לשון הקודש שמות האצבעות:
המכסות את העיניים בקריאת "שמע", או אצבעות הכהנים בברכת כוהנים)..
בֹּהן + אצבע + אמה + קמיצה + זרת = 1118
חלקי פסוקים וביטויים נוספים שערכם 1118
חלקי פסוקים כפי שכתובים בתנ"ך
"הרבה ארבה את זרעך" (בראשית טז י)
"והפריתי אתו" (בראשית יז כ)
"לחת האבן והתורה" (שמות כד יב)
"שתי אבני שהם" (שמות כוח ט)
"בתוך בני ישראל אני הוי'ה" (ויקרא כב לב)
וידבר משה את מעדי הוי'ה" ויקרא כג מד)
"ואשבר מטת עלכם"... (ויקרא כו יג)
".. ושבעים תמרים" (במדבר לג מ)
".. את הוי'ה א - להיך כי הוא הנֹתן לך כח..." (דברים ח יח)
"אשר ישנו פה עמנו..." (דברים כט יד)
"ומלאו פני תבל תנובה" (ישעיה כז ו)
"שבתותי" (יחזקאל כג לח)
הלוא אתה מקדם הויה א - להי קדשי" (חבקוק א יב)
"הוי'ה אורי וישעי ממי אירא הוי'ה מעוז חיי" (תהלים כז א)
כי הוי'ה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו..." (תהלים לז כח)
"שיר המעלות אל הוי'ה..." (תהלים קכ א)
"בית הלוי ברכו את הוי'ה..." (תהלים קלה כ)
"בכתר מלכות.." (אסתר א יא)
"מנות איש לרעהו.." (אסתר ט יט)
"ואֹמר אנא הוי'ה א - להי השמים הא - ל הגדול והנורא..." (נחמיה א ה)
"מן היום הראשון ועד היום האחרון" (נחמיה ח יח)
"ויברכו שם כבודך ומרומם על כל..." (נחמיה ט ה)
"ותרומתינו" (נחמיה י לח)
"שם דויד בכל הארצות" (דבה"י יד יז)
"ארון ברית הוי'ה אל מקומו" (דבה"י ה ז)
"על שערי בית הוי'ה..." (דבה"י כג יט)
"אוהב (כתוב: אֹהב) צדקה ומשפט חסד הוי'ה מלאה הארץ" (תהלים לג ה)
"אנחנו (כתוב: ואנחנו) עם מרעיתו וצאן ידו" (תהלים צה ז)
חלקי תפילה: בערך של 1118
אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו
ברך את מעשה ידנו
בתשבחות
חסידיך צדיקים עושי רצונך
ראו כי כל אלה עשתה ידו
ברכות בערך של 1118
"יברך הוי'ה מעשה ידיך". "ברך את מעשה ידנו"
גם מצאנו ביטוי בספר גימטריקון: - שמשון נשר - הוצאת "שלום ציון" ביטוי משמעותי:
"מציאות הא - להים בורא העולם ומנהיגו". ערכו של הביטוי: 1118
צורת האות 'ב' ורמזיה
האות ב בנויה מ - 3 ווי"ן משלושה צדדים.
למעלה, גג האות בי"ת - נחשב לצד מזרח. הצד הפתוח - צפון. בקבלה, זה צד הפחד, גבורה דין. המקום ממנו ייכנס הרשע וישאר בבחירה חופשית לתקן את תכונותיו בבחירה חופשית. (האות 'ב' מייצגת גם בחירה חופשית)
צד מזרח - רחמים, דרום - אהבה, מערב - אמונה.
האות אשר ברא אלוקים לעשות. רומזת לאות בי"ת הזקוקה להשלמה.
הצפון פתוח ליצור מקום לאדם, שישלים בעולם את אשר ברא א - לוקים לעשות, אם ייסגר יהיה כמו האות מ"ם סופית, 'ם' זה תפקיד המשיח, לפתוח את המ"ם הזאת, רמז לכך מצאנו בפסוק: "למרבה המשרה ולשלום אין קץ" (ישעיהו ט ו)
'ג' - מה סודך?
האות 'ג' ערכה שלוש. מספר זה מהווה סמל לדבר יציב וחזק. נאמר בפרקי אבות: "על שלושה דברים העולם עומד..."וכן מצאנו במקומות אחרים את הביטוי: "על שלושה..."
וכן נאמר: "והחוט המשולש לא במהרה יינתק". (קהלת ד יב)
אבות האומה שלושה הם. תורתנו היציבה והנצחית, עליה נאמר: תורה משולשת - תורה, נביאים, כתובים, ניתנה לעם משולש - כוהנים, לויים, ישראל. בחודש השלישי - חודש סיון (השלישי מניסן). ע"י שלישי - משה השלישי (אהרון, מרים ומשה) ביום השלישי ("ויהי ביום השלישי בהיות הבקר...") (שמות יט טז)
מבטאת את ערך הנתינה.
