... או תאווה אחד המניעים והתחושות החזקות ביותר שאנו חווים בדרך כלל היא תחושה שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו ... לוואן גוך הזה במכירה שאני מוכן לשלם בשבילו מיליונים (אם יש לי) למדנו שתשוקה אנו חייבים להסתיר. שלא כמו תאווה. מעניין לחשוב מה הרחיק כל כך את הצורך התשוקתי החשוב הזה ודחק אותו לירכתי מוחנו, לתחתית שפתנו. ... לבלבל ולהתבייש בכלל, בתאוותם ותשוקתם בפרט. העברית כשפה סיבכה קצת מונחים שהם ברורים יותר בשפות אחרות. תשוקה ותאווה. ההבדל בין תשוקה לתאווה הוא לא ממש ברור בעברית. desire איננו שווה ל lust או passion. לאקאן המציא, או הפך למעשה למלה ... אליו מעבר ליכולת קבלתו וסיפוקו. לכן קשה לדון במושג הלאקניאני איווי בעברית איווי, איווי קרוב מדי בצליל שלו לתאווה שמסמלת תאווה מינית. ובעקיפין הוספנו לתאווה את מה שאנחנו משתוקקים אליו. בעוד שלאקאן השתמש במלה איווי יותר לכיוון עצמאי של תשוקה. צורך. הדוחף הלאה והבלתי ניתן לסיפוק לכל מה שאין. אנחנו מבלבלים לעתים קרובות בין תשוקה ובין תאווה. תאווה יכולה להיות רגעית. תשוקה היא רגש מפעיל לאורך זמן, למעשה לכל החיים. גם אחרי ... אל האין. האין עכשיו ו האין שלא היה אף פעם. דוגמת השוקולד היא דוגמה טובה. קודם התאווית לשוקולד, אכלת קוביה והתאווה באה על סיפוקה. כעת, אתה יכול להרגיש תשוקה לשוקולד, אתה יכול לקנות חפיסה לאכול את כולה, ולהרגיש ... והרעש והאורות. המבט של האחר יוצר אותנו לרגע. מרגיע את האיווי. מכניס אותנו למשחק להיות האיווי של האחר. והתאווה היא לעתים קרובות התאווה של האחר אלי, אלא שזה נושא אחר. כן, נכון, הקשר הראשוני של המלה הוא למין. התאווה למין. ממש מבהילה ומפחידה. להגיד אני חרמן זה בסדר, חינני. אין לזה את העומק המפחיד. להגיד, בא לי עליו נשמע נחמד. להגיד אני מתאווה אליו משאיר אותך יותר עירום מעירום. זה מגלה אותך בתאוותך הגלויה ביותר לכל עומק רובדיך בתוספת תוכן שכל אחד משליך עליה מתאוותו שלו,. התאווה, גלויה בוטה, מונחת לפנינו כמו גופה בסרט מתח. תכף היא תקום ותבצע איזה מעשה מפחיד עד אימה. ותגלה אותך, הרוצח. מחוללי השפה האנושית, לפחות בעברית ניסו להפריד בין מה שזיהו אצל החיות כתאווה, פרועה, בלתי נשלטת, שכדי להרגיע ולספקה באים בלי צורך להתחבא. אצל החיות הכל מתרחש בנוכחות האחרים. בכל הנוגע לתאווה, היהדות בדרכה מצאה לה פתרון לבושה ולהסתרה, שנאמר, ילבש שחורים ויסע לעיר אחרת ויעשה מעשיו ... עמוק. אצל האדם נולדה בושה. נולד צורך להסתיר. וככל שמסתירים יותר מסבכים יותר את הצורך המוסתר. עד כדי בלבול. תאווה הפכה למלה גסה. מתארת אנשים גסים. לעולם יכתבו תאוותן כמלת גנאי. למזלנו תשוקה לא מסתדרת כל כך עם ההטיות. אתה לא יכול להגיד תשוקתן. וכעת ישנו בלבול משולש. מכיוון שהתאווה והבושה והתשוקה הולידו את הרומנטיקה, כהצדקה להרגיש בתחושות אלו, ולתת אישור איזה שהוא אחר למלא אחר התאווה והתשוקה האסורה. כך נולדה לא רק מלה חדשה, אלא תחושה חדשה, שהאופי האנושי עודו ממשיך ומנסה לפתח ... הרומנטי הן כאשר מושא תאוותך מתחבר באופן לא מודע לאיזה זיכרון של איווי, תשוקה סמויה שגם אתה לא מודע אליה. תאווה יכולה להתחבר לרגשות נפשיים אחרים ואז, מתקיים משהו שיכול להיות אלים ראו את מקרי האונס, משחקי ... המין הנוספים. התשוקה, שאותה קשה יותר לזהות באנשים, אלא בבור שבעין, במבט הרעב, בעין הריקה, המתה. הבושה מהתאווה והתשוקה. עדיין באים בטענות נגד המשתוקקים. ומכיוון שאהבה, רומנטית, היא מלת עידון למלים עם ... להרגיש רומנטיים ולא חייתיים ובעיקר מעודנים עד קצה קצות ציפורנינו, כי העידון, הוא נושא אחר הקשור לתשוקה ותאווה, ולא זה המקום לדון בה.. והרי אנו עומדים בושים ונכלמים ותאוותנו בידינו. והכי גרוע, חצי תאוותנו בידינו, אוי לבושה. תחשבו על אוסף המקומות שהמלה תאווה מופיעה בה ותבינו למה בורחים מלהודות בה. אז נעשינו רומנטיים להפליא. כולנו רומנטיים עד שענייני ... לנשלטים על ידי הבלבול הסמנטי. באמנות, בעיקר הציור תמיד מאפיינים את התאוותן עם שפתיים נפוחות עיניים בולטות. תאווה מצוירת תמיד כמגונה בצורה זו או אחרת. לתשוקה אין לנו כמעט דימוי חיצוני, אומנותי. המבהיר לנו מה מסתתר מתחת למלה, כמו בתאווה. היהודים למשל תמיד תוארו כתאוותנים ולא כבעלי תשוקה. צריך לדעת להבדיל. לראות קריקטורות אנטישמיות ולהבין את הקשר בין תאווה לממון למשל. תאווה ומין. מה יסביר לנו במדויק את ההבדל בין תאווה לתשוקה. האם הצורך המספק. אם אתה מתאווה לאדם מסוים, קיימת יחסי מין התאווה פגה עד שתתעורר מחדש בהתאם לפיזיונומיה אישית. אצל אחד מהר אצל השני לאט יותר. להגיד אני משתוקק ...

