים ולהשמיד אותם. ישנם חוקרים הסוברים כי לגאווה ישנם שורשים אבולוציונים. חוקרת בשם לורי סנטוס מאוניברסיטת ייל בדקה אצל קופי קפוצין את המושג המכונה גורם הבעלות, שהוא ... בדתות: בדתות רבות, כמו היהדות, הנצרות, האסלאם, הבודהיזם ההינדואיזם והקונפוציאניזם, וכמו כן במגוון כתות מיסטיות ואמונות העידן החדש נחשבת הגאווה בדרך כלל לרגש שלילי. ברבות מהדתות והאמונות המיסטיות הללו קיימת תביעה מן האדם לחוש שפלות רוח והכחשת העצמי, או ביטול של האדם לנוכח האלוהות חובקת הכל. בדתות כמו הבודהיזם, השאיפה הנעלה ביותר היא להפסיק את הסבל. גאווה גורמת לסבל. על - פי תפישה זו גאווה היא דבר שיש להלחם בו. גם בהינדואיזם נחשבת הגאווה לרגש מגונה. האל רוואנה במיתולוגיה ההינדואיסטית הוא מלך מרושע שראמא, אואטאר ווישנו הורגים משום שהוא מפגין את החטאים שדינם מיתה גאווה ותאווה. ביהדות: בתורה שבכתב אין באופן מפורש איסור של גאווה לאדם הפרטי בניגוד לאיסורים על חמדנות, נקמנות, נטירה ושנאה. איסור הגאווה נאמר בפירוש רק אצל המלך שמצווה לקרוא בתורה לבלתי רום לבבו מאחיו (דברים יז כ), וגם שם הדבר מנוסח לא כאיסור או לאו, אלא כנימוק והסבר למצווה אחרת. ועם זאת, הרמבן מבקש ללמוד מדבר זה בקל וחומר, שהגאווה אסורה אצל כל אדם. בעקבות התגלות שמיימית בחלום, מנה הסמג את איסור הגאווה כאחת מתריג מצוות (מצווה סד) בלאו של השמר לך פן תשכח את ה אלהיך, על פי הפסוק ורם לבבך ... ה (דברים ח, יא), אזהרה שלא יתגאו בני ישראל כשהקדוש ברוך הוא משפיע להם טובה. עם זאת, במקרא מיוחסת גאווה כתכונה חיובית רק לאלוהים. לדוגמה: ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים (שמות, טו א). גאווה אצל אדם, לעומת זאת, נתפשת כשלילית או כמקורבת או משויכת לטיפשות או בערות. לדוגמה: בפי אויל חטר גאוה, ושפתי ... אף תפילה להימנע מגאוה, אל תבואני רגל גאוה, ויד רשעים אל תנדני (תהילים לו יב). יחס עוין במיוחד יש לגאווה כאשר היא באה מפי אדם או ממלכה המתיימרים לסמכות או כוח אלוהי. לדוגמה, פרעה מלך מצרים המתיימר כי הוא ... כד, יד) ובמקום אחר אמר ואנכי תולעת ולא איש, חרפת אדם ובזוי עם (תהילים פרק כב ז). בתלמוד: בתלמוד הגאווה מכונה גסות רוח וזחיחות דעת. על מי שמתגאה נאמר שהוא דוחק רגלי שכינה ועליו אומר האלהים: אין אני והוא ... סו ב). עוד מדמים חזל את המתגאה לעובד עבודה זרה (אחת משלוש העבירות החמורות שבתורה), ואומרים שמי שיש בו גאווה ראוי לגדעו כאשירה על פי הפסוק ורמי הקומה גדועים. (בבלי, מסכת סוטה ה א) עם זאת, לעתים הגאווה חיובית במידת מה, כמו שמובא שם בשמו של רב שסובר שתלמיד חכם צריך שיהיה בו שמינית שבשמינית (כלומר 1/64, במילים אחרות - מעט שבמעט) של גאווה, ורב הונא אף מוסיף שהדבר אף מעטר אותו כתג שבקצה השיבולת. הוגים יהודיים: הרמבם בשיטת שביל הזהב שהוא מאמץ ... בענווה שהיא האמצע. באגרת הרמבן, שהיא אגרת מוסר שכתב הרמבן לבנו, הוא מתעכב במיוחד על הדרכה מעשית כיצד להימנע מגאווה, ובין היתר הוא ממליץ על דיבור בנחת, הימנעות מהרמת קול או כעס, התייחסות לכל אדם אחר כגדול ממך והתביישות ממנו. הרמחל במסילת ישרים (פרק יא) כותב שכלל עניין הגאווה שהאדם מחשיב עצמו בעצמו, ובלבבו ידמה כי לו נאוה תהילה, ולו ראוי כבוד. על פי תפיסתו הגאווה הינה עיוורון שכלי, מפני שהאדם קרוב אצל עצמו ואיננו מכיר בחסרונותיו ובפחיתותו, ובכל אדם ימצאו חסרונות רבים מצד טבעו, משפחתו, מקרים שהאדם חווה, או מצד מעשיו. עוד הוא מציין שיש ביטויים רבים לגאווה אצל בני האדם, מאיש שהולך בכבדות גדולה כאילו היה גופו עשוי מעופרת, וממרגיז ארץ זעפן שמבהיל בני אדם ומשתרר ... נוצריות שונות, לדוגמה, על האדם להתקיים תוך התכחשות עצמית מוחלטת ושפלות רוח מרבית משום שלאדם אין ערך כלל, ותחושת גאווה כלשהי היא מטבעה יהירות שיש לדכאה. הגאווה (superbia) נחשבת לאחד משבעת חטאי המיתה חטאים שהלוקה בהם חייב מיתה. על פי דנטה אליגיירי בספרו הקומדיה האלוהית, האנשים שחטאו בחטא של גאווה מופרזת, ביניהם מלכים רבים, נידונים לחיות בביצה מזוהמת כחזירים. בכור המצרף החוטאים בחטא זה מטוהרים מחטאם בכך שהם נושאים ... הפרוטסטנטית, שכללה בתוכו זרמים רבים. אחד מזרמים אלו התפתח לכת בשם איימיש שאורחות חייה סובבות בעיקר סביב ההתייחסות לחטא הגאווה. אנשי כת זו מדירים את עצמם מעושר וטכנולוגיה וחיים חיי פשטות וצניעות במטרה להתרחק מגאווה.

