... הצבוע יצא למלחמה. קצת מאוחר יותר יו הפנר הבין את המסר. הוא פרסם לראשונה חוברת בשם פלייבוי. לפתע היו תמונות עירום בכל דוכני העיתונים. הוא הועמד למשפט אך זכה בו בשם חופש הפרסום וההתבטאות. באותם ימים החוק אמר שאסור לשלוח חומר תועבה בדואר. יו הפנר יצא מלחמה נגד ההגדרה תועבה שבתמונות עירום שלא מכילות יחסי מין וניצח. ההצלחה הענקית והמיידית של פלייבוי רק הוכיחה את הצורך והנכונות לשינוי. פלייבוי עשה ...

... זה שני ישויות נפרדות. מהיבט מסוים אני מסכים איתך שזה אותו הדבר, ניקח למשל סרט וידאו, ונראה בו עיגול, ותמונה שנייה גם של עיגול, האם זה אותו עיגול? מצד אחד זה אותו עיגול, ומצד שני זה עיגול חדש. כך ... כל זמן שאין מקום וזמן אז אין רצון, אין מחשבה וכו. שאלה: מה זה חוויית זמן? אליעד: לקחו הרבה תמונות ופשוט שינו לך את העוצמה שלהם, מה שחזק יותר אתה חווה שהיה אתמול ומה שפחות חזק קרה שלשום. ואם ...

... ואז לא תוכל להגיד זה טוב וזה רע, מאוד פשוט. שאלה: אבל איך זה משנה את התפיסה, לגבי אותם תמונות שהוא רגיל לראות שהם לא מוצאות חן בעיניו? אליעד: כשאתה אומר לא מוצא חן בעיני, אתה מתכוון שאתה לא ... בסדר, חלקים, זה לא בשליטתך, אם תבין כשאתה מסתכל פנימה, תבין שאתה אלוהים הראשון, כמו ישות בתוך חלום, שרואה תמונה ולא אוהב את התמונה, אבל אם תבין שאתה הוא זה שחולם את החלום, אתה תבין שאתה הוא זה שרוצה שתהיה שם התמונה. אתה לא יכול לכעוס על זה, אתה רוצה את זה. שאלה: וזה שבחר בשבילי, מדוע הוא בחר דווקא בזה? ...

... שמונה שורות, שחמט על לוח של עשר שורות [19], לוח באוויר [20], קלס, דוקים, משחקי קוביות, משחקי מקלות, יצירת תמונות באמצעות טבילת ידיים בצבע, משחקי כדור, נשיפות במקטרות צעצוע עשויות עלים, משחק במחרשות מיניאטוריות, קפיצות סלטות, משחק בתחנות רוח ...

... לפני מאה שנה יש נגישות לקריאה, למדע, לאומנות, ולמעשה כלים טובים יותר לבריאה ויצירת עולמו. ילד היום יכול לראות תמונה בספר מודפס או במחשב. ילד לפני מאה שנה יכול היה לראות רק תמונות בבית הוריו או במוזאון ואם לא השתייך למעמד כלכלי גבוה אולי לא ראה תמונה. הנגישות לאמנות, מוסיקה וספרות היא חשובה משום שהיא מעלה את התדר של השדה האנרגטי שלנו ומחברות אותנו לאזורים גבוהים ...

... בו לצורך זה, ובין העולם הריק וחסר החיות שיוותר לאחר לכתו. בלי לפתח מודעות לצרכיה, סביר שתגייס אמצעים כמו תמונות שישלחו מדי פעם מרחוק אותם תתלה על המקרר, וסיפורים שתוכל לספר בכל הזדמנות לכל מכר, אודות הבן המרוחק, על ...

