... בשביל הטעם, בשביל הלעיסה והבליעה. איני נשען מנטאלית על אף אחד, לא זקוק לפירגונים. אפשר לעשות זאת בכל שעה, לבד גם ללא חברים... שאין אוכל מיסוג אחד, תמיד אפשר להחליפו באחר. את הציונים לטעם אני חש בפנים בבלוטות הטעם מין
תחושת פנימית כזו, כמו גם את השובע מין חיוך פנימי שכזה. אני פשוט חש שאני חי, חופשי לחלוטין, משוחרר. זה סוג של מוארות סוג של מדיטציה. מצליח לי להיות לבד וגם ליהנות מזה ולהרגיש חופש וזאת כמעט ללא מאמץ עכשיו אני מבין למה אני בורח לאוכל כל הזמן. רק שם אני מרגיש חופשי - כל כך חסר לי החופש השיחרור הזה, שכדי להיות במצב הרוחני הזה של להינות מהלבד
ומהתחושה הפנימית, מהאושר... אני מאביס את עצמי בלי סוף. הארוחה הזלילה, קונה לי שקט פנימי (ונפשי) לכמה דקות... גם הפאסט פוד נותן לך סיבה לעצור את ...