... במצב של מודעות עכשווית, הפעולות פשוט מתרחשות, ואיכות של העבודה עולה על מה שהיתה אילו היית צריך לדאוג אם אתה עושה זאת כמו שצריך. לסיום, כשאתה אומר החרדות שלי משרתות מטרה, אתה צודק. כשאתה חרד, זוהי תזכורת שהשכל משך אותך החוצה מהרגע ... בשכלך כשאתה מאמין שאתה צודק. הראשון הוא הערכה פשוטה של העובדות. אתה רואה שחוסר צדק או טעות עובדתית קרתה למישהו אחר, או שסיטואציה איננה הוגנת. החלק הזה ניטראלי מבחינה רגשית, ואתה לא לוקח את זה אישית. החלק השני הוא ההצמדות הרגשית של האגו שלך לנקודת מבט זו... זו הרגשה טובה ... אולי בשבוע הבא אהיה יותר נחוש להיות מודע לרגע ההווה. זה לא עובד ככה. הדרך היחידה שבה זה עובד היא להיות במצב הזה עכשיו. הכנע למציאות של הרגע הזה. אתה צריך לקבל את הפגמים שלך, את הפגמים לכאורה של כל השאר, את המצב המטורף של העולם ואת כל שאר הדברים בדיוק כפי שהם ממש ...

... כמו אדם הנמצא בבית כלא, כבול, הוא בכלל היה פעם מלך גדול, או בן מלך. בשבי הוא כבר רגיל לעבודה הקשה, לסדר יום, אבל אף על פי כן בתוך תוכו ... ימים, כל שנייה ושנייה. ללא ימי מחלה, ללא יכולת להגיש ערעור, וזו עבדות לרצון שלו, האדם עובד אצל הרצון שלו. אף אחד בעולם לא יכול ... והוא מחליט להתגבר, עדיין הוא רצה לא לעשן, להתגבר, ועשה מה שרצה. וגם כשהאדם ישן, הוא גם עובד, עושה פעולות, רוצה רצונות, ועושה מאמצים ...

... זמן. כמו כן, המבנה המולקולרי עוזר לכך שהחום יפלט מהאבן בהדרגה. איך הקסם הזה עובד? הטיפול עובד גם בפן האנרגטי משום שלאבן תדר אנרגטי מאד מסוים. התדר הזה הוא מעבר לטמפרטורה ומעבר לקושי של האבן. זהו ...

... ונקייה במשך כעשרים דקות, ראיתי תמונה לנגד עיניי, בתמונה הזו ראיתי אדם מדליק גפרור ואז הכל התבהר לי. הבנתי שיש 2 מפתחות עיקריים להצלחה של חניך בעבודתו עם מנטור: תשוקה. מחויבות. התשוקה היא הגפרור והמחויבות היא הפס שנמצא על קופסת הגפרורים, ברגע שיוצרים את תנועת החיכוך בין שניהם, נוצרת אש! ברגע שנוצרת האש, המנטורינג מתחיל לעבוד והוא עובד בצורה אפקטיבית, אך כמו בספורט גם בחיים וגם בעסקים, הרבה יותר קל להגיע להצלחה מאשר להישאר מצליח. ולכן, חייבים לשמור על האש הזו. אז שוב אמרתי לעצמי: יואב, אתה מנטור, ... רוצים להיות, סביב התשוקות והאהבות שלנו, סביב העוצמות והערכים שלנו וגם סביב המוטיבציות שלנו. מנטור מקפיד ליצור בהירות כמעל בכל רגע בתהליך העבודה מול החניך שלו. חלק גדול מעבודתו מתרכז בפיזור הערפל ובהכנסת אויר צח ונקי למרחב שבו הוא עובד עם החניך שלו. ולא רק אויר, אלא גם אור, האור הזה הוא האור של המודעות. מנטור מוביל לכך שהחניך יתחבר בצורה חזקה ומבוססת יותר לאותם ערכים, עוצמות ומוטיבציות. כאשר נוצר ... זה נדמה כאילו שרבים מאיתנו מצפים לדבר ולדבר במשך ימים שלמים מבלי להטעין את הטלפון מדי פעם. התוצאה ברורה: פשוט נגמרת לכם הבטרייה. התוצאה של העבודה עם מנטור היא ההיפך מתלות. תפקידו של מנטור הוא להוציא את החניך גדול ולא את עצמו גדול. מנטור יכול להיות אחד מהדברים שנותנים לחניך השראה ומוטיבציה, אך בהחלט לא רצוי שהוא ייצור תלות של החניך בו. אני רואה את תהליך עבודתו של מנטור מול חניך כתהליך חיובי וחווייתי שבמסגרתו מתרחשת העצמה עקבית של החניך וככל שהשניים פוסעים קדימה במסע, החניך גדל יותר ויותר. בהיותי מנטור, אני מתמקד בגדולה ...

