... ומתרצה ולפעמים קוצף ומעניש ועוד כהנה וכהנה עניינים שבהגשמת האלוהים (והוא מלשון גשמיות וקיום בעולמנו, הנראה והנתפס בחושים). ודאי יאמר התלמיד הנבון כי כל אלה אינם אלא משל ודימוי ומטאפורה ודיברה תורה בלשון בני אדם ... השרת אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון הנה כך לדעת הגמרא יש דמויות גשמיות של המשמשים לקבה ואף לאלהים עצמו יש צורה. ומה היא צורתו? צורת אדם (ואולי קבעו כך בעקבות הפסוק כי בצלם אלוהים ברא את האדם ... שלא ראהו בפניו, והרי אנו רואים את כולם מסכימים שגם משה וגם הנביאים ראו אלוהים גשמי, בעל צורה, ורק נחלקו חכמים בטיב הראייה ואיזה חלקים ראו. ונאמר אגב אורחא כי לפי גמרא זו לא היה צריך כלל לאסור על הדמויות של שור ... משום שנסתכלו דרך זכוכית שאינה נקיה... בוא וראה שלא רק לאל ולמלאכים נתנו הראשונים גשמיות. הרמבן אף מגשים את הגיהנום ואת גן העדן. וכך כתב בספר תורת האדם שער הגמול אות קכא: ואלו הן קצת המקומות שספרו בהן ענין הגיהנם ... ואף שהרמבם העיד על עצמו בכמה פעמים ששערי פירושים לא נסתמו (ויכול הוא לתרץ את גשמיות האל שנמצא בכתובים) סוברים אנו כדעת האבן עזרא בדניאל א א: כי איך יתכן בלשון שאדם ידבר מילה ורצונו מילה אחרת והאומר בזה ... בתפיסת ההגשמה והאמינו כי לאלוהים ולמלאכיו, לשדים, לגן העדן ולגיהנום יש צורות גשמיות ממש ומקום מוגדר בתוך עולמינו החושי. במלחמתו נגד הגשמת האלוהות לא הלך הרמבם בדרך סלולה כלל אלא יצא נגד דעתם של רבים וטובים מחכמי היהדות. מלחמת הרמבם בהגשמת האל לא קלה היתה כי המקרא והכתובים מלאים ביטויי גשמיות של האל ומשרתיו ונראה ברור כי הכותבים והלומדים אכן האמינו בגשמיותם של אלה. הרמבם עצמו מודה כי כדי לעמוד בפרץ אף סירס את הכתוב למען התבונה. ואל תחשוב, התלמיד מבקש הדעת, כי נצחונה של שיטת הרמבם ... עוד נאבקו בדעותיו רבני אשכנז, ספריו הוחרמו ונשרפו ותפיסתו את האל כמי שאין לו גשמיות בכלל נדחתה בזעם. תפיסותיו אלה, שהיום מקובלות על הכל (יג עיקרים שלו אכן נעשו לעיקרי האמונה של היהודי המאמין) לא היו מקובלות ... ליבך על דברי הגרא (יורה דעה קעט סק יג) היוצא חוצץ נגד הרמבם על שהכחיש את המציאות הגשמית של השדים, לחשים וכשפים עד שכתב עליו: שנמשך אחר הפילוסופיא ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל שקר. כבר היכו אותו ... העתקנו דבריו של הגרא במה שכתבנו על פרשת במדבר ועיין שם. ומה יגיד הגרא על הרחקת הגשמיות האלוהית שכתב הרמבם? האם גם שם יטען שהדברים כפשוטן (במקרא ובגמרא) ושרק הפילוסופיא חו היטתו לאמר שאין לאל גוף ולא דמות גוף? ... בלבד, וזהו שכתב קצות החושן בהקדמתו: מה לשכל אנושי להבין בתורת ה? אבל נראה שבלי גשמיות במעשה עליון אי אפשר. אחרי שהרחקת הגשמות נתקבלה על רוב שלומי ישראל התחילה תורת הקבלה להתפרסם ברבים. אז קמה בעייה לחכמי הקבלה: ...

