... עם המידע הזה ומעבדים אותו ומתפתחים עימו, איך הדינמיקה הזו פועלת? במסגרת בחינת הדינמיקה הזו, התורה כיוונה ביום השני (בתמונה המלאה והמקורית בשנית) לנתון המופשט הזה: האדם זקוק לשולחן מסודר בשביל לעבד עליו את המידע, הוא זקוק למרחב מסודר ... הרי הגדרתי אותה וגידרתי את שני חלקיה, וכל מה שנותר לי הוא להושיט את היד למעלה ולקטוף... זוהי איפוא התמונה השלמה והמלאה שהתודעה האנושית כה התרחקה ממנה, והינה בה מחבר התורה ופרש אותה מחדש לפנינו. זוהי גם בשורתו הטובה ששיגר אלינו וסיפוק נגלה על פניו... הסיפוק נגלה על פניו, אך לא כל כך על פני... התמונה המלאה עודנה רחוקה ממני שנות אור... לא זיהיתי בה את מקור השליטה שלי בכל שרשרת המידע הרצופה, והלא שרשרת ... של כל הערימה... קצרה בינתי מלקצור את זאת... וגם לעיני המבשר נגלתה נקודת התורפה שלי העומדת כחצץ ביני לבין התמונה המלאה... איך תיתכן השליטה שלי בשרשרת המידע המלאה אם חוליות המידע שלה מורכבות ממינים ומינים שונים ואינן זהות זו ... תאפשר לי לשלוט בערימת המידע המלאה. מחבר התורה לא מאבד זמן ומטפל בנקודת התורפה הראשונה בפתח היום השלישי, היינו בתמונה המקורית שהורחבה עבורי בשלישית. וכך הוא פותח: התודעה האנושית קולטת את המידע על ידי הבאת חוליותיו אל מקום אחד ... - סופית בעלת חוליות רצופות. באופן הזה הסיר המחבר מדרכי את נקודת התורפה הראשונה שעמדה כמכשול וכחצץ ביני לבין התמונה המלאה. כן תיתכן השליטה שלי במלוא הערימה, כי כל חוליות המידע של הערימה הזאת מחוברות המה ביניהן בתוך שרשרת מידע אחת רצופת חוליות ארוכה ואין סופית. אנחנו עדיין ביום השלישי ונותרה עוד נקודת תורפה אחת שחוצצת ביני לבין התמונה המלאה, והמחבר אמור לטפל בה על פני היום השלישי (על ידי הרחבת התמונה בפעם השלישית): עדיין אינני מצליח להפנים איך הדינמיקה הפועלת בין שני חלקי המידע, היינו בין החלק העליון לתחתון שגודרו ... איך הדינמיקה הזו תאפשר לי לשלוט בערימת המידע המלאה. בשלב הזה הוצגה בפני תופעת הנדיבות של הטבע על פני התמונה המורחבת של היום שלישי. רשמתי לי עשב והטבע סיפק את כל משפחת העשב... רשמתי גלגל ומצאתי בחיק הטבע את ... של מנועים ומכוניות ומטוסים נפלו מהמדף עימו! מהיכן ואיך ולמה... בנקודה זו עמדתי מול המונח הזיקה למידע שנכנס לראשונה לתמונה לבאר את פשר תופעת הנדיבות, ובכלל זה הדינמיקה הפועלת בין שני חלקי המידע, העליון והתחתון. יורשה לי להכנס לעובי ... במחיר זעיר אחד, ברעיון קטן אחד בעל מספר חוליות