... טוב? למה אתה לא חושב שהכל טוב? אם אתה רוצה להרגיש טוב באמת, אז תיקח את הדבר הרע ביותר ותגיד שהוא טוב כי זאת המציאות, ולמה שתרצה לשנות את המציאות. ולמה אתה עובד כמו חמור בחיים האלו, ולא יודע אפילו לאן פניך מועדות? אין לך מושג מהחיים שלך. ועכשיו אתה עובד כמו חמור, כי מי שעושה דברים בלי לדעת למה הוא עושה אותם, הוא כמו חמור! אבל למה? אתה פעם היית בן אדם, היית מלך!!! ואתה יכול לחזור להיות מלך!! צא מהחשיבה ...

... האין - סופית מפני הרעה, ואל משמעות המונח אלוהים היגענו בדרך זו ולא מתוך הכנות לשמה, כך התפתחה צביעותינו. אני חושב שעובדת היותי בפנמה תרמה לי לעמוד על האבחנה ... את השמים ואת הארץ - מה זו אם לא הנחה? והוא הבורא והיוצר יפתח בהנחה כזו? האם אציל שכמוהו זקוק לטענה כזו בשביל להוכיח את עובדת קיומו? האם אציל מלידה אמור להפנות את שימת לב הנוכחים לעובדת קיומו או שהנוכחים אמורים לשים לב בעצמם לעובדה הזאת? האם אלוהים בורא העולם יודיע אודות קיומו באופן תיאורטי ובאמצעות הנחה, או באופן מעשי באמצעות עובדה? מהי הדרך האצילה? ושוב אשנן את אחת ... תודעה, ובלשון התורה אלהים. המחבר חזר באמצע התורה והשתמש באותו המונח אלהים באופן בלשני מובהק המזכיר את הבלשן המקצועי בשעת עבודתו, וזאת כדי לחזק את ידי המשתמש במונח ... החושים שלנו קולטים את הדברים באמצעות המוח שמעבד את הנתונים הנקלטים, או אז בא תור התודעה שמחליטה איך לנווט את הנתונים המעובדים ולהשתמש בהם, לכן אחד פונה ימינה ושני שמאלה למרות שהנתונים שנקלטו בחושים ועובדו במוח הם אותם הנתונים. ובניגוד למחשב ... היינו כאשר מסירה את הכיסוי מעליו ומעבדת אותו, או אז היא עומדת על ההבדל המהותי בין המידע הגולמי הנמצא בחדר חשוך ועדיין לא עובד על ידה, לבין המידע המואר שכבר נשלף על ידה מהחדר החשוך והואר, עובד. תחושת החיים איפוא מתקיימת בפועל כאשר נפגשת התודעה עם המידע המעובד ועומדת על מהותו: טוב הוא לה. וירא אלהים ... כבר לשלוף ולעבד. מוטיב זה הוא שעתיד להעניק לתודעה את תחושת הסיפוק הבסיסית: השליטה במלוא סל המידע, גם במידע הבלתי מעובד. עצם ההבדל שעמדה עליו בין המידע המעובד ללא מעובד - מעמיד לרשותה מימד שימושי נוסף שיעניק לה את תחושת הסיפוק... מימד זה מסתכם ביכולת הגישה אל המידע הבלתי מעובד שנותר בערימה הגדולה ממנה שלפה בזה הרגע ... בקרה, למשול במציאות. עד כאן הזרקור השלישי שהוארה דרכו התמונה הראשונה, אבל עדיין... אומנם הצלחתי להצביע על הגדרת המידע המעובד והגולמי - היינו על המידע המואר והחשוך, ... החיים. ה ויקרא אלהים לאור יום, ולחשך קרא לילה, ויהי - ערב ויהי - בקר, יום אחד. ויקרא אלהים לאור יום: אם כל המידע שביקום יעובד ביום אחד, אזי אחד משניים: היום הזה לא ... הזה אינו קיים, כי אין מידע שימלא יום שלם ואין יום שיתמלא בכל המידע. אבל התודעה האנושית עשתה את זאת: היא קראה למידע המעובד שנשלף מהערימה המידע המעובד והמלא שנשלף על פני יום שלם! הכיצד? והרי ... לזאת, היא לקחה את העץ ואת השולחן ואת האטום, שמה אותם בסל אחד וקראה לסל הזה אור היום לאמר שמידע זה הוא הבסיס לכל המידע המעובד שיבוא אחריו - על אף ולמידע העתידי אין סוף. במידע המעובד הזה פתח הפותח: בראשית ברא אלהים את ... האדם אודות כל החומר בכל היקום, הוא הוא המידע שעתיד להתפתח ולנבוט שורשים לכל רשת המידע שתבוא אחריו. אם כן כל המידע המעובד שנאסף בסל האנושי עד לרגע נתון - הינו ... ונעלמים מהר מהשטח... תפקידם העיקרי הוא ככלי הכנה בידי האדם שמתכונן באמצעותו לבוא היום או ללילה. בערב אנו מסיימים את העבודה אוכלים ארוחת ערב קלה ומתכוננים לישון, בבוקר אנו קמים מתרחצים ומתכוננים לעבודה... ברם, עצם קיום כלי - ההכנה הללו בידי ... הרדום האין סופי שעומד בכל רגע לרשותי כי הרי המידע הבסיסי כבר בכיסי. ויהי - בקר: ורק לאחר מכאן נוצר הבוקר שמקדם את יום העבודה, היינו את החלק המעשי כאשר תודעת האדם ...

