... ויצירת שינויים בחיים בעזרת דמיון מודרך משלבים בתוכם את הנשימה וחמשת החושים, ומאפשרים להעלות מחשבות, תכנים, דפוסים ותבניות לא מודעות למודעות כמו גם מתרגלים את שליטת המוח על תפקודים גופניים. הנשימה - הינה תהליך ביולוגי הקשור לקליטת חומרים מהסביבה לשם הפקת אנרגיה פעולה ותגובה הדדית בין הגוף, השכל, הרגש והרוח. הרי כולנו מודעים לעובדה שבלי אוויר נוכל לשרוד בקושי מספר דקות, וכמו שאומרים אם אין נשימה הנשמה יוצאת. נשמה היא הגשר בין הגוף והנפש, בין המודע לתת המודע, המבטאת את יכולתו של האדם להתבונן בעצמו ובעולם, להיות במצב של מודעות סביבתית, בשילוב הערכים המשמעותיים בחייו אותם הוא מסוגל להשליך על המציאות החיצונית ואו המציאות הסובייקטיבית שלו. חמשת החושים - ...

... המאמר אובדן מהווה חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו כבני אדם. אנחנו מתנסים בחוויות של אובדן לאורך כל החיים, חלקן מודעות לנו וחלקן אינן מודעות. יש חוויות של אובדן אשר שזורות בתהליך ההתפתחותי הנורמאלי שכל אחד עובר במהלך חייו, והן ממלאות תפקיד חשוב בהתפתחות ...

... שעקץ אותו כשהזיז אבן, אבל לא זוכר את אבני הבזלת השחורות, את נופי לבנון. והוא יודע שבקרוב יתחילו להופיע מודעות אבל על הנופלים. מודעות שידגישו את כאב המשפחות, אך לא של הנופלים. וגם את זה כבר כתב חנוך לוין. רמז. מרב לא מאמינה ...

... לא. אתה מתפתח ואני כבר שלם. אתה מוכל בתוכי ואני לא מוכל בתוכך, אתה חלקי ואני השלם. אני מה שמודע לך, אני מה שרואה אותך ומקשיב לך בכל רגע ורגע. אבל משום שאני לא אני במובן שאתה מכיר את עצמך, יהיה נכון יותר לומר שאני מודעות, ראייה, או הקשבה בלבד וללא מישהו שמודע, רואה או מקשיב. לעומת זאת, אתה כן אני, אתה האני שלי, ועכשיו אני רוצה להסביר לך מה אתה. אתה ... - הם לא נפרדים אבל הם גם לא אחד. למעשה אין כאן עוד מישהו מלבדי שמקשיב או רואה או מודע למילים האלה ברגע זה. אתה כמו מסך המחשב ואני המקליד והקורא בו זמנית. ברור? אתה כמו מראה ואני הוא ... שהם אומרים אני צלם, אני מנהל בנק, אני מורה רוחני, או אני מובטל. כך בדיוק אני, במקום לזהות שאני המודעות, שאני האנטליגנציה שבוראת ומפתחת את העולם הזה, אומר שאני האישיות, שאני האני, שאני הוא הכלי, שאני הוא הדפוס, שאני ... הדואליות!!! כי אני מאמין שאני הוא הכלי, שאני העולם, שאני האישיות, שאני הדפוס, שאני הביטויי, במקום לשים לב שאני המודעות או הראייה של אלה. אני המודעות היחידה מאחוריי העולם הזה, מאחוריי כל האני שקיימים, מאחוריי כל הכלים והתבניות והמבנים, מאחוריי כל ההתנסויות, החוויות והמצבים. מאחוריי כל מה שאפשר להיות מודע לו - אני המודעות היחידה. ולכן, כאשר אני אומר אתה אני מתכוון לכולכם, לכולם, לכל העולם הזה כולו. העניין הוא, שזה הקורא ממש ... הוא גם זה הקורא את המילים האלה דרך כלי אחר ששמו הוא (השלם כאן את שמך) . האלמנט של המודעות, של האינטליגנציה, של הראייה מאחוריי התבניות האלה הוא אני, אותו אני. מודעות אחת שמביטה דרך כל נקודות המבט. עכשיו, מה כל העניין הזה בכלל?? מה