בודהיזם - השיחה על החקירה המעמיקה השיחה על החקירה המעמיקה Sammasa Sutta Sayutta Nikya, Dukkha Vagga 66 (S II 107) כך שמעתי: בפעם אחת הבהגווה שהה בעיר מסחר ... בני הקורו. שם הבהגווה פנה אל הנזירים: נזירים! והם השיבו אדון נכבד. והבהגווה דיבר כך: נזירים, האם אתם עורכים חקירה פנימית [i]? כאשר נשאלה השאלה אחד הנזירים פנה אל הבהגווה ואמר: אדון נכבד, אני אכן עורך חקירה פנימית. כיצד אתה עורך חקירה פנימית? . אמנם הנזיר השיב לשאלה, אך כל השאלות שניתנו על ידו לא קיבלו את אישורו של הבהגווה. לאחר ... הבהגווה באופן הבא: אדון נכבד, זה הזמן המתאים! אדון מבורך, זה הזמן הראוי! הבהגווה יכול להעביר את השיחה אודות החקירה הפנימית, לאחר שישמעו הנזירים את השיחה מפי הבהגווה, הם ינצרו אותה בליבם. אם כך, אננדה, הקשב היטב, האזן לדברי, כעת אדבר. טוב מאוד, אדון נכבד, השיבו הנזירים. אז הבהגווה אמר את הדברים האלה: בתורה זו, נזירים, כשנזיר עורך חקירה פנימית הוא בוחן כך: סבל בדרכים רבות ומגוונות [כגון] הזדקנות - ומוות מופיע בעולם הזה, מה התנאי להופעת הסבל ... כאשר איזה גורם מתקיים, הזדקנות ומוות מופיעים? כאשר איזה גורם לא מתקיים, הזדקנות ומוות לא מופיעים? כאשר הוא עורך חקירה פנימית מעמיקה בדרך זו, הוא מבין: סבל, בדרכים רבות ומגוונות [כגון] הזדקנות - ומוות מופיע בעולם הזה, היקשרות [ii] ... ניתן לומר על הנזיר שהוא מכוון עצמו נכונה להפסקה מוחלטת של כל הסבל, להפסקת הזדקנות ומוות. בנוסף, הוא עורך חקירה פנימית על ידי שהוא חוקר כך: מה התנאי להופעת ההיקשרות הזו, מה המקור שלה, מה הראשית שלה, מה המוצא שלה? כאשר איזה גורם מתקיים, היקשרות מופיעה? כאשר איזה גורם לא מתקיים, היקשרות לא מופיעה? כאשר הוא חוקר כך, הנזיר מבין: השתוקקות היא התנאי להופעת ההיקשרות הזו, היא המקור שלה, הראשית שלה, המוצא שלה. כאשר יש השתוקקות, ... הנזיר הזה ניתן לומר שהוא מכוון את עצמו להפסקה מוחלטת של כל הסבל, להפסקה של היקשרות. בנוסף, הוא עורך חקירה פנימית על ידי שהוא חוקר כך: והשתוקקות זו, אם היא מופיעה, היכן היא מופיעה? אם היא מבססת את עצמה, היכן היא מבססת את עצמה? כאשר הוא עורך חקירה פנימית בדרך זו, הנזיר מבין: בעולם הזה, ישנם דברים [iii] מענגים ומהנים. כאשר השתוקקות זו מופיעה, היא מופיעה כאן, ... את הסבל משתחרר מלידה, הזדקנות ומוות, צער, קינה, כאב פיזי, מצוקה נפשית, וייסורים. אני אומר: הם משוחררים מסבל. [i] חקירה פנימית (antaram sammasa) - חקירה פנימית של התופעות הפיזיות והמנטליות. [ii] היקשרות, אחיזה, אופדהי (upadhi) - על פי הפרשנות מתורגם גם כתשתיות קיום אשר ...