'לגמול' פירושו 'לתת'. בהמת המדבר - הגמל, נותנת להולכי המדברות נותנת ונותנת, וכמעט שאינה מבקשת תמורה. יש לה יכולת ללכת במדבר ימים שלמים ללא מים. ה"גָּמול" (תינוק - "כגמול עלי אמו...") נותן אושר להוריו. צורת האות 'ג' מבטאת את הרעיון הטמון בה. הולכת קדימה, צועדת על שתי רגליה, במרוצה כדי לתת משהו למי שחסר, לדל, הנרמז באות הסמוכה לה, האות "דל"ת".
ההתחברות של האות 'ג' עם האות 'ד' יוצרת את המילה: 'גד' שפירושו 'מזל'. יש הסוברים שהמספר 'שבע' יכול לרמוז למילה 'שבע ודשן'. סוד ההצלחה הוא סוד הנתינה. ה'מזל' מילה המביעה ירידה כמו: "ונוזלים מן לבנון..." (שה"ש ד טו) ירידת השפע מהאור הבהיר, הלבן, מאור האין סוף, אל העולם הזה הוא בזכות הנתינה. כוח הנתינה נמצא בבורא בצורה מוחלטת. הדבק בדרכי הבורא ומשפיע שפע על אחרים, הרי הוא מתחבר לרמות הרוחניות הגבוהות אשר שם מקור השפע.
המילה: 'נתן' נקראת ישר והפוך כי הנותן הוא בסופו של דבר מקבל! כן מצאנו את המילה "ונתנו... איש כופר נפשו..." (שמות ל יב) מילה זו נקראת בכיוונים הפוכים, מימין לשמאל ומשמאל לימין. נתינה - היא זכות. מי שזיכה אותו הבורא לתת, קבל מתנה חשובה.
חסד
"עולם חסד יבנה". הבורא ברא את עולמו בחסד. בברכת המזון אנו אומרים: "הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו..."המילה 'חסד' יכולה להתפרש כשתי מלים: חס - ד חס ומרחם על הדל והאביון. או ניתנת להתפרש 'ח - סד'. אחד הפרושים של השורש: 'סד' הוא: חיבור. האות 'ח' יכולה לרמוז ל: 'חיים' או ל: 'חכמה'. המבין כי תכליתו היא לתת ולהעניק, לעשות מעשי חסד, בזה הוא מתחבר לתכלית חשובה של החיים, כאשר הוא מעניק חיים ופרנסה למי שזקוק...
נשאלה פעם שאלה מה קודם למה? חסד או חכמה? כאשר אנו רואים שערכה של המילה: 'חסד' הוא 72 וערכה של המילה 'חכמה' 73, צא וחשוב, מי קודם למי?
'גימל' - גמלות, בשלות
האת 'גימל' יכולה לרמוז על דרגה של בשלות. האדם הבוגר נמדד על פי נתינתו בחברה, בסביבתו. ככל שאדם משוחרר מהרגש לקחת ולקחת, ועובר לשלב של נתינה ועוד נתינה, הרי זה אחד מסימני הבגרות, סימן שהאדם נגמל מהאגו האישי ומתחיל לחשוב על הזולת.
סוד האות 'ג' שבמצח
ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י הקדוש ספר באחד מכתביו: (פרי עץ - חיים צ"א ע"ב) "מורי זכרו לחיי העולם הבא, היה אומר כי כל המצוות שאדם עושה נרשמות במצחו, וכל מצווה ומצווה נרשמת באות אחת דרך אותיות המיוחדות לאותה מצווה, ואם עשה מצווה אחרת, אז הארת אותה מצווה ראשונה מסתלקת ונבלעת בפנים במצחו, אבל אם עושה מצווה של צדקה אינה נבלעת בפנים כמו שאר האורות של שאר האותיות, אלא מאיר כל השבוע במצחו בסוד "וצדקתו עומדת לעד" ולא נבלעת תיכף".
ר' חיים ויטאל מספר על דרכו של האר"י הקדוש לקרוא את עוונות האדם על פרצופם. כך קרא מעל פרצוף האדם את כל המעשים שעשה. הבחין הרב הקדוש במצחו של תלמידו את שלוש האותיות: א' ב' ג' וה - 'ג' היו פניה הפוכות כלפי חברותיה הקודמות לאותיות: א' ב'. אמר לו האריז"ל שאינו גומל חסד עם אביו כראוי, אף על פי שאתה עושה חסד עמו, אבל לא חסד מלא ובשביל כך האות 'ג' מהופכת..