מידע רצופות. זוהי משמעות הזיקה למידע ותכליתה שנגלתה לי בתחתית התמונה המורחבת של היום השלישי, ואומנם אני מייצר את הזיקה הזאת דרך מעט החוליות של הרעיון והתורה והתיאוריה שבניתי... אולם ... המידע דרך הזיקה למידע, בתהייה הזו סיימתי את היום השלישי, וכך נולד הצורך ביום הרביעי... כך נולד הצורך בהגדלת התמונה המקורית בפעם הרביעית (יום רביעי), וזו היא התמונה הנשקפת מהגדלה זו: ויאמר אלהים, יהי מארת ברקיע השמים, להבדיל בין היום ובין הלילה, והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. אנחנו דנים בתמונה שנגלתה לעיני התודעה האנושית כאשר נפגשה לראשונה עם המידע, היינו עם המידע המוקרן מהחומר, מהארץ, מהיקום... הנגזרת הטבעית של ... חוויית התודעה המיידית כאשר נפגשה עם המידע, היא ביקשה לגלות את המידע הזה ולהאיר אותו: יהי אור. זו היא התמונה המקורית השלמה, אולם נבצר ממני להבין איך אני שולט בערימת המידע השלמה מתוך התמונה הזו... מחבר התורה הכין איפוא עבורי את ההגדלה מס 2 לתמונה המקורית (יום שני), שתשליך אור על נקודת השליטה בערימת המידע: ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים: זו למעשה האימרה המקבילה לזו שהופיעה בתמונה המקורית: ויאמר אלהים יהי אור, וכך נקלטה על ידי: חפנתי חופן בערימת המידע, וכתוצאה ישירה מהחופן הזה נמתח משטח ... (זהו המידע הנשאר בחשכת לילה ועודנו ממתין לתודעת האדם שתזהה אותו, שתאיר אותו. ואלה הם המים שמעל לרקיע). בתחתית התמונה המקורית שהוגדלה עבורי בשלישית, נתקלתי וכאמור במונח הזיקה למידע - דהיינו הזיקה אל המים שמעל לרקיע שנוצרו כתוצאה מהחופן שהתודעה האנושית חפנה בערימת המידע. זיקה זו אמורה, על פי התמונה המקורית, להניח בידי האדם את שרביט השליטה בערימת המידע השלמה, אולם נבצר ממני להבין איך ניתן להגיע אל השליטה המלאה במידע דרך הזיקה אליו... כך נולדה ההגדלה הרביעית (יום רביעי) של התמונה המקורית: ויאמר אלהים, יהי מארת ברקיע השמים: התמונה המקורית יהי אור שהגדרתה המורחבת יהי רקיע - אינה אלא: יהי מארת, זו המשמעות הנשקפת מההגדלה הרביעית של התמונה המקורית. כלומר פני התודעה האנושית ובשעה שחפנה את החופן שלה מערימת המידע - לא היו אל החופן עצמו ואף ... דרך עם הדוגמה של הגלגל, ומחבר התורה הולך לאורך כל הדרך עם הארץ כדוגמה לכל דבר, דרכה מבאר את התמונה המקורית שנגלתה לעיני התודעה האנושית כאשר נפגשה לראשונה עם המידע, היינו עם המידע המוקרן מהארץ, מהחומר... חזון התודעה האנושית ...

