... טועה? האם אתה מחכים מכל דבר או רק מדברים ספציפיים? עד כמה יש לך ראש פתוח ללמוד מכל דבר? עד כמה אתה מצליח ללמוד מכל אחד? עד כמה אתה מצליח להוציא רעיונות חיוביים מכל דבר? למה שיטת הלימוד של החכם מקדמת אותו מהר יותר להצלחה? חכם לומד מכל אדם ומכל דבר, הטיפש לעומתו לא לומד גם לא מדברים שקשורים אליו ישירות. חכם לומד מניסיונם של אחרים, הטיפש אינו לומד גם לא מהנסיון שלו עצמו. החכם מבין ולומד דבר מתוך דבר אבל הטיפש לא מבין גם את הדבר שמדברים אליו. אדם חכם נמצא כל הזמן במצב של למידה. אדם חכם לומד ומחכים לגבי עצמו מכל ידע חדש שהוא מקבל, גם ידע שלא נראה קשור ישירות לתחום שלו. החכם מבין את הקשר שבין כל דבר לכל דבר ולכן הוא יכול ללמוד מכל דבר על כל דבר. הטיפש כמובן לא לומד גם לא ממידע שקשור אליו ... הדוגמה, מנהל מכירות של נעליים שלומד משהו חדש לגבי איך מוכרים צעצועים בצורה טובה יותר. מנהל חכם עם ניהול נכון, ילמד לגבי התחום שלו (נעליים) מהידע שהוא קיבל על מכירות בתחום אחר (צעצועים). החכם יבין לעומק את החשיבה שעומדת מאחורי שיטת המכירות של הצעצועים וידע איך ליישם את התובנות מתחום אחר על התחום שלו. לחכם ... לעומתו גם אם הוא יחשף למידע שקשור לתחום העיסוק העיקרי שלו, גם אז אם לא יאכילו אותו בכפית הוא לא ידע להסיק מסקנות לגבי מה שהוא עושה. הטיפש לא יודע להסיק מסקנות ולהבין דבר מתוך דבר, לעומת החכם שיודע להבין דבר מתוך דבר. המנהל החכם בגלל שהוא מצליח לרדת לעומקם של דברים ולהבין לעומק את הרעיון שעומד מאחורי שיטת השיווק של הצעצועים, בזכות זה הוא יוכל ... הוא יסיק מסקנות לגבי מחלקת המכירות שלו ולגבי הארגון כולו, למרות שזו מחלקה אחרת, למרות שהוא אחראי על מכירות והוא קיבל מידע על יצור. הרי קיים קשר בין כל פונקציה בארגון לכל פונקציה אחרת. המנהל החכם מבין כיצד תהליך המכירות קשור ומושפע מתהליך היצור. הרעיון הוא שככל שאתה חכם יותר וככל שהניהול שלך טוב יותר, כך אתה ... אליך ותדע להשליך מהם גם על דברים שקשורים אליך. הטיפש כמובן הוא ההפך, לא רק שהוא לא מבין דבר מתוך דבר, גם מה שמסבירים לו הוא לא ממש מבין. כאשר אדם חכם יראה מישהו שעושה טעות בחיים, סתם טעות, החכם ינתח בראש שלו מהם דפוסי ההתנהגות שגרמו לאותו אדם לטעות וישליך מהם על עצמו וימנע מהם. כאשר החכם יראה מישהו מצליח בכל תחום, החכם ילמד ויחקור את דפוסי ההתנהגות של ההצלחה של האחר ויאמץ את דפוס ההצלחה אליו, כי החכם לומד מניסיונם של אחרים. הטיפש כמובן לא לומד גם לא מהנסיון של עצמו, הטיפש יחזור על טעויות של עצמו פעמיים ובנוסף הוא לא ידע כיצד לשחזר הצלחות שלו פעם נוספת. החכם לומד מכל דבר, החכם מנסה בכל דבר שהוא רואה בעולם לגלות ולהבין מה עומד מאחוריו, מדוע הוא כך או אחרת, החכם לומד ומבין טוב יותר לעומק את המציאות והדברים שעוברים מול עיניו. לכן החכם יודע להסיק מכל דבר מסקנות מעשיות לגבי עצמו, כי הוא מצליח להתחבר לבסיס העמוק ביותר של כל המציאות שיש לה מכנה משותף אחד. הכללים הבסיסיים של איך להצליח, איך לא להיכשל, מהו טוב, מהו רע, מהי הצלחה, כיצד להצליח וכן כל שאר הדברים האוניברסאליים, הכללים האלו נכונים בכל תחום ובכל דבר בצורה זהה. לכן החכם יכול ומצליח להעשיר את הידע שלו מכל תחום על כל תחום. כי ברגע שהוא רואה מישהו שמצליח בתחומו הוא יודע כיצד ללמוד מכך על תחומו שלו. ברגע שהוא רואה כישלון כל שהוא בדבר כל שהוא הוא יודע ללמוד ולהבין את הבסיס והמכנה המשותף של הכישלון שקרה וכך הוא לומד לגבי עצמו מה לא לעשות. החכם פשוט מבין את הדברים שהוא רואה לעומק רב הוא מבין ורואה את הקשר שבין הדברים השונים בעולם, הוא מבין כיצד דבר אחד משפיע על אחר. ככל שהוא מבין דברים יותר לעומקם באמת, כך הוא מצליח לראות את הקשר בין הדברים השונים וכך הוא בעצם מצליח ללמוד מכל דבר על כל דבר. כמובן שבזכות הנל קצב ההתקדמות של החכם הוא גדול לאין שיעור ביחס לזה שפחות חכם ממנו, כי הוא חוסך לעצמו די המון טעויות בחיים, הוא מצליח ללמוד מכל דבר, ...

