כאשר האדם קובע מטרה לעתים הוא מתלבט אם עכשיו לנוח או לעשות דבר מה הקשור במטרה, וההתלבטות מובילה לשאלות איך לייעל את התהליך ואיך להכשיר את הקרקע לאותה מטרה. והאדם מחפש רעיונות לעשות את הדברים הכי מועיל שיש.
ברמה הפרקטית חשוב לו לדעת מתי יועיל לו לנוח ומתי יועיל לו לפעול כדי לעלות על הגל הנכון בזמן הנכון ולא לפספס אף רגע. ועם הזמן מקבלים מקבלים ניסיון להבין מתי כדאי לרענן כוחות ומתי ללכת בסערה לעבר המטרה.
כפי שתוכנת מחשב משתדרגת, כך המחשבה של האדם משדרגת גירסאות מעת לעת. ונשאלת השאלה, איך לשלב את החוויה בתוך המטרה?
כי לעתים נדמה שכאשר האדם מתחבר למשהו חיצוני אז זה לכאורה סותר את התפיסה הפנימית שבתפיסה הפנימית אין הבדל בין מטרה אחת למטרה אחרת. לעומת זאת בחיצוני יש הבדל בין מטרה אחת למטרה אחרת.
ולכאורה הדבר אינו אפשרי, כי כאשר האדם מתחבר לפנימיות האדם יכול להתבלבל ולא לדעת איזו מטרה לבחור כי הדבר לא משנה עבורו ולכן הוא לא מוצא לאיזו מטרה לתת משמעות ומצד אחר, האדם שמתחבר לחיצוניות כל הזמן יזגזג בין מטרה אחת לאחרת. ובעצם קיים בלבול בבחירת המטרות בצורה זו.
והאדם רוצה משמעות לדברים ולכן רוצה לבחור במטרה החשובה ביותר עבורו. המטרה היא לחוות את המטרה באופן הטוב ביותר.
ואיך האדם יכול לחוות את המטרה באופן הטוב ביותר? האדם יכול ללכת אחרי הרצונות והמטרות שלו במעשי אבל מבחינת החוויה הפנימית זה לא משנה לו התוצאה. מבחינת עשייה וחוויה יש להפריד בין העשייה לחוויה.
הדבר דומה למשחק, מצד אחד האדם רוצה לשחק והוא גם רוצה לנצח במשחק ומצד אחר, זה לא משנה עבורו אם הוא מנצח או מפסיד.
מבחינת הרצונות והמטרות האדם רוצה להשיג מטרה מסויימת, אבל מבחינה פנימית זה לא משנה אם האדם מצליח להשיג את המטרה או לא מצליח.
כי מצד הפנימיות זה לא משנה כלום, האדם מקבל את עצמו כפי שהוא, ללא תנאים. וכן, האדם מקבל את המציאות ללא תנאים.
ברמת הרצון החיצוני האדם יכול גם להשיג מטרות שהוא רוצה אם הוא רוצה אותן ב - 100% אבל מבחינה פנימית זה לא משנה לאדם אם הוא לא מצליח בדרך, ועדיין אם הוא רוצה הוא יכול לנסות עד שיצליח.
ומאיזה רצון להתחיל? מהרצון להיות מאושר כמה שיש. אבל גם ברצון הזה מהבחינה החיצונית האדם רוצה להשיג אותו ב - 100% אבל זה לא משנה אם האדם נופל בדרך, משנה שהאדם רוצה את הדבר הזה עד הסוף ובאושר אין צורך להתפשר אלא ללכת עד הסוף.
וכאשר האדם הולך בעניין האושר עד הסוף, אז הוא מצליח בתחומים שהוא אוהב על הצד הטוב ביותר.
וכאשר האדם לוקח את הדברים מזווית אחרת מבעבר, כלומר, לוקח מטרה והולך איתה עד הסוף מבחינת עשייה ולעומת זאת, מבחינת חוויה זה לא משנה לו, אז הוא חווה את הדברים כמשחק.
וכך קל לאדם יותר במשימות. המשימה הראשונה שעל האדם להשיג היא להיות מאושר כמה שיותר, לאחר מכן, כאשר האדם מאושר, הוא לוקח יותר ברצינות מטרות אחרות, למרות שמבחינה פנימית הוא מקבל ואוהב את עצמו ללא תנאים ומקבל את המציאות ללא תנאים, הוא על האושר לא מתפשר ועל דברים אחרים כגון אילוצים הוא מתפשר. ולכן, הוא יותר ממוקד במטרות שהוא קובע לעצמו ולוקח את המטרות יותר ברצינות ויחד עם זאת יותר בקלילות ויותר זורם עם הדברים. כיצד?
הוא יודע להפריד בין עשייה לחוויה. מבחינת עשייה הוא הולך עד הסוף אבל, מבחינת חוויה לא משנה לו התוצאה, ולא משנה לו שהוא נופל לפעמים בדרך, העיקר שהוא מחדד את הבנתו עד שמשיג את המטרה.
