... בצורה כזאת? ולמה היתוש יכול לעוף? ולאריה יש יכולות אחרות? מה השכל שיש בזה. רבי נחמן אומר, שהצדיק הוא חוקר טבע, הוא שואל, למה רצון אלוהים הוא שהמים יזרמו למטה, ושהאש תעלה למעלה? מה הסיבה? למה האטומים עובדים ככה ... כל מה שקיים זה הספר של אלוהים, וצדיק אמיתי כל הזמן מחפש מה השכל שיש בכל דבר? הצדיק חופר וחוקר כדי להבין את רצון השם. ולמה? לגלות את רצון השם, הכוונה לא מה אלוהים רוצה ממך, כי אלוהים לא ... במציאות. והוא מוסיף ואומר כי השכל הוא אור גדול, ומאיר לו בכל דרכיו. האנשים הם כסילים, אתה אומר לו תחקור את הדבר, והוא אומר לך, אל תחקור, אל תחפור, מה אתה ארכיאולוג? מצד האמת כולם חוקרים, אם האדם לא היה משתמש בשכל בכלל לא היה לו רע, כל אדם שיש לו טיפה פחד, או שקצת ... אור בחיים, אם אתה רוצה ליהנות בחיים, מה שאתה צריך לעשות, זה להסתכל על השכל שיש בכל דבר. זה לחקור ולשאול על כל דבר, ובסוף תבין את הסיבה הראשונה. ותחווה את המציאות מהפרספקטיבה של הסיבה הראשונה ואז תחווה התחדשות ... להיות לפני הבריאה, ראשית, להיות הראשון זה על ידי שאתה מסתכל בשכל של כל דבר. ההבנה והשכל שיש בעולם, החקירה וההתבוננות שלך מאירה את כל דרכיך כמו השמש. אדם שיש לו התלבטויות בחיים, אדם שיש לו פחדים, שיחפש את ... הנאה? זה רק בעזרת החוכמה והשכל. ואם תתבוננו על כל סוגי ההנאות בעולם, כולל הנאות פיסיות וגשמיות, אם הוא יחקור את הדבר בשורשו, הוא יבין שהסיבה שהאדם נהנה מהדבר זה בגלל שיש שם שכל מסוים. למשל עושים לאדם מסג, ... אלוהים. מי שלא מחפש את הסיבה שיש בכל דבר, הוא כמו עשיו שמבזה את הבכורה. כמו שחזל אמרו, אל תחקור מה היה לפני הבריאה, הם אומרים, אסור להסתכל על השורש. מה שמחייה את כל העולם זה הסיבה הראשונה, והם ... כסילות, למה? הם לא מנסים להבין בעצמם, הם זוכרים מה שהם למדו וזה לא מתאים להם, אבל הם לא חוקרים אולי יש אמת בדברי. הם לא בודקים מה האמת. התורה היא סילוף, היהדות היא סילוף, ואני מנסה לעורר אותם. ... רוצה אותו, ותשאל, למה אני רוצה את זה? מה הסיבה של הדבר הזה? למה זה כך? קח שאלה אחת וחקור אותה עד הסוף. אבל לאנשים לא אכפת מהאמת. הם רק מבלבלים את המוח שהתורה שלהם נכונה. כי הם לא ... זה שני דברים שונים? למה השכל הוא כך? מי אמר שזה נכון? אולי זה לא נכון? על ידי שהאדם חוקר את השאלות האלה, הוא נעשה תמים, הוא מקבל שכל אמיתי. רבי נחמן אומר, שתם זה שכל, שכל שלם, ורק ...

