המוסר היהודי בהלכה... הפוגע באדם ראוי לגינוי ואילו במערכת הרואה את עבודת ה כתכלית הבריאה ידון לגנאי כל אשר פגע בעבודת ה. צדקה - דברים פרק טו, ז: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה אלהיך נתן לך ... ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. ובספר המצוות לרמבם, מצות לא תעשה רלב: והמצוה הרלב היא שהזהירנו שלא למנוע צדקה והרחבה מהאביונים מאחינו אחר שנדע חולשת ענינם ויכלתנו להחזיק בהם והוא אמרו יתעלה, (שם) לא תאמץ את לבבך ולא ... וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים. הנה עיננו רואות כמה הקפידה התורה וצוותה על מידת הצדקה עד שהגדירו ראשונים את הנמנע מהצדקה כאכזרי. אבל הנה, למרות כל זאת, יש כאלה אשר מותר להתאכזר אליהם: צדקה לעובר עבירה - מה הדין בעני העובר עבירה? כך נכתב בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנא, סעיף א: מי ... במזיד יצא מכלל האחוה עד שילקה. ויתירה מכך אם הוא עובר עבירות להכעיס לא רק שאינך חייב לתן לו צדקה אלא אף איסור יש בדבר, וכמו שכתב השך (יוד רנא, סק ג, דה אסור לפדותו [את העובר עבירה להכעיס] ... שאסור לזונו ולפרנסו. הרי לך שכל מי שנוסע בשבת או מדליק חשמל שדינו כעבריין להכעיס - אסור ליתן לו צדקה. הרחמנות והחמלה של מתן צדקה שמורות, על פי ההלכה, לא לאלה הזקוקים לעזרה אלא רק לשומרי מצוות נזקקים! לעני חילוני אסור לתת צדקה. בוא וראה את חוסר השוויון במוסר ההלכתי בין הלומד תורה למי שאינו לומד. בבבא בתרא ח עא: רבי פתח ... עבודת ה . תלמיד חכם נחשב ומקבל, עם הארץ אינו נחשב ולא יקבל (אם אין די צורכם לתלמידי חכמים). צדקה לגויים - אינה מעיקר הדין אלא רק מפני דרכי שלום (שלא יהא תירוץ לגויים להתנפל על ישראל), כמבואר בתוספתא ... לחוד מפרנסין מפני דרכי שלום, אבל במרדכי שם, דף תריז עג, משמע דמפרנסים עם עניי ישראל. והיות וכל עניין הצדקה לגויים הוא מפני דרכי שלום בלבד ולא שצריך לתן להם צדקה ככל האדם, כתב רמבם שתיקון זה יתבטל לעתיד לבוא. הלכות עבודת כוכבים, פרק י, הלכות ה - ו: מפרנסים ... שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח, שנאמר, לא ישבו בארצך - אפילו לפי שעה. שוב רואים אנו שכל ההצדקה למעשי חסד וסיוע על פי ההלכה היא רק לתכלית עבודת ה, ואם הגוים אינם מקיימים את המצוות המוטלות עליהם (שבע מצוות בני נח) הרי שאין ליתן להם צדקה. ואף לקבל צדקה מן הגויים אסור כמבואר בבא בתרא י עב: איפרא הורמיז [שם של אשה נכרית] אימיה דשבור מלכא, שדרה ארבע ... ליה (ישעיהו כז יא) ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה? וכתב רשי: כשתכלה זכות שבידן וייבש לחלוחית מעשה צדקה שלהן, אז ישברו. כלומר אסור ליהודי לקבל צדקה מן הגויים כדי שלא יהיו להם זכויות, שהרי הצדקה מכפרת (ואסור לעזור לגוי שיהיו בידו זכויות ואז אולי יזכה חלילה לרחמי שמיים). וכך פסק השולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנד, סעיף ב: שר עובד כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה, אין מחזירין אותו משום שלום מלכות, אלא נוטלין ממנו וינתן לעניי נכרים בסתר, כדי שלא ישמע השר, וכתב השך הטעם: אבל לא לעניי ישראל משום דכתיב ביבוש קצירה... כשיכלה זכות שביד עובדי כוכבים ויבש לחלוחית מעשה צדקה שלהם, אז ישברו. השבת אבידה - דברים פרק כב, א: לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים ... כן אמר, למען יברכך ה אלהיך - כי חסד ורחמים יעשה עם אחיו כאשר ילונו בלא רבית ותחשב לו לצדקה. וכן השמיטה חסד באחים, לכך אמר (שם, פסוק ג) את הנכרי תגוש, וקבע לו ברכה כי הכתוב לא יזכיר הברכה רק בצדקה ובחסדים, לא בגזל ובגנבה ובאונאה. והרמבם (הלכות מלוה ולוה, פרק ה, הלכה א): העכום וגר תושב לוין מהן ומלוין ...