... יהי אור, ויהי - אור... סיפרתי בפרק הראשון את סיפור יום הבריאה הראשון בתודעה האנושית, וניסיתי לקלוט את מרחב התמונה המלאה כפי שהמחבר ביקש לצייר לי, לטובתי, להנאתי... הוא ביקש להעמיד את התמונה הזו מולי ולרשותי, שאביט בה ואחזור דרכה אל מקורותי אך לצערי לא הצלחתי לקלוט את מלוא תוויה ולכן צייר ... לרקיע שמים, ויהי - ערב ויהי - בקר, יום שני. על פי היסוד שהזכרתי בפרק הקודם, אין ולא קיימת תמונה שניה... ישנה תמונה בשנית, היינו התמונה הראשונה בשנית. על כן ובשביל להבין את התמונה הזו יש לחזור אל תמונת המקור בראשונה: א ב ראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ב והארץ היתה ... אלהים לאור יום, ולחשך קרא לילה, ויהי - ערב ויהי - בקר יום אחד. זה למעשה המקבץ הראשון של התמונה המקורית, המורכב בפני עצמו ממספר תמונות משנה שנועדו להרחבת תמונת האם - התמונה האחת והיחידה כפי שהופיעה בפסוק הראשון. הבטתי בראש מורכן במלוא המקבץ ובכל אחת מתמונות המשנה שהרכיבו אותה, ולא הצלחתי לקלוט באמצעותם את התמונה המלאה והמקורית של התודעה שלי, האנושית. לא הצלחתי לחזור אל מקורותי... את התמונה המקורית שהופיעה בפסוק הראשון קלטתי באופן חלקי עד מאוד, וגם תיאור מעמד שלושת הגורמים שלה בפסוק השני - לא הצליח להרחיב את אופק התמונה... הניצוץ הראשון שהצית את יכולתי להבנת התמונה נוצר והלכה למעשה בפסוק השלישי, היכן שהצלחתי לקשר באופן ישיר בין התודעה האנושית המבקשת ליהנות מהיקום לבין המידע שמבקשת ... של שליטה מוחלטת בכל ערימת המידע של היקום, והפסוק האחרון במקבץ מתאר את מתווה השליטה הזו. כך הבנתי את התמונה אך עדיין היא חלקית... כיצד המידע הזה נתפס במקור בקרנית התודעה והביא לנצחיות בעליה! הביא להנאתם האין סופית, לשליטתם ... שלי - אני הקורא. הוא חוזר אל אותה הנקודה שהתחברתי דרכה עם הטקסט, מהניצוץ הראשון שהצית את יכולתי להבנת התמונה... מהאימרה הראשונה זו: ויאמר אלהים יהי אור, אימרה זו מובילה בהכרח אל המקבילה שלה הזאת - אל המשמעות הזאת: ... הזמן שמכילה את חוליות המידע של השרשרת המלאה. ושוב, אני מרכין את ראשי ולוחש: אינני מזהה את כל התווים בתמונה... אינני מצליח לחזור אל תודעתי המקורית, לא הצלחתי לקלוט את התמונה המלאה... וכך מגיע היום השלישי, נתראה שם.

... נתחיל בשאלה למה בכלל צריך מדיטציה? כדי לרכוש כלי נוסף למסע לאושר. במכאניזם של האדם כשנעצמות העיניים מתחילות לרוץ תמונות במוח. לתמונות יש גם צלילים או קולות, ממש כמו סרט. שאנו פוקחים את עיננו, לא התמונות ולא הקולות נעלמים. המציאות פשוט גוברת עליהם, וכך אנו חיים בשני עולמות בעת ובעונה אחת. ברגעים של מנוחה מהמציאות, ... שבשקט אין לה קיום ואז האני נעלם או מתמזג לעצמי. כרגע זה קצת מסובך נכתב כדי לא להשאיר את התמונה לא סגורה. התהליך של חיים בשני סרטים, מציאות, וחלומות בהקיץ. הוא מציאות מתישה הגוררת לעייפות, לחוסר ריכוז ולאיבוד אנרגיה. ... ובה נתמקד בהרחבה בהמשך. התבוננות ישיבה נינוחה, והתבוננות בחפץ כשהעיניים פקוחות. רצוי חפץ פשוט (לא חפץ שמספר סיפור, כמו תמונה). אפשר פרח, נר דולק, נקודה על הקיר, או סתם לבהות בקיר לבן נקי. יש לשם לב לנדידת המחשבות ולהחזירן פנימה. בתחילה יקשה הדבר אך במשך הזמן יכולת השהיה במצב תגדל. דרך זו עוצרת את התמונות של הסרט הקשבה בוחרים מילה מנטרה, משפט או צליל. חוזרים עליו שוב ושוב, מקשיבים לכל מילה לצליל / להגיה, ...

... האמתית היא אשליה? אז אין בעיה, הקיום הוא רק אשליה וגם הסבל, נראה למי זה יעזור... כל המציאות אלו תמונות שיש לאדם במחשבה, שכדי שהמשחק של החיים יתקיים לחלק מהן הוא קורא רע ולחלק מהן הוא קורא טוב. כי ...

... היא צורה חדשה של כתיבה הנקראת זרם התודעה, שהשפיעה על כותבים רבים. מרדכי גלדמן מתחיל בשאלה איזה מעבר עושה תמונה, גם פנימית, כשאנו באים לתאר אותה במלים. מה משחזר המטופל אצל המטפל. אלא שהתמונות העולות כזיכרון הן כבר מעובדות, אלו סוג של תמונות חלום. כל חלקי האישיות לקחו חלק ביצירת זיכרון התמונה. ולא פעם התמונה מכסה על האמת. איננו יכולים להניח שמשתתפי מפגש טיפולי משוחחים על איזו אמת היסטורית. יש במפגש שני אנשים הנותנים פרשנות משלהם. האחד, המטופל, כבר פירש לעצמו את התמונות שלו ולא רק אלא שכדי לתאר אותן לאחר צריך לדעת מה היכולת המילולית שלו. ואן מדברים על מילוליות מיד ...