... מהם יש שתי תוצאות [שונות] בחיים האלו. ומהם חמשת הגורמים? אמון, מציאת - חן, מסורת שהועברה בעל - פה, חקירה מדוקדקת של הנסיבות, קבלה של השקפה לאחר חקירה מעמיקה. בהארדוואגה, לכל אחד מחמשת הגורמים האלו, יש שתי תוצאות [שונות] בחיים האלו. בהארדוואגה, למרות שניתן אמון איתן בדבר ... למרות שדבר מסוים נשמע היטב מאדם אחר... למרות שדבר מסוים נבחן באופן מדוקדק... למרות שיש קבלה של משהו לאחר חקירה מעמיקה, עדיין דבר זה יכול להתברר כריק, חלול, או שגוי, למרות שלא היתה קבלה של דבר מסויים לאחר חקירה מעמיקה, עדיין דבר זה יכול להתברר כאמיתי, נכון, ולא שגוי. בהארדוואגה, אין זה ראוי לאדם חכם אשר שומר אמת ... אדם קיבל מסורת שהועברה בעל - פה... גם אם משהו נבחן בדקדוק בהתאם לנסיבות... גם אם משהו מתקבל לאחר חקירה מעמיקה, כל עוד האדם לא מגיע למסקנה מוחלטת זוהי בלבד היא האמת, כל דבר אחר הוא טעות הוא שומר ... למרות שאינו רואה ואשר יכולה לגרום לו להוביל אחרים אל תרגולים אשר יביאו נזק וסבל לטווח ארוך? כאשר הוא חוקר את הנזיר ההוא בעל הבית מגיע להבנה זו: אין לאדם המכובד הזה מצבי תודעה שבבסיסם חמדנות אשר עלולים לגרום ... המחשבה, מעודנת, והיא ניתנת לידיעה מלאה רק על ידי החכם. אין זה אפשרי לאדם עם חמדנות ללמד כזו דהמה. החוקר, לאחר שראה שהנזיר חופשי לגמרי מחמדנות, ממשיך לחקור הלאה באם יש לנזיר הזה מצבי תודעה שבבסיסם שנאה. [בעל הבית חושב: ] האם יש לנזיר המכובד הזה מצבי ... המחשבה, מעודנת, והיא ניתנת לידיעה מלאה רק על ידי החכם. אין זה אפשרי לאדם עם שנאה ללמד כזו דהמה. החוקר, לאחר שראה שהנזיר חופשי לגמרי משנאה, ממשיך לחקור הלאה באם יש לנזיר הזה מצבי תודעה שבבסיסם בורות. [בעל הבית חושב: ] האם יש לנזיר המכובד הזה מצבי ... מעודנת, והיא ניתנת לידיעה מלאה רק על ידי החכם. אין זה אפשרי לאדם עם בורות ללמד כזו דהמה. כאשר החוקר רואה שהנזיר חופשי לגמרי מבורות, האמון שלו בנזיר מתבסס. עם הופעת האמון [במורה], אדם פונה [אל המורה], לאחר שפנה ... המורה], לאחר שהקשיב בערנות, הוא שומע את הדהמה, לאחר ששמע את הדהמה, הוא זוכר אותה, לאחר שזכר אותה, הוא חוקר את המשמעות שלה, לאחר שהוא חוקר את המשמעות שלה, הוא [רואה] שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית [שלו], מתעורר בו מרץ, כאשר מתעורר בו מרץ, ... ביותר להבנה אישית של הדהמה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר להבנה אישית של הדהמה. בהארדוואגה, חקירה של המשמעות היא הדבר המסייע ביותר להבנה אישית של הדהמה. ללא חקירה של המשמעות, לא תיתכן ראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית. רק בזכות חקירה של המשמעות יכולה להיות ראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית. לכן, חקירת המשמעות היא הדבר המסייע ביותר לראייה שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית. גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לחקירת המשמעות? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לחקירת המשמעות. בהארדוואגה, זכירת הדהמה היא דבר מסייע ביותר לחקירת המשמעות. ללא זכירת הדהמה, לא תיתכן חקירת המשמעות. רק בזכות זכירת הדהמה יכולה להיות חקירה של המשמעות. לכן, זכירת הדהמה היא דבר מסייע ביותר לחקירת המשמעות. גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לזכירת הדהמה? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לזכירת הדהמה. ... - על פי המסורת, זוהי השגת פרי הידיעה (phala na), שלב הפרי של ידיעת הדרך. [xi] מדיטציה - התבוננות חוקרת בתופעות המנטליות והפיזיות. [xii] שמיעה - האזנה בתשומת לב להוראות הלימוד.

