הארה \ התעוררות רוחנית \ התעלות... ישנו בלבול רב, כאשר האדם מרגיש וחושב שהטבע שלו הוא כבר אותה הארה מיוחלת, כאשר הוא נמצא עמוק בחוסר מודעות ובמצב של הוויה אגואית (אי - הימצאות ברגע הזה), זה עלול להוביל אותו למעין פסיביות ואדישות כלפי הנושא, וסוג ... או לא. למעשה את ההארה ניתן להגדיר במילים, כמו כל דבר אחר, אך לא מומלץ. והסיבה היא פשוטה מאוד, המודעות העצמית ורמת הפתיחות התודעתית של כל אדם תגרום לו לקלוט ולהבין את ההסבר המילולי ביחס ובהתאם לשלב שבו הוא נמצא. הבודהא דגל בהסבר תלוי - אדם (תלוי רמת מודעות). כאשר אדם אחד שאל את הבודהא: האם יש אלוהים? הבודהא ענה לו: כן. וכאשר האדם השני שאל את הבודהא: ... שאלה ענה לו הבודהא: אולי. מוסר ההשכל הוא בעצם הדגש על כך שכל אדם צריך לקבל תשובה בהתאם לרמת המודעות והשלב בו הוא נמצא. אז בכל זאת! בואו ננסה להגדיר את ההארה על - מנת לתת קצה חוט לאלו ... וכמות ההשקעה אשר האדם משקיע במילוי אותו חוסר, תקבע מתי ובאיזו מהירות יגיע האדם להארה. שכרגע נגדיר רק כרמת מודעות מסוימת המאפשרת לאדם לדעת ולהכיר את הטבע האמיתי שלו, ולהתעלות ברמה החווייתית המוצקת מעל למעגל הלידה והמוות. כלומר, ככל ... ושעורים מסוימים לפי סדר, אשר מקורה בחלל הריק, ואין אנו יכולים להבחין בה בעזרת חמשת החושים, אך היא שם, מודעת אלינו, לגחמותינו, כמיהותינו, וכוונתנו העמוקה ביותר. המסע האמיתי הוא פנימי, ועל האדם להיות כנה עם עצמו לחלוטין, ומתוך מקום ... ולשנות את הכרתו בדרך לשינוי הסופי, אשר דומה למעשה למצב של חלום צלול, בו האדם מתעורר ומושך את הכרתו המודעת והערה לתוך חלום ומגלה בתוך חלום שהוא חולם, מה שמאפשר לו לשלוט על החלום ולהתנהג בו כאילו הייתה לו בחירה חופשית אמיתית. בעולם הזה ובמצב הערות ניתן להתעורר גם כן לעוד דרגה של מודעות, שהיא כמובן אותה הארה נכספת