... - עקדת יצחק - חלק 14 - ד. את פרק יד הקודם הקדשנו לשני המונחים: אלהים: תודעה אנושית. יהוה: תמונה שלמה - ממנה נגזרת התודעה האנושית. מכאן, משמעות המשפט - ויאמר אלהים אל משה: משה הכיר בדבר מה דרך ... אמר. (הוא הדבר אשר גיבש משה בתודעתו) ויאמר יהוה אל משה: משה ובאמצעות התודעה שלו זיהה דבר מה מתוך התמונה השלמה (הטבע) - והוא הדבר אשר אמר. אם כן, ובשני המקרים המילה היא של התודעה של משה, היא אשר ... לכל אדם יש אלהים, אך לא לכל אדם יש יהוה, כלומר לא כל אדם מזהה דרך האלהים שלו את התמונה השלמה המכונה בתורה - יהוה. התורה לימדה אותנו דרך הפרק הראשון שלה שהתודעה האנושית המקורית מזהה את התמונה השלמה כדבר מובן מאליו, ולכן לא היה מקום להזכיר את קיום התמונה השלמה - יהוה - על פני הפרק הראשון של התורה, בו זיהתה תודעת האדם את כל הסובב אותה בארץ וביקום. ציון קיום התמונה השלמה בא מתוך הצורך גרידא, כאשר התנתקה התודעה האנושית מהתמונה השלמה, והיה הצורך בלהזכיר לאדם את טבע הדברים ומקורם, ולהחזירו שוב אל תודעתו המקורית: יהוה הוא האלהים, אני יהוה ... אותם. ואת זאת אוזנך תקלוט, כאשר תגיע אל הרמה האנושית הנעלה: יהוה אלהינו: התודעה האנושית נגזרת מטבעה מהתודעה השלמה, מהתמונה השלמה. כי... יהוה אחד: כי יהוה הוא אחד - הוא התמונה השלמה שחלקיה מתחברים להם ברצף מתוך מקשה אחת. יורשה לי להדגיש שוב את שני הנתונים האלה: אלהים: תודעת האדם ומנהיגתו. יהוה: תודעת האדם הרחבה והמקורית המזהה את חלקי התמונה השלמה שנגזרו ממנה. כלומר כאשר מזהה האדם חלקים מתמונת האחד ומשייכם למקומם המקורי, כאשר מגיעה תודעת האדם לרמת מודעות ... האחד שלי מתוך היציע הגבוה שלו. דווקא הבנתי השטחית לתוכן הפרק הראשון והתעקשותי הטפשית בעקבות זאת לשייך את חלקי התמונה שנקלטו אצלי באקראי אל התמונה השלמה - הוא זה שעזר לי בנבכי השאלה השנייה... טפשותי עמדה לי והתורה ענתה לא מן השורה על שאלתי הבלתי חוקית בעליל. היא שירטטה עבורי את הדרך בה אחבר את שברי המידע שבידי אל התמונה השלמה. או אז נגלה לעיני מופע ששום חייזר לא יכול לביים, הגם ותבונתו עולה עלי במליוני שנות אור... עליתי על הדרך ששירטטה עבורי התורה, ויכלתי בעזרת המידע החלקי שבידי להכנס אל התמונה השלמה ולטייל בה כאוות נפשי. את התמונה השלמה לא ראיתי, אך עשיתי בה כראות עיני כבן בית אשר שולט בכל פינה בביתו, ורק הוא יכול לקבוע ... אין סוף לדמיון האדם הזה, אין סוף לגדרות דמיונו... זהו המופע המוזר שחייזר לא יכל לביים: הוא יכול לשרטט תמונה אדירת מימדים שהוא שולט במימדיה, אך לא יתכן לתת לישות אחרת שליטה בתמונה - שאותה הישות תקבע את מימדיה. זו התמונה שנכנסתי אליה בעזרתה האדיבה של התורה. זהו הגן שנסלל לפני, גן ירוק אין - סופי, זהו גן העדן. מכאן ... העצירה הפיתאומי התמוה בפני עצמו. מדוע נעצרת אם אתה רוצה ועתיד ומסוגל להמשיך לעד... בנקודה התמוהה הזאת נכנסה התורה לתמונה וביקשה להפנות את תשומת ליבנו למקור התמיהה: מדוע נעצרנו... מדוע האדם נעצר על המסלול כעבור רגע קט והחיים מפסיקים. ...

לראות את התמונה השלמה במצבים שונים בחיי אני מנסה לראות את התמונה כולה ולהבין מהו השיעור שהמצב טומן בחובו. בגיל עשרים ומשהו התחלתי להרשות לעצמי להתעניין בתחום הרוחני. עד אז, פטרתי ... הפסקה, כשקשה לי בעבודה, כשאימא מרגיזה אותי, כששוב לא זכיתי בלוטו וכן הלאה. במצבים כאלה, אני מנסה לראות את התמונה השלמה. פעמים רבות, הצלחתי לעשות זאת. לדוגמה, כשפוטרתי לראשונה מעבודתי, הצלחתי לראות את המתנה שהוענקה לי בכך, כיוון שקיבלתי ... זכייה כזו תוציא אותי מהאיזון, אולי היא תגרום לי לריב עם כל אהוביי וכן הלאה. כך שכשאני רואה את התמונה הרחבה יותר, אני מסוגלת להכיר תודה ליקום על מה שהביא אליי ועל האופן בו הוא מסייע לי לצמוח ולהתפתח. ...