... כלומר ברמת המעשה, אבל אף אחד לא יכול להגיד שהוא ביטל אפילו את הפוטנציאל לכך שתתעורר אצלו תאווה... מצד האמת, לכל אדם יש את כל התאוות האפשריות בקטלוג, אז למה זה נדמה שיש כאלו שאין להם תאווה מסויימת כלל? והתשובה היא פשוטה, כי לאותם אנשים יש תאוות אחרות עוד יותר גדולות, שבאות על חשבון התאווה שכביכול אין להם, אבל גם היא קיימת בתוכם ברמת הפוטנציאל. משל למה הדבר דומה? לאדם עייף שמתגבר על העייפות שלו ולא ישן, אז האם באמת אין לו תאווה לישון? לא, אלא שיש לו תאווה גדולה יותר כגון להרוויח כסף, כגון להבין משהו וכו שהיא מדחיקה כרגע הצידה את התאווה לישון. או כמו הרבנים שנדמה שאין להם תאוות גשמיות, אבל זה רק בגלל שיש להם תאוות אחרות - יש להם תאווה לקבל כבוד על זה שהם הצליחו להתרחק מתאוות, יש להם תאווה לשלוט, יש להם תאווה להשיג את רוח הקודש, יש להם תאווה להתקרב לאלוהים, יש להם תאווה לעשות את רצון השם, יש להם תאווה להגיע לגן עדן וכו. כשהאדם חושב שיש לו בחירה חופשית, פירושו שהוא חושב שהוא מהווה את הרצון של עצמו ואת הקיום של עצמו ...