... - החכם החכם Panditavagga 76 כמו מישהו המכון אל אוצר הוא האדם החכם המצביע על טעויותיך. התרועע עם חכם מעין זה רעות כזו הינה לטובה, לא לרעה אם תתחבר עם אדם כזה. 77 תן לו להתריע, להדריך ולשמור אותך מהתנהגות לא נאותה. אדם כזה ... ששמח בדהמה ישן באושר עם תודעה בהירה. החכם נהנה תמיד מהדהמה שהוצגה על ידי הנעלה. 80 חופרי תעלות מובילים מים עושי חיצים מיישרים חיצים נגרים מעצבים עץ החכמים שולטים בעצמם. 81 כשם שסלע מוצק אינו נע ברוח כך ... 82 כפי שאגם עמוק צלול ושליו כך החכם הופך צלול כאשר הוא שומע את הדהמה. 83 אכן, הטובים מוותרים על הכל. הם לא משוחחים על תשוקות להנאות חושים. החכמים אינם חשים התעלות או דיכאון כאשר נוגעים בהם ... כך לצליחה. 87 משעזב את הדרכים האפלות החכם מפתח בהירות. משעזב את הבית לטובת חיים חסרי - בית ובדידות, היכן שקשה למצוא הנאה. 88 משזנח את התאווה בלי דבר - שם עליו לבקש הנאה. החכם ינקה עצמו מזיהומי התודעה. 89 אלו שתודעתם פותחה היטב לכדי שלמות בגורמי ההארה אשר לא אוחזים ובשמחה מוותרים על ההיקשרות הזוהרים, החופשיים מהזיהומים - הם הגשימו ...

... חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה, והמלך היה בצער גדול, עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו. (מה עשה החכם? ) הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ... אתה עושה פה? והשיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק. אמר לו: אני גם כן הינדיק. וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה. אז רמז החכם והשליכו להם כתונת, ואמר החכם ההינדיק לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ... וכך הוא משכנע את עצמו עוד יותר שהוא באמת הינדיק. ולא משנה כמה מתווכחים איתו שהוא לא תרנגול הודו, כך הוא בטוח עוד יותר שהוא הינדיק. והפתרון של החכם היה, להפסיק להתווכח עם בן המלך. החכם בשום שלב לא התווכח עם בן המלך. אין בעיה, מי אתה חושב שאתה? הינדיק?! אין בעיה, זה בסדר גמור שאתה הינדיק. אדרבה, גם אני הינדיק. אבל מה דעתך להישאר הינדיק ולאכול ליד השולחן?! החכם השתמש ב פסיכולוגיה הפוכה אמיתית כדי לרפא את בן המלך. החכם לא צעק על בן המלך, החכם לא אמר לבן המלך שהוא משוגע, החכם קיבל אותו כפי שהוא. כי כל שאר הרופאים, בוודאי ניסו לצעוק על בן המלך ולהגיד לו שהוא השתגע ושהוא לא תרנגול הודו. כל אותם רופאים חכמים, ניסו ללא הועיל להשתמש בכוח מול בן המלך. אך הם רק גרמו לו לנזק נוסף כנל. לעומת זאת, החכם לא השתמש בכוח אלא במוח. החכם התייחס לאותו משוגע שכולם התייאשו ממנו, החכם התייחס אליו בצורה מכובדת. הוא לא השפיל אותו, לא התווכח איתו ולא העיר לו שום הערה. החכם התייחס לאותו בן מלך בצורה מכובדת. אדרבה, הוא התנהג בצורת ההתנהגות החיצונית של בן המלך, דהיינו כיבד את מרחב השליטה של בן המלך, ונתן לו להרגיש שהוא משהו. ומה היתה השיטה של החכם? השיטה שלו היתה ממש פשוטה (פסיכולוגיה הפוכה אמיתית). אין בעיה שתחשוב שאתה הינדיק, אבל ... צריך לצעוק על עצמו, שמה פתאום הוא עושה כאלו טעויות וכולי, דהיינו להעביר בטעות ביקורת הרסנית, שלא רק שהיא לא עוזרת לאדם, אדרבה היא מזיקה לו. אך החכם האמיתי מלמד את האדם, שלא משנה מה קרה אל תשפוט את עצמך. מה כן לעשות?! כן תעשה פעולות ... של החוכמה שבך. בן המלך זה האדם עצמו. ההינדיק הוא בעצם הצד של השיגעונות שיש לאדם, כל אחד כפי מה שהוא יודע מעצמו, את כל צורות המחשבה השטויות שלו. והחכם האמיתי זה השכל האמיתי של האדם, שהוא אומר לאדם שעליו להפסיק להילחם בהינדיק, אבל במקום זה פשוט לחזק את הצד החיובי שבו. בדיוק כפי שהחכם חיזק את הצד החיובי שהיה בבן המלך. הוא לא נלחם ברע שבו, אבל הוא כן חיזק את הצד החיובי שבו. ... אף על פי שלפי רוח שטות ושגעון שלו נדמה לו בברור גמור שהוא צריך לילך קרוע ולהתגלגל באשפה וכיוצא בזה מדרכי השטות ושגעון, אף על פי כן מאחר שהגדול (החכם) ממנו אומר לו שאינו צריך לעשות כן, אם היה מבטל דעתו נגד דעת הגדול ממנו בחכמה, בודאי היה ...

... נשאר בך רושם חיובי מהספר. כי מאחורי כל דבר חכם, עומד משהו חכם עוד יותר, דהיינו ההשקפה וצורת החשיבה החכמה שיצרה את אותה הפעולה החכמה ואת אותו הספר החכם. יותר מאשר חשוב שתבין את הספר, חשוב שתבין את ... את הפעולות שלהם כמו שקוף מחקה בן אדם. אין שום משמעות לחלוטין לכך שתעשה את הפעולות שהם עושים, אך כן יש משמעות לכך שתתחבר לראש ולחשיבה של אותו אדם החכם, ושמתוך החשיבה הזאת יצאו הפעולות שאתה עושה. אל תנסה לעשות בדיוק מה שאותו חכם עושה, כי זו אינה המטרה. אתה לא צריך להיות הוא. וגם אינך יכול להיות הוא. המטרה היא שתנסה לחשוב כמו אותו אדם החכם ותנסה להשריש בתוכך את דפוסי החשיבה של החכם, כדי שהם יהיו חלק מהאני שלך, ולא כדי שתעשה ... לראות האם וכיצד היא מתאימה לך כפי המצב שבו אתה אישית נמצא כרגע בחייך. אתה צריך לנסות להבין ולראות את המכלול השלם שעומד מאחורי הדברים וההתנהגות של החכם, ורק אז לראות כיצד הוא מתאים לך. לסיכום: זה ... גדול לאחד, כדי שהרבה הרבה יבלו ימיהם ושנותיהם חס ושלום, על ידי זה כנזכר לעיל. כאשר לומדים ספר, מקבלים את הדעת והשכל של זה שכתב אותו בהספר של החכם נרשם ונצטיר שם דמות (תמונת) החכם. כי אלו הדבורים והאותיות הנרשמין ומצירין בהספר, הם שכל החכם ונשמתו ובחינות פניו. נמצא ששכלו ונשמתו ופניו שהוא דמותו ממש הוא באלו האותיות והתבות. על כן נמצא בכל ספר וספר דמות דיוקנו של החכם שחדש אלו הדבורים, כי כפי דמותו דהינו שכלו ונשמתו ופניו של החכם, כן נצטירין האותיות בספר. כי אם היה להחכם דמות אחר, הינו שכל ופנים ונשמה אחרת, היה מחדש ומציר אותיות אחרים בהספר, כפי השכל שהיה לו שהוא דמותו. נמצא שיש בכל ספר דמות דיוקנו של החכם. טוב להימצא בחברת אנשים חיוביים, גם אם אינך ...