... נהג להעלות שאלות ולהשיב להם בעצמו, כמתודה פדגוגית. לעיתים רבות הוא הציג זאת בגוף שלישי, כאילו הנזיר מנהל את החקירה בעצמו, ולכן הנוסחים הם: כיצד עליו לפעול, כיצד הדבר קורה וכו. באחת השיחות שנקראת השיחה על החקירה היסודית [33] הבודהה מסביר על הסבל וסיבותיו, ועל הדרך בה על החניך לבצע את החקירה: בשיטת לימוד זו, נזיר עורך את חקירתו היסודית באופן הבא: סבל בצורות שונות ומגוונות [כמו] הזדקנות ומוות קורה בעולם הזה, מה התנאי להופעת הסבל הזה, מה ... שלו? כאשר איזה גורם מתקיים, הזדקנות ומוות מופיעים? כאשר איזה גורם לא מתקיים, הזדקנות ומוות לא מופיעים? כאשר הוא חוקר באופן זה, הוא מבין: סבל בצורות שונות ומגוונות [כמו] הזדקנות ומוות קורה בעולם הזה, לידה היא התנאי להופעת הסבל ... מופיעים. (שוורץ, 2006, 44) בדומה לטקסטים גם הפרשנות הבודהיסטית הקדומה והמודרנית שאלה את אופן הלימוד המתבסס על הצגת בעייה וחקירתה דרך שאלות ותשובות. הפורמולציה של הקאנון מצביעה על לימוד מתודולוגי שיצר הבודהה ששיחותיו היו עם אנשים רבים בארועים שונים ... מילולית את משמעות הדברים. זהו שלב הכרחי בו הנזיר משתמש בזיכרונו כבספר לימוד, הוא מהרהר ובוחן את הטקסט שלמד, חוקר אותו לפרטים בהתאם לתרגול ולניסיונו וכך מעמיק את הבנתו ביחס למציאות כמו גם ביחס לטקסט עצמו. גם במקרה זה ... מלומד, היודע את השפה ובעל ניסיון ותובנות המתאימות להבנת משמעות הלימוד. הנזיר המלומד והמנוסה יכול להעמיק את הבנתו באמצעות חקירת הטקסט והמציאות כמו גם להשתמש בו בהוראה לחניכים אחרים. מקובל שנזיר - מורה ידע חלק גדול של טקסטים בעלי ... הנזיר באספקט של שינון הטקסטים על פי דיווחם של שני הנזירים הישראלים, פרה עופר עדי ופרה סוקהיטו, ותצפיותיו של החוקר גורגס דרייפוס (Dreyfus, 2003) שהיה נזיר בודהיסט במשך שנים ארוכות במנזרים שונים. התהליך שיתואר הוא בעיקר נזירים צעירים אשר ...

... יש אני או לא אני, ביטול האני עצמי, ממה האני מורכב, מה היית לפני שהיית, חיפוש עצמי. הדרייב שלך לחקור הוא האני, הדבר הכי קל לחקור זה את האני, נקודת החיבור הכי קרובה שלך עם המציאות היא האני שלך, הדבר הכי בסיסי שלך זה האני ... אין לך עניין בכלום. הבנת? אז מה זה אני? למה אנחנו שואלים את זה בעצם? זאת שאלת המפתח. הגענו בחקירה שאנו רוצים להרגיש טוב, טוב הוא אפשרי המציאות, כי אפשר להגיד שאני רוצה להרגיש טוב או להרגיש רע, ואז ... דבר כזה רצון, אולי זה תעתוע, עזוב, בא נתעסק באני, האני קיים? כן, בא נבין מה זה. אתה לא חוקר מה קורה לסינים, מה אכפת לך מה הוא רצון, אל תחקור דברים שלא קשורים אליך, מה זה רצון? מה אכפת לך מה הוא רצון, מה זה עניינך, תחקור קודם מי אתה, אם אתה לא יודע מי אתה, איך תדע מי השכן שלך? נניח שאתה והרצון שכנים, אם ... וזמן, לקח לי הרבה זמן, אולי אני זה מישהו שחולם אותי, ואני בכלל ישות בתוך החלום שלו? אולי? אולי נחקור את הכיוון הזה? אני זה חלק מחלום של מישהו אחר, לדוגמה, אז בא ננסה לחקור את האפשרות הזאת. למה אני לא חוקר אותה, כי היא לא אומרת כלום, כי אם אני חלום של מישהו אחר אז מי זה שחולם? שאני שואל ... לזה. שאלה: איך אפשר לשכנע ולהעביר מסרים לאחרים? אליעד: התשובה פשוטה, כשאתה שואל אותי שאלה, אני אומר לך שצריך לחקור על איזה הנחת יסוד זה מבוסס ולחקור את הנחת היסוד. למה אני רוצה להרגיש טוב? בא נבין מה זה אני, למה? כי אנחנו חוקרים את הבסיס של השאלה, אותו דבר פה, האדם חושב בצורה עקומה, אתה צריך לשאול על מה הוא מבסס את ...