... לשורשם במערכת העולמות העליונים. הכוונה העומדת אחר השימוש בשמות ומושגים מוחשיים וגופניים מתייחסת רק למבנים, חוקים וכוחות פנימיים הפועלים בעולמות הרוחניים ולא לעצמים גשמיים, כגון איברי הגוף - המקובלים מזהירים מתפיסת דברי הקבלה במשמעות חיצונית, בהוראה גשמית, הנחשבת לעברה על לא תעשה לך פסל ותמונה. יתר המושגים מקורם בתנך, שבתוכו חבויה פנימיות התורה, היא תורת הנסתר. מאחר שהמושגים המשמשים בשפת ... האצלה תהליך התגשמות האלוקות בעולם. המונחים בריאה, יצירה, עשייה וכו אינם נחשבים בעיני העוסקים בקבלה כמילים נרדפות, אלא כדרגות שונות של האצלה. הדרגות מתייחסות למידת גשמיות הנברא: הנאצל בעולם האצילות הוא הרוחני ביותר, הנברא בעולם הבריאה גשמי יותר, הנוצר בעולם היצירה גשמי אף יותר, הנעשה בעולם העשייה הוא הגשמי ביותר, וזה שבעולם הזה, חסר כל הכרה אלוקית. האצלה קיימת גם בכל אחד מהעולמות פנימה, כאשר ההתעלות הרוחנית באותו עולם ובין עולם למשנהו מושגת ... אך הוא כלול מהם (הם פן של מופעיו). וכך, טוען הרב אשלג, יש להבין כל דבר רוחני: שהוא בעצמו יחיד ופשוט, גם אם כלול מכל ריבוי הצורות שבעולם, וכאשר הוא נחווה על ידי מקבל גשמי ומוגבל, מגלה זה בו צורה נבדלת אחת, מכלל ריבוי הצורות, המתייחדות במהות הרוחנית ההיא. הבהרות אלו מצביעות בין היתר על כך שבעולמות התחתונים ניתן ... על פי הקבלה דרגה נמוכה של עולמות גבוהים יותר. כל אחד מעולמות אלו מהווה נשמה ומקור חיים לעולם שמתחתיו בדרך של האצלה. כמו כן, כל עולם תחתון, הוא בבחינת התגלמות שונה, גשמית יותר, של העולם שמעליו - מלובש בהיעלם (הסתר) שונה, הקובע את אופיו. שרשרת ההאצלה לעולמנו הגשמי פועלת מארבעה עולמות גבוהים יותר, לפי הסדר הבא: עולם האצילות - עולם אלוקי, חסר ממשות חומרית, בו אין בנמצא תפיסה מובחנת אלא אחדות פשוטה ובלתי משתנה. עולם זה מכונה בשם נשמת אדם הראשון, הכינוי למערכת הנשמה האחת, הראשונית. בעולם זה אין ... ומיטיב (הסתר א). השם יצירה מעיד על קבלתו מעולם היצירה בדרך של יש מיש - יצירה כמעשה אומן, כנתינת צורה. עולם העשייה - עולם הגלגלים, ממנו נובעת ההנהגה בפועל של העולם הגשמי. בעולם זה מתחילה הרגשת הרוחניות אך הן קיומו של הבורא והן תכונת היותו טוב ומיטיב נסתרים מן הנברא (הסתר ב). השם עשייה מעיד על קבלתו מעולם ... אפשרות להגיע לשלמות מבחירתו החופשית, להשתוות עימו, צמצם הבורא את עצמו, את אורו, וברא מדרגות ועולמות בצמצום אחר צמצום, המשתלשל עד לעולם הזה שבו שולט הרצון להנאה גשמית המוליך את התפתחותה של האנושות בהשגת הנאות שונות, החל מהנאות בהמיות פשוטות, דרך הנאה משליטה וכבוד ועד להנאה שכלית. הצמצום יצר את הבחנה בין ... תבוא כשיופרדו אלו מאלו. אורות מושג שמהותו היא תוכן רוחני בתוך מבנה אנך (אורות, ניצוצות, כלים). הרמחל, בספרו קלח פתחי חכמה, מסביר את המושג אור בקבלה כדבר הגובל בין גשמיות לרוחניות, והמושג הקרוב ביותר לרוחני הניתן לתפוס בחוש. המושג אורות (ברבים, בשונה מאור) מורה גם על קשרים רוחניים בין תכנים רוחניים שונים. ... העולם כולו, כאשר עם ישראל הוא זה שבידיו להוביל מהלך זה, שכן ייחודו מאומות העולם הוא בכך שבו טבועה התכונה להתקדמות רוחנית. יש לשים לב לכך שישראל לפי הקבלה אינו כינוי גשמי לעם היהודי, אלא מדרגה של מסירות וחירות רוחנית, של חיבור עם הבורא, ישר - אל. בשם נשמה פגומה כינו חזל את בני ישראל העובדים עבודה זרה (שנשחתו ...