הקטע בכל זה? העניין הוא להבדיל ... לא נכון, והנחתי שהמטרה היא למחוק את עצמי, להעלים את העולם, להגיע חזרה הביתה אל המצב שבו אני רק מודעות טהורה ללא ביטויי, ללא עולם או קיום. אבל הפרשנות הזאת היא רק ראקציה להזדהות שלי עם הביטויי ולסבל שנוצר ... אני יצרתי אותה. ועכשיו, אני הולך לתקן ולפתח את התבנית הזאת בעצם מילים אלה. אז אני רוצה שתבדילו בין המודעות או האינטליגנציה השלמה שאתם לבין האני או האישיות (הכלי) שלכם. ואז כל המסע מתהפך, אז אתם כבר לא במסע בדרך הביתה אלא במסע שכולו מתרחש בבית. למה? משום שמי שאתם באמת זאת אותה מודעות לכלי, האינטליגנציה בתוכו או מאחוריו, תמיד הייתם ותמיד תהיו, אתם אני ואני אתם ואנחנו המודעות האחת מאחוריי אינספור הכלים של המשחק. אנחנו כבר בבית, או יותר נכון: אנחנו הבית. ואותה מודעות או אנטליגנציה שלמה שאנחנו היא באמת שלמה ואינה זקוקה לשום התפתחות. ומצד יש את הכלי, זהו האני שלכם (אבל ... מרגע לרגע, של כל מה שנכתב במכתב הזה. זאת אומרת, הזיהויי וההבדלה בין הכלי, הביטוי, הדפוס או התבנית, לבין המודעות לו או אינטליגנציה מאחוריו. ברגע שהפסקנו למקם את עצמנו באופן אשלייתי לחלוטין בתוך המראה, זאת אומרת, ברגע שהפסקנו להזדהות עם הכלי או הביטויי שלנו, מיד אנחנו יודעים מהי התפתחות ומה יביא לעוד התפתחות, זאת אומרת שכאינטליגנציה (ומודעות זה אינטליגנציה) התכונה שלנו היא שאנחנו פשוט יודעים. ואנחנו יכולים לסמוך לחלוטין על האנטליגנציה שאנחנו שתפתח את הכלי ואת ... ללמוד איך להתפתח ואיך לפעול נכון, אלא לזהות מי אנחנו ולהבדיל, מרגע לרגע, בין הכלי או הביטויי לבין מה שמודע לו. עכשיו, בדיוק כמו תינוק שלומד ללכת, אנחנו לומדים לנהוג ברכב הזה שאנחנו מפתחים., זה הכל. זה כל מה ...

הארה ספונטנית מבחירה \ מודעות ושמחה שאינה תלויה בדבר לכל אדם יש מידה מסוימת של שמחה שאינה תלויה בדבר בחייו, אצל ילדים המצב המנטלי ... חווה בחי סבל אשר תלוי בדבר. ובכך לקחת את כל הדברים שהוא חושב שהוא סובל מהם ולפתור אותם בעזרת המודעות. ואפרט כיצד: ילדים קטנים שמחים ללא תלות בדבר, אך כאשר קורה להם משהו רע, הם עדיין עלולים להיות עצובים ... את אותו רצון, עליו ראשית להבין את הדבר הקרוב אליו ביותר - את עצמו. והאני של האדם למעשה = מודעות. ואפרט: כאשר האדם חווה את עצמו הוא חווה את העובדה שהוא מודע אליו. האדם שם את התגית אני על כל מה שהוא מודע אליו. אם אדם אומר דבר מה, ונשאל את האדם איך ידעת שאמרת את זה? הרי שהוא יענה בפשטות - שמעתי את מה שאמרתי. וכאשר נשאל את האדם כיצד אתה יודע ששמעת את זה? והאדם יענה שהוא מודע לכך שהוא שמע את זה. כלומר - הוא מודע לחוש השמיעה. בדיוק באותה דרך - מודע האדם לשאר החושים במידה מסוימת, ומובנת באדם - מעין מודעות סלקטיבית. אנו הרגל שלי, היד שלי, הגוף שלי, המוח שלי, אך של מי כל אלו? מי הוא זה שכל אלו הם בבעלותו? למעשה - האני האמיתי של האדם הוא המודעות, בעוד שישנו אני נוסף, שאותו האדם חווה כאני והוא למעשה מכונה בהמון שפות EGO אגו, או PERSONA פרסונה. אותה ... - ישנו. ושהיש - איננו. בכדי להגביר את רמת השמחה שאיננה תלויה בדבר באדם - עליו ראשית לעבוד על המודעות שלו, ניקח משהו ספציפי נגיד רגש של דיכאון \ פחד בגוף. אנו כבר יודעים שהוא מורכב מ2 חלקים. מודעות לכך שאנו מרגישים אותו, והרגש עצמו. אלו 2 האלמנטים בתפיסה שמחויבים. למה אנשים שכועסים עושים שטויות? כי יש להם הרבה כעס ביחס למודעות לכעס. כלומר אין להם מודעות עצמית כשהם כועסים. למה מי ששותה עושה שטויות או שמח מאוד נגיד ושוכח מהצרות? כי הוא פחות מודע למודעות של עצמו ולכן יש פחות מודעות על המודעות העצמית לכך שהאדם בסבל. תדמיינו קערה עם חצי שמן חצי מים. ככל שיש יותר שמן בקערה יש פחות מים ... למים, כלומר היו יותר מים בקערה משמן. תדמיינו שכל אלמנט באני שלנו מורכב מ2 היביטים, מהדבר עצמו, ומכך שאנו מודעים לו. יש לנו מחשבות, ויש את זה שמודע למחשבות, יש את הרגשות ויש את החלק שמודע לרגשות. יש את הגוף ויש את המודעות לגוף. בלי המודעות אתה \ את לא שם. האני שלך לא שם. במידה ויש לאדם סבל שתלוי בדבר עליו להגביר את המודעות שלו אל אותו הדבר, כי הסבל עובד בדומה לקרחון, כשהחלק המרכזי שממנו נובע הסבל - נסתר בתת המודע, ואנו חווים במודע רק טפטופים \ זליגה של תחושות הסבל מתת - המודע למודע. ככל שהאדם יגביר את המודעות שלו למה שהוא חווה הוא יבין אותו יותר, כי הוא יהיה מודע יותר במהלך המחקר שלו לאספקטים אשר הסתתרו בתת המודע, וכעת הם צפים ומוכנים להתמודדות, הכרה וריפוי.

מודעות ככלי ריפוי כיצד להשתמש במודעות כדי לפתור כל בעיה? למעשה בפוסט זה אסביר כיצד כל בעיה שיש לאדם נובעת מחוסר מודעות \ בלבול שלו עם עצמו \ חוסר החלטיות וכיצד ניתן לא רק להגיע להחלטה נכונה בכל סיטואציה ולא להביט לאחור. למעשה האמת היא שאין בחירה נכונה או לא, יש בחירה מודעת. זה לא אומר שעלינו לשכב במיטה כל היום ולחשוב, זה אומר שעלינו לדעת שבכל בחירה אנו לוקחים סיכון, הסיכון יימצא גם איפה שאנו נמצאים עכשיו וגם בדרך החדשה שנבחר. המפתח הוא מודעות, כאשר האדם מודע נפתח בפניו ערוץ חדש של בחירות, לגבי המודעות עצמה אין לי הרבה מה לומר אבל לגבי איך אפשר להשתמש בה באין ספור דרכים בחיים אני יכול לכתוב ספר. לפעמים אתם נושמים באופן מודע, ולפעמים לא. זה יעזור לכם לקבל מושג בסיסי לגבי מהי מודעות, שימו לב שלפעמים אתם גם חושבים עם מודעות ולפעמים לא. ישנם מעשים שתיקחו מתוך חוסר מודעות וזה בסדר, אל תשפטו את עצמכם לרעה, תסתכלו על עצמכם בכל צעד וצעד שאתם לוקחים כמו ילד קטן שרק ... את מה שאתם עושים ביום - יום שזה תלוי בהאם אתם מרגישים שיש תכלית במה שאתם עושים. והאם אתם מודעים. בעזרת המודעת אתם תלמדו כיצד בכל רגע שהחרדה \ המחשבות הרעות תוקפות ללמוד לעצור אותם בזמן כי למעשה בכל רגע ורגע ... רצונו, וייעדו. ותוך כדי גם מחזקים את המקום שלכם בתכנית האישית שלכם. בכל רגע תשאלו את עצמכם האם אתם מודעים מספיק לבעיות שלכם ראשית, האם ישנן בעיות שהדחתקם, במודע או לא במודע, ומה עליכם לעשות כעת כדי להתמודד איתם. מבחינתי הכוח טמון בכך שתבחרו, אפילו אם אתם לא יודעים האם הבחירה ...