... או רע, אין רצון אין חיסרון ועוד. הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, כיוון שאני כל הזמן מסביר לחקור את הרצון מהו שורש הרצון, מהיכן בא, וכו. ומה שקורה, שיש החוקרים את הרצון של עצמם, הם מרגישים שהם לא רוצים שום דבר, ואז מרגישים שהחיים רעים, ומה קורה כאן? והאם החיים רעים. זה מה שיש? ואם אדם חוקר את סיבת הרצון שלו, ומגיע שלא לרצות שום דבר, וזה גורם לו להרגיש רע, אז מה? אם האמת היא רעה, אז תסבול, כי אם אדם לא חוקר את הרצון כי זה גורם לו להרגיש רע, אז הוא שקרן, האם אתה מוכן להבין שהאמת היא רעה, ולמענה ... האמת. ולהרגיש רע, האדם מרגיש רע, רק כאשר כן יש לו רצון, חוסר השתוות עם המציאות. כי אם אדם חוקר, ומגיע לחוסר רצון, וזה גורם לו להרגיש רע, זה אומר שעדיין, הוא רוצה לרצות. מצד אחד הוא מבין שהוא ... יכול להיות בדבר והיפוכו. מצד אחד בשום אופן לא לרצות, ובו זמנת לרצות רצונות, כמו באינטראקציה לאחדות והנפרדות. ואדם החוקר ושואל, למה אני רוצה את מה שאני רוצה וכן הלאה, בסופו של דבר יגיע לרצון של אלוהים, הוא רואה ... שזה דבר קשה להבנה, כי זה דבר והיפוכו, ואיך זה מסתדר? והעניין הוא שצריך ללכת אחר האמת עד הסוף, תחקור, למה אני רוצה את הרצונות שלי? מה הסיבה? למה אני חושב שזה טוב וזה רע, למה אני דווקא עכשיו ... זה גם כן רצון, רצון לא לחפש את האמת כל כיוון שלא תלך, הוא בעצם רצון. והעניין הוא שאדם חוקר וחוקר, עד שהרצון שלו מתהפך, ואז הוא מקבל רצון של שלמות דהיינו רצון, שאין בו שום חיסרון. ושיהיה לכולם המשך ...

... שאחראי לשינויים שקורים. ונשאלת השאלה, מי ברא את הרצון של האלוהים שלפני? ואולי אין סוף? מי יודע? ועל האדם לחקור, המטרה שלי שאני אומר שיש אלוהים מעל אלוהים, שהאדם יחקור את מהותו של אלוהים כי החרדים הם חרדים מהצל של עצמם, ומהטמטום של עצמם, והחרדה הגדולה ביותר שלהם היא ... החרדים מפחדים מאלוהים שהוא נצחי, הם חיים בחרדה מאד גדולה, לכן קוראים להם חרדים. ואני מרחם עליהם, ואומר להם לחקור מי ברא את אלוהים, כי אם יחקרו, בסוף יגלו את השכל של האחדות תהיה הבנה של השכל של לפני הזמן, לפני המקום, תבינו מה זה אחדות הבורא וכו וכו, ואז על ידי שאדם יחקור את הדברים האלו, הוא יחיה חיים טובים באמת. ונסכם: האלוהים של היהודים הוא בכלל השטן, כי הוא הצמצום של ... ובעצם זה תכפור בו זה מה שיעזור לך, עצם זה, זו הגאולה של האדם. ושכל אחד יתבונן בדברים האלו, יחקור אותם, יגלה מי ברא את האלוהים, ואז יגלה את האלוהים האמיתי! ועל ידי זה עצמו הוא יראה שכל מחסורו ...