... אותו מחבת אם היה איש אמת, היה בודק את הטיעון, אבל הם אינטרסנטים המחזירים בתשובה. הם לא בודקים אם זה אמיתי. מה זה התשובה המטומטמת שזה מתוך תאווה. כמו אדם בבית כלא שעושים לו רע ועוד רע, והוא מצליח לברוח יום אחד, ואז הוא בא מבחוץ ואומר לחבריו שבכלא שאפשר לברוח, ומראה להם דלת צדדית שאפשר לברוח ומה אומר לו המשוגע שנמצא ... רק התאוות שלו, מי הוא? אלוהים, של היהודים בכבודו ובעצמו, כל מה שהוא עושה 24 שעות ביממה זה את מה שהוא רוצה אף פעם הוא לא עשה אחרת ממה שהוא רוצה. מתאווה, ועושה, והוא גרם לך שתהיה לך תאווה שתרגיש טוב, ואז אתה נמצא בתוך שקר של דת ומגלה שהדת שקרית, ופועל לפי טבעך, ומתחיל לחפש את האמת, ובודק האם מה שאמרו לי זה אמת או שקר? ואז אתה מגלה שעבדו עליך, אז מה רע בכך ... אחרי תאוותיהם, והם לא חו הולכים אחר תאוותיהם.. והטמטום והשקר נודף להם בצורה חולנית מהשטויות שהם מדברים, ולמה? כי גם אדם חרדי, גם סגפן יש לו תאווה לסגף את עצמו, כי זה נותן לו לספק את התאוות שלו, נותן לו משמעות. ואם נשאל את מי שחזר בתשובה, יותר נכון מי שהפך להיות דתי, כי בעצם הם כפרו באלוהים חיים שהכל טוב אצלו. אבל ... גם הם, שהם עושים את מה שהם עושים, גם הם הולכים אחרי התאוות שלהם ומה זאת אומרת? ברגע שהתורה גורמת לך להגיש יותר טוב, זה אומר שיש לך תאוות אתה מתאווה, אחדד יותר מזה, גם אם אתה עושה את רצונו של אלוהים, גם זה נקרא תאווה יש לך תאווה לעשות את רצונו של אלוהים. נגיד אדם שפוחד להיות בגיהינום, אז למה הוא שומר את התורה? בגלל התאווה שלו להיות בגן עדן. מה שאני אומר, שבסופו של דבר כולם מונעים מהתאוות שלהם, ואחד התאווה הובילה אותו שיחשוב שיותר טוב שישמור שבת, ויש אחד שתאוותו אומרת לו שיותר טוב לו לנסוע בשבת אבל שניהם מונעים מתאוות, אין הבדל בין התאוות, זא שהמחשבה שאומרת שהחילוני שנוסע בשבת הוא כמו בהמה ההולכת אחר התאוות שלה, לעומת הדתי הקדוש שכופה את יצרו. זו שטות מוחלטת, הוא סתם מטומטם, גם המזוכיסט הולך אחרי התאווה שלו, יש לו תאווה להיות מזוכיסט בשורה התחתונה, אותם מחזירים בתשובה, מה שקורה אצלם, זה שאת האמת הם לא מחפשים, הם מחפשים הרבה מאד דברים, הם מחפשים למלוך, הם מחפשים כבוד, הם מחפשים שתהיה להם ... מסלפים, ומשקרים ומטעים אנשים אחרים הם אומרים לאנשים אחרים תקשיב, אתה הולך אחר התאוות שלך! כאילו שאותם מנוולים לא הולכים אחרי התאוות שלהם, יש לך תאווה להיות בגן עדן, תאווה לשמור את האלוהים שלך גם מי שמחפש את האמת, יש לו תאווה לחפש את האמת, אז מה השטויות שאסור ללכת אחרי התאוות, ומה רע בכלל ללכת אחרי התאוות? למה בן אדם צריך לעשות הפוך מהטבע שלו? מה הסיפור, אלוהים הוא התאוותן הכי גדול בעולם. והם ...