... עליו אור... ולפי מעשיו כן נעשה הצל המונע אור... ומגיע לו החיסרון לפי המעשה שעל ידה נעשה הצל. והנה הצל הוא (נעשה) מדבר גשמי שעומד נגד דבר רוחני... כשמעמידין דבר גשמי כנגד דבר רוחני, עושה צל. וכפי גשמיות וגדל הדבר שעומד כנגד הדבר כמו כן נעשה צל. כגון כשמעמידין מקל נגד אור השמש ... עושה צל גדול ביותר. וכן כשמעמידין בית גדול עושה צל גדול יותר ויותר והצל הוא הסתרת והעלמת האור כידוע... ועל כן האדם כפי גשמיותו וכפי מעשיו, כן עושה צל בעצמו שמונע ממנו אור ושפע... אבל אם האדם מבטל עצמו, ... העולם, אזי אינו עושה צל, ומקבל אור... ועל כן החכמים שהם אין, זוכים לכבוד, על ידי שאינם עושים צל להפסיק, כי אין להם שום גשמיות כנל. כמו מטבע קטנה אם תחזיק אותה נגד עיניך, ימנע מלראות הר גדול, אף על פי ...

... אדם כזה הערך שלו בעיני עצמו אינו תלוי בשום אדם ובשום אירוע. אולי אין לו כסף, אולי הוא עני חומרית, אולי כולם מרכלים עליו וזורקים עליו בוץ ואולי הוא מושפל חיצונית. אבל יש לו כבוד פנימי בעיני עצמו, הוא מעריך את עצמו, טוב לו עם עצמו ... כן נעשה הצל המונע אור... ומגיע לו החיסרון לפי המעשה שעל ידה נעשה הצל. והנה הצל הוא (נעשה) מדבר גשמי שעומד נגד דבר רוחני... כשמעמידין דבר גשמי כנגד דבר רוחני, עושה צל. וכפי גשמיות וגדל הדבר שעומד כנגד הדבר כמו כן נעשה צל. כגון כשמעמידין מקל נגד אור השמש עושה צל קטן כפי מדת המקל, אבל כשמעמידין דבר גדול יותר נגד השמש ... כשמעמידין בית גדול עושה צל גדול יותר ויותר והצל הוא הסתרת והעלמת האור כידוע... ועל כן האדם כפי גשמיותו וכפי מעשיו, כן עושה צל בעצמו שמונע ממנו אור ושפע... אבל אם האדם מבטל עצמו, ואינו כלל מזה העולם, אזי אינו עושה צל, ומקבל אור... ועל כן החכמים שהם אין, זוכים לכבוד, על ידי שאינם עושים צל להפסיק, כי אין להם שום גשמיות כנל. דע כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים, לומר כמו שעושה לי כן אעשה לו כנגדו, כי זה גורם שהשונא יבוא למבקשו, לראות בו, חס ...