... או ברהמין מסויים הינו לוגיקן [37], פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו: העצמי והעולם הינם נצחיים, עקרים, איתנים כפסגת הר, יציבים כעמוד. היצורים החיים נודדים וסובבים, מתים ... פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו: כל מה שמכונה עין, אוזן, אף, לשון, או גוף הינו ארעי, בלתי יציב, לא נצחי ... פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו, הוא טוען: היקום הזה אינו סופי ואינו אינסופי. אותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום סופי ובעל ... וברהמינים חכמים, פיקחים, מנוסים בויכוחים, כמו קשתים המסוגלים לפצל שערות אשר מסתובבים והורסים אמונות של אחרים בחוכמתם, והם יכולים לחקור אותי לגבי דעותיי ואמונותי ולדרוש ממני לתת סיבות ותימוכין. ואז יתכן שלא אוכל להשיב. אם לא אוכל להשיב להם ...

... עוסקת בסיפוק תיאור כולל למאפיינים הכלליים ביותר של המציאות כמכלול ובשאלה איך לספק תיאור כזה. תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) - חוקרת את אפשרות הקיום, המקורות, המהות והיקפו של מאגר הידע האנושי. תורת המידות (אתיקה) - או הפילוסופיה של המוסר - ... כתיאור כללי של כל היקום (כמה בעיות מרכזיות בפילוסופיה). טעות באובייקט והאנליזה הלשונית סרן קירקגור טען שהפילוסוף מאמין שהוא חוקר את העולם בעודו חוקר באמת את המושגים. מטפורה שבה השתמש היא אדם שרואה שלט כאן מתקנים נעליים, וכשהוא נכנס לחנות הוא מגלה שהשלט ... את הטענה שלא זו בלבד שהמושא האמיתי הוא המושגים, אלא שבבעיות פילוסופיות יש טעויות במושגים. תפקיד הפילוסוף אינו רק לחקור את המושגים שבהם משתמשת הבעיה, אלא גם לתקן אותם. עיסוק בו זמני במושג ובמושא גורג קולינגווד, בספרו הרעיון של ההיסטוריה טען שחקירה פילוסופית מתאפיינת בכך שהיא חוקרת את המושא של המושג ואת המושג בו זמנית. הפילוסופיה דנה באובייקט, באותה מידה שבה היא דנה בחשיבה. למשל, הפסיכולוג ... שנמצאת במעשה הזה. שאיפתו הייתה לבודד את המהות הזאת, להגדיר אותה בדייקנות וכך להתקרב אל ידיעת האמת. הוא נהג לחקור את אמונותיהם של האנשים בדרך של שאילת שאלות והטלת ספק. השאלות נועדו לחשוף את חוסר העקביות ברעיונות שאנשים מאמינים ...

... שדעתו תהיה צודקת. אדם שרוצה להיות צודק זה לבוש של לרצות להיות קיים. שאלה: איך מגיעים לזה? אליעד: אם תחקור את האמת, אתה תגלה שאתה גם רק לא קיים. ואז תיעלם לגמרי. שאלה: זה מפחיד. אליעד: בדיוק, המפחיד הזה ... במקום להבין מיהו ומהו. האדם מנסה להבין הרבה דברים, כמו מי ברא את העולם, אבל את עצמו הוא לא חוקר, ולא יודע מי הוא. ואם הוא לא ידע מי הוא, איך יבין את המציאות. זה מקביל לתהליך של לקחת ... הוא הכי אוהב אותך, ומצד שני הוא זה שאחראי לכל המחדלים. האני הוא משהו מופשט, ולא מוגדר, ולכן קשה לחקור מי אני. אבל מאחורי האני, עומד אלוהים. את צריכה להבין, מי זה שחושב, מי זה שרוצה, מה תפקידו, מה ... שיהיה טוב כי כבר טוב, ולכן זה טוב מאוד. השטן הרע רוצה להמשיך להיות קיים, ולכן שולח את האדם לחקור כל מיני דברים שונים, ורק הגילוי העצמי של האדם, הוא זה מה שיציל את האדם. והאינטרס המודחק ביותר של ...