ענווה גאווה ואמת - מהי האמת לגבי ענווה וגאווה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על ענווה גאווה ואמת - מהי האמת לגבי ענווה וגאווה?. ענווה גאווה ואמת - מהי האמת לגבי ענווה וגאווה? שלום לכולם, הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי איך להתנהל בעניין של ענווה וגאווה? מתי להתגאות בעצמך? מתי לשמור על ענווה. ויש להבין שהערך העליון בחיים הוא האמת. והאמת היא מעל הענווה והגאווה. ומי שהערך העליון שלו הוא שקר, אז זה לא חשוב, כי אתה עושה מה שבא לך. אך מי ששואל, ... הדבר הזה נכון או לא נכון!! זה העיקר. וישנם אנשים שלא אוהבים שחצנים, ופשוט עליהם לבדוק אם הם נלחצים מגאוותנים כי זה אומר דווקא שלהם יש גאווה. אם לאדם לא היה אגו, והיה יודע וחושב שכולם שווים באותה המידה לא היה נלחץ מגאוותנים. כי אם היה האדם אמיתי עם עצמו, ולא חושב שזה טוב יותר מזה, ואינו יוצר נפרדות בין הדברים. ומי ... לאחדות של המציאות, הכל אחד! ואין הבדל בין טוב לרע, ואין הבדל בין יש לאין, ולאדם כזה אין מקום לגאוותנות. מצד הנפרדות, הוא יכול להגיד זה יותר יפה מזה, אבל מצד האחדות, בתוכו הוא יודע שאין ממש הבדל ביניהם. ... הוא חווה בצורה שווה, זה סהכ שני ביטויים שונים של אותו הדבר. ועל כן מי שמחובר לפנימיות, אין לו גאווה או משמעות אם משבחים אותו, או להיפך. הוא לא ירגיש אף פעם מאוים. ורק גאוותן, יפריע לו שמישהו אחר משבח את עצמו. כי אם אתה משבח את כולם, אז כולם שווים לכולם, אז זה ... באותה המידה. נכון שבחיצוניות יש הבדל, זה במשחק של הנפדות אך אם מישהו נפגע ממישהו שמשבח את עצמו, הוא גאוותן ולא מעריך את עצמו באמת. וזה גם לא אומר להיות צנוע ועניו מעבר לרגיל, כי גם מי שמצהיר על עצמו כעניו, הוא גאוותן בעצם, כי אחרת למה לו להצהיר על עצמו ככזה, פשוט שיהיה עניו, או גאה כי מצד השלמות, כי באמת ...