... Butt Wink בסקוואט. אז ראשית יש לשאול, האם Butt Wink בסקוואט הוא טוב רע לא נורא? והתשובה היא כדלקמן: כאשר מבצעים Butt Wink בסקוואט, אוטומטית זה אומר שבמהלך התנועה עובדים גם זוקפי הגב התחתון, בנוסף על שרירי הרגליים, שבדכ הם שרירי המטרה של ... אומר שזה בעצם אומר שאם אתה בתחרות פאוורליפטינג או אם ברצונך לרמות את עצמך או את סביבתך כמה הסקוואט שלך עמוק... אז תעשה מה שבא לך... אבל במידה והסקוואט שלך נועד לעבוד על שרירי הרגליים שלך בלבד, אז התנועה שלך בסקוואט צריכה להיות רק במפרק האגן ... ואתה כמעט ולא צריך לכופף את הגב קדימה כדי לשמור על שיווק משקל. יחד עם זאת, ללעשות סקוואט עם רגליים מפוסקות קצת לצדדים, יש לזה את החסרונות והיתרונות שלו. כי זה עובד יותר על המקרבים וכולי. ולכן יש עוד פתרון נוסף ופשוט, איך אפשר לעשות ... ובלי שום כיפוף כלשהו. האם זה מומלץ? כן. מומלץ ביותר. ומה עם זה שהברכיים עוברות את קצות האצבעות? תשובה: מה עם זה בדיוק? היכן כאן הבעיה? שאתה צריך להוריד משקלי עבודה, כי ה 4 ראשי שלך נמתח יותר?! טוב מאוד, תוריד משקלי עבודה , ואפילו תתחיל לעבוד במשקל גוף בצורה הזאת. בצורה הזאת כאשר הראש שלך מורם כלפי מעלה, כאשר הגב שלך ... שלך הרבה יותר נמתח. ולכן הוא הרבה יותר מתאמץ. וטוב שכך. לעומת כאשר אתה מסתכל עם הראש לרצפה גב כפוף קדימה ברכיים אחורה, אוטומטית ה 4 ראשי שלך נמתח פחות וממילא הוא עובד פחות... זה כל הסיפור כולו... לסיכום: ה Butt Wink בסקוואט נוצר בגלל ...

