... הראשונה מי היה ראשון? מה היה לפני? ואז הם אומרים זה מעל השכל, אי אפשר להבין את זה, אסור לחקור... הם לא מחפשים את האמת, במקום לחקור ולשאול מה באמת היה, הם אומרים שאי אפשר. למה הם שקרנים ונוכלים וטיפשים, כי במקום להבין שאפשר לחשוף אץ ... האם הזבוב בשבת צריך להטביע אותו, לשתות אותו או את דמו להרוג אותו, לוודא הריגה, ואז לשתות אותו. אבל לחקור מי האלוהים, מי ברא אותו? מה הבלוף הזה של התורה? למה נוצר רצונו, למה דרכו להיטיב? למה צמצם את עצמו, זה... במופלא ממך... אל תחקור. רבי נחמן התחייב בתורה סד חלק א, שיש שאלות בנושא האלוהים, שאם אדם יחקור אותם בשכל שלו, יכפור באלוהים, וזה אומר יכפור בתורה. ורבי נחמן אמר אם תחקור בשכל שלך, תכפור. ואז שאלו אותו איך זה שרבים חקרו את הצמצום, איך יכול להיות שחקרו והמשיכו להאמין באלוהים, ... הנושא. כי רבי נחמן אמר שכל חכם וחכם שנראה לכם חכם שחקר, לא מבינים מימינם ומשמאלם כי הם מפחדים לחקור את הנושא של מי ברא את אלוהים. והרמבם שהיה כופר גדול שכתב מורה נבוכים, אז אפשר לראות את הטמטום ... אלוהים משנה את הרצון של עצמו, מי ברא את הרצון, אבל אברהם לא היה מספיק חכם, כי אם היה חוקר היה מבין שיש ישות אחת, אלוהים אחד, שאצלו אין הבדל בין העולם ובין אלוהים, ואז ממילא כל התורה בטלה, ...

... נמשכים. היא באה לידי ביטוי בעייפות פיזית, מצד אחד, ובתחושת התרוקנות פסיכולוגית ואמוציונלית, מצד שני. התשישות הרגשית מהווה בעיני חוקרים רבים את המרכיב העיקרי מבין שלושת המרכיבים של תסמונת השחיקה בתפקיד או בעבודה. תוכן עניינים: 1 גורמים המשפיעים על ... התפקיד), תחושת חוללות עצמית גבוהה יותר (תחושת מסוגלות כללית להצליח) ותמיכה רבה יותר מצד המנהלים שלהם. אסטרטגיות התמודדות: ישנם חוקרים המניחים כי תשישות רגשית נובעת כתוצאה משימוש באסטרטגיות לא יעילות לצורך התמודדות עם סיטואציות בעייתיות במסגרת התפקיד ואכן ישנן ... בעוד שישנן תרבויות שהן יותר מכוונות - אימפולסיביות (impulsively-oriented), המוקירות הבעת רגשות לא - מווסתת, ארצות הברית נחשבת לדעת חוקרים לדוגמה לתרבות עם אוריינטציה מכוונת - ארגון, בשל הנורמה האמריקאית החזקה להסתרת רגשות שליליים, ואילו צרפת, נחשבת לדוגמה לתרבות עם אוריינטציה יותר אימפולסיבית כלפי רגשות. תרבות רגשית ותשישות רגשית: חוקרים טוענים, כי אנשים בתרבויות הנוטות להשתמש יותר באוריינטציה אימפולסיבית כדי להבין ולהעריך סיטואציות חברתיות, צפויים לחוש יותר שליטה אישית ... - ארגונית, ומשום כך, צפויים גם לחוש פחות דיסוננס רגשי ולהיות חסינים יותר מבחינה רגשית כלפי לחץ. בעקבות כך, חוקרים בחנו את השפעתה של התרבות הרגשית על מידת התשישות הרגשית, בתפקיד הכרוך באינטראקציה עם לקוחות והדורש עבודת רגשות. הם ... תפיסתם של המנהלים את הדרישות הבין - אישיות בתפקיד קיימת השפעה רבה על תפיסת העובדים אותן. קיימת ההנחה בקרב חוקרים כי גם לדגש והחשיבות שנותנים המנהלים לכללי ההצגה הרגשיים של הארגון (הכללים המגדירים אלו רגשות צריך או רשאי העובד ... כגון בעיות פיזיות, דיכאון, קשיים משפחתיים וכיוצא בזה, נמצא כי יש לה השלכות בהיבט הארגוני גם כן כך למשל, החוקרים קרופנזנו, ראפ וביירן, בשני מחקרי שדה שביצעו, מצאו כי עובדים תשושים מגלים מחויבות ארגונית נמוכה יותר, ביצועים נמוכים יותר ופחות התנהגות אזרחית בארגון (OCB) הן כלפי הארגון (OCBO) והן כלפי המנהלים (OCBS), וכן מגלים יותר כוונות עזיבה. חוקרים אלו טענו כי תשישות רגשית יכולה להקטין, עקב המחיר שהיא גובה מהעובד, את הערך הרווחי של ההטבות המתקבלות מהארגון, ...

