אכילת יתרה / דיאטה - אני לא סולח/ת לעצמי... אכילת יתר מלווה ברגשות אשם, וכך סובב לו גלגל התיסכול וההשמנה עד אין קץ. מישהי אמרה לי פעם: כשאני אוכל כמו שצריך אז אני לא ארגיש אשמה ואני עניתי: כשלא תרגישי אשמה אז תאכלי כמו שצריך אני חושבת הפוך, ... לא מצליח/ה לסלוח לעצמי כשאני לא מצליח / ה? מפני שרגשות האשמה שומרים עלי אני מרגישה אשמה. אשמה כשאני אוכלת מתוקים, אשמה כשאני נהנית מאוכל טעים ומשמין... לכאורה האשמה היא מכשלה, אז מדוע אנחנו אוחזים בה ולא משחררים? גם אחרי שהגענו לתובנה שאכילה שפויה ונורמלית היא אכילה שיש בה הקשבה (לעצמי), הבנה (של עצמי), סליחה (לעצמי)? שהאשמה רק גורמת לנו לאכול יותר? כי אם אני אפסיק להרגיש אשמ/ה אני ארשה לעצמי... האשמה הופכת להיות הגארד האישי שלי. שומר הראש. אולי שומר הגוף? אם אני אפסיק להרגיש אשמ / ה... מה יהיה????? מה יקרה לי???? מה יגרום לי להפסיק לאכול אחרי הפרוסה השלישית של העוגה, אם תחושת האשמה לא תהיה שם????????? החדשות הן כאלה - האשמה היא זו שמחוללת את האכילה ולא השומרת לפני מספר ימים אמר לי ניר: כשאני אוכל במידה הנכונה אני מרגיש נפלא עם עצמי, אבל ברגע שחרגתי ואכלתי מעט יותר מדי, אני כועס על עצמי ואז לא מפסיק לאכול עד שאני מגיע לשלב שאני נגעל אם הכעס היה השומר הוא הרי היה עוצר אותו, הוא השדון הפנימי ההרסני ... הסכמה. סלחנות, סליחה! נסו לומר לעצמכם משפטים שמתחילים בזה בסדר ש... זה בסדר שמתחשק לי מתוק זה בסדר להינות מאוכל זה בסדר לרצות משהו טעים לפעמים שחרור מהאשמה הוא פשוט, ולפעמים האחיזה בה פחות מאפשרת, זה תהליך וזה שווה. החוויה של אכילה מתוך הקשבה, הנאה, כיף וחוויה, תוך הקשבה לגוף ולנפש, תוך כך שנותנים לגוף את מה שהוא צריך ולא יותר ...