שבעת ימי הבריאה - יום 1... איתנו במגע וטוענים שרק מניעים אנוכיים מכתיבים את ההתנהגות האנושית, לכן אנו מגוננים על עצמינו מפני הרעה הזאת באותו מטבע מפוקפק: אחד בפה ואחד בלב... זהו מטבע המחשבה האנושי המאפיין את הדור שלנו ועוד הרבה דורות לפנינו. באותו המטבע אנו מתמודדים גם עם הנושא של אלוהים, היינו מתוך ההתגוננות לשמה - אחד בפה ואחד בלב... זאת כי את ... ענייני שעלול לצוץ בדרך ולהפריע. לאדם כזה סבירות גבוהה לטפס על הר משופע בכל הכוח ולאורך זמן, המכשולים האנושיים הטבעיים לא יגרמו לו לעצור או לבהות ולהדרדר... מכשולים אלו פשוט אינם קיימים בקרבתו. התורה קראה לאיש הזה - העניו ... שלושת הפסוקים ו, ז, ח ונוצרה דרכם את האפשרות להגדיל את מרחב התמונה הראשונה וכאילו הונחה תחת זכוכית מגדלת. מטבע הדברים אנו מבחינים כאן בדברים שלא הבחנו בתמונה הראשונה ונוצר הרושם המוטעה בעליל וכאילו אנו בוחנים תמונה שניה ונפרדת... אולם והלכה למעשה התמונה השניה אינה אלא המשכה של הראשונה שמתחברת עימה באופן טבעי. אפשר להגיד איפוא ששלושת הפסוקים ו, ז, ח - לא ניתן להבינם במנותק מחמשת הפסוקים הראשונים, ושלושת הפסוקים הללו ... לאסוף לחיקה קודם כל את האוצר הגדול שאין לו סוף - השמים, והאוצר הקטן שלידה - הארץ - נותר בטבעיות רק בעדיפות השניה, זהו המאפיין המובהק של התודעה האנושית: עין גדולה... עד כאן התמונה הראשונה והמושלמת שהציג מחבר התורה ... שלקח על עצמו... וכך נולד אמצעי העזר החדש ועימו המשיכה התורה את מסעה עם האדם. אמצעי העזר החדש הוא הטבע, בלשון התורה יהוה: יהיה אשר יהיה: ימשיך ההווה ויתקיים באופן רציף מנקודת התהוותו ועד לעתיד האין - סוף, זו משמעות הטבע עפ הגדרת התורה, כל דבר אשר יתקיים בהווה - ימשיך ויתקיים עד לעתיד הקרוב והרחוק וכך עד לאין סוף. הגדרה זו של הטבע טומנת בחובה מספר עקרונות וחוקים ותורות שהבחין בהם האדם על פני ההסטוריה, כמו עיקרון ההתמדה שהבחין בו לראשונה גלילאו, ... היא מי עושה את ההווה? מי הוא הגורם האחראי לעשייה שתמשיך ותתקיים עד לאין סוף? אנחנו יודעים שהדברים נעשים בטבע, עצים, חיות, גשמים, עונות, מחזוריות... אלה הם הדברים שאיננו יודעים להצביע על הגורם שעשה אותם, אולם השאלה שלי מתייחסת ... המחבר: אינך יכול לשלוט בתודעתך כי אינך יכול לזהות את דרכי הגישה אליה, אולם ביכולתך לצפות בעשייה המתמשכת שלך בטבע, ודרך הצפייה תזהה את תודעתך האחראית לעשייה זו, וכאילו ניתנה לך האפשרות להציץ מהחור שבדלת האחורית בתודעתך שלך ולבחון אותה ואת דרכי הגישה אליה. הטבע איפוא הוא ראי טכני לעשייה ודרך הראי הזה ניתן לצפות גם בתודעה, לכן כיניתי את הטבע כאמצעי עזר לתודעה. ציינתי לעיל כי לאחר הכישלון שנחל האדם בזיהוי התמונה המלאה על אף הצגתה המורחבת דרך הרמה ... עשות יהוה אלהים ארץ ושמים: תולדות השמים והארץ נרשמו ביום שנבראו בתודעה האנושית, בו ביום התקיימה עשיית ארץ ושמים בטבע. השמים והארץ נבראו ונעשו בו בזמן - ביום