... דרך ארץ יכול לקבל משמעות של דרך חשיבה של העולם הזה, דרך התעוררות, להבין מאין באת ולאן אתה הולך... חקירה באמונה, להכיר את בוראך, להבין את עקרונות היהדות הצמודים לתורה. אמנם תמיד נשאלת השאלה: האם עדיפה אמונה ללא חקירה, או אמונה עם חקירה? ידועה המחלוקת האם חשוב לדעת את טעם המצוות או שמא אין זה העיקר? הקדמה להבנת הרעיון מהי דרך ארץ ... / להיך ועוד במצודת דוד לדברי הימים א פרק כח על הפסוק: דע את א / להי אביך: כאומר חקור בשכלך לדעת אותו ואם תקצר השכל עכז לא תעזבנו, כי אלהי אביך הוא וסמוך על הקבלה כי בודאי האב ... את אלהי אביך ועבדהו (דהא כח, ט). והדעת היא בלב לא בהודעת הפה. והרבה מגדולי ישראל הורו לנו לעסוק בחקירה ובהבנה, להשתדל ולהבין כפי השגת שכלנו. כפי שאומר הרמבם בהלכות יסודי התורה אומרים שעניינה ידיעה (רמבם יסוהת פרק א). ... היא אחדותו, כי האמונה היא התאמת הדבר במחשבת הלב והצטיירו בשכל (ספר שומר אמונים להרי אירגס), וכל מי שיוכל לחקור על העניין הזה בדרך הסברא השכלית חייב לחקור עליו כפי השגתו וכח הכרתו וכו וכבר חייבתנו התורה בזה כמו שכתוב: וידעת היום והשבת אל לבבך וגו. והראיה ...

... מצבים מסוימים יכולים לעורר מספר רגשות בעצמות שונות, כך שאדם יכול לחוש שמחה ועצב בו זמנית. הרגש בעולם החי חוקרים שונים קבעו רשימות שונות של רגשות. שני הרגשות המופיעים בכל הרשימות ומאפיינים גם רגשות של בעלי חיים באופן כללי, ... נלוות גם עוררות פיזיולוגית, כלומר פעילות של איברים פנימיים כגון שינויים בלחץ הדם, בלחות העור ועוד. קיימת מחלוקת בין החוקרים בשאלה האם לכל רגש ישנו ביטוי פיזיולוגי נפרד. בהתאם לכך, ניתן לתאר רגשות כגון אהבה, שנאה, אומץ, פחד, הנאה, ... במתח שרירים ובגמישות עור, שינויים בבטן. כלומר על האורגניזם שחש בסכנה להחליט האם לתקוף או לברוח. התגובה היא פיזיולוגית. חוקרים בתחומי הביולוגיה והפסיכולוגיה הציעו תאוריות אחרות. צארלס דרווין כתב כי לרגשות יש פונקציה של קיום, הם חלק מתהליך הברירה ... מולו על תוקפנות. מכאן שתוצאת הפחד היא אימוץ תוקפנות. תאוריה זו אומצה על ידי האתולוגים שונים שהמשיכו במחקרים בנושא. החוקרים גיימס ולאנג הציעו מודל חדש להבנת התהליך (James-Lange theory of emotion), אשר זכה לשם התאוריה האינטואיטיבית: לפי מודל זה ... קוגניטיבי התנהגותי Cognitive Behavioral Therapy - CBT שיטת טיפול נקודתית שנמצאה יעילה בהרבה המקרים. הבחנה בין רגש למושגים אחרים חוקרים רבים מבחינים בין תחושות לרגשות, כאשר תחושות מתייחסות לניסיון הסובייקטיבי של הרגש. חלקם מאמינים שרגשות יכולים לקרות גם בצורה ... אך אם אדם יכול להרגיש רגש ללא ההתנהגות הנלווית, ניתן להתייחס להתנהגות כאל חלק שאינו מהותי ברגש עצמו. יש חוקרים המאמינים בגישה פונקציונליסטית לרגשות והם מצביעים על כך שרגשות התפתחו לצורך תפקוד מסוים, כמו למשל לשמור על ביטחונו של ... שישנם אנשים החוששים לגלות את רגשותיהם, מדחיקים אותם או מפחדים מלדבר על רגשות כדי שרגשות אלו לא ישובו להטרידם. חוקרים מסוימים ניסו גם לסווג אמוציות: לפי עוצמת הרגשות או עד כמה רגש גורם ליצירת התנהגות מסוימת. למשל, מהי מידת ...