לחקור את הפחד הפחד גורם לאדם אפילו לפחד שהאדם יספר לעצמו את הפחד, כי הוא ממציא כל מיני סיפורים שיקרה לאדם משהו אם עשה כך וכך. ומפחיד אותו פחד מוות, שיפחד מלנסות לחקור אותו עד סופו, אבל האדם צריך לחקור את הפחד עד הסוף, ולהגיע לשורשו ולא לפחד מזה. כי הכל שקרים כדי שהאדם לא יחקור את הפחד, כי לפחדים ולשקרים אין קיום אם האמת מתגלה. זה כמו שתגיד לילד קטן, אתה רואה אין מפלצת ותדליק לו את האור והוא יראה ובסוף יבין שהיא לא קיימת, אותו הדבר כאן. האדם צריך לחקור את הפחד עד סופו ולא להניח הנחות יסוד שגויות, אם הפחד אומר לו שעליו לפחד ממשהו שהוא עשה כי אולי יקרה לו משהו רע מזה, הפחד שם לו פתיון המשהו רע יקרה זה סתם להפחיד את האדם מלחקור באמת, אדם במצב לחץ לא מתנהג נכון ועושה שגיאות, וכן שיקול דעתו לא במיטבו. משהו רע? איזה משהו רע? ... וסיכוי אחר שיהיה לו רע, אז יש אינסוף סיכויים לטוב ואינסוף סיכויים לרע. אז כל צעד הוא טוב כדי לחקור את האמת. ולכן, הכל טוב, כי מחפשים את הטוב. וכמובן שזהו סיפור דמיוני שהיה כדי ללכת עד הקצה הכי ... יודע שיש דברים רעים שאסור לעשות לעולם, אבל מעבר אליהם, מי אומר שרע טוב והטוב הזה הוא רע? צריך לחקור את הדברים לשורשם, ואם מסתכלים לעומק רואים שלטעויות יש תפקידים חשובים בגללם אנשים הגיעו לאן שהגיעו בזכותם. כי צריך להיות מומחה בנושא מסויים לאחר טעויות רבות ובזכותן מגיעים למומחיות. וצריך לחקור כל פחד עד שורשו האמיתי עד שמבינים עד הסוף את הדבר ומגלים שאין ממה לפחד ושהחיים הם הדבר הכי ...

... החלקים האלו מתחברים לכדי ידע אמיתי. הבודהה מתאר את שלבי הלימוד המתחילים בכך שהתלמיד מאזין למורה בהקשבה מלאה: כאשר החוקר רואה שהנזיר חופשי לגמרי מבורות, האמון שלו בנזיר מתבסס. עם הופעת האמון [במורה], אדם פונה [אל המורה], לאחר שפנה ... המורה], לאחר שהקשיב בערנות, הוא שומע את הדהמה, לאחר ששמע את הדהמה, הוא זוכר אותה, לאחר שזכר אותה, הוא חוקר את המשמעות שלה, לאחר שהוא חוקר את המשמעות שלה, הוא [רואה] שהדהמה נכונה על פי הבנה אישית [שלו], מתעורר בו מרץ, כאשר מתעורר בו מרץ, ... מה הדבר שמסייע ביותר להבנת המשמעות, הוא טען שזכירה של הלימוד היא הדבר התורם ביותר וללא זכירתו לא תיתכן חקירה: גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לחקירת המשמעות? אנו שואלים את המכובד גוטמה בעניין הגורם המסייע ביותר לחקירת המשמעות. בהארדוואגה, זכירת הדהמה היא דבר מסייע ביותר לחקירת המשמעות. ללא זכירת הדהמה, לא תיתכן חקירת המשמעות. רק בזכות זכירת הדהמה יכולה להיות חקירה של המשמעות. לכן, זכירת הדהמה היא דבר מסייע ביותר לחקירת המשמעות. גוטמה, איזה גורם מסייע ביותר לזכירת הדהמה? בהארדוואגה, שמיעה של הדהמה היא דבר מסייע ביותר