מבחינת מעשה, הוא מנסה להשיג תוצאה כמה שיותר טובה, אבל מבחינה פנימית לא משנה לאדם כמה הצליח לעשות את הדברים, ולא משנה התוצאה, הוא מעריך את עצמו כפי שהוא. הוא מקבל את עצמו ללא תנאים ואת המציאות ללא תנאים.
הדבר דומה לאדם שמשחק במשחק, המטרה שלו היא לנצח, אבל לא משנה לו אם הוא מנצח או מפסיד. העיקר הוא נהנה מהמשחק. אותו הדבר גם בחיים, יש עליות וירידות, יש נפילות והאדם צריך להתרגל לדינמיות של החיים, כדי לבנות תשתית טובה יותר כדי לבנות את עצמו טוב יותר.
ואפשר לקחת את הדברים כמשחק המטרה היא לנצח אבל, זה לא משנה אם מנצחים או מפסידים. אבל, מה שחשוב שהאדם שרוצה להצליח במה שהוא אוהב ויש לו כימיה לזה, שהוא יעשה את הדברים עד הסוף וירצה ב100% רצון לעשות. כי אפילו תזוזה הכי קטנה מחבלת בסיכויים להצליח בדבר כלשהו.
הדבר הראשון שיש להצליח בו הוא להיות מאושר, ואז שאר הדברים אפשר להתפשר עליהם, כגון על אילוצים שיש, על נפילות שצריך לחוות, על עליות וירידוות, לא לבכות על חלב שנשפך, להתפשר עם האילוצים שיש, לוותר על דברים מסויימים תמורת המטרה.
וכאשר האדם לא מתפשר על האושר, הוא מרוויח מהצד האחר כאשר הוא לוקח מטרות אחרות ברצינות ויודע יותר מה הוא רוצה מעצמו.
ובעצם מה החידוש כאן? החידוש החשוב שיש כאן הוא שהאדם צריך לקחת את הדברים כמו משחק. במשחק האדם רוצה לנצח אבל, זה לא משנה אם האדם מנצח או מפסיד.
אותו הדבר במטרות, האדם רוצה להשיג את המטרה אבל, לא משנה לו אם הוא מצליח או לא, הוא מנסה ב - 100% עד הסוף עד שהוא מצליח, אבל האושר שלו לא תלוי בכך, הוא בעצם נהנה מהמהלכים עצמם. וזוהי מהותה של המשמעות של להינות בדרך אל המטרות.
ברמה הפרקטית חשוב לו לדעת מתי יועיל לו לנוח ומתי יועיל לו לפעול כדי לעלות על הגל הנכון בזמן הנכון ולא לפספס אף רגע. ועם הזמן מקבלים מקבלים ניסיון להבין מתי כדאי לרענן כוחות ומתי ללכת בסערה לעבר המטרה.
כפי שתוכנת מחשב משתדרגת, כך המחשבה של האדם משדרגת גירסאות מעת לעת. ונשאלת השאלה, איך לשלב את החוויה בתוך המטרה?
כי לעתים נדמה שכאשר האדם מתחבר למשהו חיצוני אז זה לכאורה סותר את התפיסה הפנימית שבתפיסה הפנימית אין הבדל בין מטרה אחת למטרה אחרת. לעומת זאת בחיצוני יש הבדל בין מטרה אחת למטרה אחרת.
ולכאורה הדבר אינו אפשרי, כי כאשר האדם מתחבר לפנימיות האדם יכול להתבלבל ולא לדעת איזו מטרה לבחור כי הדבר לא משנה עבורו ולכן הוא לא מוצא לאיזו מטרה לתת משמעות ומצד אחר, האדם שמתחבר לחיצוניות כל הזמן יזגזג בין מטרה אחת לאחרת. ובעצם קיים בלבול בבחירת המטרות בצורה זו.
והאדם רוצה משמעות לדברים ולכן רוצה לבחור במטרה החשובה ביותר עבורו. המטרה היא לחוות את המטרה באופן הטוב ביותר.
ואיך האדם יכול לחוות את המטרה באופן הטוב ביותר? האדם יכול ללכת אחרי הרצונות והמטרות שלו במעשי אבל מבחינת החוויה הפנימית זה לא משנה לו התוצאה. מבחינת עשייה וחוויה יש להפריד בין העשייה לחוויה.
הדבר דומה למשחק, מצד אחד האדם רוצה לשחק והוא גם רוצה לנצח במשחק ומצד אחר, זה לא משנה עבורו אם הוא מנצח או מפסיד.
מבחינת הרצונות והמטרות האדם רוצה להשיג מטרה מסויימת, אבל מבחינה פנימית זה לא משנה אם האדם מצליח להשיג את המטרה או לא מצליח.
