... הבנה. הנסיון לתת הסברים הנובעים מתוך חקירות אלו, אינו מקרב ואף מרחק מהיהדות מהאמונה. חקירה זו אף הינו בחינת מצוות אנשים מלומדה ואף פחות מכך. בימינו, אדם הקם בבוקר ואומר מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי ... שקרה לו, זוהי יהדות מתורגמת. עם ישראל עבר לאורך כל שנות ההיסטוריה, אירועים רבים. יציאת מצרים אשר מהווה זיכרון למצוות ועשיות רבות בתורה, פרעות שונות, חנוכה ופורים, עובר דרך פרעות שונות ומשונות ביניהם, שואה. אף תרגום התורה אשר בגינה ... וחיבור למציאות. עלינו לעסוק יותר ורק בצד האמוני, להפוך את מהות חיינו את הנהגתנו והנהגותינו, לחיי תורה להנהגת תורה ומצוות. אל לנו להפוך התורה לנושא חקירה אשר ענינו חקירה ולא הנהגה. הקבה אינו חפץ לא בתענית ולא בקורבנות, רחמנא ... בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תורתיך, ונזכה לוהאר עינינו בתורתיך ודבק ליבנו במצוותיך וייחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד. ויהפכו ימי צער אלו לימי ששון ושמחה.

... (גם עושר לא יזיק) ונהיה קורנים וזוהרים. כלומר חדשנות במקום חשדנות וזוהרים במקום זהירים. אם נבחר בדרך הישר ונעשה מצוות ומעשים טובים, בעיקר מתן בסתר (וזאת על מנת שלא להלבין את פני הנזקקים) הרי ששכרנו לצדנו והאון וגם ההון ...

... לחוקים שהורסים את ההתפתחות האישית והחירות האנושית? מי יותר חופשי האדם הדתי או האדם החילוני? מה תכליתם של התורה והמצוות? מאבק תרבותי במאבק התרבותי המתנהל בין היהדות הדתית - הלכתית לתרבות החילונית - ישראלית ישנה הטענה הידועה בקרב אנשי החופש (קרי: היהודים שאינם מקיימים תורה ומצוות) אודות הבחירה החופשית של האדם. הם אומרים שהדת מקשה על האדם ללכת אחר לבו, להיות מודע לעצמו, לנטיותיו, שאיפותיו ... את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו. בעוד שהשאיפה של היהודי הדתי הינה לשמור תורה ומצוות שלא הוא קבע אותם אלא נקבעו על ידי מישהו אחר. אם נודה על האמת ניווכח שיש הרבה מן הטענה ... ובין אם לא היהודי ההלכתי כפוף לכללים חיצוניים ממנו, ההלכה (באופן כללי) אינה מתחשבת ברגשות האדם, ברצונותיו ושאיפותיו. מעשיי המצוות אינם משרתים איזה צורך של האדם או פורקן לרגשות שלו. גם אם נניח שהאורח חיים הדתי מסתדר למישהו מסוים ... חובתו. עליו לקיים אורח חיים שגרתי וקבוע הפרוס על פני מעגל השנה כולה. זוהי מטרת ההלכה שהיהודי ינוע סביב קיום המצוות לאורך כל היום כולו ולאורך השנה כולה. האלמנטים הדתיים במהותם לא באו לענות על צורך נפשי או רגשי כלשהו (כמובן אם נתעלם רגע מכל המוטיבים המערביים שנכנסו לעולמה של היהדות מפסיכולוגיה יהודית ועד ההוכחות המדעיות שנמצאו במצוות). האדם החופשי האם אדם שעושה את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו הוא אדם חופשי? אפשר ... אישיותו. ב. עבדות לאדם אחר, לרצונותיו, לגחמותיו ולמילוי תאוותיו של מישהו אחר. ג. עבדות האדם לאלוקיו - קיום תורה ומצוות. שני סוגי העבדות הראשונים שייכים לקטגוריה אחת והיא מילוי צרכים נפשיים של האדם - צרכים אנושיים - האדם ממלא ... הינו מיוחד ויוצא דופן כיון שהאדם אינו ממלא שום צורך של העצמי, אין מדובר במילוי צרכים אנושיים כלל אלא בקיום מצוות לשם עבודת השם. היהודי בוחר להקדיש את חייו - לא למען עצמו - אלא למען השם. מותר האדם מהבהמה ... לא מרגיש כבול או כפות. להפך אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה דווקא כאשר הוא עוסק בתורה והמצוות הוא מרגיש בן חורין. כי אז הוא עושה את תכלית חייו, את בחירתו והכרעתו האישית.