שזיהה אותם האדם באמצעות תודעתו. זיהוי הדבר עי התודעה האנושית זהה לבריאתו, ובריאת הדבר זהה לעשייתו בטבע. עשייה זו נעשית איפוא עי התודעה האנושית במרחב הטבעי, בטבע, ועל פי הגדרת התורה דינמיקת הפעולה בטבע היא זו: ימשיך ההווה ויתקיים באופן רציף מנקודת התהוותו ועד לעתיד האין - סוף. התורה לא הגדירה את הטבע כשם תואר כמו גדול, רחב, אין - סופי... או כשם עצם, כמו שולחן, ספר, אבן, ארץ... אלא הגדירה אותו בצורת פועל מתמשך - יהוה: ימשיך ההווה ויתקיים לעתיד האין סוף. כלומר הטבע יכול להתקיים רק במצב של תנועה, היינו בתודעה אנושית פעילה. בחלק הראשון של הפסוק - בשלב של הצגת הנושא, ... נבראה ראשונה בתודעה האנושית, היא זוהתה ראשונה על ידה ורק אחריה זוהו השמים מסביב ונבראו בתודעה האנושית, לכן גם בטבע נרשמה העשייה הזו בפועל על פי הסדר הזה. ניתן להבחין במוטיב הדיוק גם בנקודה זו: בחלק הראשון של הפסוק, ... למנווט למדריך למוביל למנחה למכוון... עמדנו על הפסוק הראשון שנוצר בעקבות הכישלון, המציג וכאמור תמונה כללית לדינמיקת הפעולה במרחב הטבע. לאחר הפסוק הזה מוצגת וראציה נוספת לתמונה הזו, וכן עד המילה האחרונה של התורה. אנו פוגשים על גב התורה ... הזה ומעתה יילווה את האדם בדרכו הארוכה חזרה אל תודעתו ויהיה לו למורה, למדריך, למנחה... המורה הזה הוא לא הטבע אלא הדינמיקה הפועלת בטבע, לכן יש לשים לב כל הזמן לדינמיקה הזו שפועלת כראי המחזיר את קרני התודעה שלנו... אלה הם קרני העשייה ... המידע הזה מתוך תוככי האדמה ונקלט עי התודעה האנושית, בזה הרגע נבראה הארץ עי התודעה האנושית, זוהי הדינמיקה של הטבע. וחשך על - פני תהום: אנו עדיין במרחב התמונה השניה המורחבת, היינו במרחב התמונה הראשונה ב שנית, ושלושה גורמים ... לך גם את התמונה השניה ואמתח אותה מצדדיה, והשמנת נמצאת בצידי התמונה... השאלה שלך היא ומה הלאה? מהו המשכה הטבעי של התמונה הזאת? ג ויאמר אלהים יהי אור, ויהי - אור: ויאמר אלהים יהי אור: זו האמירה הראשונה הנזכרת ... אני יכול לאמר שבעתי, רוצה עוד, טעים, מלוח, מחר אעשה דיאטה... האמירה ובנוסף מקשרת בין הדברים שחוויית לבין המשכם הטבעי והמקובל. התודעה האנושית נפגשה עם היקום, עם המידע ועם הארץ... המשכה הטבעי של הפגישה הזאת הוא: יהי אור, זו האמירה שביטאה את חוויית התודעה ואת המשכה המקובל מבחינתה. יהי אור: מצאתי לפני את חבילת המידע האין סופי של היקום ושל הארץ, והמשך החווייה הטבעית הזאת הוא לפתוח את החבילה החשוכה שלפני ולהאיר את תכולתה, לקחת חופן, לגלות את המידע שבתוכה. המונח סקרנות נגזר מהאמירה הזו. טבע האדם לחקור, להכיר, יש בנו רצון להכיר את הכל, יש בנו תשוקה לגלות... הסקרנות היא התכונה המכרעת שתרמה להתפתחות ... ויקרא אלהים לאור יום: כל המידע שנשלף עד עתה (שהואר עד עתה) הוא הבסיס לכל המידע המואר והשלם הממלא מטבעו יום שלם, ואם כן, זהו המידע של היום השלם. ולחשך קרא לילה: ולמידע הנותר בערימה קרא לילה. לילה היא ...