... ימינה ולא שמאלה, כי מהותו היא נצחית! הוא מחובר להוויה והוא חי חיים נצחיים כמו אלוהים עצמו. אין לו גאווה, חווה את המציאות כמו שאלוהים חווה את עצמו. כי מי שיש לו גאווה חושב שיש הוא ואלוהים, אבל מי שאין לו גאווה, יודע שיש רק אלוהים!! מי שיודע את האמת שהכל אחד, יודע, לא המאמינים הטיפשים שמסתבכים, מי שיודע שהכל אחד ואין לו גאווה אז הוא יודע שיש רק אלוהים, ובזה נגמר הדיון, בזה נגמר המצוות, בזה נגמר העבירות, מה שאלוהים רוצה, הוא ...

... היא זיהום תודעה, חמדנות היא זיהום תודעה, ערמומיות היא זיהום תודעה, מרמה היא זיהום תודעה, עקשנות היא זיהום תודעה, יהירות היא זיהום תודעה, גאווה היא זיהום תודעה, שחצנות היא זיהום תודעה, התרברבות היא זיהום תודעה, עצלות היא זיהום תודעה. נזירים, נזיר שמזהה תאווה או השתוקקות עזה כזיהום תודעה, נוטש אותן. הנזיר שמזהה איבה... כעס... רשעות... צביעות... זדון... קנאה... חמדנות... ערמומיות... מרמה... עקשנות... יהירות... גאווה... שחצנות... התרברבות... עצלות כזיהום תודעה, זונח אותה. נזירים, כאשר הנזיר זנח תאווה או השתוקקות עזה כשהוא מזהה אותן כזיהום תודעה, כאשר הנזיר נטש איבה... כעס... רשעות... צביעות... זדון... קנאה... חמדנות... ערמומיות... מרמה... עקשנות... יהירות... גאווה... שחצנות... התרברבות... עצלות כזיהום תודעה, הוא מוצא סיפוק אמיתי בבודהה. הוא יודע: הבודהה ראוי להערכה, מואר בשלמות בזכות עצמו, ...

... יוצא מחוץ להגדרות. אם אני מתמקרב לצדיק / מורה / מישהו ואני יוצא ממנו בתחושה שאני חכם אז קבלתי גאווה, אם אני מתקרב לצדיק ויוצא ממנו בתחושה שאני טיפש אז לכאורה קבלתי שיפלות, זה גם כן גאווה, גם להיות טיפש זה גאווה. השיפלות זה מקום שאני לא חכם ולא טיפש, אני כלום בכלל. רבי נחמן מסביר שבתחיית המתים השיפלות תחייה, זא ...

... בעסקים? אולי אתה רובוט שמישהו גרם לך להצליח בעסקים? כמו שכאשר השכן שלך מצליח בעסקים ואתה לא אמור להרגיש גאווה מזה, כי השכן עשה. כך, אז למה שאתה מצליח בעסקים אתה כן מרגיש גאווה? אולי זה כן בגללך, ואולי לא, אתה לא בטוח. יש הבדל בין מה שקרה, לבין איך אני מפרש את ... מה זה מקום? אתה אלוהים, ואתה צריך לקחת קרדיט על הכל. אבל אם אתה מתגאה קצת, ואומר, לי אין גאווה, אני לא אלוהים, לי יש ענווה גדולה, אני לא אחראי לכל, אני אחראי רק לקצת דברים, אז תמשיך לסבול. ...

