... ועבדות מזווית אחרת האם להיות דתי פירושו להיות אסור וכבול לחוקים שהורסים את ההתפתחות האישית והחירות האנושית? מי יותר חופשי האדם הדתי או האדם החילוני? מה תכליתם של התורה
והמצוות? מאבק תרבותי במאבק התרבותי המתנהל בין היהדות הדתית - הלכתית לתרבות החילונית - ישראלית ישנה הטענה הידועה בקרב אנשי החופש (קרי: היהודים שאינם מקיימים תורה
ומצוות) אודות הבחירה החופשית של האדם. הם אומרים שהדת ... לומר שהשאיפה של האדם המודרני החילוני הינה להיות כל הזמן בתחושה שהוא עושה את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו. בעוד שהשאיפה של היהודי הדתי הינה לשמור תורה
ומצוות שלא הוא קבע אותם אלא נקבעו על ידי מישהו ... נראה שאין תשובה מספקת לטענה זו. בין אם נרצה בכך ובין אם לא היהודי ההלכתי כפוף לכללים חיצוניים ממנו, ההלכה (באופן כללי) אינה מתחשבת ברגשות האדם, ברצונותיו ושאיפותיו. מעשיי
המצוות אינם משרתים איזה צורך של האדם או פורקן ... או לא, בין אם זה מתאים ללוז שלו או לא, בין אם הוא רוצה בכך או לא. זהו חובתו. עליו לקיים אורח חיים שגרתי וקבוע הפרוס על פני מעגל השנה כולה. זוהי מטרת ההלכה שהיהודי ינוע סביב
קיום המצוות לאורך כל היום כולו ולאורך השנה כולה. ... הדתיים במהותם לא באו לענות על צורך נפשי או רגשי כלשהו (כמובן אם נתעלם רגע מכל המוטיבים המערביים שנכנסו לעולמה של היהדות מפסיכולוגיה יהודית ועד ההוכחות המדעיות שנמצאו
במצוות). האדם החופשי האם אדם שעושה את מה שהוא רוצה ... א. עבדות האדם לעצמו, לעצמיותו, לכישרונותיו, לרגשותיו ולמכלול אישיותו. ב. עבדות לאדם אחר, לרצונותיו, לגחמותיו ולמילוי תאוותיו של מישהו אחר. ג. עבדות האדם לאלוקיו - קיום תורה
ומצוות. שני סוגי העבדות הראשונים שייכים ... האדם ממלא את צרכיו של העצמי שלו או של מישהו אחר. הסוג האחרון של העבדות הינו מיוחד ויוצא דופן כיון שהאדם אינו ממלא שום צורך של העצמי, אין מדובר במילוי צרכים אנושיים כלל אלא
בקיום מצוות לשם עבודת השם. היהודי בוחר להקדיש את ... משפחתו וחבריו למען עבודת השם. הערך היחיד שהוא רואה לנגד עיניו זהו עבודת השם. הוא לא מרגיש כבול או כפות. להפך אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה דווקא כאשר הוא עוסק בתורה
והמצוות הוא מרגיש בן חורין. כי אז הוא עושה ...