... אין ולמעשה הבדל מהותי בין השקפת היהודי החילוני לבין אחיו הדתי, כי גם היהודי החילוני שכמעט ואינו מקיים שום מצווה מתריג המצוות - מאמין בתוכו בקיום ישות - על הנקראת אלוקים, אך פוטר את עצמו מקיום מצוות האלוקים, ועל השאלה מדוע! עונה: כי החלטתי להיות חילוני. על אותה הדרך הולך היהודי המסורתי שמחליט לקיים חלק מהמצוות אך לא את כולן, מדוע? - כי החלטתי להיות יהודי מסורתי שחשוב לו לשמור על הצביון היהודי ולהורישו לבניו. ... מעצם החלטת החילוני והמסורתי המאמינים שניהם בקיום אלוהים, אך מחליטים מתוך רצונם החופשי והגיונם האישי להשאיר את אמונתם בתורתו ומצוותיה בסטנד ביי. אכן זו תורתו - מצהירים בקול רם ובגאוות יחידה... אך איננו רוצים לקיימה, אבל ובאותה הנשימה - ... כי - אם לחקור מושג אנושי מובהק: אלוהים, איך האדם מתמודד עם המושג הזה. היצגתי כאן את היהודי שומר המצוות כצלע בסיסית מצלעי המחלוקת העקרונית אודות קיום אלוהים, זאת כי את כרטיס הכניסה שלו לדיון הזה קנה בזכות לא ... לתפוס בסתירה אישית, כי הרי אין סתירה בין השקפתו אמונתו ודרכו בפועל, הוא מאמין באלוהים, מאמין בתורתו, ושוקד על מצוותיו. אני מדבר על היהודי התמים ששמר על תורתו ומצוותיה במשך אלפי השנים, יהודי זה הוא זקן בן למעלה משלושת אלפי שנה. בכל זאת ואולי דווקא בגין גילו המופלג, ...

... הלוא הוא שמיני עצרת יום שמחת תורה. נמצאנו למדים כי המטרה הנכספת היא שמחת תורה כדי לקיים את כל מצוות ה בשמחה ובטוב לבב זו היא עבודת ה האמיתית! לכשיגדל הנער יסבירו לו כי האות ש בעלת 3 ראשים, היא ...

החיים כפולחן - הפולחן כחיים בתרבות שלנו אנו רגילים לקשור קיום מצוות ואורח חיים דתי אדוק עם אמונה באל. ביצוע טקסים המוקדשים לאל והמקדשים אותו נראה כמחייב את האל עליו אנו ...

... האמת, בזמן שהגוף עדיין חי. תורת ישראל המוכרת לנו בעולם הזה (העולם התחתון) היא מוצגת לנו כסיפורים וערימה של מצוות של עשה ואל תעשה. זהו הפשט כשאדם משיג את האמת, ונוכח בשתי העולמות, הוא רואה בתורה שלעיל סוג של ...

... כעוד אחד ממעצבי היהדות החדשה, לצד משה מנדלסון והרמאן כהן. בספרות, גיבוריו היהודים של חיים פוטוק בההבטחה, שהם שומרי מצוות ואפילו חרדים, מתייחסים אל פרויד בטבעיות כאל חכם יהודי, כמו לא היו ספריו ערעור על לב האמונה הדתית. מה ...

... הערכים הפנימיים שהוטמנו בתוך אותם כללים. כך הדברים בהנהגה השמימית - שרעיונותיה העמוקים טמונים בתוך הכללים והדינים שבתורה. עבורנו, מצוות התורה הן חוקים ותכתיבים. בכך שהן מוגבלות ומוחשיות, ניתן לתפוש אותן. אבל עדיין, הנשמה שלהן היא אלוקית. לימוד, ציות והבנה ...

... יצטרך לתן את הדין על כך, הוא הדין העם היהודי המונה קבוצת אנשים שמטרתה הגשמת יעוד מיסטי קיום תורה ומצוות מי שיפר עקרון זה יצטרך לתת את הדין. לצורך יישום מטרה זו, על החברה לקבל שני עקרונות: תקנות וחוקים ... כתב הרב זלמן מלמד (ראש ישיבת בית אל ורב הישוב, וראש ועד רבני ישע): אם ניתנה פקודה לעבור על מצוות התורה (כמו פינוי מאחזים) אין כל היתר לעשות זאת גם אם הדבר יגרור עונש. וכן הרב אליעזר מלמד השיב לשאלה, ... אלו אמר נעים זמירות ישראל בספר תהילותיו, הלא משנאיך ה אשנא [השונא את אלהים לשיטת החרדים הוא הכופר והמומר, ומצווה לשנאותו] ובמתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. וכי מה יעשה אדם הגון וישר, כאשר נחשים צפעונים חודרים ...