... בכך שההבנה הטובה ביותר של המציאות, היא על ידי ניתוח המציאות בבדיקה מדעית. על פי גישה מחשבתית זו יש לחקור כל טענה ולבדוק האם הטענה נתמכת על ידי מחקר אמפירי הניתן לשחזור. מקור המונח ותחולתו המונח ספקנות מדעית הופיע ... בספריו של קארל סייגן, תחילה בנובלה מגע, ולאחר מכן בספר בליונים ובליונים. ספקנות מדעית מכונה לעתים ספקנות רציונלית או חקירה ספקנית. הספקנות החדשה, כפי שהגדיר פול קורץ בספרו, גם היא למעשה ספקנות מדעית. לעתים קרובות, כשמדובר בספקנות סתם, הכוונה ... נעזרת בהסקה דדוקטיבית כדי להעריך את תוקפן של טענות חסרות בסיס ראייתי מספק. סקירה כללית ספקנים מדעיים מאמינים כי חקירה אמפירית של המציאות תוביל אל האמת, וכי השיטה המדעית היא המתאימה ביותר לביצוע חקירה זו. בהתחשב בקפדנותה של השיטה המדעית, המדע עצמו יכול להיחשב כצורה מאורגנת של ספקנות. הספקן המדעי אינו בהכרח מדען ... ממשי על מדע הביולוגיה. הנגשה לציבור הרחב ספקנים כגיימס רנדי התפרסמו בהלעגת טענות הקשורות לחלק מהנושאים שהוזכרו. עם זאת, חוקר התופעות הפאראנורמליות גו ניקל מזהיר כי גם על מלעיגנים להתייחס לטענות פאראנורמליות ברצינות וללא הטיה. לטענת ניקל, סביר כי חקירה נטולת פניות תשפיע יותר מאשר לעג. פסבדו - ספקנות במאמר בכתב העת New Statesman התייחס ריצרד קמרון וילסון לתומכים ... בהגנה על עמדה אידאולוגית בה החזיקו מראש. ספקנות מדעית מול ספקנות פילוסופית יש להבדיל בין הספקנות המדעית והספקנות הפילוסופית החוקרת את יכולת האדם לרכוש ידע על טבע העולם והאופן בו הוא נתפס בעיניו. בעוד שספקן מדעי דורש הוכחה סבירה ...