... אינו אשליה, והנה התברר שהאסימטרייה בזמן דווקא נותנת נימוקים טובים לאלה השוללים את מעבר הזמן. עכשיו יש לפיסיקאי השמרן תמונה עקבית מושלמת: יקום דומם וקפוא, שכל האירועים בו - עבר, הווה ועתיד - קיימים יחד לאורך ממד הזמן. כל ... האניים הקודמים, ומכאן האשליה שהזמן עובר. ובכן, לוותר? להודות שתפיסתנו את הזמן היא אשליה? לא כדאי למהר, כי בתוך התמונה הכמעט - מושלמת הזאת גילינו, לפני שנים אחדות פגם אחד המסוגל להפוך את כל המצב על פיו. ובעשותנו כן, ... לשאלת הסיבתיות, למרות שגם אדם שאינו מדען ירגיש מייד באופן אינטואיטיבי ששתי השאלות קשורות קשר הדוק זו אל זו. תמונה 7א תמונה 7ב תמונה 8א תמונה 8ב תמונה 7א ממחישה טענה זו. זוהי הדמיית מחשב המתארת את תנועתם של כדורי ביליארד. מימין למטה ניתן לראות קבוצת כדורי ... עד שכדור נוסף פוגע בהם ומפזר אותם לכל רוח (ימין למעלה). בבירור, האנטרופיה עלתה בתהליך זה. מצדה השמאלי של התמונה ניתן לראות דיאגרמת מרחב - זמן של התהליך, כלומר את מסלוליהם של הכדורים במרחב - זמן. בתמונה 7ב הפכנו את הכיוון. בסימולציה, שאנו מזמינים את כל המעונין לחזות בה ( - www), ניתנה הפקודה לכדורים בשלב ... לא שם אליו לב: בעולם שאינו סיבתי לחלוטין, תהליך א הוא אפשרי בהחלט בעוד שתהליך ב נדון לכישלון. הנה תמונה 8א: חזרנו על התהליך הראשון בתוספת זיוף קל - הזזנו מעט את אחד הכדורים במהלך הניסוי. התוצאה: האנטרופיה גדלה גם הפעם. בתמונה 8ב הכנסנו את הזיוף לתהליך ההפוך, שהיה אמור להוריד אנטרופיה, והתוצאה הייתה הרת אסון: מרגע ההתערבות, השתלט מחדש האי ... האירוע הלא - סיבתי, חזר חץ - הזמן היקומי והשתלט מחדש על המערכת, למרות שהמערכת מבודדת לחלוטין מיקום זה (תמונה 9). תמונה 9 מכאן נובעת באופן לוגי מסקנה לא פחות מרחיקת - לכת לגבי היקום כולו: אם קיימת אי - שם ...