כי מצד הפנימיות זה לא משנה כלום, האדם מקבל את עצמו כפי שהוא, ללא תנאים. וכן, האדם מקבל את המציאות ללא תנאים.
ברמת הרצון החיצוני האדם יכול גם להשיג מטרות שהוא רוצה אם הוא רוצה אותן ב - 100% אבל מבחינה פנימית זה לא משנה לאדם אם הוא לא מצליח בדרך, ועדיין אם הוא רוצה הוא יכול לנסות עד שיצליח.
ומאיזה רצון להתחיל? מהרצון להיות מאושר כמה שיש. אבל גם ברצון הזה מהבחינה החיצונית האדם רוצה להשיג אותו ב - 100% אבל זה לא משנה אם האדם נופל בדרך, משנה שהאדם רוצה את הדבר הזה עד הסוף ובאושר אין צורך להתפשר אלא ללכת עד הסוף.
וכאשר האדם הולך בעניין האושר עד הסוף, אז הוא מצליח בתחומים שהוא אוהב על הצד הטוב ביותר.
וכאשר האדם לוקח את הדברים מזווית אחרת מבעבר, כלומר, לוקח מטרה והולך איתה עד הסוף מבחינת עשייה ולעומת זאת, מבחינת חוויה זה לא משנה לו, אז הוא חווה את הדברים כמשחק.
וכך קל לאדם יותר במשימות. המשימה הראשונה שעל האדם להשיג היא להיות מאושר כמה שיותר, לאחר מכן, כאשר האדם מאושר, הוא לוקח יותר ברצינות מטרות אחרות, למרות שמבחינה פנימית הוא מקבל ואוהב את עצמו ללא תנאים ומקבל את המציאות ללא תנאים, הוא על האושר לא מתפשר ועל דברים אחרים כגון אילוצים הוא מתפשר. ולכן, הוא יותר ממוקד במטרות שהוא קובע לעצמו ולוקח את המטרות יותר ברצינות ויחד עם זאת יותר בקלילות ויותר זורם עם הדברים. כיצד?
הוא יודע להפריד בין עשייה לחוויה. מבחינת עשייה הוא הולך עד הסוף אבל, מבחינת חוויה לא משנה לו התוצאה, ולא משנה לו שהוא נופל לפעמים בדרך, העיקר שהוא מחדד את הבנתו עד שמשיג את המטרה.
מבחינת מעשה, הוא מנסה להשיג תוצאה כמה שיותר טובה, אבל מבחינה פנימית לא משנה לאדם כמה הצליח לעשות את הדברים, ולא משנה התוצאה, הוא מעריך את עצמו כפי שהוא. הוא מקבל את עצמו ללא תנאים ואת המציאות ללא תנאים.
הדבר דומה לאדם שמשחק במשחק, המטרה שלו היא לנצח, אבל לא משנה לו אם הוא מנצח או מפסיד. העיקר הוא נהנה מהמשחק. אותו הדבר גם בחיים, יש עליות וירידות, יש נפילות והאדם צריך להתרגל לדינמיות של החיים, כדי לבנות תשתית טובה יותר כדי לבנות את עצמו טוב יותר.
ואפשר לקחת את הדברים כמשחק המטרה היא לנצח אבל, זה לא משנה אם מנצחים או מפסידים. אבל, מה שחשוב שהאדם שרוצה להצליח במה שהוא אוהב ויש לו כימיה לזה, שהוא יעשה את הדברים עד הסוף וירצה ב100% רצון לעשות. כי אפילו תזוזה הכי קטנה מחבלת בסיכויים להצליח בדבר כלשהו.
הדבר הראשון שיש להצליח בו הוא להיות מאושר, ואז שאר הדברים אפשר להתפשר עליהם, כגון על אילוצים שיש, על נפילות שצריך לחוות, על עליות וירידוות, לא לבכות על חלב שנשפך, להתפשר עם האילוצים שיש, לוותר על דברים מסויימים תמורת המטרה.
וכאשר האדם לא מתפשר על האושר, הוא מרוויח מהצד האחר כאשר הוא לוקח מטרות אחרות ברצינות ויודע יותר מה הוא רוצה מעצמו.
ובעצם מה החידוש כאן? החידוש החשוב שיש כאן הוא שהאדם צריך לקחת את הדברים כמו משחק. במשחק האדם רוצה לנצח אבל, זה לא משנה אם האדם מנצח או מפסיד.
אותו הדבר במטרות, האדם רוצה להשיג את המטרה אבל, לא משנה לו אם הוא מצליח או לא, הוא מנסה ב - 100% עד הסוף עד שהוא מצליח, אבל האושר שלו לא תלוי בכך, הוא בעצם נהנה מהמהלכים עצמם. וזוהי מהותה של המשמעות של להינות בדרך אל המטרות.
050-3331-331