... - שוב נשברת ויצאת ממסגרת של
אכילה נכונה? יש לי צורך עז להיות טובה, לעשות מה שבסדר, מה שאמור להיות נכון אבל יש בי חוסר סבלנות ומרדנות, אני עושה מה שצריך, ואז כאילו משתלחת ועושה הכל ההיפך. חוזר על עצמו -
אוכלת מסודר, כמו שצריך, עד שפתאום
אוכלת מכל הבא ליד כך אמרה לי נ. התיסכול הזה מוכר ושכיח. הפער בין הרצון להתנהל לפי מסגרת כללים שיש לי רצון ... להיות נכון? כי איבדנו את היכולת והבטחון לסמוך על עצמנו. יש בנו פחד וספק
לאכול את מה וכמה שאנחנו באמת רוצים וצריכים. לחשש הזה יש לא מעט ביסוסים. עובדה... כשאני לא במסגרת, אני מאבדת את זה לגמרי, עובדה שכשאני
אוכלת מה שבא לי זה מתחיל בעוגיה ונגמר בשקית... עובדה. אנחנו גם מחפשים קיצורי דרך, הקלות. כללים חיצוניים ... ומיד מיהרה והוסיפה הסתייגות! אבל - אני יודעת שכדי לרזות אני צריכה לא
לאכול את מה שאני באמת רוצה כמו אומרת, יש לי פחד גדול
לאכול את מה שאני באמת רוצה, אני רוצה
אוכל טעים, מספק, והראש שלי אומר שמה שאני באמת רוצה ישמין אותי, ולכן אני נמנעת מכך, ומתאמצת
לאכול לפי כללים שאני תופסת אותם כנכונים. לכאורה הגיוני מאד. אלא שמה שקורה הוא שנ. מסתובבת בעולם בחוסר שביעות רצון תמידי, שהיא אינהה מודעת לו, אשר גורם לה מעת לעת לבעוט בכל
ולאכול באופן בולמוסי, ולחוות תחושה של כישלון. כך הציפיה והרצון
לאכול כמו שצריך מתנגשים עם הרצון להיות עצמאית, חופשיה, קרובה לעצמי, והקונפליקט הבלתי מיושב מייצר בלבול ... צריך בעברית היא מילה מתעתעת כמה מכם חושבים או חושבות הלואי שהייתי
אוכל ת כמו שצריך או אם הייתי
אוכל ת כמו שצריך אז... וכל וריאציה אחרת על הצריך הזה? לכאורה מטרה שמקדמת לשינוי ולאימוץ הרגלי
אכילה חדשים ומשופרים, לא? צריך בעברית היא מילה מתעתעת כי יש בה גם את המילה need וגם את ה necessary וגם את ... במובן של מה שאמור להיות, קיים הבדל שהוא עצום, מהותי ומשמעותי. מה זה
לאכול כמו שצריך? זה ביטוי שקרוב יותר למה שאמור להיות. למשל אמורים
לאכול בבוקר, למשל אמורים
לאכול ירקות, או אמורים לעשות ספורט, או למשל לא אמורים
לאכול עוגיות אולי, או רק פעם היום, אולי רק בסופש? אולי רק עוגיה בריאה? ועוד כל מיני כללים שמישהו אחר קבע. הצריכים הללו הם נכונים באופן כללי, כי מחקרים הוכיחו
שלאכול בבוקר תורם לריכוז,
ושלאכול ירקות תורם לבריאות, וכך כולנו יודעים מה נכון ומה רצוי ומה צריך, אבל עדיין מתנהלים בפער שבין מה שצריך ... של דבר המציאות תהיה בדיוק אותו דבר כלומר, אני אגלה שמה שטוב לי הוא באמת
לאכול ירקות בבוקר, או מוזלי, אבל העובדות אינן אלה שמתחזקות את ההצלחה שלי, אלא השורש העמוק ממנו הבחירה שלי ... במידה נעימה? לגוון? לחוש סיפוק? או שאולי הצרכים שאני מזהה לא קשורים
לאוכל כלל? ואני רק עושה חיבור אוטומטי בין הצורך שלי לנוח עכשיו או להירגע או להיטען או לשחרר - לבין
אוכל? ורק כשאני עוצר~ת להקשיב לעצמי ולצרכים האמיתיים שלי, יש לי את היכולת לדייק ולתת לעצמי את מה שהכי קרוב ... בדרך כלל אנחנו אפילו לא מודעים לכך שזה מה שאנחנו מחפשים, אנחנו פשוט
אוכלים. לו עצרנו לרגע, להקשיב לעצמנו, ל צ ר כ י ם שלנו, היינו מגלים שמה שאנחנו באמת צריכים עכשיו זה קצת, ... צריכים, גם כשזה משהו מאד קטן, אנחנו מדחיקים את הצורך המדויק ו... הולכים
לאכול. האכילה הזו בדרך כלל לא מהנה, לא מענגת ולא מספקת, כי היא לא היתה נחוצה לנו מלכתחילה, היא לא ... וכך, נשארנו עם העייפות, עם הצורך להרפות, להתרענן, להיטען, וגם עם
אוכל מיותר בבטן וחוויה מתסכלת, שלא פעם מגלגלת אותנו
לאכילה נוספת, לרגשות אשם, כעס ותיסכול. תנסו... זו לא חייבת להיות מנוחה קלאסית כזו עם עיניים עצומות ומיטה ... שזה לא באמת מה שאתם צריכים. אלא פשוט קצת להתאוורר, לנחות. אז מה זה
לאכול כמו שצריך? פתאום יש לזה מובן אחר? כשאני במפגש עם הצורך שלי, אין משמעות למה שהיה אמור להיות, למה שהיה ...