מודעות עצמית - מבוא מודעות - עצמית (אנגלית: Self-awareness) משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו. המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות לחיי היום יום. לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת לאינטרוספקציה, והיכולת של האינדיבידואל להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות - עצמית דומה בתפיסה ליכולת חישה וכוללת חוייה של העצמי. מודעות - עצמית נכללת בבעיה הקשה של התודעה. חשיבות תהליך שליפת המידע מהזיכרון האירועי, מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל זיכרונות אישיים בעלי אופי אוטוביוגרפי. פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית להבניית תפיסה מוסרית בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ התנהגות שאינה צייתנית ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונועת התנהגות קונפורמית הגוררת את האדם להתנהגות של עדר. מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות מוסרית. מודעות עצמית וחוויית הזרימה חוויית הזרימה מאופיינת בריכוז של כל משאבי הקשב וההכרה אל עבר הפעילות המבוצעת. כתוצאה מכך התודעה של האדם מתאחדת עם הפעילות. מצב זה גורם לאובדן זמני של המודעות העצמית, אשר בעקבותיו נוצרת תחושת חופש המאפשרת לאדם לפרוץ את גבולות הדימוי העצמי שלו.

מודעות - מבוא מודעות (באנגלית: Awareness) היא הגעת קיומו של דבר לידיעת האדם, או הימצאותו של דבר מה באחת מרמות התודעה האנושית, הפרטית ... כאשר אדם יודע על עצם קיומו של דבר כלשהו (אדם אחר, מקום, חפץ), תופס אותו ומכיר בו - הוא מודע לו. למונח מודעות יש משמעויות שונות, והוא משמש מספר דיסציפלינות. מודעות היא מושג יחסי. ניתן להיות מודע באופן חלקי, באופן תת - תודעתי או מלא לאירוע כלשהו. מודעות יכולה להתמקד באירוע פנימי, כמו תחושה נעימה, או באירוע חיצוני באמצעות תפיסה חושית. המודעות משמשת כחומר גלם לקווליה או למושג של חוויה סובייקטיבית. בשפה העברית המילה מציינת גם את הנוכחות של מידע בזיכרון וברגש, ואף כעניין מחייב. היבטים פסיכולוגיים - קוגניטיביים מודעות היא מושג מפתח בפסיכוביולוגיה, פסיכואנליזה ופסיכולוגיית הגשטלט. בפסיכוביולוגיה מודעות מוגדרת כתפיסה ותגובה קוגניטיבית למצב או אירוע. בפסיכולוגיה מודעות מוגדרת כמרכיב קוגניטיבי המאפשר קליטת גירויים מהסביבה וגירויים פנימיים, כמו מחשבות, רגשות ותחושות פיזיות. מתוך שלושת המאגרים בהם עובר המידע במהלך קידודו בזיכרון, רק הזיכרון לטווח קצר יכול להיות מושפע מהמודעות. זאת משום שהוא היחיד אשר נשלט על ידי התודעה. באופן זה הוא מאפשר להאיר את אופיים של תהליכים כמו למידה והתפתחות. לדוגמה, שינון הוא אסטרטגיית למידה המאפשרת לשמר מידע בזיכרון לטווח הקצר לאורך זמן רב יותר. המודעות מאפשרת גם הפעלה יעילה של מיומנויות חשיבה גבוהות על ידי שימוש במטא - קוגניציה. היא חיונית גם לצורך פיתוח יכולת שליטה עצמית. היבט חברתי - תרבותי במדעי החברה המילה מודעות מייצגת תשומת לב ציבורית אל נושא, בעיה או אירוע חברתי, מדעי או פוליטי. תנועות פוליטיות מנסות להחדיר למודעות הפרטית והציבורית נושאים ובעיות, כגון למחלת האיידס. היבט טכנולוגי במערכות מידע ובתקשורת, מערכות מודעות לסביבה יכולות להתאים את פעילותן בהתאם לנסיבות סביבתיות ללא צורך בהתערבות מפורשת של המשתמש. כאלו הן למשל מערכות מודעות מיקום כגון אפליקציות ניווט, פרסום ורשתות חברתיות מבוססות מיקום על גבי סמארטפונים וטאבלטים. מערכות מודעות לסביבה משמשות גם באפליקציות של אימות זהות ואבטחת מידע.

