... צדקה ומשפט, אין בהם משנה סדורה, או ירידה לחקר הנפש, אלא התוויה כללית של רכישת מידות חיוביות כמו אהבה, נדיבות, צניעות ודבקות באמת, לעומת עזיבת והדחקת מידות שליליות כמו שנאה, נקימה ונטירה, חמדנות,
עצלות, גאוה, כעסנות, כחש ושקרנות, התאכזרות,
עצלות, התפארות ועוד. חכמי המשנה והתלמוד ניסו להתוות מפה של רגשות חיוביים ושליליים, ותיארו למשל את האהבה, טוב הלב, האומץ, הענווה, והשמחה, כרגשות חיוביים ואת הגאווה, ... ותאב למאכלות שאינן ראויין לאכילה כגון העפר והפחם, ושונא המאכלות הטובים כגון הפת והבשר. הכל לפי רוב החולי. כך בני אדם שנפשותיהם חולות, מתאוים ואוהבים הדעות (=המידות) הרעות, ושונאים הדרך הטובה
ומתעצלים ללכת בה, והיא כבידה עליהם למאד לפי חליים. וכן ישעיהו אומר באנשים הללו הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר, ... ענווה. מיסוד הרוח, דיבור מזיק שתולדותיו התחנפות, שקרנות, לשון הרע והתפארות וכנגדם שתקנות. מיסוד המים החשק ותאוות התענוג, שתולדותיהן חמדה וקנאה וכנגדם הסתפקות במועט. ומיסוד העפר העצבות שתולדתה
העצלות וכנגדם השמחה והזריזות. הבעשט: הבעל שם טוב מייסד החסידות, חידש שיטה כללית שיש לה פרשנויות שונות, שבין היתר מתייחסת גם לתיקון המידות, שעיקריה מתמצים בשלושה ... בידו, אלא לחפש את דרך הישר לפי טבעו (חנוך לנער לפי דרכו), כך למשל אדם בעל מזג רצחני, צריך להיות שוחט או מוהל, ובכך לא יהפוך להיות שודד. עוד שם הוא כותב שצריך לחטט אחרי המידות הרעות של עצמו, ומי
שמתעצל בכך, לא יעזורו לו כל הסייגים והגדרים שהוא מקבל על עצמו, כי הדבר דומה לפצע פנימי שלא נרפא. באגרת הגרא שנכתבה לבני משפחתו ממסעו לארץ ישראל, הוא כותב כי עדיף ...