... למקומה הקודם. בשיטה זו נוכל לתאר, למשל, את מסעו בן ארבע השעות של אדם מתל - אביב לחיפה ובחזרה (תמונה 1). תמונה 1 בתמונה 1 השמטנו לצורך הפשטות שניים מתוך שלושת ממדי החלל. החלל כולו מיוצג אם כן עי ציר יחיד, אופקי, ואת ... דיאגרמת מינקובסקי. כל זה פשוט ואפילו משעמם. מבחינת תורת היחסות מתחילים העניינים להתחמם כשמדובר בכמה צופים הנעים במהירויות שונות. בתמונה 2 מיוצגים שלושה צופים. הקו הישר מימין הוא קו - העולם של ראובן, העומד כל הזמן במקומו. שני הקווים ... ברור ששמעון נע ימינה ולוי נע שמאלה. אפשר גם לראות שבשלב מסוים חלפו שמעון ולוי זה על פני זה. תמונה 2 נקל לראות כי במרחב מינקובסקי אין זכר לזרימת הזמן: כל הרגעים קיימים יחד. בתמונה 1 ראינו את כל הרגעים בזמן נסיעתו של צופה אחד, וכל רגע קיים לצד הרגעים האחרים מלמטה עד למעלה. ... הנה שאלה הנראית פשוטה: מה עושה ראובן עכשיו? תשובת היחסות היא: תלוי מי שואל ובאיזו מהירות הוא נמצא. הנה תמונה 3: מבחינתו של ראובן, הנמצא במנוחה, מושג העכשיו הוא פשוט: המישור האופקי החותך את קו - העולם שלו, נאמר, ... כשאנו דנים בשמעון ולוי, הנמצאים הרחק משם בתנועה, אומרת היחסות משהו מוזר: העכשיו של כל צופה - הקו המקווקו בתמונה - הוטה באלכסון בהתאם למהירותו. (במאמר מוסגר, למרות שאיננו מסבירים כאן את יסודות תורת היחסות אלא רק כמה ממסקנותיה ... האור - כי במהירויות אלה נעשים האפקטים של היחסות מורגשים - וכי שניהם נמצאים במרחק הרבה מיליוני קילומטרים מראובן (תמונה 3). נשאל את שניהם באותו רגע: מה עושה ראובן עכשיו? על פי ההיגיון היחסותי, ישיב שמעון: ראובן יושב עכשיו ... ועל פי תורת היחסות כולם אמיתיים באותה מידה כי כל אחד מהם הוא עכשיו לגבי צופה כלשהו, איפושהו מתישהו. תמונה 3 נו באמת, אתם אומרים, אלה סתם התפלספויות. אבל תורת היחסות מבטיחה - ומקיימת - שאם אכן ינועו עצמים ... נשאר גם הפעם במצב מנוחה ואילו שמעון מתרחק ממנו תחילה ואחר - כך שב אליו במהירות קרובת - אור (תמונה 4). פיזיקה / פילוסופיה - על טבע הזמן בפיזיקה של המאה העשרים ואחת - חלק 2.

... אילו רק היה הפעמון מפסיק לצלצל לשניה אחת... זה היה מספיק. דוגמה מס 2: האם יצא לך לראות את התמונה הזו? תלוי איך אתה מסתכל עליה, תוכל לראות פמוט או שתי צלליות של פנים אחת מול השנייה. ראה כי ... נעלם. עכשיו תאר לעצמך שאתה פוגש אנשים שמסוגלים לראות רק את הפמוט. הם אף פעם לא הצליחו להפוך את התמונה בשכלם כדי לראות את הפנים. נסה להסביר להם, הנה עוד 20 שקל: אתה: תגידו, אתם מסתכלים על התמונה? הם: כן. יש בה פמוט. אתה: אתם יודעים, זו תמונה מעניינת, מכיוון שאם תסתכלו עליה בצורה שונה אתם תראו פנים. הם: אתה משוגע. אתה: אני לא! פשוט הסתכלו על התמונה בדרך הבאה... החלק הזה של הקו הוא האף, ו... הם: תפסיק! אתה מאיים על תפיסת המציאות הנוכחית שלנו, שהיא ללא ספק נכונה. אנו מסתכלים על התמונה הזו ורואים פמוט. אנחנו יכולים להסתכל עליה אלף פעמים ולשכפל את התוצאות שלנו כל פעם מחדש. אנחנו מרוצים מהתפיסה שלנו של התמונה הזו, ובטוחים מעבר לכל ספק שהיא מכילה פמוט. אתה: אנא מכם, הורידו את המקלות... אנחנו רק מנסים לדבר כאן. ... על החלק האפור. הם: תפסיק! אתה גורם לנו אי נוחות. מה דעתך על זה... אנחנו יודעים מעבר לכל ספק שהתמונה הזו מכילה תמונה של פמוט, אבל אנחנו מוכנים לנסות לראות את הפנים בזמן שאנחנו ממשיכים לראות את הפמוט. אתה: ובכן, זה לא ... לא יכולים לראות את הפנים כל עוד אתם רואים את הפמוט. הם: אנחנו מפחדים שהרפייה מהפרשנות הנוכחית שלנו של התמונה הזו, אפילו לרגע, יחסל אותנו. לך מכאן בבקשה. השיחה הזו נראית מגוחכת, נכון? אתה תראה שזה בדיוק מה שקורה ...