... - תודעה? (45) הנה, נזיר מתבונן בתכני - תודעה ביחס לחמש ההפרעות. (46) כיצד הוא עושה זאת? הנה, נזירים, בכל פעם שתאווה חושית (47) נמצאת בו, הנזיר יודע: תאווה חושית נמצאת בי. בכל פעם שאין בו תאווה חושית, הנזיר יודע: אין בי תאווה חושית. והוא יודע כיצד תאווה חושית שעדיין לא הופיעה מופיעה, והוא יודע כיצד תאווה חושית שכבר הופיעה נזנחת, והוא יודע כיצד תאווה חושית שנזנחה לא תופיע עוד בעתיד. (48) בכל פעם שסלידה (49) נמצאת בו, הנזיר יודע: סלידה נמצאת בי. בכל פעם ...

... לחמשת ההפרעות. כיצד הוא עושה זאת? הנה, נזירים, אם תאווה חושית נמצאת בו, הנזיר יודע שהיא נמצאת בו. אם תאווה חושית איננה בו, הנזיר יודע שהיא איננה. והוא יודע כיצד תאווה חושית שעדיין לא הופיעה מופיעה, והוא יודע כיצד לנטוש תאווה חושית שכבר הופיעה, והוא יודע כיצד לא תופיע בעתיד תאווה חושית שננטשה. אם שנאה נמצאת בו, נזיר יודע שהיא נמצאת... והוא יודע כיצד לא תופיע בעתיד דחייה שננטשה. אם עייפות ועצלות ... זוהי הכמיהה אשר מביאה ללידה מחדש, כבולה יחד עם תענוג ותאווה, המוצאת הנאה חדשה פעם כאן ופעם שם: כלומר, כמיהה חושית, כמיהה לקיום, כמיהה לאי - קיום. והיכן כמיהה זו מופיעה ומתבססת? ...

... ופעולה על פיהם תוביל לפגיעה נזק וסבל, במקרה זה עליכם לזנוח אותם. כיצד אתם מבינים זאת, אנשי קלמה: כאשר תאווה (i) עולה באדם, האם הדבר לטובה או לרעה? לרעה, אדוני. הדבר קורה כאשר אדם מלא תאווה, מוצף בתאווה, כשתודעתו טבועה בתאווה, שהוא הורג יצורים חיים, לוקח דבר שלא ניתן לו, ... על פיהם תוביל לנחת ואושר, במקרה זה עליכם לתרגל אותם ולדבוק בהם. כיצד אתם מבינים זאת, אנשי קלמה: כאשר חוסר תאווה עולה באדם, האם זה לטובה או לרעה? לטובה, אדוני הדבר קורה כאשר אדם חסר תאווה, שאינו מוצף בתאווה, ותודעתו אינה טבועה בתאווה, שהוא לא הורג יצורים חיים, או לוקח דבר שלא ... שעושה רע, עדיין, אדע שאני עצמי טהור בחיים אלו על פי שני האפשרויות. זוהי ההטבה הרביעית לה הוא זוכה. (i) תאווה, תשוקה (lobha), באנגלית: passion, lust (ii) ...