לזכירתה... גוטמה, איזה ... לפנייה? בהארדוואגה, אמון [במורה] הוא דבר מסייע ביותר לפנייה. (שוורץ, 2006, סוטרת צנקי 104) על פי קטע זה תהליך החקירה מותנה בחקירת המשמעות, המותנה בזכירת הדהמה, המותנה בשמיעה של הדהמה, המותנה בהאזנה ערנית, המותנה בנתינה הדעת הכבוד (השתדלות), המותנה בפנייה למורה, ... פונה אליו, נותן את דעתו אליו בכבוד, מאזין בעירנות לדבריו, שומע את דבריו, זוכר את הדברים בזיכרונו, ולאחר מכן חוקר את משמעותם. זהו התהליך הלימוד בקצרה שנעשה בעבר ונעשה גם היום, לאחר שהחניך חוקר את משמעות הדברים הוא מתרגל על פיהם וחוקר את תופעות המציאות, מתוך התבוננות וחקירת המציאות צומחות תובנות ביחס לאופי המציאות והחניך רוכש חוכמה המובילה אותו לשחרור הכבלי הקיום והסבל. מודל תקשורת בהעברה אוראלית ... ואקטיבי, כך שהחניך לא נותר עם פיסות מפוזרות של אינפורמציה אלא בעל משאב רוחני מגובש ומאורגן המהווה את הבסיס לחקירה מעמיקה של תופעות המציאות. המודל התקשורתי שהצגתי מתאר את העברת הטקסטים הבודהיסטים במשך ההיסטוריה, ויכול לתרום להבנת מערכות העברה ... ולימוד, תוך שמירה על אותנטיות. ניתן להעלות את השאלה האם המקרה של המסורת הבודהיסטית הוא יחודי ועל כך נוכל לחקור מערכות העברה אוראלית נוספות כדוגמת זו של מסורות דתיות בעיקר כדוגמת המסורת של התורה שבעל - פה היהודית, מסורות ... של שימור הברית החדשה, כמו גם מסורות עתיקות אחרות שאינן בעלי אופי דתי מובהק אך דורשות שימור מילולי מדוייק. חקירה של מסורות אלו כמו גם השוואה ביניהן יכולות להאיר פנים נוספים של ההעברה האוראלית כתקשורת במסורות השונות. מקורות Adikaram, ...

... שאני רוצה להרגיש טוב? שאלה: מה הסיבה? אליעד: מה הסיבה, מה המסובב, מסובב זה הסיבה, הכוח שמפעיל. לפני שאתה חוקר מה גורם לך להרגיש טוב, זה כמו מי יצר אותו. למשל המכשיר הזה, מי יצר אותו? איך נדע מי ... הזה, יש דבר שתלוי בדבר. מהו אותו דבר שבלעדיו לא היית מרגיש טוב? שאלה: רצון אליעד: נכון, אתה אמור לחקור את הבסיס, לחקור קודם כל מה הוא רצון. שאלה: אני שואל למה אני רוצה להרגיש טוב? כי אני רוצה למלא את הרצון ... אני, אתה לא אומר למה רוצה להרגיש טוב? מי? מה? אני מתכוון להגיד שגם המילה טוב היא סובייקטיבית, לכן תחקור את המילה אני. שאלה: האם לא ניתן לחקור את המילה טוב? אליעד: אתה יכול לחקור מהו טוב ומהו רע, אבל עדיף שתחקור את הדבר שבלעדיו לא הייתה לך שאלה. רק אגיד לך בשביל הפרוטוקול, שבסוף התהליך הבסיס שעליו מבוססות כל השאלות ... יש כיוון אחר בלדעת מהו רצון? אליעד: האם אתה מבין שבלי אני אין רצון? שאלה: כן אליעד: אז גמרנו, תחקור מהו האני. בלי אני לא היה רצון, נכון? אז בא ננסה להבין מהו האני. גם אם תחקור מהו קיר תוכל להגיע למקור ולדעת שהכל אחד, אבל הבעיה