... הוא או הכוונת רצייתו של האדם לפי הבנתו את האמת של המציאות (מוסר תועלתני, המותנה בתוצאות בשטח) - זהו המוסר של סוקרטס, של הסטואה, של
שפינוזה, או המוסר הוא הכוונת רצייתו של האדם לפי הכרת חובתו (מוסר של כוונות טהורות ללא מטרות), ואפילו נגד המציאות - זהו ... שלכל אחת מהן ערך עליון משלה ולכל אחת אושר עילאי לשיטתה ולכל אחת דרכים אל האושר כטעמה. הנה אחד מגדולי הפילוסופים היהודים, ברוך
שפינוזה, אומר כך: אחרי לומדי מהניסיון, כי כל הנעשה תדיר בחיים הרגילים הבל וריק הם... החלטתי סוף סוף לחקור אם יש טוב ... לידי עצבות ופיזור הנפש. לא כן האהבה לעצם הנצחי והאינסופי (תולדות הפילוסופיה החדשה, ש. ה ברגמן, מוסד ביאליק, עמוד 234). וכך הכריע
שפינוזה לטובת אהבת הפילוסופיה וחיפוש האמת הנצחית והאינסופית כדרך חייו. גם
שפינוזה מוצא אמת זו באלוהים, אבל אין שום דמיון בין אלוהיו לאלוהי היהדות. לכן היה
שפינוזה, לשיטתו, חומל על כל אדם גם בלי לפשפש קודם במילתו או בציציותיו. העולה מדברינו שהאדם הנבון, המתבונן והחושב מחפש ...