... זה לשאול שאלות, לא להאמין לכלום, לבדוק, לשאול למה זה כך? אולי זה אחרת? האם זה באמת כך? וכל החקירות האלו יכולות להביא לכל מיני רעיונות משונים. ולהמשיך ולשאול, האדם יגיע באיזשהו שלב גם למצב שהוא לא יודע, וזה ... אמת מוזרה, ולהבין את המוזרות של המציאות, עדיף להבין אותה, מאשר לחיות בשקר. ואם הרעיונות האלו אינם נכונים, אז תחקור עד הסוף, ולפחות תדע שזה לא נכון הרעיונות הללו. אבל אם תחקור ותבין שהם כן נכונים, אז תדע את האמת. ואם המציאות היא אכן מוזרה, זה אומר שאתה הוא המשוגע, ושחשבת ...

... טיפול הורמונלי יכול לעזור. התשתית הביולוגית לדיכאון אינה ברורה די הצורך, ומחקר ענף נערך בנושא. התזה המקובלת ביותר על החוקרים (אם כי יש חוקרים החולקים עליה) טוענת לקשר בין חיסרון במוליכים העצביים נוראדרנלין, סרוטונין ודופאמין במרווחים הסינפטיים שבין תאי העצב במוח. שלושת החומרים ... בעשורים האחרונים, וכ - 16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם. בנוסף, בדורות האחרונים נפוץ הדיכאון בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה המשפחה, אורבניזציה, וההפחתה בהשפעות תרבותיות ודתיות. עוד נמצא, כי התופעה ...

... בערב שבת הוא יאכל בשבת יש משפט חכם שאומר מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת. כלומר, האדם שחושב וחוקר את הדברים ולא באופן סתמי חושב עליהם כמו רובוט מתוכנת, בסופו של דבר משיג את הדברים שבאמת הוא רוצה להשיג. הרעיון העיקרי הוא לחשוב ולחקור את הנחות היסוד של האדם, ולא ישר להגיד אני מתנהג טבעי וזהו, כי זה שקר, זה דבר לא טבעי בעליל. הדבר הנכון, יהיה להפוך את עניין חקירת הנחות היסוד באופן שיהפוך להיות טבע שני של האדם, ולמה בעצם הבאתי את הפתגם הידוע מי שטרח בערב שבת ... מה כבר חידשת בזה? וכי אתה לא יודע שאם תשקיע תצליח, ואם לאו, לא תצליח!? תתנהג טבעי וזהו, אל תחקור כלום. התשובה היא שזה לא מדוייק לחלוטין, וכי למה שלא אחקור את הדברים לעומקם? אם לא אחקור ואנהג כמו רובוט הרי שאהיה מועד להתנהגות ללא ביטחון, הרי שאהיה נתון לדעות שונות להתהפך לפיהם ולא להבדיל בין ...

... בפרופורציה הנכונה ולהיות אובייקטיבי ככל האפשר, להיות אמיתי עם עצמו וכך ההתמודדות קלה יותר. והוא מבין את הדברים לעומק וחוקר ולא מפחד ואז מגלה את הדרך להתמודד עם הדברים כפי שהם. ואז הוא מסתכל על המציאות כפי שהיא ומצליח ... רק עי האמת הפנימית מגלים את האמת ואין דרך אחרת. האדם יכול לחיות את כל חייו בשקר אם לא יחקור את הדברים עד לסופם. וכאשר האדם יחקור את הדברים עד סופם אז ירגיש את הטוב האמיתי. המוח שלנו הוא לא פח זבל זוהי אימרה מיוחדת ששמעתי ... מתמטיות ואת זה אפילו גיליתי דרך מישהו שידע לומר לי בשיחת טלפון מרחק בין כוכב לכוכב. מה? הוא היה חוקר בנאסא? אבל הייתה לו הגאוניות הזו לדעת ולשער מה המרחק בין כוכב לכוכב ואני במקרה שלו האמנתי למה שהוא ... הידע הזה מה שמצחיק בכל הקטע הזה שהידע הזה כנראה היה קודם עוד לפני כמה אלפי שנים ואנחנו כאילו חוקרים אותו היום. חוקרים אותו עוד פעם מחדש עד החורבן הבא והחורבן הבא יכול להיות תופעה של התחממות כדור הארץ או ההתקררות של ...