... תיעוד דו - שיח ערני שמנהל אברהם אבינו עם עצמו. דו - שיח זה מתנהל ברמת התודעתית, היינו כאשר התמונה הברורה על נתוניה המעובדים פרושה כבר בפני האדם... ברמה הזאת נכנסת התודעה לתמונה ונדרשת לפעול: מהו מקומי בתמונה הזאת ואיך אני יכול להשתמש בנתוניה. כל אדם חושב בתוכו ומנהל שיחה עם עצמו... אך לא כל אדם מנהל את השיחה הזאת ברמת התודעתית, כאשר כל הנתונים המעובדים המרכיבים את התמונה מוכנים ומזומנים להציג בפני התודעה תמונה מלאה וברורה. ברמה כזו האדם במלואו חושב עם עצמו - חושב באופן מלא ומושלם עם עצמו, וכאילו הוא פונה לתודעה שלו ואומר, מוכן אני כבר ומזומן לחשוב איתך. כך תיארה התורה את התמונה הזאת: ויאמר (אלהים / תודעתו) אליו: אברהם! ההינך מוכן כל כולך לשיחה הזאת? האם נמצאים כבר בידך כל הנתונים המרכיבים את התמונה? ויאמר (אברהם אל התודעה) הנני: כן אני מוכן ומזומן לשיחה זו איתך. אני אברהם מוכן כל כולי וברשותי כל נתוני התמונה המלאה. ב ויאמר קח - נא את - בנך את - יחידך אשר - אהבת את - יצחק, ולך ... - שיח הערני ממשיך ומתנהל בתוככי אברהם אבינו עם עצמו... דו - שיח זה וכאמור מתנהל ברמה התודעתית כאשר התמונה המלאה פרושה כבר בפני האיש, נתוניה המעובדים ברורים דיים והתודעה מבקשת לעשות בהם שימוש. תודעת אברהם אבינו ממשיכה ואומרת ... מתוך שלל האפשרויות העומדות לרשותו, ובזיהוי הזה היתהוותה המציאות שלו: קנה מוצרי טבע, התעמל, נכנס למוזיאון... בנה בניין, צייר תמונה, פתח קופסת סרדינים... ברכבת התחתית נמצא גם עגל (בן הבקר). ובניגוד לראובן - העגל הזה לא מזהה שום תחנה ...