... הוא הופך להיות בן אדם. מה זה נקרא שהוא שובר את תאוות האכילה? הכוונה שאין לו תאווה לאוכל, מה הכוונה שאין לו תאווה לאוכל? יש הרבה אנשים שאין להם תאווה לאכול, אבל אם יביאו להם אוכל טעים, הם ייהנו ממנו. האדם בעולם הגשמי, נהנה מהדבר. אם אין לאדם את התאווה, אז הוא לא נהנה. שאלה: מה רע בהנאה? אליעד: אין רע בהנאה, יש רע בלסבול, אבל להינות ממשהו יותר מדבר ... אז איך זה שאת נהנית יותר מהעוגה? תאוות אכילה, הכוונה לא רק אוכל, הכוונה לכל תאווה. יש שני סוגים של אנשים. האחד, אדם שאומר שזה טוב וזה רע, ולכן נהנה במקום אחד וסובל במקום שני. והשני ...

... ולאחר שאמר זאת הוסיף: הרג, גניבה, שקר וניאוף, החכם לעולם לא משבח את ארבעת המעשים הרעים האלו. באילו ארבע דרכים אדם לא עושה כל רע? מונחה על ידי תאווה אדם עושה רע. מונחה על ידי כעס אדם עושה רע. מונחה על ידי בורות אדם עושה רע. מונחה על ידי פחד אדם עושה רע. אך כל עוד התלמיד האצילי לא מונחה על ידי תאווה, כעס, בורות ופחד, הוא לא עושה כל רע. כך אמר הבודהה, ולאחר שאמר זאת הוסיף: כל מי שדרך תאווה , שנאה, פחד או בורות, יפר את חוק הדהמה כל תהילתו תיעלם כמו הירח בתקופת ההתרוקנות. כל מי שדרך תאווה, שנאה, פחד או בורות, לעולם לא מפר את חוק הדהמה כל תהילתו תמיד מתעצמת ...

... או ורוד, צבעו יהיה יפה ונקי. מדוע? מפני שהבד נקי. כמו כן, נזירים, כל עוד התודעה טהורה, יש לצפות ללידה טובה בעתיד. ובכן, נזירים, מהם זיהומי התודעה? תאווה או השתוקקות עזה היא זיהום תודעה, איבה היא זיהום תודעה, כעס הוא זיהום תודעה, רשעות היא זיהום תודעה, צביעות היא ... תודעה, יהירות היא זיהום תודעה, גאווה היא זיהום תודעה, שחצנות היא זיהום תודעה, התרברבות היא זיהום תודעה, עצלות היא זיהום תודעה. נזירים, נזיר שמזהה תאווה או השתוקקות עזה כזיהום תודעה, נוטש אותן. הנזיר שמזהה איבה... כעס... רשעות... צביעות... זדון... קנאה... חמדנות... ערמומיות... מרמה... עקשנות... יהירות... גאווה... שחצנות... התרברבות... עצלות כזיהום תודעה, זונח אותה. נזירים, כאשר הנזיר זנח תאווה או השתוקקות עזה כשהוא מזהה אותן כזיהום תודעה, כאשר הנזיר נטש איבה... כעס... רשעות... צביעות... זדון... ...

... (6). במלים אחרות, כאשר התאווה מעוררת בך התנהגות פעילה, התוצאה, בדרך כלל, קשה. כך, תאווה בלתי מרוסנת לכסף או לרכוש עלולה להביא לידי מעילה בכספי חברה או להשתלטות לא חוקית (7). תאווה בלתי מרוסנת עלולה לעורר רגשות קנאה, תאווה מינית מוגזמת עלולה לעורר בגידה בחיי נישואין ואפילו פגיעה באנשים אחרים (8). כל זה כאשר התגובה, הפעילות היא אך ורק בעקבות הלב ... הלחץ לסיפוק מיידי, את התאווה את היצר? רק הראש, התבונה, שיקול הדעת, שהם מקור המוסר והחוק. = בבוקר לח בשנת תרלח עת בציר הענבים יצאו מיפו על סוסים חמשת ...