לחקור את הפחד הפחד גורם לאדם אפילו לפחד שהאדם יספר לעצמו את הפחד, כי הוא ממציא כל מיני סיפורים שיקרה לאדם משהו אם עשה כך וכך. ומפחיד אותו פחד מוות, שיפחד מלנסות לחקור אותו עד סופו, אבל האדם צריך לחקור את הפחד עד הסוף, ולהגיע לשורשו ולא לפחד מזה. כי הכל שקרים כדי שהאדם לא יחקור את הפחד, כי לפחדים ולשקרים אין קיום אם האמת מתגלה. זה כמו שתגיד לילד קטן, אתה רואה אין מפלצת ותדליק לו את האור והוא יראה ובסוף יבין שהיא לא קיימת, אותו הדבר כאן. האדם צריך לחקור את הפחד עד סופו ולא להניח הנחות יסוד שגויות, אם הפחד אומר לו שעליו לפחד ממשהו שהוא עשה כי אולי יקרה לו משהו רע מזה, הפחד שם לו פתיון המשהו רע יקרה זה סתם להפחיד את האדם מלחקור באמת, אדם במצב לחץ לא מתנהג נכון ועושה שגיאות, וכן שיקול דעתו לא במיטבו. משהו רע? איזה משהו רע? ... וסיכוי אחר שיהיה לו רע, אז יש אינסוף סיכויים לטוב ואינסוף סיכויים לרע. אז כל צעד הוא טוב כדי לחקור את האמת. ולכן, הכל טוב, כי מחפשים את הטוב. וכמובן שזהו סיפור דמיוני שהיה כדי ללכת עד הקצה הכי ... יודע שיש דברים רעים שאסור לעשות לעולם, אבל מעבר אליהם, מי אומר שרע טוב והטוב הזה הוא רע? צריך לחקור את הדברים לשורשם, ואם מסתכלים לעומק רואים שלטעויות יש תפקידים חשובים בגללם אנשים הגיעו לאן שהגיעו בזכותם. כי צריך להיות מומחה בנושא מסויים לאחר טעויות רבות ובזכותן מגיעים למומחיות. וצריך לחקור כל פחד עד שורשו האמיתי עד שמבינים עד הסוף את הדבר ומגלים שאין ממה לפחד ושהחיים הם הדבר הכי ...

... מלא יותר לדבר שכבר מוצג בהתנהגותו, אולם לא הוערך במידה מספקת (Lieberman, & Havens, 2002). המטרה אינה להסביר, אלא לחקור ולתאר את מצבו של הקליינט וזאת, בפתיחות ומוכנות להתבונן בגלוי בדרכי הביטוי הרבגוניות של הנפש (Van Deurzen - Smith, ... כפי שהן מתרחשות בכאן ועכשיו שבטיפול ובחייו (Van Deurzen - Smith, 2004). מכאן, שהתמקדותו של המטפל במפגש תהיה מכוונת לחקירה המיידית של התנסות האינדיבידואל (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). חשוב להדגיש, שהמפגש מבטא דיאלוג ולא מונולוג ... Deurzen & Kenward, 2005). חשוב לציין שהמטפל אינו נמנע מבחינתם של משמעויות העבר, ההיפך הוא הנכון. הוא מעודד את החקירה של משמעויות אלו, אולם היא מכיר בכך שאת התשובה לשאלה מהם המהויות העמוקות והעיקריות של קיומי ברגע זה, לא ... כאילו יש לו טעות או קלקול וההעברה, פשוט נתפסת כתופעה ככל התופעות, שאין צורך לטפל בה באופן שונה מאשר בחקירה פנומנולוגית (Van Deurzen & Kenward, 2005). ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 3