המכסות את העיניים בקריאת "שמע", או אצבעות הכהנים בברכת כוהנים)..
בֹּהן + אצבע + אמה + קמיצה + זרת = 1118
חלקי פסוקים וביטויים נוספים שערכם 1118
חלקי פסוקים כפי שכתובים בתנ"ך
"הרבה ארבה את זרעך" (בראשית טז י)
"והפריתי אתו" (בראשית יז כ)
"לחת האבן והתורה" (שמות כד יב)
"שתי אבני שהם" (שמות כוח ט)
"בתוך בני ישראל אני הוי'ה" (ויקרא כב לב)
וידבר משה את מעדי הוי'ה" ויקרא כג מד)
"ואשבר מטת עלכם"... (ויקרא כו יג)
".. ושבעים תמרים" (במדבר לג מ)
".. את הוי'ה א - להיך כי הוא הנֹתן לך כח..." (דברים ח יח)
"אשר ישנו פה עמנו..." (דברים כט יד)
"ומלאו פני תבל תנובה" (ישעיה כז ו)
"שבתותי" (יחזקאל כג לח)
הלוא אתה מקדם הויה א - להי קדשי" (חבקוק א יב)
"הוי'ה אורי וישעי ממי אירא הוי'ה מעוז חיי" (תהלים כז א)
כי הוי'ה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו..." (תהלים לז כח)
"שיר המעלות אל הוי'ה..." (תהלים קכ א)
"בית הלוי ברכו את הוי'ה..." (תהלים קלה כ)
"בכתר מלכות.." (אסתר א יא)
"מנות איש לרעהו.." (אסתר ט יט)
"ואֹמר אנא הוי'ה א - להי השמים הא - ל הגדול והנורא..." (נחמיה א ה)
"מן היום הראשון ועד היום האחרון" (נחמיה ח יח)
"ויברכו שם כבודך ומרומם על כל..." (נחמיה ט ה)
"ותרומתינו" (נחמיה י לח)
"שם דויד בכל הארצות" (דבה"י יד יז)
"ארון ברית הוי'ה אל מקומו" (דבה"י ה ז)
"על שערי בית הוי'ה..." (דבה"י כג יט)
"אוהב (כתוב: אֹהב) צדקה ומשפט חסד הוי'ה מלאה הארץ" (תהלים לג ה)
"אנחנו (כתוב: ואנחנו) עם מרעיתו וצאן ידו" (תהלים צה ז)
חלקי תפילה: בערך של 1118
אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו
ברך את מעשה ידנו
בתשבחות
חסידיך צדיקים עושי רצונך
ראו כי כל אלה עשתה ידו
ברכות בערך של 1118
"יברך הוי'ה מעשה ידיך". "ברך את מעשה ידנו"
גם מצאנו ביטוי בספר גימטריקון: - שמשון נשר - הוצאת "שלום ציון" ביטוי משמעותי:
"מציאות הא - להים בורא העולם ומנהיגו". ערכו של הביטוי: 1118
צורת האות 'ב' ורמזיה
האות ב בנויה מ - 3 ווי"ן משלושה צדדים.
למעלה, גג האות בי"ת - נחשב לצד מזרח. הצד הפתוח - צפון. בקבלה, זה צד הפחד, גבורה דין. המקום ממנו ייכנס הרשע וישאר בבחירה חופשית לתקן את תכונותיו בבחירה חופשית. (האות 'ב' מייצגת גם בחירה חופשית)
צד מזרח - רחמים, דרום - אהבה, מערב - אמונה.
האות אשר ברא אלוקים לעשות. רומזת לאות בי"ת הזקוקה להשלמה.
הצפון פתוח ליצור מקום לאדם, שישלים בעולם את אשר ברא א - לוקים לעשות, אם ייסגר יהיה כמו האות מ"ם סופית, 'ם' זה תפקיד המשיח, לפתוח את המ"ם הזאת, רמז לכך מצאנו בפסוק: "למרבה המשרה ולשלום אין קץ" (ישעיהו ט ו)
'ג' - מה סודך?
האות 'ג' ערכה שלוש. מספר זה מהווה סמל לדבר יציב וחזק. נאמר בפרקי אבות: "על שלושה דברים העולם עומד..."וכן מצאנו במקומות אחרים את הביטוי: "על שלושה..."
וכן נאמר: "והחוט המשולש לא במהרה יינתק". (קהלת ד יב)
אבות האומה שלושה הם. תורתנו היציבה והנצחית, עליה נאמר: תורה משולשת - תורה, נביאים, כתובים, ניתנה לעם משולש - כוהנים, לויים, ישראל. בחודש השלישי - חודש סיון (השלישי מניסן). ע"י שלישי - משה השלישי (אהרון, מרים ומשה) ביום השלישי ("ויהי ביום השלישי בהיות הבקר...") (שמות יט טז)
מבטאת את ערך הנתינה.