... את דרכיו? כיצד יכול אדם ללמוד דברים חכמים ונכונים כל כך ולהמשיך לטעות? דע כי בכל תהליך למידה יש 2 אפשרויות של טוב ורע. גם העצות הטובות ביותר קיימת האפשרות לפרש אותן בצורה שלילית. אלא שהחכם שעיניו בראשו ושמתבונן בעין האמת הוא מפרש את העצות בצורה נכונה שמקדמת אותו, אבל הטיפש מפרש את העצות בצורה מוטעית ככה שלא רק שהעצות אינן מטיבות עמו העצות עוד יכולות לגרום לו להיתקע יותר בטעויות שלו. הטיפש לוקחת את העצות הטובות ומשתמש בהן כדי להיתקע בדרכו המוטעית. הכל בגלל דפוסי התנהגות שונים שיש להם. דבר זה נובע מכך שהחכם הוא בא בגישה כנה ואמיתית של חשבון נפש, בגישה של אני רוצה להשתפר, אני רוצה לדעת היכן אני טועה ויכול לעשות טוב יותר. החכם שמח כאשר הוא מגלה טעות בהתנהגות שלו, כי אז הוא יכול להשתפר. החכם שמח מביקורת בונה יותר משבחים. כי הביקורת מקדמת אותו קדימה. החכם מגיע ממקום של הערכה עצמית וקבלה עצמית גבוהה יותר, לכן קל לו יותר להודות בטעויות שלו. הדימוי שלו לא יפגע בגלל שהוא יראה את החסרונות שלו. אדרבה הוא שמח לראות אותם כי הוא בטוח בעצמו שהוא יוכל להשתפר גם בהם. החכם אינו משוחד, הוא יכול לבקר את עצמו בצורה אובייקטיבית יותר. הוא יודע לקבל ביקורת טוב יותר. החכם יותר חשוב לו לדעת מה נכון לעשות ולא כמו הטיפש שחשוב לו לדעת שהוא עושה נכון. החכם יודע לקבל ביקורת אם היא נכונה גם אם האומר אותה הוא טועה בעצמו או גם אם הביקורת נאמרה בצורה לא הכי טובה. החכם ברגע שהוא יקבל רמז הכי קטן של משהו שהוא יכול להשתפר בו הוא מיד ילך לחקור ולבדוק עם עצמו היכן ניתן להשתפר. החכם ישמח מכל הזדמנות שתהיה לו כדי להשתפר. החכם ינסה ללמוד מחסרונות שהוא רואה באנשים אחרים על עצמו. הוא ינסה לראות כיצד הוא יכול להשתפר בכל הזדמנות שרק תהיה לו. החכם יאהב את מי שמעביר עליו ביקורת בונה, כמה שיותר יותר טוב. לעומת זאת הוא לא יאהב אנשים שאומרים לו שהוא בסדר במקומות שבהם הוא חושב שהוא אינו מספיק בסדר. לעומת זאת ... אישיות. הוא מאלו שנוח להם יותר לשמוע שהם צודקים מאשר לשמוע במה הם יכולים להשתפר. הוא משוחד והסיכוי שהוא יראה את החסרונות של עצמו הוא קטן מאוד. הוא ישמח לדעת שהוא עושה נכון, לעומת החכם שישמח לדעת מה הוא עושה לא מספיק נכון. הטיפש הוא לא מאלו שאוהבים לקבל ביקורת. אין לו ביטחון עצמי גדול. אם הוא יגלה שיש לו חסרונות זה עלול לנפץ מיתוסים שלו על ... ומפרגנים לו מאשר אנשים שמעבירים עליו ביקורת. יתרה על כך הוא עוד עלול לשנוא אדם שמעביר עליו ביקורת ולעומת זאת לאהוב את מי שאומר לו שהוא צודק גם היכן שהוא טועה. הדבר הזה גורם לכך שהחכם יפרש את כל הדברים שהוא לומד בצורה נכונה. בכל דבר שהוא לומד הוא בודק לראות כיצד הוא יכול לתקן את עצמו לכן הלימוד מפרה אותו. בכל דבר שהוא לומד הוא בודק כל דבר ...

... דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות. תורות 9-12 אמונה בסופיות ... דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות. תורות 13-16 אמונה בשימוש ... דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות. תורות 17-18 אמונות במקור ... דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות. השערות אודות העתיד ... דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות. תורות 35-42 אמונות בחוסר - ... דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות. תורות 43-50 אמונות בלא - ... דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות. תורות 51-57 אמונות בחידלון - ... דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות. תורות 58-62 אמונות בניבאנה ... דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה בהתאם למציאות. חשש והתחבטות ...

... וכיצד לקבל את האמת ממי שאמרה?! כפי שכבר התבאר תהליכי הלמידה של החכם יעילים יותר, מאחר שהם עם פחות אגו. הטיפש חשוב לו שתשמע דעתו והחכם חשוב לו לדעת מה נכון. כמו כן כבר התבאר כי כאשר לומדים משהו צריך להשתדל לשים לב ... במעט. האינטרס לדעת מה נכון הוא בראש ובראשונה שלך, הרבה מעבר לאינטרס של לצאת צודק או כל דבר דומה. החכם רוצה כל הזמן להיות טוב יותר. הוא מקבל את האמת ממי שאמרה לא כדי לתת קרדיט לומר שלה, אלא בשביל עצמו. החכם רוצה לשפר את עצמו בשביל עצמו, הוא הראשון שמרוויח מכך. לכן החכם ידע לוותר על הכבוד והאגו של עצמו וידע לקבל את האמת ממי שאמרה. לא לחינם נאמר מכל מלמדי השכלתי (תהילים) ולא לחינם נאמר איזהו חכם, הלומד מכל האדם (מסכת אבות). כי החכם יודע ומסוגל ללמוד מכל דבר. החכם מוצא בכל דבר את ההזדמנות להחכים. החכם שמח מכך שיש לו הזדמנות להחכים ולהשתפר. רעיון זה כמובן עולב בקנה אחד עם כך שחיפוש האמת ...

... על מנת להראות לו כיצד חיים אנשים בכפרים. באחד הכפרים הבחין החכם בבית בעל מראה דל ביותר. פנה החכם והתקדם עם התלמיד לעבר הבית. כשהגיע, הוא ראה את דלות המקום ותושביו. בבית הישן וההרוס ... בבית לא היה דבר מלבד מזרונים לשינה וארגזים, אשר שימשו כשולחנות. החכם התקרב לאיש, שהניח שהוא אבי המשפחה, ושאל אותו: רציתי לברר כיצד אדם כמוך מתפרנס. כיצד ... בחלק השני אנו מכינים יוגורט, גבינה וכד לעצמנו וכך אנו שורדים. החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, ברך אותם לשלום והחל להתרחק עם תלמידו. באמצע ... הרי הפרה הקטנה הייתה האמצעי היחיד להישרדותה של אותה משפחה. אבל החכם לא ויתר, והלך משם מבלי לענות לתלמידו. באין אונים ביצע התלמיד את מצוות החכם, מורו. הוא מצא את הפרה הקטנה, לקח אותה לעיר הגדולה ומכר אותה. כעבור מספר שנים, אכול רגשי ...

... שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה ... שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, ואותן הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה ... שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה ... שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה ... שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ידיעה ישירה, מציג לאחרים, ובנוגע לדהמות אלו, המדברים בשבחו של הטטהאגטה מדברים נכונה ...

... של האציליים 23 המתרגל בהתמדה ברציפות ובמאמץ איתן - החכם יגשים ניבאנה השחרור הנעלה משעבוד. 24 האדם הנמרץ והקשוב שמעשיו טהורים וזהירים בעל שליטה עצמית ועירני, חי על פי הדהמה - תהילתו מתעצמת. 25 באמצעות מאמץ וערנות משמעת ושליטה עצמית החכם עושה לעצמו אי אשר שיטפון לא יכול להכניע. 26 הטיפשים והבורים נכנעים לחוסר ערנות אך החכם שומר על ערנות כעל העושר הגדול ביותר. 27 אל תיכנעו לחוסר ערנות אל תקדישו עצמכם להנאות חושים. רק המתרגל העירני משיג אושר גדול. 28 מסלק חוסר ערנות באמצעות ערנות כך החכם פועל ומעפיל למגדל החוכמה נטול צער אז הוא מביט על ההמון מלא הצער כעומד על ראש הר על השוטים למטה. 29 ערני בין חסרי הערנות ער לגמרי בין ישנים החכם מתקדם כמו סוס מהיר שמותיר אחריו סוס חלש. 30 בזכות ערנות, אינדרה נעשה ראש הישויות השמימיות. ערנות זוכה לשבחים חוסר ערנות זוכה תמיד לבוז. 31 ...