... מבחן התוצאה - לחשוב אחרת - סדר עדיפויות חדש במאמר זה נדבר על מהותו של מבחן התוצאה ובעצם אם חוקרים לעומק אפשר להגיע להבנה שכל היוצרות מתהפכות ודווקא משם צומחת הבנה חדשה שהיא המקום האחרון שניתן לחפש בו. לפעמים ... מרחק פסיעה אבל כמעט זה לא מספיק. המחשבה של האדם בוחרת את סדר העדיפויות ולכן - צריך דווקא להתחיל לחקור את הנושא מהמחשבה, ולא מאיזה פעולה יותר נכונה או איזה מעשה יותר יקדם את האדם למטרה, או מאיזה סדר ... את הדברים. כאן זו לא ההתחלה, כאן אלה פעולות שבאות ממקום יותר עמוק ואת המקור העמוק של המחשבה יש לחקור. ולכן, לפני שחוקרים את המעשים איזה מעשים לעשות, יש לחקור תחילה את המחשבה. יש לעשות סדר עדיפויות במחשבה כי היא הכי חשובה, ממנה באים כל המעשים. ועומק המחשבה הוא ... שאי אפשר להגיע לאושר לא אחפש כלום ואתאכזב = חוסר אושר. וגם לא לוותר על משהו שרוצים מאוד בלי לחקור אם יכולים ואז עדיין רוצים את זה ולחיות מתוך תחושת החמצה, ולא להתפשר על כך שמשיגים את המטרות ומוותרים ...

... מחשבה, ולכן מחשבה גם תופסת מקום וזמן. היא לא חייבת לתפוס מקום בחושים, היא יכולה לתפוס מקום בתודעה. כשאתה חוקר מה זה מקום וזמן, אתה מבין שמחוץ למקום והזמן, יש צורה אחרת שהיא מעבר למקום והזמן, אז למעשה התפוז ... תשאלי שאלות, וכן תבדקי, האם זה מחויב שאני אסבול ממערכת היחסים? ובסוף תביני את עצמך. שאלה: למה אנחנו צריכים לחקור דווקא את הדברים שמציקים לנו? אליעד: אתה לא מוכרח. אם אתה מגדיר שאתה רוצה להגיע לאמת, ההיגיון אומר שאתה ... מה שאני מבינה. ואני אומר לך שהפער בין ההרגשה להבנה, זה בגלל שאת לא מבינה, וזה מה שאת צריכה לחקור, למה את לא מבינה. האם יש בתוך תוכי שאלה מודחקת שאני לא מבטאת אותה? את חייבת לבטא את כל ...

... באילן, מה שתרצה תמיד יש באילן. וחקרו לאן ילכו כדי למצוא את האילן, בא חכם ואמר להם, למה אתם חוקרים לאיזה צד ללכת? תחקרו מי בכלל יכול לבוא למקום הזה. כי לאותו אילן לא כל אחד יכול לבוא. רק ... בעצות? שהם מביאות אותך להבין את הקונפליקט. שאר העצות בעולם מביאות אותך להבין משהו מוגדר, בעצה שאני אומר לך לחקור למה את יושבת על הכסא, אם תחקרי פנימה, את תראי במו עיניך ששני הדברים הם אחד, ואז תחווי את ... מפתח לך את גלגלי המוח, וכאשר גלגלי המוח יותר חדים, יש לך יותר מסה של כוח עיבוד שאיתו אתה חוקר מי אני. למשל שואלים אדם מי אתה, ואז האדם מתחיל לספק תשובות שהם דימויים, לכן ככול שיש לך יותר ...