היא שאין לך אינטרס לדעת מה הוא קיר, לא מטריד אותך מה הוא קיר, לכן תחקור לתוכך. דבר נוסף אם תחקור מהו קיר, תגיד לעצמך אבל אני לא קיר, אז תתחיל לחקור מה הוא אני, נכון? אם הייתי אומר לך בא נחקור מה הוא רצון, היית אומר לי אבל אני לא רצון, אז נחקור מה הוא אני, מה הדבר הכי קרוב אליך. יש פה מציאות ענקית, אם האדם יבין דבר אחד בכל המציאות ... זה מה שרוב האנשים חושבים שהם לא יהיו קיימים, ואז אם נאמר שבלי אני לא יהיה רצון, אז צריך לחקור מה הוא אני, זה אתה מבין? כי האני הוא לפני הרצון. אפשרות נוספת שאולי בלי רצון אין אני, ולכן ... ואז לפי זה אתה יכול לשאול מה הוא אני או מה הוא רצון, זה מזל שיש לך, שמכל מקום שתחקור תגיע לאותה הבנה שהכל אחד. שאלה: איך הייתי מגיע לזה לבד? אליעד: אם היית מספיק חופר היית מגיע לזה ... איך אני הגעתי? כי חפרתי, בסוף אתה צריך להגיע להבנה שהכל זה מקום וזמן, ואחר הכל אחד. גם אם תחקור את המקום תוכל להגיע. גם כאן אפשר להגיד שאם לא הייתי קיים לא היה מקום וזמן, השאלה היכן אתה ...

... הנושא הוא אלוקים. האם יש אלוקים, מהו ומיהו אלוקים? האם הוא רוצה מאיתנו משהו? כמה כוחו ויכולותיו ועוד. עת לחקור ועת לחדול מלחקור האדם נולד עם טבע לחפש? לחקור ולנסות להבין את פשר הבריאה. תכונות אלה הביאו את האנושות לגבהים עצומים בכל תחום. טכנולוגי, מדעי, הגותי, תרבותי ועוד. הרצון או התשוקה הזאת היא חיובית, טובה והכרחית כדי לקדם את העולם. אסור להגביל את חופש המחשבה והיצירה, החקירה והחיפוש. על האדם להמשיך לשאול שאלות, לנסות, להעז ולגלות תעלומות ונסתרות. אמרו חזל (חגיגה, יג א) במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות. על האדם לבחון את קווי מחשבותיו, האם מושאי חקירותיו הם בלתי ניתנות לחקר? פיתרון או ישוב (אפילו חלקי)? כדי לענות על שאלה זו על האדם להתבונן בקץ החקירה ולשאול את עצמו האם יגיע למסקנה שנוגעת לחייו מחקירה זו? לאיזה מימוש כלשהו? מנטאלי, נפשי, או רגשי? אם התשובה היא שלא אזי אין טעם להמשך החקירה והדרישה. עליו להבין שאין לך עסק בנסתרות. הכל במוח שלך האדם יודע, מכיר, חווה וחש את עצמו בלבד. כל ... אם אין אפשרות לדעת משהו שהוא חוץ מהאדם עצמו, וכל מה שיש לאדם זה את עצמו בלבד. אזי כל חקירה על כוח נפרד מהאדם, זה בזבוז זמן ואנרגיה. חקירה עצמית, התבוננות פנימית, שאדם חוקר את עצמו, זה מבורך. הוא יהיה מודע לעצמו, יגיע לתובנות ויהיה יעיל יותר. המדע חוקר את האדם והעולם. העולם המדובר זהו עולמו של האדם. כשהמדע חוקר את הטבע, הוא חוקר איך האדם תופס את הטבע. מדען חוקר את עולמו. את עולמו של האדם. האם יש טעם לחקור על אלוקים? כל חשיבה על אלוקים כמשהו חיצוני מהאדם (והעולם) אומרת בעצם שאין שום אפשרות להבין, להשיג או לתפוס ...

