... ובכך לקבוע במידה מסוימת את השתלשלות חייו. בניגוד לרעיון הבחירה החופשית עומדת ההשקפה הפטליסטית שלפיה גורלו של האדם קבוע מראש, וכן ההשקפה הדטרמיניסטית, הרואה סיבה
טבעית לכל מאורע והעדפה. תפיסות אלו רואות את האדם כמי שנשלט על ידי כוח חיצוני, עליון, אלוהי או
טבעי, אשר קובע באופן מוחלט את התנהגותו וגורלו בחייו, ולפרט אין אפשרות לשנות עובדה זו. לשאלה זו קיימות השלכות דתיות ... - חופשיות וסיבתיות לעתים באופן אינטואיטיבי אנו סבורים כי לפחות לעתים אנחנו יכולים לבחור אם לפעול בדרך מסוימת או לא. מצד שני, חלקנו סבורים באופן אינטואיטיבי
שהטבע הוא אחיד, ושלכל מאורע ישנם סיבות ותנאים הגורמים לו, וכך אנחנו רואים גם את מעשינו כמושפעים
מטבענו המולד ומהסביבה שהשפיעה עליו. שתי התחושות הללו סותרות זו את זו, כיוון שהראשונה מניחה חופש רצון והשנייה מניחה ... כמו כן, על פי תפיסתו של הפילוסוף היהודי ההולנדי ברוך שפינוזה, ההשקפה שהאדם הוא בעל חופש בחירה היא, במלים אחרות, ההנחה שרצונו של האדם אינו כפוף לחוקיות הכללית השלטת
בטבע. יוצא שעל פי הנחה זו, הרצון מתחיל שרשרות סיבתיות בלי שהוא עצמו יהיה חוליה בשרשרת כזאת. לתפיסתו הדבר מהוה אבסורד. על ... חופש בחירה אינו מנוגד לדטרמיניזם, אלא לכפייה מבחוץ. מעשיו של אדם יכולים להיות כפופים לחוקים, ובכל זאת הוא יחוש חופשי, משום שמעשיו אינם נכפים עליו. הדבר דומה לחוקי
הטבע , שהם מתארים כיצד דברים נעים אך אינם כופים עליהם לנוע, כך גם מעשי האדם מתוארים על ידי הסיבתיות, אך היא אינה כופה על ... בדעת הרמבם הוא מגיע למסקנה שדבריו של הרמבם בעד הבחירה החופשית לא נאמרו אלא כדי לחזק את האמונה הדתית בלב ההמון. את בעיית השכר והעונש הוא פתר, כשהניח שהם מגיעים כגמול
טבעי, כדוגמת האש השורפת את מה שנכנס בתוכה, בלי קשר לשאלת האשמה והאחריות האישית שבמעשה זה. לדבריו בדעת הרמבם שותפים גם ... בחירה - דרך חיים, עמ קמח אף המשך חכמה בפרשנותו למקרא, סובר בדומה כי אלוהים צמצם את שליטותו בעולם ונתן לאדם אוטונומיה לעשות כרצונו: הצלם האלהי הוא הבחירה החפשית בלי
טבע מכריח רק מרצון ושכל חפשי... רק זאת אנו יודעים שלהבחירה החפשית הוא מצמצום האלקות שהשית מניח מקום לברואיו לעשות ... מדברת בלשון בני אדם שאמר נניח מקום לבחירת האדם שלא יהא מוכרח במפעליו ומחויב במחשבותיו, ויהיה בחירי חפשי לעשות טוב או רע כאשר יחפוץ נפשו, ויוכל לעשות דברים נגד מזגי
טבעו ונגד הישר בעיני ד. - משך חכמה בראשית א, כו המלבים משליך את יכולת הבריאה ושינוי סדרי
הטבע של אלוהים אל האדם, וסובר שכמו שאלוהים הבורא משנה את סדרי
הטבע לפי רצונו הבחירי, כך האדם יכול לשנות את
טבעי גוייתה, ולברוא את עצמו בריאה חדשה להיות כבני אלהים. (תהילים לט ז) הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מקובל מהמאה העשרים מוסיף ומסביר כי
טבעו של האדם הוא רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו (אגו). ובעל כורחו הוא מנוהל
בטבע זה על ידי שני מוסרות: המשיכה לתענוגים והבריחה מכאב. לדבריהם, מתוך
טבעו האגואיסטי האדם מצוי תמיד בחישוב של רווח מול הפסד לתועלתו עצמו, ואין באפשרותו לבחור בייסורים אלא אם כן מתראה אליו ... ומתוך תובנה זו הוא רואה וקובע את הנזק שגורם האגו לו ולסובבים אותו. לאדם זה ניתנת הבחירה להכניס את עצמו לחברה שתתמוך ותעזור לו לרצות להתעלות מעל האגו ולשאוף לרכוש
טבע שני - אהבת הזולת (אלטרואיזם). כאשר מצויים באדם שני הכוחות הללו, קבלה (אגואיזם) ונתינה (אלטרואיזם), רק אז הוא ...