אמונות טפלות -
אמונה טפלה - מבוא
אמונה טפלה (או:
אמונה תפלה, על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית. מושג זה משמש גם כשם גנאי לאמונותיו של הזולת. ישנן
אמונות טפלות מקובלות המכונות גם אמונות עממיות. חלקן, כגון הפחד מיום שישי ה - 13 או מחתול שחור ניתנות למעקב ולהסבר היסטורי. ישנן גם
אמונות טפלות שאדם, או יצור חושב אחר, מגבש בעצמו בשל הסקה לא נכונה ממאורעות חייו. לדוגמה, בניסויים בתחום הפסיכולוגיה של הלמידה, בהם חיית מעבדה אמורה ללמוד בניסוי ... על הדוושה בלבד כדי לקבל מזון. יש הטוענים כי הקביעה מהי
אמונה טפלה היא קביעה סובייקטיבית. כך, למשל, יכול אתיאיסט לטעון שהאמונה בכל דת באשר היא, היא
אמונה טפלה. אחרים טוענים שאמונה הנשענת על מערכת עקרונות מנחים מגובשת, אינה
אמונה טפלה, גם אם היא שגויה. על פי טענה זו, אמונה באסטרולוגיה, למשל, היא
אמונה טפלה בשנות האלפיים, אך בזמנים בהם האסטרולוגיה הייתה מקובלת על מרבית המלומדים ומנומקת לפי מיטב יכולתם, היא לא הייתה
אמונה טפלה. שלט הומוריסטי בכניסה לתערוכה לכל הרוחות והשדים, מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, ינואר 2011 -
אמונה טפלה מקור השם הצירוף
אמונה טפלה מקורו בתקופת ההשכלה, כנראה חידוש של ר נחמן קרוכמל (רנק) על פי המילה הגרמנית Aberglaube, שפירושה אמונה נוספת, או נספחת. בגלל הדמיון בין המילים טפל ותפל התקבלה בעברית גם הצורה
אמונה תפלה, במובן של אמונה ללא טעם (ראו אטימולוגיה עממית). באיוב (יג ד): אתם טפלי - שקר, רפאי אלל כלכם מקורות במקביל להתפתחות הדת במשך השנים, נוצרו גם אמונות בכוחות משונים, ואלה הן
האמונות הטפלות. עם הפצת הכתב יכלה החברה האנושית לגבש מערכת אמונות מנומקת באופן מעמיק ודלת סתירות פנימיות. סוג אחד של מערכת אמונות כזו היא הדת המודרנית הנעזרת ... לעמוד בביקורת מתמידה. החשיבה הביקורתית המדעית מבטלת את
האמונות הטפלות. כיום יודעים אנשים רבים את ערכה של החשיבה המדעית. למרות זאת, עדיין שורדות להן
האמונות הטפלות. התייחסות משועשעת לכך נמצאת בסיפור על חתן פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר, אשר במשרדו הייתה תלויה פרסת סוס. האם אתה מאמין
באמונות טפלות? נשאל על ידי מבקר נדהם. לא ולא, השיב נילס בוהר, אבל שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל, גם אם לא מאמינים בה. יש
אמונות טפלות עתיקות מאד, יש שהן מוזרות ומשעשעות, ורבות מהן אינן עלולות להזיק לאיש. אולם כולן מעידות על גישה לא מדעית ונכונות לקבל דברים מפי הבריות בלי לבדוק ... לכך אפשר למצוא בדבריו של ירמיהו יובל: יש... פניה אל
האמונה הטפלה... מפני שהתבונה, לפי טבעה הביקורתי, אינה מסוגלת לענות על כל השאלות... (לכן) בני האדם מבקשים להם תשובה באשליה ובהזיה, בקוסמים ומעוננים ואצטגנינים ... או סוחרים בפחדים ובתקוות שלנו... מאפייני חשיבה של מאמיני
אמונות טפלות לפי Marjaana Lindeman
אמונות טפלות מייצגות כשל באבחנה בין העולם הפיזיקלי לעולם הפסיכולוגי. לפי גישה זו ילדים לומדים עד גיל 4 להבחין בין ישויות פיזיות שמופעלות על ידי כוחות חיצוניים לבני אדם שיכולים ליזום פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה.
אמונה טפלה, לפי גישה זו, היא שבירה של האבחנה הזו: גופים פיזיים פועלים מתוך כוונה לגרום תוצאות (רצויות או הרסניות), מחשבות ורגשות יוצרות שינויים בעולם הפיזי ... וביולוגיות לגופים בעולם הפיזיקלי (כוכבי הלכת). בכך שונה
אמונה טפלה מסתם שגיאה: מי שחושב שלויתן הוא דג (ולא יונק) טועה אך אינו בעל
אמונה טפלה משום שגם דג וגם יונק הם ישויות ביולוגיות, לעומתם שחקן שש בש שילחש לקוביות לפני הזריקה הוא בעל
אמונה טפלה משום שהוא מייחס חוקיות פסיכולוגית (היענות לבקשה) לגוף חומרי. למעשה החשיבה האינטואיטיבית מתקיימת לצד החשיבה הרציונלית וככל שהיא מפותחת יותר מתחזקת הנטייה
לאמונות טפלות. המחקר העלה מתאם מובהק בין אמונה
באמונות טפלות לבין נטייה ליחס איכויות פיזיקליות או ביולוגיות למחשבות ורגשות. לדוגמה מאמינים
באמונות טפלות נטו לפרש משפט כמו מחשבה רעה מידבקת כפשוטו (מחשבה המועברת כמו שפעת). בדומה הם נטו לייחס איכויות פסיכולוגיות לעצמים פיזיקליים או ביולוגים: משפטים כמו ... כשחם הפרחים רוצים לפרוח הובנו כפשוטם. בנוסף נטו המאמינים
באמונות טפלות ליחס כוונה לאירועים טבעיים ואקראיים. מאמיני האסטרולוגיה (וכמוהם המאמינים בטלפתיה, קמעות ופנג שווי) התבססו הרבה יותר על אינטואיציה מאשר על חשיבה ... שאינם קשורים לאמונותיהם. הבנה של מאורעות אקראיים מאמיני
אמונות טפלות נוטים לבקש אישוש למאורעות הנראים להם בלתי סבירים, ולכן מחפשים להם הסבר על - טבעי. במחקר בו נבדקה התלות שבין הנטייה ל