... העליון, הוא האל, והתמעטות האור בהדרגה, התמעטות שמאפשרת יצירת תחומים רוחניים המשתלשלים זה מזה וניתנים להבחנה. לדעת אחדים מן החוקרים, תפיסה זו השתלבה בקבלה והתמזגה גם עם תפיסות גנוסטיות קדומות. התפשטות הקבלה וספר הזוהר כריכת ההוצאה הראשונה של ספר ... הרמק הרמק נחשב כגדול המקובלים העיונים. הוא היה בעל יכולת העמקה, וכישרון הכתיבה שלו העשיר מאוד את תורת הקבלה. חוקר הקבלה גרשם שלום תיאר את הרמק כהוגה הדעות והנציג החשוב ביותר של קבלת צפת. מחשבה דתית אינטנסיווית מאוד וכוח ... תורתו של הרמק והכבוד הרב שחלקו לו, את הבכורה בתורת הסוד והקבלה נטלו במהרה הארי ותורתו. על כך כתב החוקר יוסף בן שלמה במבוא לספרו: הסיבות ההיסטוריות לניצחונה של קבלת הארי על זו של רמק נובעת מן ההבדלים הגדולים ... לסעודתא ובני היכלא) וכן מספר מאמרים שנקבצו בתוך ספר שער מאמרי רשבי. שאר תורתו נכתבה על ידי תלמידיו. יש מהחוקרים האומרים שכתב יחד עם הרב בצלאל אשכנזי את פירוש שיטה מקובצת על מסכת מנחות, אך הפירוש אבד עוד כשהיה ... הפיץ את הרעיון לפיו שבתי צבי נבלע באורות העליונים, כלומר הפך לחלק מהאלוהות. המחשבה השבתאית בעוד הקבלה המוקדמת ביקשה לחקור את האלוהות והבריאה בראשיתה, והקבלה הלוריאנית נשאה את עיניה אל עבר הגאולה העתידית שזמנה אינו ידוע, השבתאות ראתה עצמה ... ימיו בחידושה ובהפצתה של חכמת הקבלה בשדרות העם. הוא פיתח שיטה ייחודית ללימוד הקבלה, שמאפשרת לכל אדם באשר הוא לחקור את המציאות שבה אנו חיים ולהתוודע אל שורשיה ואל תכליתה. שתי יצירותיו העיקריות, עליהן עמל שנים רבות, הן תלמוד ... חיבורים קבליים בפרובאנס. על פי רוב לא פנו הביקורות כנגד הקבלה עצמה, אלא כוונו לסילופים שלה. בתקופת הרנסאנס החלו חוקרים לעמוד על הזיקה בין השקפות קבליות לבין תפיסות פילוסופיות שונות. מחקרים אלו תרמו להופעת גישה ביקורתית לקבלה ולניסיונות להבינה בעזרת כלים פילולוגיים - היסטוריים. שניים מהחוקרים הבולטים בעת ההיא הם ר אליהו דלמדיגו ור יהודה מסר ליאון. הופעתו של ספר הזוהר, והשימוש שנעשה בו ובתורת ... פילוסופיים. בראשיתה של המאה ה - 19, עם התעוררות ההתעניינות האקדמית ביהדות (חכמת ישראל), התגברה גם ההתעניינות בקבלה אצל החוקרים - בהם ניתן למנות את רנק, אליהו בן אמוזג, אדולף פרנק, שלמה מונק, שדל, משה שטיינשניידר וצבי גרץ. אצל ... שני האחרונים, שאותם מכנה יהודה ליבס הקברנים: שביקשו לייבש ולחסל במחקרם את המורשת היהודית ורק לערוך לה קבורה הגונה. חוקר הקבלה הבולט ביותר במאה ה - 20 הוא גרשם שלום, אשר נחשב לראש החוקרים של תחום הקבלה. מחקריו וחיבוריו בתחום זיכו את הקבלה במעמד נכבד בעולם האקדמי. שלום העמיד תלמידים רבים וחשובים כמו ... שץ אופנהיימר, יוסף בן שלמה, משה אידל, יוסף דן ויהודה ליבס. תלמידיו של שלום הכשירו את הדור הבא של חוקרי הקבלה ובראשם רחל אליאור, מיכל אורון, בועז הוס, יונתן גארב ואחרים. כיום חקר הקבלה הוא התחום הפורח ביותר בתחום ... לימוד כזה. פסק ההלכה הבולט שבהם הוא זה של הרב עובדיה יוסף. עמדה דומה מובעת גם על ידי רוב חוקרי הקבלה בישראל ובעולם, הטוענים כי במרכז לקבלה מלמדים תורת ניו - אייג ולא קבלה ממש. בתגובה, טענו אנשי המרכז ... המרכז לקבלה בעיתוני העולם. מלבד זאת נעשו גם מחקרים רבים על תופעת הקבלה החדשה בכלל והמרכז לקבלה בפרט. יש חוקרים המבקרים תופעה זו. כך למשל, טען החוקר יוסף דן, כי מרבית המיסטיקה והקבלה שנלמדים היום בישראל אין להם שום קשר לקבלה היהודית האותנטית וכי לאמיתו של ...