... מצוות בצורה כלשהי. העונש שלו זה הטמטום שהוא חושב שצריך לעשות מצוות, זה העונש שלו. אדם שחצן שיש לו גאווה, שהוא חושב שהוא עושה משהו, ויש לו גם גאווה לחשוב שאם הוא יעשה משהו אז אלוהים לא יכניס אותו לגיהינום, ושאלוהים עובד אצלו ואם יעשה מצוות אלוהים יכניס אותו לגן עדן. ויש לו את הגאווה שאלוהים בכלל רוצה ממנו משהו, ויש לו את הגאווה לחשוב שיש לו בחירה חופשית. אדם שעושה ברית או מצוות מהסיבה הזו, ברגע שהוא חושב שזה טוב וזה רע, ... עצמה כפירה באלוהים, כי הוא רוצה את הכל, אז מה שייך שהוא יבקש שתעשה משהו. רק אדם שיש לו גאווה מאד גדולה, חושב שאלוהים אכפת לו מה אתה עושה. ברגע שעושים ברית, הורה עושה ברית כי חושב שאלוהים רוצה ... הקטע של חי צומח ומדבר, שהאדם המדבר, הוא בדרגה גבוה יותר מהשאר, שזו כפירה מוחלטת באלוהים. רק אדם שחצן וגאוותן, ומשה ששיקר והיה אחד הגאוותנים ביותר, ועוד בשם אלוהים אמר שיש לו ענווה. הוא היה גאוותן כל כך גדול, ויצר נפרדות כל כך גדולה, שהוא אמר אנחנו העם הנבחר ואלוהים בחר את היהודים לעם סגולה, שזה שיא הגאווה, שאדם חושב שחתיכת בשר שלו, עדיפה מחתיכת בשר אחרת. וכך הכניס ליהודים שהוא עם סגולה, והנציח את הברית. והיום ...

אין דבר כזה גאוותן יותר - גאוותן פחות אין דבר כזה ענו יותר - ענו פחות או שאתה גאוותן או שלא אתה יכול להיות ענו רק אם אין לך גאווה באופן מוחלט. להיות ענו ולטעון לענווה על עצמך זה להיות גאוותן בסתר. כי לטעון לענווה היא פעולה גאוותנית. אני גאה שאין לי גאווה. בשביל להיות חסר גאווה \ ענו אמתי, אתה חייב להיות חסר תודעת אני בזכות עצמי. בשביל להיות חסר אני בזכות עצמי, אתה חייב ... את הענווה שלך, אוהב את הטוב שלך, אוהב את העזרה שלך לזולת, אוהב את היושרה שלך, אוהב את חוסר הגאווה שלך... אתה גאוותן. ענו אמתי מסתיר גם את הענווה. ענו אמתי מבטל את עצמו (בזכות עצמו) באופן מוחלט. להגיד אני עשיתי ממקום ...

... לתעלם על פני הכאבים הפיזיים הכרוכים באימון, לא להיכנע, לזוז ולהלחם בכאב, אלא ללמוד לחיות איתו ולהכיל אותו. תשוקה, גאווה, בדידות, עיוורון ושנאה התשוקה, גם אם באה על סיפוקה, נולדת מחדש שוב ושוב. זהו גלגל הסאמסקארה. האדם בונה לו ... רוצים להיות בעיקר מפורסמים ולא להביא את כישרונם המלא לידי ביטוי. ממלכת האלים הקנאים היא ממלכה גאה, ממלכה של גאווה - ובדידות. כאן מצויים אלו שהשיגו את ענייניהם בתבוסת הזולת. האלים הקנאים הם יהירים, בעלי תחושת עליונות, הם אינם תרים אחרי אהבה אלא אחרי כוח ועוצמה. העמדה המנטאלית בממלכה הזאת היא השנאה ואין ... הגיהינום: מקום השנאה הבוערת, עולם המחנק והכעס, עולם של חמת זעם אשר פורקנה באלימות חיצונית. היבטי גלגל הסאמסקארה הם יהירות, עליונות, תחרות, השתלטות, חוסר מודעות, שנאה ושלילת הטוב. כל אחד נמצא באחד המקומות הללו. מטרת הבודהיזם היא להביא את האדם לגלגל את גלגל הדהרמה, לא להישאר תקוע אלא לבחור מקום טוב יותר. להשתחרר מסבל, להמיר יהירות בענווה, עליונות באהבה ותחרותיות בעזרה לאחרים. להרבות טוב בעולם: בודהיזם, מדיטציה פסיכותרפיה / אסתר פלד - חלק 2.

... שלילי יש השפעה מזיקה על שלבים שונים של המשא ומתן. ישנם מספר רגשות שליליים המשפיעים על המשא ומתן (למשל, גאווה, אשמה, בושה, חרטה), אך הרגש הנחקר מכולם הוא כעס. עוד לפני שהמשא ומתן החל, מתדיינים כועסים מתכננים להשתמש פחות ... יותר של המשא ומתן. כעס הביא את הצד השני לנקוט באסטרטגיות של שליטה וכניעה (אך לא שיתוף פעולה, למשל). גאווה גרמה ליריב לנקוט ביותר אסטרטגיות של פשרה ושיתוף פעולה. אשמה וחרטה יצרו רושם חיובי יותר של המתדיין על היריב, ...