אתאיזם - מבוא - חלק 2אתאיזם - מבוא - חלק 2 טיעונים על בסיס התפתחות האמונות / דתות הטיעון ההיסטורי: ההיסטוריה המתועדת מלמדת כי המונותאיזם ... הטלאולוגי, לפיו לא ייתכן כי מורכבות וסדר יופיעו ללא מתכנן, ולפיכך מורכבותו של העולם מוכיחה את קיומו של אלוהים. אתאיסטים משיבים לטיעון זה בטענה שאלוהים הוא ישות על - טבעית בעלת תודעה, ולפיכך הוא מורכב, ולפי הטיעון הטלאולוגי מצריך ... ורוחות, ועד למפלצת הספגטי המעופפת. יחס כלפי אתיאיזם מדליין מוריי אוהייר מחתה על היחס כלפי אתיאיסטים בארצות הברית. - אתאיזם במדינות עם משטר בעל אופי דתי, אתיאיסטים המביעים את דעתם עלולים ליפול קורבן להתנכלות, חרם ואפליה כנגדם. ישנם אנשים ... שאינם מאמינים באלוהים הם בלתי - מוסריים או בלתי אמינים - לפחות בכל הנוגע לחברותם בקהילה. בפי חזל מכונה האתאיסט כופר בעיקר. דתות אחרות מוקיעות בדרכים דומות את הלא - מאמינים. עד העת החדשה האתאיזם נחשב לבלתי לגיטימי לא רק מסיבות דתיות, אלא גם מסיבות חברתיות, שכן הוא נחשב לחריגה מהנורמה. גם הוגים שהתייחסו בחיוב לחופש דת, כמו גון לוק, לא קיבלו את הרעיון של חוסר אמונה. מהצד השני, אתאיזם זכה להיות הגרסה הרשמית של כמה מדינות, כמו למשל ברית המועצות, מדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות והרפובליקה העממית של סין. קרל מרקס, אתאיסט, כתב כי הדת היא אופיום להמונים והיא מזיקה לחברה. בשל הדוקטרינה המרקסיסטית המדינות הקומוניסטיות לא עודדו דתות, בין היתר גם כדי להחליש את האופוזיציה למדינה. אף על פי שהיו מדינות אתאיסטיות באופן רשמי, התקיימו במדינות הקומוניסטיות ובסין כנסיות שהיו בשליטת המדינה. הגישה האתאיסטית של המשטר בברית המועצות לא מצאה אחיזה בלב כל האזרחים, ועם נפילת המשטר הקומוניסטי זכתה הדת לתחייה מחודשת. במהלך המלחמה הקרה, העובדה שהאויבים הקומוניסטים של ארצות הברית היו אתיאיסטים באופן רשמי (קומוניסטים חסרי אלוהים), תרמה לנקודת המבט שאתאיזם הוא לא אמין ולא פטריוטי. במרוץ הבחירות לנשיאות שהתקיימו ב - 1988 במדינה החילונית באורח רשמי - ארצות הברית, ... נכתב לראשונה בהצהרת האמונים האמריקנית. מילים אלה התווספו להצהרה בתחילת המלחמה הקרה. בלי קשר לענייני המלחמה הקרה, בארצות הברית אתאיסטים מוגנים באופן רשמי מפני אפליה. הם גם היו המגנים הראשיים של ההפרדה בין המדינה והכנסייה, דוקטרינה שבמקור דווקא באה ... משפיעה על הדין שיחול עליהם, בייחוד בכל הנוגע לנישואים וגירושים שנרשמו לראשונה בישראל. לכן ייתכנו מצבים שבהם המדינה תכוון אתאיסטים לנוהג דתי. אתיאיסט יכול לבקש לשנות את הגדרת דתו לחסר דת באמצעות פנייה לבית המשפט, אולם אם לפי ההלכה ... יהודי, נישואיו וגירושיו בישראל יישארו בסמכות הרבנות הראשית. חופש הביטוי של האתיאיסטים לרוב מקובל כלגיטימי בישראל, ולהבדיל מארצות הברית אתאיסט מוצהר כמו טומי לפיד כן יכול להיבחר לכנסת, אך חוקי מדינת ישראל מגבילים טכנית את חופש הביטוי של האתיאיסטים ... של פרטים לדגול בהשקפת עולם אתיאיסטית (או בהשקפות עולם דומות לה) ואת קבלתם כחברים שווי ערך בחברה. הדיון הפילוסופי באתאיזם לאורך ההיסטוריה, הדיון בשאלת קיומו של האל העלה ויכוחים לוהטים, ואף יותר מכך, בין אתאיסטים לבין המאמינים בקיומו של אלוהים. עיון בעימותים סביב נושא זה מראה לרוב, כפי שממחישים אחדים מהקישורים שבסוף ערך זה, ... אלוהים את השמים ואת הארץ. כך מתחיל ספר בראשית. כלומר - התנך מתחיל בהנחה כי האלוהות קיימת. זו אקסיומה שאתאיסט יעדיף שלא לכלול באוסף האקסיומות שלו (אף על פי שעבור חלק מהאתאיסטים, אין זה פוגע בזכותו של המאמין לנהוג אחרת). הטענה כי האקסיומה הדתית דווקא דורשת הוכחה, באה לידי ביטוי בכך ... - אלוהים משחק בקוביות, שבו טוען המחבר כי תמונת עולם