... - על טבע הזמן בפיזיקה של המאה העשרים ואחת - חלק 2. ד. מדוע דווקא כן הכל טוב ויפה, התמונה הזאת באמת עקבית ולא ניתן לסתור אותה, ובכל זאת היא משאירה אותנו עם תחושה לא נוחה שמישהו פה לא ... לחזור על התרגיל בארבעה ממדים, אבל את ממד הזמן בריבוע נצטרך לא להוסיף אלא להחסיר! עכשיו, אם תציצו שנית בתמונה 4, תבינו דבר חדש: איזה קו - עולם ארוך יותר? בגאומטריה הרגילה, ברור שזה קו - העולם של שמעון. ... אם היא פוגעת בראי, היא מוחזרת כולה. לפיכך, אם היא פוגעת בראי חצי - חדיר, חציה עובר וחציה מוחזר (תמונה 5). עכשיו נחזור על כל הסיפור באופן קוונטי: נעשה את האור חלש, ויותר חלש, ויותר חלש, ויותר חלש... עד ... הטבע לא מיהר לעבור לדום בכל פעם שאיינשטיין הואיל לומר משהו על הקוונטים. הקטנטנים האלה העדיפו לציית דווקא לבוהר. תמונה 5 ובאמת היה זה איינשטיין שמצא, לצערו, נימוק לטובת חברו, והגיש לו בחריקת - שיניים טיעון זה כדי שיוכלו ... עוד ראי חצי - חדיר, ועוד קצת מעליו שני גלאי - אור משני הצדדים. מתקבל מעוין מדויק של מראות (תמונה 6), הקרוי מתקן מאך - זנדר. למעוין הזה, כפי שגילו שני ממציאיו לפני שנים רבות, יש תכונה נחמדה: אם ... תוצאת החישוב היא פשוטה: כל אלומת אור שתיכנס למתקן הזה מלמטה מכיוון שמאל, תצא ממנו מלמעלה לימין, וכן להיפך. תמונה 6 כל זה ידוע יפה מתורת הגלים של הפיזיקה הקלאסית ולא קשה להסבר. והנה, איינשטיין, כשהעביר בדמיונו פוטון בודד ... מצפים שהפוטון יעבור רק באחד המסלולים של מאך - זנדר. אבל הוא תמיד יוצא למעלה מימין, ונקלט בגלאי שממול (תמונה 6). נראה, אם כן, שהפוטון הבודד מצליח ליצור התאבכות עם עצמו בכך שהוא מצליח, באיזושהי דרך כישופית, לעבור בשני ... שנות אור. לכן, כשהפוטונים הללו מגיעים לכדור הארץ, הם מספקים ניסוי ברירה מאוחרת בקנה - מידה אסטרונומי. נציץ שוב בתמונה 6. נדמה לעצמנו, שוב, שמערך המראות משתרע על פני מיליונים רבים של קילומטרים, וכן נדמיין נסיין היושב ליד הראי ... שני חלקיקים בעלי ספינים הפוכים: אם חלקיק אחד מצביע כלפי מעלה, השני מצביע כלפי מטה ולהיפך. ניתן לראות זאת בתמונה 7. נניח לשני החלקיקים להתרחק זה מזה מרחק רב כרצוננו ואז נמדוד את הספין של אחד מהם. אם הוא פונה למעלה נדע שהספין של החלקיק השני פונה מטה, וכן להיפך. תמונה 7 כאן התחדש הוויכוח בין שני החברים המיתולוגיים במלוא עוזו. פירושו של איינשטיין לניסוי היה פשוט: לשני החלקיקים היו ...

... אז ניתן להבחין בנוכחות הקבוצה שיד האדם בחשה בה. כן היא קטנה אבל בולטת - דווקא על רקע התעצמות התמונה הטבעית של היקום שיד אדם לא בחשה בה ולא עיצבה אותה ולא השפיעה עליה. על רקע התמונה הטבעית של היקום שהולך וגודל בעיני הבוחן, הקבוצה הראשונה של סביבת האדם תופיע כנקודה זוהרת ויוצאת דופן על הבמה, ... ומשתמש בו ככלי שימושי לבחינתי, וזאת כי עצם השימוש בכלי הזה מחבל ישירות בבחינתי ונותן לי להשקיף בדיעבד על תמונה מזוייפת ומנותקת מהמציאות. אני מוצא איפוא את עצמי עומד בפני מצב מביך של הונאה עצמית, כמעין תרמית בינונית או ... הזמן שלנו - תלוי בגודל החלק שחתכתי מהיקום ופרסתי על המשטח, וככל שהחלק החתוך גדול יותר - כך יתווספו