... איך אפשר לא לכעוס? , בטח בתיאוריה זה עובד, נראה אותו אצלי בתקופה הבוערת והוא לא יכעס, נראה אותו חי עם הבת זוג שלי יום ... וזו דוגמה לכך: מנכל של חברה הגיע לעבודה בשעה עשר בבוקר ורואה שחלק מסוכני המכירות עדיין לא הגיע לעבודה. הוא כועס. הוא קורא למנהל מח המכירות וכועס עליו: אתה לא בסדר, אתה לא אחראי - רמס ... כמנהלים זה לא רעיון טוב לכעוס על העובדים שלנו אפילו לא פעם אחת. מנהל שכועס על העובד שלו הוא פוגע בהערכה עצמית של העובד שלו, הוא מקבל עובד פחות טוב והוא משלם לו אותה משכורת. למה הכעס בכלל קיים? הוא קיים כמו הכאב. אם ...

... דבר אחד יותר גרוע... אם יש לכם מערכת יחסים המבוססת על משהו אחר, מלבד הצורך שלכם לתת, פירוש הדבר שאתם מתייחסים לאדם השני כאילו הוא עובד עבורכם. מוזר ככל שיהיה, אחד הדברים הגרועים ביותר שאתם עשויים לשמוע מילדיכם יהיה: אימא, גדלתי, אני עוזב ת את הבית... ... שלא קל לקבל אותה - שאם יש לכם מערכת יחסים המבוססת על משהו אחר, מלבד הצורך שלכם לתת, פירוש הדבר שאתם מתייחסים לאדם השני כאילו הוא עובד עבורכם. מערכות יחסים אמיתיות עוסקות בנתינה. כל דבר אחר הוא לקיחה, מה שהופך מערכות יחסים כאלה למעין משרתות שנועדו ...