אימון אישי - מודעות עצמית - התפתחות אישית - דוגמה לחקירה עצמית - מה לשאול את עצמי - חלק 1 אני לא שמחה, לעיתים נופלת לדיכאונות. תלויה באהבתם של גברים ... הוא שווה. מי שלא יפה הוא שווה. מי שלא מצחיק הוא שווה. מי שלא כיף לדבר איתו שווה יותר. לחקור מה היה מה הסיבה אני לא רוצה להתקשר אליו כי הוא ידחה אותי. אם הוא ידחה אותי זה יהיה ...

... יש אני או לא אני, ביטול האני עצמי, ממה האני מורכב, מה היית לפני שהיית, חיפוש עצמי. הדרייב שלך לחקור הוא האני, הדבר הכי קל לחקור זה את האני, נקודת החיבור הכי קרובה שלך עם המציאות היא האני שלך, הדבר הכי בסיסי שלך זה האני ... אין לך עניין בכלום. הבנת? אז מה זה אני? למה אנחנו שואלים את זה בעצם? זאת שאלת המפתח. הגענו בחקירה שאנו רוצים להרגיש טוב, טוב הוא אפשרי המציאות, כי אפשר להגיד שאני רוצה להרגיש טוב או להרגיש רע, ואז ... דבר כזה רצון, אולי זה תעתוע, עזוב, בא נתעסק באני, האני קיים? כן, בא נבין מה זה. אתה לא חוקר מה קורה לסינים, מה אכפת לך מה הוא רצון, אל תחקור דברים שלא קשורים אליך, מה זה רצון? מה אכפת לך מה הוא רצון, מה זה עניינך, תחקור קודם מי אתה, אם אתה לא יודע מי אתה, איך תדע מי השכן שלך? נניח שאתה והרצון שכנים, אם ... וזמן, לקח לי הרבה זמן, אולי אני זה מישהו שחולם אותי, ואני בכלל ישות בתוך החלום שלו? אולי? אולי נחקור את הכיוון הזה? אני זה חלק מחלום של מישהו אחר, לדוגמה, אז בא ננסה לחקור את האפשרות הזאת. למה אני לא חוקר אותה, כי היא לא אומרת כלום, כי אם אני חלום של מישהו אחר אז מי זה שחולם? שאני שואל ... לזה. שאלה: איך אפשר לשכנע ולהעביר מסרים לאחרים? אליעד: התשובה פשוטה, כשאתה שואל אותי שאלה, אני אומר לך שצריך לחקור על איזה הנחת יסוד זה מבוסס ולחקור את הנחת היסוד. למה אני רוצה להרגיש טוב? בא נבין מה זה אני, למה? כי אנחנו חוקרים את הבסיס של השאלה, אותו דבר פה, האדם חושב בצורה עקומה, אתה צריך לשאול על מה הוא מבסס את ...

מודל המחשבה כנושא חקירה ראשוני נניח שהיו אומרים שיש מחשב שמסוגל לחשוב, מחשב שמסוגל להתעדכן כל חלקיק שנייה בנעשה, וכן, הוא מסוגל למצוא ... הוא לא מסתכל על כל האלטרנטיבות ולא משנה מה יהיו הסיבות. האדם נניח היה נאיבי אבל עכשיו הוא מנסה לחקור באופן מגמתי וזוהי גם נגזרת של הנאיביות עצמה. ולכן, זהו גם סוג של נאיביות ולכן, על האדם להסתכל על ...