לתמונה מליוני השנים... אני לא עוצר באדום... ממשיך עם הדמיון שלי עד לסף החוצפה ושואל: ומה אם לא אסתפק בתמונה החלקית שראיתי וארצה לראות את כל השנים קדימה במלואן. השאלה כמובן היפותטית כי היקום הוא אין סופי וכמוהו גם ... הזמן שלנו - תלוי בגודל החלק שחתכתי מהיקום ושנפרס על המשטח, וככל שהחלק החתוך גדול יותר - כך יתווספו לתמונה מליוני השנים... כל מילה לכאורה בסלע... אומנם וכאשר אשקיף על המשטח ואביט באלכס מלמעלה, אראה בדיוק 3,167,540 שנה קדימה. ... יותר מאלכס, כמו כוכב אחר הרחוק ממני בשש מליון שנה למשל... וככל שהחלק החתוך גדול יותר, סיכמתי, כך יתווספו לתמונה מליוני השנים... על פניו, גם הסיכום נראה כשר למהדרין - ולא הוא, כי כאן מסתתרת הטעות האופטית. בוא נקרא לכוכב שהתווסף לשולי המשטח ירון. ירון שהופיע במשטח השני הגדול מהראשון, הוסיף לתמונה הקוסמית עוד כשלוש מליון שנה מעבר ל - 3,167,540 שנה של אלכס. וכאמור ירון רחוק מכדור הארץ בשש מליון ... להתרחש שש מליון שנים קדימה אלא רק 3,167,540 שנים קדימה, המספר נותר בעיניו. ירון לא עזר לי בשביל לראות תמונה כלל עולמית הרחוקה ממציאותי בשש מליון שנה. עד כאן הבארת הטעות האופטית שהושתלה ביוזמתי, ואני חוזר בי כאן ומיד, ...

... לישמעאלים... - לא נתנו אותו. - וכל מילה מיותרת. תודה ארז. עד כאן. וזה הזמן לחזור אל הסיפא של התמונה הרביעית, דרכה ביקש המחבר לענות על השאלה שהתעוררה, וזה הנוסח שלה: איך התודעה האנושית מתחזקת את שני המאורות באופן ... משמע להושיט את היד למעלה ולהוריד את החוליות למטה, אל המציאות. זו תמצית שליטתה המוחלטת בערימת המידע. והינה הופיעה התמונה המורחבת הרביעית, וביצבצו מתוכה המאורות... ובעצם, נוכחה התודעה כי לא חופן של מידע הפקידה בשמים כי - אם מאורות! ... אתם אלהים ברקיע השמים, להאיר על - הארץ - אל חשש, היא לא תעצור... כל עוד והתודעה נעה בשבילי התמונה בתנועה סיבובית... כל עוד ומגיעה בתנועה סיבובית אל כל חלק בחילזון ומכל נקודה אשר עליו... במילים יותר מפורטות לבעלי ... עוד ומרחב שליטתה התפשט עד לאין סוף - עד סוף העולם וכלל אף את גבולות האור והחושך, גבולות שהופיעו בתמונה המקורית ופני התודעה עוד יגיעו אליהם. היום והלילה - מייצגים שני אזורי מידע מוגדרים בתוך המרחב הכולל. שני אזורים ... האם האחת והרצופה. ולהבדיל בין האור ובין החשך - התודעה לא תעצור את מסעה לעולם... כל עוד ופניה אל התמונה המקורית, היכן רקעה את ההבדל בין האור לבין החושך. וירא אלהים כי - טוב. מתוך התמונה זו שהוגדלה בפעם הרביעית עבורי, ממנה צצו המאורות והמועדים והימים והבכורות והכוכבים ושגר הבהמה ופטר כל רחם... מתוך התמונה המורחבת הזאת חשה התודעה האנושית את תחושת החיים, כי היא פגשה את המידע ועמדה על מהותו: טוב הוא לה. או אז... ויהי - ערב - נוצר הערב, תכונת ההתכוננות שמעידה על השליטה המלאה נוצרה! התודעה התכוננה בערב לקטוף מהתמונה המקורית את מבוקשה. ויהי - בקר - ובעקבותיו נוצר הבוקר, בפועל. היא קטפה את מה שהתכוננה לו בערב... באופן הזה יצרה התודעה האנושית במרחבה את יחידת הזמן המלאה, את היום השלם המשקף את התמונה המלאה. זה היום שהוגדל והורחב עבורי בפעם המי יודע מה...