'לגמול' פירושו 'לתת'. בהמת המדבר - הגמל, נותנת להולכי המדברות נותנת ונותנת, וכמעט שאינה מבקשת תמורה. יש לה יכולת ללכת במדבר ימים שלמים ללא מים. ה"גָּמול" (תינוק - "כגמול עלי אמו...") נותן אושר להוריו. צורת האות 'ג' מבטאת את הרעיון הטמון בה. הולכת קדימה, צועדת על שתי רגליה, במרוצה כדי לתת משהו למי שחסר, לדל, הנרמז באות הסמוכה לה, האות "דל"ת".
ההתחברות של האות 'ג' עם האות 'ד' יוצרת את המילה: 'גד' שפירושו 'מזל'. יש הסוברים שהמספר 'שבע' יכול לרמוז למילה 'שבע ודשן'. סוד ההצלחה הוא סוד הנתינה. ה'מזל' מילה המביעה ירידה כמו: "ונוזלים מן לבנון..." (שה"ש ד טו) ירידת השפע מהאור הבהיר, הלבן, מאור האין סוף, אל העולם הזה הוא בזכות הנתינה. כוח הנתינה נמצא בבורא בצורה מוחלטת. הדבק בדרכי הבורא ומשפיע שפע על אחרים, הרי הוא מתחבר לרמות הרוחניות הגבוהות אשר שם מקור השפע.
המילה: 'נתן' נקראת ישר והפוך כי הנותן הוא בסופו של דבר מקבל! כן מצאנו את המילה "ונתנו... איש כופר נפשו..." (שמות ל יב) מילה זו נקראת בכיוונים הפוכים, מימין לשמאל ומשמאל לימין. נתינה - היא זכות. מי שזיכה אותו הבורא לתת, קבל מתנה חשובה.
חסד
"עולם חסד יבנה". הבורא ברא את עולמו בחסד. בברכת המזון אנו אומרים: "הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו..."המילה 'חסד' יכולה להתפרש כשתי מלים: חס - ד חס ומרחם על הדל והאביון. או ניתנת להתפרש 'ח - סד'. אחד הפרושים של השורש: 'סד' הוא: חיבור. האות 'ח' יכולה לרמוז ל: 'חיים' או ל: 'חכמה'. המבין כי תכליתו היא לתת ולהעניק, לעשות מעשי חסד, בזה הוא מתחבר לתכלית חשובה של החיים, כאשר הוא מעניק חיים ופרנסה למי שזקוק...
נשאלה פעם שאלה מה קודם למה? חסד או חכמה? כאשר אנו רואים שערכה של המילה: 'חסד' הוא 72 וערכה של המילה 'חכמה' 73, צא וחשוב, מי קודם למי?
'גימל' - גמלות, בשלות
האת 'גימל' יכולה לרמוז על דרגה של בשלות. האדם הבוגר נמדד על פי נתינתו בחברה, בסביבתו. ככל שאדם משוחרר מהרגש לקחת ולקחת, ועובר לשלב של נתינה ועוד נתינה, הרי זה אחד מסימני הבגרות, סימן שהאדם נגמל מהאגו האישי ומתחיל לחשוב על הזולת.
סוד האות 'ג' שבמצח
ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י הקדוש ספר באחד מכתביו: (פרי עץ - חיים צ"א ע"ב) "מורי זכרו לחיי העולם הבא, היה אומר כי כל המצוות שאדם עושה נרשמות במצחו, וכל מצווה ומצווה נרשמת באות אחת דרך אותיות המיוחדות לאותה מצווה, ואם עשה מצווה אחרת, אז הארת אותה מצווה ראשונה מסתלקת ונבלעת בפנים במצחו, אבל אם עושה מצווה של צדקה אינה נבלעת בפנים כמו שאר האורות של שאר האותיות, אלא מאיר כל השבוע במצחו בסוד "וצדקתו עומדת לעד" ולא נבלעת תיכף".
ר' חיים ויטאל מספר על דרכו של האר"י הקדוש לקרוא את עוונות האדם על פרצופם. כך קרא מעל פרצוף האדם את כל המעשים שעשה. הבחין הרב הקדוש במצחו של תלמידו את שלוש האותיות: א' ב' ג' וה - 'ג' היו פניה הפוכות כלפי חברותיה הקודמות לאותיות: א' ב'. אמר לו האריז"ל שאינו גומל חסד עם אביו כראוי, אף על פי שאתה עושה חסד עמו, אבל לא חסד מלא ובשביל כך האות 'ג' מהופכת..
נתנאל
050-3331-331