... אומר לה שכולם כאן מטורפים, ועליסה אומרת, שאם כולם מטורפים אז לא כדי להרגיז אותם, מה זה אומר? שאדם שחוקר, רואה דברים לא הגיוניים ומפחד להשתגע, ולכן לא רוצה להתעסק עם החיפוש. למעשה בכל אדם יש את התחושה, שהוא ... אומרת, שנמאס לי מהשטויות האלה. בהתחלה היא רצתה עולם מלא שטויות, ועכשיו היא כבר לא רוצה. זה כמו שהאדם חוקר, למה אלוהים ברא את העולם, ואז הוא חוקר ופוגש כל מיני משוגעים, שזה נמאס לו והוא רוצה לחיות חיים רגילים. הרבה פעמים קורה שהאדם עוזב הכל ורוצה ... הפנימי. עליזה חוזרת ליער, ונראה שהבריאה מסתכלת עליה. האובייקטים מסתכלים עליה. למשל אתה יושב בחדר ומסתכל על הקיר, ומנסה לחקור, מה הוא הקיר הזה? ואז אין לך חשק ואתה עוזב את הרעיון, אבל באותו רגע, הקיר הסתכל עליך זה ... שלך, אמנם העולם לא מת, אבל אתה מת, ומהצד שלך העולם מת, והעולם רוצה שתקים אותו לתחייה. כשאתה מפסיק לחקור, הוא כאילו שואל: הרי הוא רצה להציל אותי, לאן הוא הלך? אם אדם נמצא בתוך חלום, והוא יודע שהוא ... מבלבל אותי. אליעד: כאשר תרצי ללכת עד הסוף, אחד הסימנים יהיה שאת לא מגלגלת אחריות על אחרים. אמרתי לך לחקור האם יש אלוהים. תנסי ללכת עם הרצון להשפיע עד הסוף, ואז תגיעי למצב של המורה שלך, ואז תראי אם ... שמאל ודרך ימין שבו היא ממשיכה לטייל ביער, אבל הוא מראה לה גם דרך קצרה. אתה עומד מול הדרך, תחקור לתוכה. בעיקרון, האדם לא צריך ללכת רחוק להבין, תנסה להבין את עצמך עכשיו. כשהיא אמרה, שאם הלכת לאיבוד, תשב ...

... עוסקת בסיפוק תיאור כולל למאפיינים הכלליים ביותר של המציאות כמכלול ובשאלה איך לספק תיאור כזה. תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) - חוקרת את אפשרות הקיום, המקורות, המהות והיקפו של מאגר הידע האנושי. תורת המידות (אתיקה) - או הפילוסופיה של המוסר - ... כתיאור כללי של כל היקום (כמה בעיות מרכזיות בפילוסופיה). טעות באובייקט והאנליזה הלשונית סרן קירקגור טען שהפילוסוף מאמין שהוא חוקר את העולם בעודו חוקר באמת את המושגים. מטפורה שבה השתמש היא אדם שרואה שלט כאן מתקנים נעליים, וכשהוא נכנס לחנות הוא מגלה שהשלט ... את הטענה שלא זו בלבד שהמושא האמיתי הוא המושגים, אלא שבבעיות פילוסופיות יש טעויות במושגים. תפקיד הפילוסוף אינו רק לחקור את המושגים שבהם משתמשת הבעיה, אלא גם לתקן אותם. עיסוק בו זמני במושג ובמושא גורג קולינגווד, בספרו הרעיון של ההיסטוריה טען שחקירה פילוסופית מתאפיינת בכך שהיא חוקרת את המושא של המושג ואת המושג בו זמנית. הפילוסופיה דנה באובייקט, באותה מידה שבה היא דנה בחשיבה. למשל, הפסיכולוג ... שנמצאת במעשה הזה. שאיפתו הייתה לבודד את המהות הזאת, להגדיר אותה בדייקנות וכך להתקרב אל ידיעת האמת. הוא נהג לחקור את אמונותיהם של האנשים בדרך של שאילת שאלות והטלת ספק. השאלות נועדו לחשוף את חוסר העקביות ברעיונות שאנשים מאמינים ...

... בדרך זו או אחרת, לתהליכים גופניים, לתיאורים שמספקים מדעי הטבע יש תפקיד חשוב בפילוסופיה של הנפש. תחומים מדעיים רבים חוקרים תהליכים הקשורים למנטלי: ביולוגיה, מדעי המחשב, מדעי הקוגניציה, קיברנטיקה, בלשנות, רפואה, פרמקולוגיה ופסיכולוגיה. נוירוביולוגיה הבסיס התאורטי של ביולוגיה הוא ... מנטלים ללא שינוי בתהליכים מוחיים. נוירוביולוגיה כוללת ענפים רבים אשר עוסקים ביחס בין המנטלי ובין מצבים ותהליכים פיזיקליים. הנוירופיזיולוגיה חוקרת את היחס בין תהליכי תפיסה וגירויים. מדעי המוח הקוגניטיבים חוקרים את הקשרים בין תהליכים מנטלים ותהליכים מוחיים. נוירופסיכולוגיה מתארת את התלות של כישורים מנטלים באזורים אנטומים מסוימים במוח. ביולוגיה התפתחותית חוקרת את היווצרות והתפתחות מערכת העצבים האנושית ומתארת גם את האונטוגנזיה (תהליך התפתחות העובר) והפילוגנטיקה של התפתחות תופעות מנטליות החל ... W. Dijkstra) אמר בנושא כי: לשאול אם מחשבים יכולים לחשוב זה כמו לשאול אם צוללות יודעות לשחות. פסיכולוגיה הפסיכולוגיה חוקרת תהליכים מנטלים בצורה ישירה. לשם כך היא משתמשת בשיטות אימפיריות כדי לחקור מצבים מנטלים כמו הנאה, פחד או אובססיה. הפסיכולוגיה חוקרת את החוקים שמחברים בין מצבים מנטלים אלו עם אלו או עם קלטים ופלטים של האורגניזם האנושי. דוגמה לכך היא ...