... אנדורה הם רק שתי דוגמאות מוכרות ומייצגות את הזרם הזה. כשאנחנו מדברים היום על זר הדבר הראשון שעולה בדעתנו הם העובדים הזרים המציפים את העולם. בסוף שנות החמישים אירופה שיוועה לידים עובדות כדי להתגבר על נזקי המלחמה. מדינות פתחו שערים בפני עובדים זרים. ארצות שנפגעו מאוד כמו גרמניה, פתחה את השער לפועלים שבאו מספרד, איטליה וארצות הבלקן. זרים אך עדיין קרובי תרבות, אירופאים. כשכלכלת המדינות הללו התפתחו חזרו מהגרי העבודה שהפכו אמידים יחסית לעובדים בארצם שלהם הביתה. ספרד פתחה את שעריה בפני עובדים ממרוקו הספרדית. גרמניה בפני טורקים, הולנד בפני כל מי שהיה מוכן לעבוד ובעיקר יוצאי ארצות שהיו בשליטה הולנדית בעבר. אינדונזיים ואחרים. אלו היו העובדים הזרים שהביאו את האחרות. דת אחרת תרבות אחרת וצבע אחר. המדינות הנאורות, כל אחת בדרכה ובלי לחזות את העתיד אזרחו את הפועלים הללו ואלו כאזרחים ... לנו היה מיעוט משלנו. הערבים. מבלי להיכנס לשאלה הפוליטית אפשר לבדוק את היחס אל האחר. קל לבדוק אותו דווקא מצד העבודה הזרה. עד אמצע שנות השישים מטבע הלשון עבודה ערבית ציין עבודה זולה ובעיקר גרועה. אחרי מלחמת ששת הימים התחילו לזרום אל תוך הארץ עובדים ערבים חדשים. ממה שהיה עד לא מכבר חוץ. אני מכיר את הנושא מענף הבניה. הם עבדו ביעילות, בזול, ללא תנאים סוציאליים. לזמן לא ארוך מרכיב השכר ... אלא שכאן נוצרה בעיה חדשה. פועלי בניין יהודים, קבועים בחברות גדולות (סולל בונה, רסקו ואחרות) נעלבו שערבים לקחו את עבודתם. ובעיקר בלי שקראו לזה בשם, העלבון היה גזעני. גם אצל הערבים הישראליים. מיד המציאו מיני שמות ותארים לפועלים שאי אפשר היה לפטר, כולם קודמו בדרגה ושכרם עלה. הם הפכו למיני משגיחים על ערביי השטחים. כדי לקצר, אחרי גלגולים עבודה ערבית כבר לא הייתה מלת גנאי לתוצרת. מעכשיו פועלי בניין יהודיים בעיקר לא חזרו יותר לעבוד בבניה. זו הייתה עבודה שערבים עושים. עבודה ערבית קיבלה משמעות חדשה. החקלאות ועוד ענפים עברו תהליך דומה. מכר שלי שגר בצפון הארץ פוטר מעבודתו ולא מצא עבודה. בייאושו פנה לבתי מלון ומסעדות בעיר מגוריו וביקש לעבוד אפילו בשטיפת כלים. אצלנו עושים את זה רק ערבים ענו לו והוא נשאר מובטל זמן רב. הזרים. לנוחותנו קוראים להם עובדים זרים, לא סתם אחרים. אנחנו בקושי רואים אותם ולא יודעים עליהם כלום. מעטים דנים בשאלת הזכויות שלהם, רבים יותר לא רוצים אותם כאן. לא להכיר, לא להבין. עולמם לא מעניין איש. השאלה היא רק עם הם עובדים טוב. מרוויחים מעט, יחסית. לשאלת המי הם אנו מפנים את גבנו. זוליה קריסטבה לא כותבת על הדברים הפשטניים הללו. אותה מעניינת האחרות הפנימית. ... לצל אחד, אידיאל אבהי, מרסו מת לעצמו. הוא מבין שגזר דין מוות הוא הדבר היחיד המעניין באמת עבור האדם. הזר חשוף עצבים. עובד זר. בלתי נלאה. גופו ונשמתו שותתים דם. הוא מושפל כשהוא ממלא מקום של משרת. בתוך כניעותו הוא שומע שהוא עובד יותר טוב מהמקומי, דבר שבמצבו לא מוסיף לו ערך או גאווה. הוא רואה במקומיים נעלים עליו, אך גם עיוורים לעצמם. אין להם את מרחק הראיה שיש לו ... והצורך להיות זר. לחיות זר. להיות גולה. לא לדבר את שפת אמך. לגור בתוך צלילים מנותקים מזיכרון הילדות. הזר הוא זה שעובד. המקומיים שייכים לעולם התרבות. הזר רואה עדיין בעבודה ערך. הדור השני, בני העובדים הזרים מאמצים, או שואפים להגיע לחיים המתוקים. התרת רסן ולעתים קרובות עבריינות. עבודה היא הנכס היחיד שאפשר לייצא ללא מכס. איזה אסון כשלא משיגים רישיון עבודה. כדי לסכם חלק מדעותיה חוזרת ומתייחסת קריסטבה בכמה פסקאות מבריקות לספר הזר של קאמי. זר ממי. צרפתי החי באלגיר. זר לערבים, זר לעצמו. תמיד היה זר. ... הרתיעה מהברברים החיצוניים אלו שעמדו מחוץ לפילוסופיה היוונית המתהווה. הזרים הפכו להיות הומו אקונומיקוס הם רכשו זכות עבודה במחיר מס בשווי שכר יום