בודהיזם - מודעות וריכוז - מושגי יסוד בדהמה הדרך בעלת שמונה האיברים אותה לימד הבודהה כוללת את שני הגורמים - מודעות נכונה וריכוז נכון אשר מהווים את התרגול המדיטטיבי (bhvan) יחד עם מאמץ נכון. מודעות נכונה היא הבחנה חוזרת ונשנית בתופעות הפיזיות והמנטליות ברגע ההווה, בדיוק עכשיו, או ידיעת מצב העניינים העכשווי בצורה מדוייקת. מודעות זו נוצרת מתוך התבוננות שאינה דורשת מאמץ מיוחד ובפשטות היא הידיעה שהגוף הוא בתנוחה כזו וכזו, שהמחשבה הנוכחית היא ... המאמץ טמון בהתמדה של הידיעה החוזרת ונשנית ובהתבוננות רציפה בתופעות השונות, מאחר והתודעה הבלתי מאומנת נוטה לברוח ולשוטט בחוסר מודעות כסוס פרא. סוטרה מרכזית בשם ארבעת יסודות המודעות [vii] מתארת את ארבעת המוקדים להם המתרגל צריך להיות מודע, או לתרגל את המודעות שלו והם - הגוף (kya), ההרגשות (vedan), התודעה (citta), והדחפים לפעולה (sankhra): הנה, נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בדחפים לפעולה כדחפים לפעולה במרץ, במודעות ובהכרה בהירה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. תרגול המודעות או ההתבוננות בגוף לדוגמה מבוצעים כך: כאשר נזיר הולך קדימה או אחורה, הוא מודע בבהירות למה שהוא עושה, כאשר הוא מביט לפנים או הצידה... כאשר הוא מתכופף או מתמתח... כאשר הוא נושא את ... עושה את צרכיו ומטיל את מימיו... כאשר הוא הולך, נעמד, מתיישב, נרדם ומתעורר, כאשר הוא מדבר או שותק, הוא מודע בבהירות למה שהוא עושה. מודעות (סטי) היא ידיעת המצב או התופעה הפיזית או המנטלית הנוכחית ברגע ההווה. תרגול חוזר ונשנה של הפניית תשומת הלב למצב הנוכחי מחזקת את גורם המודעות בתודעתו של המתרגל והופך אותו ליותר ויותר עוצמתי ודומיננטי. המודעות מבהירה שוב ושוב את העובדה שהתופעות הן זמניות, סבל וחסרות עצמיות. מודעות נכונה היא מודעות ביחס לארבעת המוקדים שהוזכרו. גורם המודעות מתחזק באמצעות התרגול עד אשר נוצרת ידיעה רציפה בכל רגע ורגע נתון של המצב הנוכחי. ריכוז נכון, לעומת זאת, ... מיקוד התודעה באובייקט מסויים. גם גורם מנטלי זה מתורגל שוב ושוב כדי לבסס אותו ולהעצים אותו בדיוק כמו גורם המודעות. ההתמקדות באובייקט צריכה להיות רציפה ודורשת החזרה חוזרת ונשנית של התודעה אל האובייקט הנבחר שיכול להיות לדוגמה נשימה, מנטרה, ... פיתוח גורם מנטלי של שליטה בתודעה הפראית המאפשר להשתמש בה ככלי מתורבת. ניתן להדגים כיצד פועלים שני הכוחות של המודעות והריכוז במהלך התבוננות מדיטטיבית של המתרגל בתנועת ידו. בתחילה היד לא נעה, המתרגל יודע היד חסרת תנועה - זהו גורם של מודעות. לאחר מכן הוא חפץ להניע אותה. המתרגל יודע - עלתה כוונה להניע את היד - גם זה גורם של מודעות. לאחר מכן היד נעה - מצד אחד המתרגל יודע התנועה החלה והיד נעה - זהו גורם של מודעות, מצד שני הוא יכול להתרכז במהלך התנועה בתחושה הפיזית של התנועה לכל אורכה - זהו גורם של ריכוז. בסיום התנועה היד עוצרת והמתרגל יודע התנועה נעצרה - גם זה גורם של מודעות. באופן זה שני הגורמים הם חלק בלתי נפרד מהתרגול המדיטטיבי. ריכוז נחלק לשלושה סוגים עיקריים, הריכוז שתואר בהתבוננות בתנועת ... samdhi). הראשון מוביל למצב אקסטטי (גהאנה) והשני הוא ריכוז גבוה מקורב, שאין בו כניסה למצב הגהאנה. בתרגול ויפסנא גורם המודעות הוא המרכזי וגורם הריכוז מינורי יותר. יש שימוש בריכוז רגעי כדי לשמור על יציבות ומיקוד בתופעות השונות הנחוות בכל רגע ורגע. בתרגול סמתהה גורם הריכוז הוא המרכזי וגורם המודעות נועד לשמור על עירנות ותשומת הלב לאובייקט יחיד, ובו יש התעלמות משאר התופעות. בשני סוגי מדיטציה אלו יש לשמור ...