... רעיונות מרכזיים מתוך המיסטיקה היהודית, בדרך מובנית ובצורה אינטליגנטית, תוך שימוש מינימלי במונחים סתומים, והתרחקות מתחושת המסתוריות הבלתי נתפשת. החוקר, המדען ובעל המוח הפורה על מנת להבין מהי קבלה ומה אינו קבלה, הבה נשתמש בתיאור הבא: פיסיקאי חוקר, יושב במעבדה שלו ובוחן סוגים שונים של תופעות אטומיות. הוא מפרק אטומים במהירויות אדירות, ומתעד כל מה שהוא רואה. החוקר דייקן ודקדקן מאוד בעבודתו ואפילו מסוגל לשלוף מספר מסקנות מיידיות מהנתונים שבידיו. אבל כאן הוא עוצר. מדען גדול אוסף את תוצאות המחקר שהתקבלו, קורא אותן וחוקר את משמעותן. הוא מתחיל לבנות תמונה כוללת. הוא מנסה לחזות מראש כיצד אמורה להיראות המערכת כולה. הוא יודע שאין ... הוא מחפש דימויים, שיוכלו להסביר את ההבנה אליה הגיע במחשבתו. הבנה שמצליחה לקשר נכון בין חלקי המידע שאסף הפיסיקאי החוקר. לכן הוא מתחיל לדבר על שרשראות ענק, מנהרות אטומיות, גשרי אנרגיה ועשרה מימדים. אדם שלישי, בעל מוח פורה במיוחד ... האלה מציירים את הגישות השונות אל הקבלה. הנתונים בהם עוסקת הקבלה, הם סיפורי התורה והמכלול השלם של ההלכה היהודית. החוקר, מייצג אדם שלומד את ההלכות והסיפורים, כפי שהם, מבין את משמעותם המיידית, אבל אינו משיג את התמונה הרחבה יותר. ...

... העולם הממשי ולא ניתנים להוכחה אמפירית. אפלטון ניגש לבעיה בדרך אחרת. הוא מביא סוג של פרדוקס - כשאנו ניגשים לחקור דבר מסוים עלינו לדעת מראש מה בדיוק אנו חוקרים. אך אנחנו לא יכולים לדעת זאת מראש, לפני שחקרנו. אם, מאידך, אנחנו ניגשים לחקירה מבלי לדעת מראש מה אנו בדיוק חוקרים, אז מה נחקור? אפלטון פותר זאת באומרו שיש לנו ידע א - פריורי מולד אך הוא נמצא ברוחנו ובלתי מודע להכרתנו. ידע ... - פריורי זה יוסט לכוון הכרתנו על ידי גורם חיצוני היכול להיות גם אחד מחושינו. מכאן נובע שכאשר אנו חוקרים נושא אנחנו לא חוקרים דבר חדש (שהיה יוצר את הפרדוקס שלמעלה) אלא מעלים אל ההכרה ידע מולד קודם, שהיה קיים עד עכשיו ברוחנו ...

... לא היה דבר זה או אחר ולכן לא היה הבדל... לאחר הבריאה נוצרו ההבדלים למעשה אפשר לומר שנבראו ההבדלים... חקירת ההבדלים מגלה כי ההבדל הוא תוצאה של המוח וכי באמת המציאות לא השתנתה ולמעשה בעזרת החקירה מגיעים לכך שאין הבדל בין דבר לדבר כלומר להתחלה. כלומר בהתחלה לא היה הבדל לאחר כניסה דרך היש הבדל ... להבין ולאחר מיכן שנוצרת ההבנה הידיעה הראשונית מתמזגת בהבנה ואין יותר צורך בידיעה ואז חוזרים לאין הבדל אבל לאחר חקירת היש הבדל... בשורה התחתונה כרגע אינני יודע מה יותר טוב למרות שנראה לי החלק השני אבל אני יודע שהוא ... הנוחות שלו... ואולי כדאי לקחת דברים אלו כשתי גישות ולנסות אותם כאילו יש הבדל ואולי להגיע לסוף שלהן דרך החקירה של היש הבדל וגם האין הבדל השיקרי... למעשה כל אחד שאומר משהו על משהו הוא אומר את הפרשנות שלו ... הבדלים אבל זה לא אומר שיש הבדל זה רק אומר שאתה מדבר על זה אתה רואה הבדל ותוך כדי להחקירה אתה מגיע למקום שאין הבדל כי מבחינה אובייקטיבית אין הבדל בדברים כפי שהם פרט להשלכות שלך עליהם (בתנאי שאתה ... שלם מצד השכל. הבנה מייצגת את האין הבדל=אין הפך לידיעה.. רק לאחר שנחקרה הידיעה עד סופה היא הפכה להבנה, חקירת הנושא מוצתה. ועברה למחלקה של האין שכל... כלומר אין התעסקות עם הידיעה הזו יותר ואין הבדלים יותר בנושא הספציפי ... להשתמש בזיכרון כדי להשתמש במשהו שהבנת ולכן אם רוצים לזכור משהו רצוי להבין אותו. לכל מחשבה יש הפך ובעזרת חקירה שיכלית ניתן לראות את הבעיה נניח בשיטת העבודה של קייטי היא נגישה לעולם המחשבות אך לא לעולם ההבנות. הפחדים ...