... לא היה דבר זה או אחר ולכן לא היה הבדל... לאחר הבריאה נוצרו ההבדלים למעשה אפשר לומר שנבראו ההבדלים... חקירת ההבדלים מגלה כי ההבדל הוא תוצאה של המוח וכי באמת המציאות לא השתנתה ולמעשה בעזרת החקירה מגיעים לכך שאין הבדל בין דבר לדבר כלומר להתחלה. כלומר בהתחלה לא היה הבדל לאחר כניסה דרך היש הבדל ... להבין ולאחר מיכן שנוצרת ההבנה הידיעה הראשונית מתמזגת בהבנה ואין יותר צורך בידיעה ואז חוזרים לאין הבדל אבל לאחר חקירת היש הבדל... בשורה התחתונה כרגע אינני יודע מה יותר טוב למרות שנראה לי החלק השני אבל אני יודע שהוא ... הנוחות שלו... ואולי כדאי לקחת דברים אלו כשתי גישות ולנסות אותם כאילו יש הבדל ואולי להגיע לסוף שלהן דרך החקירה של היש הבדל וגם האין הבדל השיקרי... למעשה כל אחד שאומר משהו על משהו הוא אומר את הפרשנות שלו ... הבדלים אבל זה לא אומר שיש הבדל זה רק אומר שאתה מדבר על זה אתה רואה הבדל ותוך כדי להחקירה אתה מגיע למקום שאין הבדל כי מבחינה אובייקטיבית אין הבדל בדברים כפי שהם פרט להשלכות שלך עליהם (בתנאי שאתה ... שלם מצד השכל. הבנה מייצגת את האין הבדל=אין הפך לידיעה.. רק לאחר שנחקרה הידיעה עד סופה היא הפכה להבנה, חקירת הנושא מוצתה. ועברה למחלקה של האין שכל... כלומר אין התעסקות עם הידיעה הזו יותר ואין הבדלים יותר בנושא הספציפי ... להשתמש בזיכרון כדי להשתמש במשהו שהבנת ולכן אם רוצים לזכור משהו רצוי להבין אותו. לכל מחשבה יש הפך ובעזרת חקירה שיכלית ניתן לראות את הבעיה נניח בשיטת העבודה של קייטי היא נגישה לעולם המחשבות אך לא לעולם ההבנות. הפחדים ...

... העולם הממשי ולא ניתנים להוכחה אמפירית. אפלטון ניגש לבעיה בדרך אחרת. הוא מביא סוג של פרדוקס - כשאנו ניגשים לחקור דבר מסוים עלינו לדעת מראש מה בדיוק אנו חוקרים. אך אנחנו לא יכולים לדעת זאת מראש, לפני שחקרנו. אם, מאידך, אנחנו ניגשים לחקירה מבלי לדעת מראש מה אנו בדיוק חוקרים, אז מה נחקור? אפלטון פותר זאת באומרו שיש לנו ידע א - פריורי מולד אך הוא נמצא ברוחנו ובלתי מודע להכרתנו. ידע ... - פריורי זה יוסט לכוון הכרתנו על ידי גורם חיצוני היכול להיות גם אחד מחושינו. מכאן נובע שכאשר אנו חוקרים נושא אנחנו לא חוקרים דבר חדש (שהיה יוצר את הפרדוקס שלמעלה) אלא מעלים אל ההכרה ידע מולד קודם, שהיה קיים עד עכשיו ברוחנו ...