מודעות רוחנית - מה היא מודעות רוחנית? מה היא מודעות רוחנית? מודעות רוחנית היא הכוח והיכולת להבחין בין יצר ההישרדות שרובו הוא לקיחה לעצמי לבין הרצון לנתינה וליצירה. יצר ההישרדות הוא ... שמסמל את הנשמה שלנו, שהיא הקול המנחה אותנו לאהבה, נתינה וצמיחה מתוך אכפתיות, קבלה ללא תנאי והרמוניה עם הסביבה. המודעות לכוחות האלה נותנת לנו את היכולת לבחור בניהם. וכשיש לנו את היכולת לבחור בניהם אז יש לנו את היכולת לנתב את חיינו למקום שבו באמת אנחנו רוצים להיות. כדי להבין מהי מודעות רוחנית יש לשאול: מהו אדם, מה מגדיר אותו? האם אדם הוא אופי? אוסף יכולות? רוב בני האדם רואים את ... שלא תקבל אותו. ואם לא יקבלו אותו אז הוא יחווה חוסר אונים ומשבר זהות אשר יובילו לדיכאון ופחד עמוק. מודעות רוחנית היא החיפוש אחר התשובה מי אני בצורה העמוקה ביותר בכדי למצוא תשובה אשר תהיה אבסולוטית לעצמי. שזה אומר, ... תשובה שתתן לי תחושה שאני משהו אמיתי שתמיד יוכל לדעת מי אני גם כשהסביבה תשנה ואולי לא תקבל אותי. מודעות רוחנית היא החיפוש אחרי התשובה, והיא המסע אל התשובה הזאת שעובר בשני מישורים. המישור הראשון הוא השכלי. אם אמרנו שהאני מוגדר סביב האמונות, התכונות והאופי שלי, אז מודעות רוחנית היא הפירוק של הדברים האלה. היא גילוי האמונות שיש בי שמנסות לשכנע אותי מי אני ופירוקם לגורמים כדי ... ששום דבר לא יכול לפגוע בנו באמת, ובעזרת ההבנה הזאת אנחנו מסוגלים לשחרר את הכאב בצורה קלה יותר. לסיכום, מודעות רוחנית היא מסע חקירה אישי מרתק אשר לוקח אותנו למפגש עמוק ועוצמתי עם מי שאנחנו - עם האמונות שלנו, היכולות שבנו, הכוחות שיש לנו והמציאות שבה אנחנו חיים. מודעות רוחנית היא מסע אשר מחבר אותנו למציאות ולרגע הזה ומוציא אותנו מפעולות אוטומטיות כדי שניקח אחריות מלאה על מה שקורה לנו בחיים. והכי חשוב - מודעות רוחנית היא מסע אשר אין לו מטרה מוגדרת כי הדרך כל הזמן משתנה, אך הוא מסע אשר משחרר אותנו מהסבל וההתנגדויות לחיים על ידי ההכרה במי שאנחנו וקבלה מודעת לבחירות שלנו. ובנוסף, הוא מסע דינמי, שונה מאדם לאדם, לפעמים קשה ולפעמים קל שדורש אומץ לחיות את החיים ולא ...