... שריכוז הדין היה חלק מתהליך הצמצום, סובר אבן טבול כי כוח הדין היה זה שחייב את הצמצום, הווי אומר, האל ביקש לטהר עצמו ממידת הדין שהייתה חבויה ושרויים בה.
רצון זה היה הסיבה להיווצרותו של התהליך האמור. הדין האלוהי הוא שורשה של הוויית הרע והטומאה בעולם. אותו דין ... מהאור אין - סוף קו אחד ישר ובמקום החלל הוא האציל וברא ויצר ועשה את כל העולמות כולם. - עץ החיים, חלק א, פרק א, מאת ר חיים ויטאל ארבע שלבי היווצרות הנברא
(הרצון לקבל) תרשים של עשר הספירות, מבנה היסוד של הקבלה - תורת הצמצום מלכתחילה קיים האור,
רצונו של הבורא להיטיב לנברא העתידי, המכונה בפי אשלג בחינת שורש או כתר.
הרצון להטיב בורא את
הרצון לקבל את התענוג. את ההבחנה הראשונה של הנברא המכונה בחינה א או חכמה. המילוי אותו מרגישה הבחינה ראשונה (בחינה א) מהאור הממלא אותה מכונה אור החכמה או אור החיים. בנוסף לתענוג הממלא אותה בחינה א מרגישה גם את טבעו של הנותן ועל כן היא
רוצה להידמות אליו. כתוצאה, נוצר השלב הבא בהתפתחות הכלי, בחינה ב - ההבחנה שבה הכלי נדמה לנותן נקראת בחינה ב או בינה. במצב זה הכלי מתמלא בהרגשת אור החסדים. אור החסדים המורגש כתוצאה
מהרצון להשפיע, בשונה מאור החוכמה, אינו אור החיים ולכן בחינה ב מתעוררת למשוך מעט חיות. לשם כך עליה לעורר בעצמה את
הרצון לקבל במקום את
הרצון להשפיע. בשלב זה נברא השלב השלישי בתהליך ההתפתחות של הכלי המכונה בחינה ג. ההבחנה שבה הכלי
רוצה להשפיע אך בו בעת מושך לעצמו מעט חיות נקראת, אפוא, בחינה ג או תפארת. התענוג שממלא את בחינה זו נקרא אור ... הרביעי והאחרון בהתפתחותו של הכלי המכונה בחינה ד או מלכות. בשלב זה הכלי מחליט למלא את עצמו במודע באור החכמה בלבד, כמו בבחינה א, אך בשונה ממנה, בבחינה ד
הרצון לאור נובע באופן עצמאי מהכלי. תוספת
רצון זו נקראת השתוקקות לאור החיים שהיא התוצאה הרצויה מכל התהליך האמור.. בחינה ד מקבלת את כל האור בלי הגבלה ... כה גדולה של פער, של בושה, של סבל, עד שהיא מחליטה לוותר על התענוג האינסופי כדי לא להרגיש את הבושה. מלכות מפסיקה לקבל את האור ונשארת ריקה - היא מצמצמת את
רצונה. במילותיו של הרב אשלג: הכובש את
רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל אעפי שמשתוקק מאוד לקבל, נקרא שמצמצם את עצמו - תלמוד עשר הספירות, כרך א, חלק א, מאת הרב יהודה אשלג צמצום
הרצון מכונה בפי הרב אשלג צמצום א. כתוצאה ממנו מסתלק האור מבחינה ד, מהמלכות. לאחר צמצום א לא מגיע עוד האור לכלי, לנברא. לשיטתו של הרב אשלג, הנברא בעולמנו המכיר בכך שהוא מצומצם, היינו נעדר את הרגשת האור, מצוי במצב ההתחלתי אשר מתוכו, יהיה עליו לתקן עצמו, קרי את
רצונו האגואיסטי לקבל ולרכוש את תכונת לתת. בכך מדמה הנברא לאור וחדל להפסיק את הרגשת הבושה. עם השלמת ... האל. כתוצאה, נולדו שני פתרונות אשר באו לידי ביטוי בעיקר בקבלתו של ר ישראל סרוג: 1.הבחנה בין עצמותו לבין אורו, דהיינו בין עצמות אור אס לבין אור אס שהוא
רצונו להיטיב, וההסבר שהצמצום התבצע
ברצון בלבד ולא בבעל
הרצון עצמו. 2.הטענה בדבר כך שהצמצום אינו כפשוטו ורק בא לסבר את האוזן. סרוג פיתח את רעיונות אלה והוסיף עליהם ... מחשבה להיטיב לנבראיו. הרב אשלג מבאר את תורת הארי, במונחים, אשר חלקם חודשו בבית מדרשו. הוא אומר שלשם השגת מטרת הבריאה, להטיב לנבראיו, בורא האור כלי, דהיינו
רצון לקבל הנאה, אשר אותו הוא יוכל למלא בהטבה ובתענוג אינסופי.
הרצון לקבל הינו כל חומר הבריאה מראשה ועד סופה. במילים אחרות, יסוד המציאות הוא
הרצון ליהנות,
הרצון לתענוג. הרב אשלג מתאר את תהליך היווצרותו של אותו
רצון, אותו כלי, וירידתו במדרגות העולמות העליונים, מהאס ועד להגעתו לעולם הזה, כסדר השתלשלות בן ארבע בחינות ...