רציונלית מוליכה לאמונה, עד כדי כך שלא ניתן להיות אתאיסט ורציונלי. וכן שהאמונה בתורת האבולוציה לא סותרת את האמונה באלוהים בורא וגם לא פוגעת בראיות לקיומו. האינקוויזציה החדשה מאת ... וילסון, המבקר את גישתם השלילית של חלק מאנשי המדע כלפי האמונה באלוהים ובדת, הספר אם יש אלוהים, מדוע יש אתאיסטים? מאת התאולוג רוברט ספרול, וכן אמונתו של חסר האב, מאת הפסיכולוג פול וייץ, המציע, בין היתר, בחינה פסיכואנליטית כלפי האטיולוגיה של האתיאיזם. וייץ טוען כי חוץ מנקיטת עמדה אתאיסטית בהיעזר בחשיבה והיגיון פרטי, גם קשר גרוע עם האב, שאתיאיסטים מסוימים מזהים באופן לא מודע, לשיטתו, עם אלוהים, גורם לאתיאיזם משום הסלידה החזקה מדמויות האב הללו. הספר מזכיר אתאיסטים מפורסמים רבים, שדיווחו על קשרים כאלה, דוגמת זיגמונד פרויד או לודויג פוירבאך. נושא האתיאיזם שימש גם כנושא מרכזי בכתבי ... וכן מן הדאיזם, האגנוסטיות, האיגנוסטיות, וכן מן הפסיכולוגיה וזרמים פילוסופיים שונים, הקוראים תיגר על השרירותיות לכאורה שבהנחת היסוד של האתאיזם החזק או על עצם קיומה של ההנחה ממש. הן מבקרות אותו בשלושה נושאים עיקריים: מהות האתאיזם, כלומר הטענה עצמה שאין אלוהים, נגזרות מוסריות שלו, והשלכותיו על האתאיסט. ביקורת על הטענה שאין אלוהים הביקורת העיקרית היא על דחיית האתאיזם את קיום האלוהות, שלטענת רוב המבקרים הנון - אתיאיסטים יש טיעונים מבוססים לקיומו. ביקורת נוספת היא של אגנוסטים כלפי ... הוא בעייתי כיוון שלשיטתם המונח תמיד אינו מוגדר היטב ולא ניתן לתפישה במסגרת של קוגניטיביות אנושית. נטען כי ההשקפה האתאיסטית פונדמנטליסטית והיא למעשה בבחינת אמונה (דתית או שאינה), ולא עובדה, אף שהיא כביכול מוצגת כך בידי אתיאיסטים מסוימים, וכי האתיאיזם הוא בפועל דוגמה דתית. בטענה זו עסק האגנוסטיקן רוד לידל, במאי ומבקר אתאיזם, הטוען בסרטו הבעיה עם אתיאיזם, כי אתאיזם אבסולוטי הוא דוגמטי בדיוק כמו עמדות אבסולוטיות אחרות (אודות רעיון האלוהות), ומכאן הבעיה עמו. האקטיביסט האתאיסטי - אגנוסטיקני ריצרד דוקינס דרש אף הוא בסוגיית הפונדמנטליזם הקשור הן באתאיזם והן בתפיסות השונות לאלוהות. הוא כתב כי בבחינה זו הוא פונדמנטליסטי בעמדתו האתאיסטית כמעט כמו שכל נוצרי אוונגליסטי הוא כזה בהקשר של אמונתו הנוצרית. עם זאת, דוקינס אמר שישנו הבדל בין דוגמטיות ... ישנה את דעתו. הסבר פסיכולוגי זה מצד דוקינס הוא אמנם כללי, אך הוא מתיימר לנגוע ספציפית במחלוקת תאיזם - אתאיזם). בספרו אין הרואה את אלוהים, הפילוסוף הנוצרי מייקל נובאק, מבקר את האתיאיסטים ריצרד דוקינס, סם הריס, ודניאל דנט. לטענתו: כל השלושה מניחים שאתאיסטים מפקפקים בכל, או, שואפים לביקורת עצמית חסרת - מעצורים ועד עייפות, ועדיין, בשלושת ספריהם לא הביאו ראייה לפקפוק מצידם באתאיזם שלהם. הפילוסוף והמתמטיקאי בלז פסקל גרס כי אתאיזם היא אמנם עמדה חד - משמעית, אך כזו שלא מאפשרת ביקורת - עצמית אודותה, באומרו: האתאיזם מביא עמו חשיבה איתנה, אך עד לנקודה מסוימת. ההימור של פסקל בנוסף, טען פסקל, כי ניתן להתייחס לשאלת קיום ... ניתוק הקשר בין מושגים כאלה לאלוהים, מבטל את ערכם. מערכת המשפט בארצות הברית, נקטה בעבר בעמדה כזו ואסרה על אתאיסטים להעיד בבתי משפט, בטענה שאין לאתיאיסט שום סיבה להגיד את האמת. אתאיזם 2.0 הסופר האתאיסט אלן דה בוטון מגנה את האתיאיזם הקלאסי ומציגו כמונע מהאדם להחכים מבחינה אתית / מוסרית, חברתית ואפילו רוחנית. הוא גורס שאתאיזם קלאסי חוצץ בין אדם לסלקציה אפשרית בבחינת רעיונותיה של דת מסוימת. בוטון מדגיש את הצורך באיכויות טרנאסצנדנטאליות, בריטואל, ובחיבור אנושי, הקשורים לרוב בדתות, וקורא לאתיאיסט המודרני לא לזלזל בערכים אלה ואף לברור ולאמץ אותם. בוטון מכנה השקפתו אתאיזם 2.0.