... הוליד את השניים. השניים הולידו את השלושה. השלושה הולידו את כל היצורים, גבם אל הצל - יין, ופניהם אל האור - יאנג. ההתאמה שבינם היא נשמת החיים, האנרגיה, שאין בה גשמיות. (לאו דזה) אנרגיה ברפואה ההוליסטית הרפואה ההוליסטית מתייחסת לזרימת האנרגיה. בכדי לשמור על בריאות ומהלך תקין של החיים על זרימת האנרגיה להיות רציפה והרמונית. כמו ... מרבים לשבח את התזונה הנכונה, איכות הסביבה, האוויר והמים. הגישה ההוליסטית אינה פוסלת מרכיבים אלו, אלא מציבה אותם במקום הראוי בסדר העדיפויות. מקורות האנרגיה החומריים חשובים, אבל מיץ ירקות בכל בוקר על ראש הר ירוק וחוקן פעמיים בשבוע לא יביאו מרפא לכל תחלואינו. כשאדם נמצא במצב של מחלה כדאי להשתמש בכל האמצעים, כולל תזונה טבעית, ...

... האדם. העניין שאנשים חולמים משנתם הוא כדי לתת לאדם את התבודדות המחשבה וההרהור ומחוזק ההתבודדות תתעלה הנפש כאילו היא נשללת מן הגוף, ולא תיעצר עי גשמיות הגוף, ומאחר שהאדם מתפשט מגשמיותו בעת השינה הרי הוא מסוגל להשיג מבחינת שורש נשמתו כמו העובר הנמצא בבטן אמו ...

... בין שמים לארץ, המהווה חיבור בין העולמות, הרוחני והגשמי, זקוקים אנו לכלים מתאימים. האותיות נתפסות בכלים גשמיים, אבל רוחניות הן במהותן. לכן, היודע את חכמת האותיות ידע גם להכין תכנית כיצד לבנות את המקום המשמש ... לוחות הברית מסביר כי: פעולות ששת ימי המעשה הן בגשמיות, ופעולות יום השבת הן ברוחניות. אם כן פעולת ערב שבת בין השמשות היא פעולה הממוצעת בין הגשמיות והרוחניות. מובן, שהאותיות לא שייכות לעולם הגשמי, אלא הן זוכות לחבר בין העולם הרוחני והגשמי, ובודאי קרובות הן יותר לעולם הרוחני. אותיות פורחות לפחות פעמיים אנו נפגשים במושג מיוחד זה: לוחות ... את לוחות האבן הכבדים. ראה משה שנשארו בידיו רק אבנים גשמיות ומכובדן נפלו ונשברו. האותיות הן הנשמה של הלוחות, והן נשמת התורה, והן השורש והסגולה הרוחנית של כל ...

... היא גם מפרידה, וגם מחברת בין שני יסודות הנרמזים בשתי אותיות י: מים עליונים (רוחניות) ומים תחתונים (גשמיות). המים העליונים מבטאים שמחה, הם ... התורה. הכרנו את האות א המביעה עולם רוחני ומושגים רוחניים נעלים, האות ב רומזת לעולם מעשי יותר, עולם גשמי אבל יש בו מהתכונות הרוחניות של שכנתה ...

... זיו שהוא אור רוחני. כאן המעבר מהאש הגשמית אל האור הרוחני אשר מופץ מעולם החומר, בה מתגלה זיו השכינה. יש הרואים כי האות ש נוצרה עי ... רוחניים הבאים מלמעלה כפי הידוע ששרשים גשמיים צומחים מלמטה למעלה ושורשים רוחניים יורדים מלמעלה למטה... יש המסבירים כי האות ש רומזת ... האות ש בעלת 3 ראשים, היא אות המסמלת גשמיות והאות ש בעלת 4 ראשים מסמלת רוחניות. נאמר לבחור: שא עיניך וראה אות ש של 3 ראשים לבנה בתוך ...

... כגון להרוויח כסף, כגון להבין משהו וכו שהיא מדחיקה כרגע הצידה את התאווה לישון. או כמו הרבנים שנדמה שאין להם תאוות גשמיות , אבל זה רק בגלל שיש להם תאוות אחרות - יש להם תאווה לקבל כבוד על זה שהם הצליחו ...